הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
שלח לחבר
 


אתר זוהר החיים הוקם על ידי הרב יוחנן באנון ז"ל 
האתר משומר למען זכרו על ידי מפעל הזוהר העולמי (Ha-Zohar.info) ולימוד הזוהר היומי (DailyZohar.com)

   פרשת בראשית    פרשת נח    פרשת לך לך    פרשת וירא    פרשת חיי שרה    פרשת תולדות    פרשת ויצא
   פרשת וישלח    פרשת וישב    פרשת מקץ    פרשת ויגש    פרשת ויחי    פרשת שמות    פרשת וארא
   פרשת בא    פרשת בשלח    פרשת יתרו    פרשת משפטים    פרשת תרומה    פרשת תצוה    פרשת כי תשא
   פרשת ויקהל    פרשת פיקודי    פרשת ויקרא    פרשת צו    פרשת שמיני    פרשת תזריע    פרשת מצורע
   פרשת אחרי מות    פרשת קדושים    פרשת אמר    פרשת בהר    פרשת בחוקותי    פרשת במדבר    פרשת נשא
   פרשת בהעלותך    שלח לך    פרשת קרח    פרשת חוקת    פרשת בלק    פרשת פינחס    פרשת מטות
   פרשת מסעי    פרשת דברים    פרשת ואתחנן    פרשת עקב    פרשת ראה    פרשת שופטים    פרשת כי תבוא
   פרשת כי תצא    פרשת ניצבים וילך    פרשת האזינו    פרשת זאת הברכה
 
    עמוד הבית
    צור קשר
    תחילת הבריאה
    מבנה העולמות
    ראש השנה
    תם עוונך בת ציון
    הנהגות וסגולות
    אדם
    גאולה
    לאלפים
    חיים על פי הזוהר
    אלול
    24 אלף תלמידי רבי עקיבא
    פתיחת אליהו
    רבי שמעון בר יוחאי
    תיקוןני זוהר חדש
    כללי סודות ורזי התורה
    מעלת עיסוק בזוהר
    מהו צדיק ?
    הליכות אור - נוער וחינוך
    סוד הקפת התיבה
    מפעל הזוהר העולמי
    סוד קליפת נוגה
    נפש, רוח, נשמה..
    הצלת רבי יצחק
    ערב רב
    טעמי המצוות
    קריאת שמע בכוונה
    להידמות לאבות
    ט"ו בשבט
    שבת קודש
    שיויתי השם
    רבי שמעון מבטל מוות
    מעלת הלילה
    חיזוק באמונה
    נטילת ידיים
    רחל
    ויעבור
    יום הכיפורים
    ייחודים בתנועה
    מדרש האותיות
    פרשיות השבוע - וידאו
    סוכות
    צפיחית בדבש
    מעוט הירח
    תלמוד ארץ ישראל
    תפילה בציון רשב"י
    סדר עליית הנשמה
    תמונות
    לב נתיבות עשר מאמרות
    חנוכה
    שיעורי תורה בצ'ט
    ברכות השחר
    סגולות שבת
    מזמור יט - פרוש הזוהר
    מדרש רות - זוהר
    הקדמה 6 מצוות
    שיעורי וידאו - זוהר
    פסח
    שביעי פסח ועומר
    עמלק העייף, ישראל יעף
    מעלת משה רבינו
    משיח
    המלחמה האחרונה 1
    אלפיים שנות תפילה
    מדרשי זוהר
    בראשית תמן - תיקון 48
    שום תשים עליך מלך
    כבד את אביך...
    אידרא זוטא
    יסודות הזוהר
    להשיב את הבן לאב
    נסתם הפתוח ונפתח הסתום
    אנכי ה'
    קריאת זוהר כללית
    שיעורי זוהר בקול
    אלול ושיעורים תשרי
    למה אנחנו כאן?
    רפ"ח
    ממלכת כהנים
    פרשות השבוע
    חגי השנה
    סודת הזוהר
    דרשות הרב בטקסט
    תורה וישראל חד הם
    מפתח החכמה ביראה
    ראשי ישן
    הנהגות הימים
    מבצע ה - 70
    שיעורי עץ החיים
    מחיה המתים
    נבואת פרס אירן
    חיטה ומשיח
    נצח זמן ומקום
    נישואין גירושין
    פורים
    מוצאי שבת
    סוד הפרצופים - בפשט
    מלאכים המלווים
תרומות לברכות בעלון
ובאתר נא להשאיר את נוסח
הברכה.
התרומות מיועדות להחזקת האתר
הדפסת עלוני הזוהר
הכנת סרטי וידאוו ייחודים, שיעורי זוהר 
 

