אלו הם נושאי עיקרי נושאי פרשת קדושים: יט (ב) דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם: צווי הקדושה: דין הנותר והפגול: מתנות עניים: אסורים בין אדם לחבירו: אסורי כלאיים: דין שפחה חרופה: דיני ערלה ורבעי: אזהרות מתועבות הגויים: אסור השחתת זקן והקפת פאה: אסור שרט וקעקע: אסור אובות וידעונים: כבוד הזקן והשיבה: אהבת הגר: צדוק המשקלות: ענשי עובדי המולך ובעל האוב: ענשי העריות: פרישה מחוקות הגויים: תיקוני זהר דף א/ב ומתמן ועמך כלם צדיקים לעולם ירשו ארץ, האי דאתמר בה והארץ הדום רגלי, דא שכינתא דאיהי כלילא מעשר ספירן, ומתמן אתקריאו ישראל מלכים צדיקים חוזים נביאים מארי תורה גבורים חסידים נבונים חכמים ראשי אלפי ישראל (הם): תרגום: ומשם ועמך כלם צדיקים לעולם ירשו ארץ, עליה נאמר והארץ הדום רגלי, זוהי השכינה שהיא כלולה מעשר ספירות, ומשם נקראים ישראל: מלכים, (מלכות) צדיקים, (יסוד) חוזים, (הוד) נביאים, (נצח) בעלי תורה, (תפארת) גבורים, (גבורה) חסידים, (חסד) נבונים, (בינה) חכמים, (חכמה) ראשי אלפי ישראל (כתר): הסבר: וכפי המאמר שמסווג את כל בני ישראל כחלק מהשכינה הקדושה שנמצאת בגלות, שוכבת בעפר הנחש, מתחננת על נפשה, אפשר לראות בחוש, אלפי שנות גלות וצער לכל אחד מבני ישראל, בדור האחרון הזה, צרות תכופות על כל אחד ואחד מי בגשמיות, ברוחניות, בבריאות, בשלום בית, בזש"ק, בזיווג ועוד, וזה צער הגלות וצער השכינה, הזוהר מלמד אותנו לקבל את הייסורים האלו באהבה, בידיעת התכלית, כפי רשב"י ואלעזר בנו, 13 שנים בתוך מערה בעבודת השם שלהם, גופם העלה חלודה משכיבה בתוך העפר, זיכוך אחר זיכוך עד לחיבור מוחלט לאור האין סוף, לידיעת כל סודות התורה והבריאה, עד הסרת כל המסכים המבדילים מהקב"ה, ואלו הם העוונות והחטאים, הם המסכים הם רקיעי הברזל המונעים את התפילה והמונעים מאיתנו להדבק בקב"ה ובתורה הקדושה ובשכינה ובניה, וכל אחד מעם ישראל הוא בנה של השכינה הקדושה, ונשמתו חצובה מאחת מעשר הספירות, בכוח נשמתו להתחבר לשורשה אם רק תשכיל להאיר אותה ע"י קדושים תהיו, שמירת ברית המילה וציווי העריות, שמירת הלשון ורכילות, לכבד ולשמור כל ציווי התורה שבין אדם לחבירו, ליתן מתנות לאביונים, שלא ללכת בתועבות הגויים ומנהגיהם, לנוס ולברוח מהידוענים הממלאים את לוחות המודעות ב"סגולות", "קמיעות", "השבעות" וכו'. ובעיקר לדעת כי הקב"ה ברא את כל הנבראים לכבודו, למענו, למען ילבישו אותו בבגדי מלכות, ונתן הכנת לבושו לעם ישראל, כפי מעשיהם יהיו לבושיו, ולבושיו הן מידותיו, וכפי הלבושים כך הנהגותיו לטוב וח"ו הפך.

עלון פרשת קדושים - חיים על פי הזוהר

ויקרא פרק יט  (ג) אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ וְאֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם:

זוהר רעיא מהימנא  פרשת קדושים דף – פ"ב עמוד א'

וְעִלַּת עַל כֹּלָּא, אֲנָא בָּעֵי לְאִשְׁתַּדְּלָא בִּיקָרָךְ, לְתַקֵּן מִדּוֹת דְּאַבָּא וְאִימָּא, לִיקָרָךְ. תְּהֵא בְּעֶזְרִי לְסַדְּרָא כֹּלָּא כְּדְקָא יִאוֹת. וְאַנְתְּ תְּסַדֵר לִי, וּלְכָל מָארֵי מְתִיבְתָּאן עֵילָּא וְתַתָּא, וּמַשִּׁרְיָין דְּמַלְאָכִין עִלָּאִין וְתַתָּאִין, לְמֶהֱוִי מְתַקְּנִין וּמְסַדְּרִין לִיקָרָא דִּילָךְ, וְלִיקָרָא דְּאַבָּא וְאִימָּא, לְמֶהֱוִי סַפְסָל תְּחוֹת רַגְלוֹי. וּלְמֶעְבַּד צִּוּוּיֵיהּ בְּכָל פִּקוּדִין דִּילֵיהּ. וּלְמִדְחַל מִנֵּיהּ בְּכָל פִּקוּדִין דְּלָא תַּעֲשֶׂה.  תרגום:  וְעִלַּת עַל הַכֹּל, אֲנִי רוֹצֶה לְהִשְׁתַּדֵּל בִּכְבודְךְ, לְתַקֵּן אֶת הַמִּדּות שֶׁל אַבָּא וְאִמָּא לִכְבודְךְ. תִּהְיֶה בְעֶזְרִי לְסַדֵּר הַכֹּל כָּרָאוּי. וְאַתָּה תְּסַדֵּר אוֹתִי וְאֶת כָּל רָאשֵׁי הַיְשִׁיבוֹת מַעְלָה וּמַטָּה, וּמַחֲנוֹת הַמַּלְאָכִים הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים, לִהְיוֹת מְתַקְּנִים וּמְסַדְּרִים לִכְבוֹדְךְ וְלִכְבוֹד אַבָּא וְאִמָּא, לִהְיוֹת סַפְסָל תַּחַת רַגְלָיו, וְלַעֲשׂוֹת צִוּוּיָיו בְּכָל מִצְווֹתָיו, וְלִירָא מִמֶּנּוּ בְּכָל הַמִּצְווֹת שֶׁל לֹא תַעֲשֶׂה. הסבר: אמר הרועה הנאמן – נשמת משה רבינו שנגלה לרבי שמעון בר יוחאי: "ואתה תסדר אותי", כלל הנלמד כי אין אדם יכול לתקן את עצמו, אלא אם יש לו סיוע מהקב"ה, כדי שיקבל סיוע הוא צריך להיות כלי לאור, כלי טהור, כלי היכול לקבל את אורו שלהקב"ה המתקן את המידות, את הפגמים, משלים את החוסרים בנפש, על ידי קיום המצוות לשמה, ...וְהַאי אִיהוּ אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ, וְסָמִיךְ לֵיהּ וְאֶת שַׁבְּתוֹתַי תִּשְׁמוֹרוּ. וּבִקְרָא אַחֲרִינָא וְאֶת מִצְּוֹתַי תַּעֲשׂוּ. מִסִּטְרָא דְּפִקּוּדִין דַּעֲשֵׂה דְּאִינּוּן כָּבוֹד, אַקְדִּים אַבָּא לְאִימָּא, וְדָא י''ה. מִסִּטְרָא דְּלָא תַּעֲשֶׂה, אַקְדִּים אִימָּא לְאַבָּא, וְדָא הֵ''י. וְהַיְינוּ כְּבוֹד אֱלֹהִים הַסְתֵּר דָּבָר. לְאִלֵּין דְּלָא מִשְׁתַּדְּלֵי