 

עין יעקב על מסכת ראש השנה אות (ח)

(ח) שם אָמַר רַבִּי כְּרוּסְפְּדַאי, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, שְׁלֹשָׁה סְפָרִים נִפְתָּחִים בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, אֶחָד שֶׁל צַדִּיקִים גְּמוּרִים, וְאֶחָד שֶׁל רְשָׁעִים גְּמוּרִים, וְאֶחָד שֶׁל בֵּינוֹנִיּם. שֶׁל צַדִּיקִים גְּמוּרִים - נִכְתָּבִים וְנֶחְתָּמִים לְאַלְתַּר לְחַיִּים. שֶׁל רְשָׁעִים גְּמוּרִים - נִכְתָּבִים וְנֶחְתָּמִים לְאַלְתֵּר לְמִיתָה. וּבֵינוֹנִיִּים - תְּלוּיִם וְעוֹמְדִים מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה עַד יוֹם הַכִּפּוּרִים. זָכוּ - נִכְתְּבוּ לְחַיִּים, לֹא זָכוּ - נִכְתָּבִים לְמִיתָה.

ספר הקנה - ד"ה סוד ג' ספרים נפתחים

שואל ר' נחוניה בן הקנה:

א. האם הצדיקים הם צדיקים גמורים שלא חטאו כלל?

ב. או שיש להם מעט חטאים?

ג. מה יהיה על מעט עוונתיהם?

ד. למה בינוניים עד יום כפור?

ה. למה 3 ספרים?

ו. למה צריך זכרונות וכי יש שכחה לפניו יתברך?

ז. למה רשעים למיתה, ככתוב לא אחפוץ במות הרשע

ח. למה רואים רשעים חיים וצדיקים מתים?

ומשיב הרבה תמיהות וצעקות, והתנא (רבי כרוספדאי) כל דבריו אמת, כי מאמת יצאו הדברים, והכי אמר המלך הדן בראש השנה הוא (מידת) הבינה (הנקראת אלהים) דן עם ג' (ספירות) והם חסד (ימין המאזניים) ופחד (גבורה) (שמאל המאזניים) ותפארת (לשון המאזניים) ומדת הדין הרפה פועלת ואלו הן השלושה ספרים, כי חסד תובע זכות מהמלך לצדיקים להנחילם חיים נצחיים ואלו הם החיים, והפחד (הגבורה) תובע לנפש החוטאת לטורדם ולהחליפם חילוף אחר חילוף עד שובם אל ה' (גלגול אחר גלגול) והתפארת מחזיק בבינונים אלה הם מחצה על מחצה ואין ממיתם אלא מניחם עד יום כפור, יום התשובה המטה כלפי החסד בישראל והוא שלא להוסיף חטא על פשע ועון, ובאמת בני כשהמקטרג תובע דין מהבינה לקחת חשבון מישראל על כל מה שעשו כל השנה כולה אז מדת הדין הרפה כבושה ומכוסה מכל חיילי מעלה בעבור שבנה יחידה (ישראל) הנאצל מבפנים בא לדין לפני הבינה ונכמרו רחמים על בנה..:

הסבר לכתוב:

הנה שנה אחר שנה רואים בחוש כיצד מתים צדיקים ורשעים, ואיך מאירים החיים לרשעים ומחשכים לצדיקים, ואם כך היה, שהעולם הגשמי הוא עולם החיים, אזי היו צדיקים גמורים חיים לנצח כי לא חטאו ונכתבו לאלתר בספר החיים, ואין זה כך, אלא התורה לימדה אותנו כי העולם הזה הוא רק עולם התיקון, עולם המוסך, ובמוסך מכוניות מקולקלות המצריכות תיקון, ובגמר תיקונם עולים לכביש ונוסעים. צדיק גמור לא יכול לחיות בעולם המקולקל, בעולם התיקון, הוא השלים עבודתו וזוכה לארצות החיים, חיי הנצח שם הוא נכתב לחיים לאלתר ולא צריך לעבור עוד גילגול, ולא בית דין. ואילו בינוניים מניחם עד יום כפור האמיתי יום המיתה יום הדין של האדם על כל מעשיו, אם זכה נכתב לחיים בעולם הבא, חיי נצח כפי הצדיק, ורשעים נכתבים לאלתר למיתה - גלגול נוסף, ברור נוסף אין להם בית דין, ביום הדין הוא נפטר מגוף אחד ומיד מתלבש בגוף חדש לתקן ולברר את כל פגמיו.