בְּהַאי כָּבוֹד, הַסְתֵּר דָּבָר מִנַּיְיהוּ. תרגום: וְזְהִוּ אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ, וְסָמַךְ לוֹ וְאֶת שַׁבְּתוֹתַי תִשְׁמֹרוּ. וּבְפָסוּק אַחֵר וְאֶת מִצְותַי תַּעֲשׂוּ. מִצַּד שֶׁל מִצְווֹת עֲשֵׂה שֶׁהֵם כָּבוֹד, הִקְדִּים אָב לָאֵם, וְזֶה י''ה. מִצַּד שֶׁל לֹא תַעֲשֶׂה הִקְדִּים אֵם לָאָב, וְזֶה ה''י, וְהַיְנוּ (משלי כה) כְּבוֹד אֱלֹהִים הַסְתֵּר דָּבָר. לְאֵלּוּ שֶׁאֵינָם מִשְׁתַּדְּלִים בַּכָּבוֹד הַזֶּה, הַסְתֵּר דָּבָר מֵהֶם. הסבר: כבד את אביך זה הקב"ה ואת אימך זאת השכינה העליונה, אבא ואימא חכמה ובינה, אותיות י"ה בשם הויה הקדוש, רק על ידיעתם, על ידי הכרת הפרצופים העליונים, שורשי המצוות, רק אז תוכל לכבדם, ואז יהיה לך גילוי פנים – את פנייך אבקש, ואילו אלו שאינם משתדלים ב"כבוד" אבא ואימא, אלא רק בכבוד עצמם מהם הסתר דבר, הם לא מצליחים לראות את העולמות העליונים, יש להם הסתר פני השם כי הכבוד העצמי שלהם מכסה וְעָלַיְיהוּ אִתְּמַר, (משלי ג) וּכְסִילִים מֵרִים קָלוֹן. אִלֵּין אִינּוּן עַמֵּי הָאָרֶץ, בָּתַר דְּלָא מִשְׁתַּדְּלִין בְּהַאי כָּבוֹד דְּאוֹרַיְיתָא, וְאֵיךְ אָמְרִין אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם שְׁמַע קוֹלֵנוּ חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ וְקַבֵּל תְּפִלָּתֵנוּ. הָא אִיהוּ לֵימָּא לוֹן, וְאִם אָב אָנִי אַיֵּה כְבוֹדִי, אַיִּה אִשְׁתַּדְּלוּתָא דִּלְכוֹן בְּאוֹרַיְיתָא, וּבְפִקּוּדִין דִּילִי, לְמֶעְבַּד צִּוּוּיַי, דְּמַאן דְּלָא יָדַע בְּצִּוּוּיָיה דְּמָארֵיהּ, אֵיךְ יַעְבִיד לֵיהּ. תרגום: וַעָלֵיהֶם נֶאֱמַר, (משלי ג) וּכְסִילִים מֵרִים קָלוֹן. אֵלּוּ הֵם עַמֵּי הָאָרֶץ, מֵאַחַר שֶׁאֵינָם מִשְׁתַּדְּלִים בַּכָּבוֹד הַזֶה שֶׁל הַתּוֹרָה, וְאֵיךְ אוֹמְרִים, אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם שְׁמַע קוֹלֵנוּ חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ וְקַבֵּל תְּפִלָּתֵנוּ? הֲרֵי הוּא יֹאמַר לָהֶם: וְאִם אָב אָנִי אַיֵּה כְבוֹדִי? אַיֵּה הִשְׁתַּדְּלוּתְכֶם בַּתּוֹרָה וּבְמִצְווֹתַי לַעֲשׂוֹת אֶת הַצִּוּוּיִים שֶׁלִּי? שֶׁמִּי שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר אֶת הַצִּוּוּי שֶׁל אֲדוֹנוֹ, אֵיךְ יַעֲשֶׂה אוֹתוֹ? הסבר: אבל הם ממלאים את בתי הכנסיו, וצווחים ..