ובפרטות של החיים הגשמיים, בראש השנה שלושה ספרים שבהם נכתבים מי יהיה קרוב לקב"ה הנקרא "חיים" ומי יהיה קרוב לנחש הנקרא "מוות", רחוק מהקב"ה, ככל שדרישות העולם העכור הגשמי, פרנסה, תאוות, קנאה, כעס ועוד מידות רעות ינהלו את האדם הוא בוודאי נכתב למיתה רוחנית. והבינוניים כפי מעשיהם לעיתים יהיו קרובים ולעיתים רחוקים. הצדיקים עבדי השם: ללא קשיי פרנסה, בריאות איתנה ודבקות מוחלטת בתורה ובקב"ה.


סוד הנסירה - כוונות  האמת של ראש השנה

תורה שבכתב נמשלה לזכר ותורה שבעל פה נמשלה לנקבה, וכאשר חשב אותה הקב"ה, אלפיים שנים בטרם הוציאה מהכח אל הפועל הייתה מאוחדת, תורה אחת, עץ החיים ללא פירוד, שלימות מוחלטת ויקרא אותם אדם, בתוך חלל עצום של צמצום שהוא מקום שפינה הקב"ה לנבראים, כביכול העדר הקב"ה או העדר עצמותו נוצרו ההפכים לקב"ה, הרע והמוות והפירוד, במקום הזה החלה התורה לצאת מהכח אל הפועל, ומכיוון שזה הוא עולם הפירוד, האחדות לא יכלה להתקיים, אף על פי שתורה שבעל פה הייתה מחוברת לתורה שבכתב מאחור, לא מצאה התורה שבכתב אותה, ולכן לא יכלה לצאת מהכח אל הפועל וכל הבריאה חיכתה - ואדם (תורה שבכתב ובע"פ) לעבוד את האדמה אין. ואז עשה המאציל העליון את מעשה הנסירה, הפריד את שתי התורות, (כפי אדם וחוה) נסר אותן בגביהן והביא אותן פנים אל פנים, רק אז יכל העולם להתקיים ולהוציא מהכח אל הפועל את תוכניתו של הקב"ה.

תורה שבכתב היא כולה חסד, תורה שבעל פה היא כולה דינים, חוקים ומשפטים, ובעולם הפירוד עד גמר התיקון שתי הבחינות הללו מופרדות ורק ישראל (יעקב) הוא המחבר את שתי הבחינות של חסד ודין, תורה שבכתב ותורה שבע"פ: כמו שכתב דוד המלך ע"ה:

מַגִּיד דְּבָרָיו לְיַעֲקֹב. חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל: לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי וּמִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם הַלְלוּיָהּ:

ולאחר שננסרו, הופרדו והסתובבו פנים לפנים, תורה שבכתב ותורה שבע"פ.

הדין הקשה, "דינא קשיא", נמצא בראש של התורה שבע"פ ומכונה לאה (אשת ישראל), זהו הכתר של תורה שבע"פ, ואילו הדין הרפה, "דינא רפיא", משול לרחל (אשת יעקב) והן תשע ספירות תחתונות של תורה שבע"פ (חכמה, בינה, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות).

אלו הם שני ימי ראש השנה - יום א' דינא קשיא - לאה, יום ב' דינא רפיא - רחל, ומכיון שבכל יום מחדש הקב"ה מעשה בראשית, כך גם בכל שנה וישראל (עם ישראל) מקיים את שני הימים האלו לבצע את הפירוד והנסירה כדי שהעולם יכול לצאת מכח המחשבה של הקב"ה (תורה שבכתב ובע"פ) אל הפועל, ליתן בניי, חיי ומזוני לכל בני מרון (הבריאה כולה), ומכאן אפשר ללמוד את סוד הנסירה שהוא עיקר כוונות ראש השנה.

זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים כתבנו בספר חיים למענך אלהים חיים

(הכוונות הן רבות יותר מהמובא כאן אך זה עיקר העבודה),

יש ב"זכרנו לחיים" י"א תיבות: בכל תפילות של יום א' של ראש השנה, ערבית, שחרית, מוסף, מנחה - צריך לכוון שאנחנו מנסרים את הכתר שנקראת לאה, בזכרנו ננסר הכתר של ספירת הכתר, לחיים, חכמה דכתר, מלך בינה דכתר, חפץ דעת דכתר, בחיים חסד דכתר, כתבנו גבורות דכתר, בספר תפארת דכתר, חיים נצח דכתר, למענך הוד דכתר, אלהים יסוד דכתר וחיים מלכות דכתר, כך ביום ראשון של ראש השנה, ביום ב' של ראש השנה מתחילה הנסירה של רחל, שנמשכת כל עשרת ימי תשובה עד יום הכיפורים, ביום ב' של ראש השנה ננסרת החכמה של רחל על דרך נסירת הכתר, ביום ג' של ראש השנה ננסרת הבינה, וביום ד' הדעת, ביום ה' החסד, ביום ו' הגבורה ביום השביעי התפארת, ביום השמיני הנצח, ובערב יום הכיפורים נשארות שלוש בחינות שהן הוד יסוד ומלכות, ושלושתן ננסרות בערב יום הכיפורים וזו הסיבה שיש להרבות באכילה ביום התשיעי לראש השנה כי יש צורך בהעלאת ניצוצות רבים לצורך הנסירה הזו.

הכלל הוא שבכל נסירה מפיל המאציל העליון תרדמה על הזכר שקוראים "דורמיטה", ובתקיעת השופר הוא מתעורר, תשע הקולות כמנין תשע ספירות המשפיעות על המלכות (שכינה).

 

 


 
מדרש הנעלם זוהר בראשית מאמר יהי מאורות

בראש השנה דן כל העולם כלו, גופות בני אדם והנשמות, ופוקד אותם, ודן אותם על כל מה שעשו כל השנה כולה. ותאנא, אפילו צעדיו של אדם נמנין, ובאין בדין באותו היום, ככתוב, וכל צעדי יספור:...

אמר רב יהודה אמר רב, מפני מה בראש השנה דין הגוף והנשמה. מפני שבו נולד אדם הראשון, ובו ביום נעשה גוף, ונזרקה בו נשמה, ובו ביום נידון ונקבע הדין לדורות:

ובחג נדונין על שהם מבזים בנטילת ידים, ועל שהם מזלזלים במקואות ובטהרות שהם מים. ועל כך נדונין על המים, על ענין המים:

אמר רבי אחא, בד' פרקים כמו כן, האדם נדון. בו ביום שמהרהר העבירה. ובזמן שעושהו. וביום ראש השנה. ובעולם הבא. רבי אבהו אמר, בזמן שעושה העבירות. ובזמן שיחלה. דאמר רבי אבהו, כיון שיחלה האדם, סלקין ליה לדינא.(מעלים אותו לדין) ובזמן שמת כשיוצאה נשמתו ממנו. ובעולם הבא:

אמר רבי יהודה, בטחון הצדיקים ושמחתם, כשיוצאין מן העוה"ז בכשרון מעשים. וכשבאין לעיין בנשמה, אין מוחין בידה. ומה אומרין לה. כלך יפה רעיתי. אמר רבי אבהו, הצדיק אומר זה על הנשמה שבו, כלך יפה רעיתי, מנהיגתי דלא אבאישת לך בעובדין בישין, (שלא הבאשת אותי במעשים רעים) ככתוב ומום אין בך:

סגולה אמיתית לזכות בבני חיי ומזוני לקראת שנת התשע"א:

כפי המאמר, בראש השנה נידונים גוף ונשמה כפי מעשיהם בשנה החולפת, כפי קבלתם לשנה הבאה וכפי עמידתם במה שקיבלו על עצמם בשנה החולפת. השתוקק מלך שיבנו לו בית קיץ ביער המרוחק מכל מקום ישוב, כיון שהעבודה קשה מאוד ומרוחקת ממקום ישוב ביקש המלך שרק מי שמתנדב מרצון ילך ליער המרוחק, מספר עבדים שאהבו את המלך ותמיד ראשונים לקיים את רצונו התנדבו, ואכן יצאו למקום המרוחק, הם ביקשו להגיע למקום מיד ותכף החלו בבניית בית קיץ למלך, שמח המלך בעבדיו החרוצים שעושים רצונו והיה שולח להם כל יום עגלה עמוסה כל טוב, מאכלים ומזינים, בגדים טובים עם עבדיו האחרים, זה המשל והנמשל: האדם בא לעולם הזה כדי לבנות מלכות לקב"ה, לתקן עולם במלכות שדי,  רוב בני האדם מבקשים פרנסה, בנים, בריאות, ועוד חלקם מוסיפים שכל זאת מבקשים לצורך עבודתו יתברך, אולם ישנו מקטרג לכל בקשה ומוצא הוא את הפרצה בבקשה ואין הבקשה מתמלאת, חכם יבקש את הרוחניות, אני רוצה ללמוד תורה, אני רוצה לקום לתקון חצות, להתפלל בנץ, לתקן מידותיי וכן הלאה, ובטח החכם שמבקש לעשות רצון המלך, בהתנדבות ללא קבלת שכר בעולם הזה, במסירות נפש אמיתית, ויתחיל לעשות כך, אפילו שקשה בהתחלה בוודאי שהמלך ישלח אליו עגלות עמוסות כל טוב לצורך בניית ארמון מלכותו ולא יחסיר מהאדם הזה מאומה, ואפשר לראות בחוש למי הקב"ה נענה בתפילה ולמי הוא לא נענה, כי בגשמיות אני לא צריך  מאומה, אני צריך ורוצה לבצע את שליחותו של הקב"ה, את הסיבה להיותי בעולם זה ואז הכל רוחני, והקב"ה יתן לי כלים למלא שליחות זו, וכל אחד לפי צרכיו ולא לפי רצונו, יהי רצון שלכל אחד מאיתנו ינתנו הכלים לבנות מלכותו יתברך.

מלכויות זכרונות ושופרות

על ראש השנה נאמר כי הוא 'יום הרת עולם' 'זה היום תחילת מעשיך' כמו שאומרת הגמרא במסכת ראש השנה דף כז ע"א. בא' בתשרי ברא ה' את האדם. ואע"פ שיום בריאת העולם הוא בכה' אלול (לפי דעה אחת)אך מכיוון שהאדם נברא בראש השנה והוא מרכז העולם ותכלית הבריאה – מכונה יום זה 'תחילת מעשיך'.

בימים אלו האדם נברא מחדש, כשאדם חוזר בתשובה הוא חוזר למקורו. לתחילת הבריאה.

כמו שבגוף האדם הראש שונה משאר האיברים. כל איבר מכיל רק את עצמו, יד מכיל יד, רגל מכיל רגל, אך הראש מכיל כמה איברים , אוזניים, עיניים, פה ובעיקר המוח שנותן את הפקודות לכל הגוף -  כך הוא ראש השנה. הראש לכל השנה מקיף בתוכו עניינים רבים ומהותיים.

נבאר כעת את שלושת השלבים – מלכויות זכרונות ושופרות, לפי אורו של הרב פינקוס זצ"ל.

מלכויות – לחיות עם ה'

 

את ההבדל בין יהודי לגוי נוכל להבחין ע"י שנשאל כל אחד מהם: היכן נמצא הבורא?

תשובת הגוי תהיה: האלוקים נמצא בשמים. זהו ביטוי שה' הוא עליון למעלה ומשפיע על כולם.

תשובת היהודי תהיה: הקב"ה נמצא כאן, עימי בכל רגע! ההבנה והתחושה זו – היא בחינת "מלכות".

היום לצערנו בגלות, מלכות ה' נמצאת בבחינה של 'הסתר פנים'. כמעט שאין לנו מושגים אפילו של מלכות בשר ודם. על אחת כמה וכמה שאין לנו תחושה חזקה מהי מלכות ה' בעולם. אבל אנחנו יודעים שה' הוא מלך על כל העולם, ועל עם ישראל בפרט. אנו מקבלים עלינו את מלכותו של ה' בכל יום ויום מחדש. אנחנו עם ישראל חיים עם הקב"ה חיים משותפים. כשיהודי קם בבוקר דבר ראשון הוא אומר "מודה אני לפניך". וגם במשך היום ע"י כל ברכה הנאמרת בכוונה לפני האוכל או לאחריה הוא חי עם הקב"ה.

"מלכויות" - זהו השלב הראשון בבניית היהודי החדש – לשנה הבאה.