הב..הב..תן לנו...איך תעלה תפילתם אם הם לא יודעים למי הם מתפללים?, איך ישמע קולם כאשר כל מה שהם מבקשים הוא עולם החומר, ממון, כבוד, חיים, בריאות בעולם הגוף, ומזניחים עולם הרוח?,  בַּר מִמַּאן דְּשָׁמַע מֵחֲכָמִים וְעָבִיד, וְהַאי אִיהוּ דְּקַבִּיל נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע. וְעִם כָּל דָּא, מַאן דְּלָא קַבִּיל מִמָּארֵיהּ, אֶלָּא מִשְלוּחֵיהּ, אִיכָּא אַפְרָשׁוּתָא. וּמַאי אַפְרָשׁוּתָא אִית בֵּין דָּא לְדָא. דְּהָא כְּתִיב, מֹשֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּלְבָתַר וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ. אֲנָא קַבִּילְנָא, וּלְבָתַר מוֹסַרְנָא לְכֻלְּהוּ. וְהָכִי מַאן דִּמְקַבֵּל מֵאָחֳרָא, כְּקַבָּלַת סִיהֲרָא וְכֹכָבַיָּיא מִשִּׁמְּשָׁא, וּבְהַאי קִבּוּל אִתְמְלֵי. וּמַאן דִּמְקַבֵּל יָכִיל לְאִסְתַּלְּקָא מִנֵּיהּ נְבִיעוּ, כְּמָה דַּחֲזֵינָא בְּשִׁמְשָׁא וְסִיהֲרָא, דְּאִסְתַּלְּקַת נְהוֹרָא דִּלְהוֹן, בְּלֵילְיָא, דְּלָא נָהִיר שִׁמְשָׁא, אֶלָּא בִּימָמָא. וְסִיהֲרָא בְּלֵילְיָא. תרגום: פְּרָט לְמִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ מֵחֲכָמִים וְעוֹשֶׂה, וְזֶהוּ שֶׁקִּבֵּל נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע. וְעִם כָּל זֶה, מִי שֶׁלֹּא קִבֵּל מֵאֲדוֹנוֹ, אֶלָּא מִשְּׁלוּחוֹ, יֵשׁ הֶבְדֵּל. וְאֵיזֶה הֶבְדֵּל יֵשׁ בֵּין זֶה לָזֶה? שֶׁהֲרֵי כָּתוּב, מֹשֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וְאַחַר כָּךְ מְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ. אֲנִי קִבַּלְתִּי, וְאַחַר כָּךְ מָסַרְתִּי לְכֻלָּם. וְכָךְ מִי שֶׁמְּקַבֵּל מֵאַחֵר, כְּקַבָּלַת הַלְּבָנָה וְהַכּוֹכָבִים מִן הַשֶּׁמֶשׁ, וּבַקִּבּוּל הַזּה הוּא מִתְמַלֵּא. וּמִי שֶׁמְּקַבֵּל, יְכוֹלָה לְהִסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ הַנְּבִיעָה, כְּמוֹ שֶׁרָאִיתִי בַּשֶּׁמֶשׁ וּבַלְּבָנָה, שֶׁמִּסְתַּלֵּק הָאוֹר שֶׁלָּהֶם בַּלַּיְלָה, שֶׁאֵין הַשֶּׁמֶשׁ מֵאִיר, אֶלָּא בַּיּוֹם. וְהַלְּבָנָה בַּלַּיְלָה. הסבר: אלו ששומעים לחכמים, "כל אשר יורוך", מקיימים מצוות התורה, - חכמי התורה אלו העוסקים בתורת השם המלאה – פרד"ס – פשט, רמז, דרש וסוד.

אם לא יודעים את סודות התורה נשארים בחשיכה הם לא חכמים!, החכמה העליונה נקראית אות י' בשם הויה – סודות התורה, שורשי וטעמי המצוות, כוונות התפילה ותיקון העולמות, תיקון הפרצופים, ידיעת שמות הקודש, אלו הם חכמי התורה – אחריהם תרדוף, בהם תדבק, כי כל מי שמפריד בתורת השם יתברך, כל מי שנמנע מללמוד וללמד את כל חלקי התורה ממנו תרחק, הוא מרחיק אותך מהאמונה, מהתכלית, הוא מבטיח לך עולם זה וייסורים לעולם הבא!!!

 זוהר מזהיר  בשלל גוונים

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מִי שֶׁלֹּא חָס עַל נַפְשׁוֹ, אֵיךְ יִשְׁלֹף נֶפֶשׁ כְּשֵׁרָה לִבְנוֹ? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, תְּמֵהַנִי עַל הַדּוֹר, וַהֲרֵי הַדָּבָר נֶאֱמַר וְכוּ'. וְעַל זֶה כָּתוּב אַל תִּהְיוּ כְּסוּס כְּפֶרֶד אֵין הָבִין. אַשְׁרֵיהֶם הַצַּדִּיקִים שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים בַּתּוֹרָה וְיוֹדְעִים אֶת דַּרְכֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמְקַדְּשִׁים אֶת עַצְמָם בִּקְדֻשַּׁת הַמֶּלֶךְ, וְנִמְצָאִים קְדוֹשִׁים בַּכֹּל, וּמִשּׁוּם כָּךְ שׁוֹלְפִים רוּחַ שֶׁל קֹדֶשׁ מִלְמַעְלָה, וְכָל בְּנֵיהֶם הֵם צַדִּיקֵי אֱמֶת, וְנִקְרָאִים בְּנֵי הַמֶּלֶךְ, בָּנִים קְדוֹשִׁים. 

---

וְתָּא חֲזֵי, לָא אִתְדָּכֵי בַּר נָשׁ לְעָלְמִין, אֶלָּא בְּמִלִּין דְּאוֹרַיְיתָא. בְּגִינֵי כַּךְ מִלִּין דְּאוֹרַיְיתָא לָא מְקַבְּלִין טוּמְאָה, בְּגִין דְּאִיהִי (משלי ג) קַיְּימָא לְדַכְּאָה לְאִלֵּין מִסְאֲבֵי, וְאַסְוּותָא בְּאוֹרַיְיתָא אִשְׁתְּכַח. דִּכְתִּיב, רִפְאוּת תְּהִי לְשָׁרֶךָ וְשִׁקּוּי לְעַצְמוֹתֶיךָ. וְדַכְיוּתָא אִשְׁתְּכַח בְּאוֹרַיְיתָא, דִּכְתִּיב, (תהלים יט) יִרְאַת יְיָ' טְהוֹרָה עוֹמֶדֶת לָעַד. מַאי עוֹמֶדֶת לָעַד. דְּקַיְּימָא תְּדִירָא בְּהַהוּא דַּכְיוּתָא, וְלָא אִתְעָדֵי מִנֵּיהּ לְעָלְמִין.

וּבֹא רְאֵה, הָאָדָם לֹא נִטְהָר לְעוֹלָמִים, אֶלָּא בְּדִבְרֵי תוֹרָה. מִשּׁוּם כָּךְ דִּבְרֵי תוֹרָה לֹא מְקַבְּלִים טֻמְאָה, מִשּׁוּם שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת לְטַהֵר אֶת אֵלּוּ הַטְּמֵאִים, וְהָרְפוּאָה נִמְצֵאת בַּתּוֹרָה, שֶׁכָּתוּב (משלי ג) רִפְאוּת תְּהִי לְשָׁרֶךְ וְשִׁקּוּי לְעַצְמוֹתֶיךְ. וְהַטָּהֳרָה נִמְצֵאת בַּתּוֹרָה, שֶׁכָּתוּב (תהלים יט) יִרְאַת ה' טְהוֹרָה עוֹמֶדֶת לָעַד. מַה זֶּה עוֹמֶדֶת לָעַד? שֶׁעוֹמֶדֶת תָּמִיד בְּאוֹתָהּ טָהֳרָה, וְלֹא זָזָה מִמֶּנָּה לְעוֹלָמִים.

אָמַר לֵיהּ יִרְאַת יְיָ' כְּתִיב, וְלָא תּוֹרָה. אָמַר לֵיהּ, הָכִי הוּא וַדַּאי, דְּהָא אוֹרַיְיתָא מִסִּטְרָא דִּגְבוּרָה קָא אַתְיָיא. אָמַר לֵיהּ, וּמֵהָתָם נָפְקָא, מֵהָכָא נָפְקָא, דִּכְתִּיב, (תהלים קיא) רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת יְיָ', וּכְתִיב יִרְאַת יְיָ' טְהוֹרָה.

אָמַר לוֹ, יִרְאַת ה' כָּתוּב, וְלֹא תוֹרָה. אָמַר לוֹ, כָּךְ הוּא וַדַּאי, שֶׁהֲרֵי הַתּוֹרָה בָּאָה מִצַּד הַגְּבוּרָה. אָמַר לוֹ, וּמִשָּׁם יָצְאָה?! מִכָּאן יָצְאָה! שֶׁכָּתוּב רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת ה', וְכָתוּב יִרְאַת ה' טְהוֹרָה.

דף פ''א ע''א

וְאוֹרַיְיתָא קְדוּשָּׁה אִתְקְרֵי, דִּכְתִּיב כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי יְיָ', וְדָא אוֹרַיְיתָא, דְּהִיא שְׁמָא קַדִּישָׁא עִלָּאָה. וְעַל דָּא, (דף פ''א ע''א) מַאן דְּאִשְׁתְּדַּל בָּהּ אִתְדָּכֵי, וּלְבָתַר אִתְקַדָּשׁ, דִּכְתִּיב קְדוֹשִׁים תִּהְיוּ, קְדוֹשִׁים הֱיוּ לָא כְּתִיב, אֶלָּא תִּהְיוּ. תִּהְיוּ וַדַּאי. אָמַר לֵיהּ הָכִי הוּא, וּמִקְרָא כְּתִיב, (שמות יט) וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ, וּכְתִיב אֵלֶּה הַדְּבָרִים וְגוֹ'.

וְתוֹרָה נִקְרֵאת קְדֻשָּׁה, שֶׁכָּתוּב כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה', וְזוֹ הַתּוֹרָה שֶׁהִיא הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ הָעֶלְיוֹן. וְעַל כֵּן, מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בָּהּ נִטְהָר, וְאַחַר כָּךְ מִתְקַדֵּשׁ, שֶׁכָּתוּב קְדשִׁים תִּהְיוּ. לֹא כָתוּב קְדשִׁים הֱיוּ, אֶלָּא תִּהְיוּ, תִּהְיוּ וַדַּאי. אָמַר לוֹ, כָּךְ הוּא, וּמִקְרָא כָּתוּב, (שמות יט) וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ, וְכָתוּב אֵלֶּה הַדְּבָרִים וְגוֹ'.

תָּאנָא, קְדוּשָּׁה דְּאוֹרַיְיתָא, קְדוּשָּׁה דִּסְלִיקַת עַל כָּל קִדּוּשִׁין. וּקְדוּשָּׁה דְּחָכְמְתָא עִלָּאָה סְתִימָא, סַלְּקָא עַל כֹּלָּא. אָמַר לֵיהּ לָאו אוֹרַיְיתָא בְּלָא חָכְמְתָא, וְלָאו חָכְמְתָא בְּלָא אוֹרַיְיתָא, וְכֹלָּא בְּחַד דַּרְגָּא הוּא, וְכֹלָּא חַד, אֶלָּא אוֹרַיְיתָא בְּחָכְמָה עִלָּאָה אִשְׁתְּכַחַת, וּבָה קַיְּימָא, וּבָה אִתְנְטָעוּ שָׁרְשָׁהָא מִכָּל סִּטְרִין.

לָמַדְנוּ, קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה קְדֻשָּׁה שֶׁעוֹלָה עַל כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת. וְהַקְּדֻשָּׁה שֶׁל הַחָכְמָה הַנִּסְתֶּרֶת עוֹלָה עַל הַכֹּל. אָמַר לוֹ, אֵין תּוֹרָה בְּלִי חָכְמָה, וְאֵין חָכְמָה בְּלִי תוֹרָה, וְהַכֹּל הוּא בְּדַרְגָּה אַחַת וְהַכֹּל אֶחָד. אֶלָּא תּוֹרָה נִמְצֵאת עִם הַחָכְמָה הָעֶלְיוֹנָה, וּבָהּ הִיא עוֹמֶדֶת, וּבָהּ נִטְּעוּ שָׁרָשֶׁיהָ מִכָּל הַצְּדָדִים.