 

זכרונות – קשר עם עומק

השלב הבא הוא זכרונות,

הקשר שלנו עם ה' אינו מתבטא  רק בקיום המצוות ועשיית כל הציוויים שציווה אותנו הבורא. לקשר הזה יש עומק. כל יהודי קשור לקב"ה בקשר של נישואין. והקשר הזה מלווה בזכרונות מן העבר. כמו שנאמר בירמיה (ב-ב): "כה אמר ה' זכרתי לך חסד נעורייך אהבת כלולותייך, לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה". הקב"ה זוכר לעמו ישראל את הפגישה הראשונה שלהם עימו, כשיצאו ממצרים 600,000 איש. כולם הלכו אחרי משה רבינו למדבר. אף אחד לא לקח צידה לדרך, אפי' לא בקבוק מים. לאחר שלושה ימים של הליכה במדבר עם ילדים קטנים – טרם קיבלו מים. הרי זה קשר נפלא עם הקב"ה. גם מעשי האבות נכללים בזכרונות של ה' ועם ישראל. עשרה נסיונות שנתנסה בהם אברהם אבינו מבלי להרהר אחרי ה'. כשהשיא היה ניסיון העקידה כשה' מצווה את אברהם לשחוט את יצחק בנו יחידו.

העם שלנו לא התחיל היום, זהו קשר שבנוי על העבר!

שופרות - הסוד שבין היהודי להקב"ה

 

התכונה של שופר היא לתקוע. תקיעה פירושה לשבור . לגלות דברים סגורים וסתומים. במתן תורה כשה' נתן לנו את התורה, שהיתה עד אז גנוזה וחתומה, הוא פתח אותה ע"י השופר! בראש השנה ה' פותח את הגנוזות, את עומק האהבה שלו לעם ישראל. ע"י תקיעות שהשופר ששורשן גבוה למעלה בשמים. סוד מהותו של השופר הוא: קשר אישי אל דבר פנימי ועמוק שמי שאינו שותף לסוד אינו יכול להבין ולחוש כלל אותו. וזה האור הגדול והעמוק שיש לנו בימי ראש השנה.

 

לסיכום: "מלכויות" זו הצורה שבה היהודי חי עם הקב"ה, השאיפות האמיתיות שלו בחיים והדרך בה הוא מתגבר על המכשולים.

בעומק יש את ה"זכרונות", מה שקורה בפנים בתוך היהודי, מהי איכות הקשר שלו עם הבורא יתברך.

והחלק השלישי העמוק מכולם, הוא ה"שופרות". הפינות בהם קשור היהודי באופן אישי לקב"ה. מי שטעם את טעמו של הסוד האישי עם ה' – יודע שאין דבר יותר מתוק מזה בחיים!

יהי רצוןשנזכה לעבוד ולהכין את עצמנו לאורות הגדולים של מלכויות זכרונות ושופרות – להמליך את ה' על עצמנו, ולהאיר את אורו על כולנו. בברכת כתיבה וחתימה טובה לאלתר, אמן.


זוהר חדש - תיקונים


אָמְרוּ נִשְׁמָתִין דִּמְתִיבְתָּא עִלָּאָה, וַדַּאי הַאי אִיהוּ דְּדַרְגֵּהּ עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא דְּעָתִיד לְאִתְגַּלְּיָא בְּדָרָא דְּמַלְכָּא מְשִׁיחָא אִתְגַּלְּיָא בֵּהּ.

אמרו נשמות של הישיבה העליונה

זו דרגא של העמוד האמצעי

שעתיד להתגלות בדור של מלך המשיח

העמוד האמצעי

התינוק - פנים קטנות - זעיר אנפין

זה הילד ישראל שמו -

הוא הבן של מלך מלכי המלכים

והוא עבר תהליכי גדילה ולמידה

ונפילות וקימה

וגלויות

הכל כדי להיות ראוי להיקרא בן של הקב"ה

בנים אתם לה"

הוא נגלה בכל דור

וְרָזָא דְּמִלָּא קְרָא אוֹכַח, מַ"ה שֶּׁהָיָ"ה הוּא שֶׁיִּהְיֶ"ה. וּבָהּ מִמְּכוֹ""ן שִׁבְתּ""וֹ הִשְׁגִּי""חַ אֶל כָּל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ.

סוד שלו הוא מה שכתוב

מה -

שהיה

הוא

משה

משה - הוא כללות ישראל

ממכון

שבתו

השגיח

משה

ישראל לעתיד לבוא, נבנה

מפנימיות וחיצוניות

של כל נשמות ישראל

יש את השורשים - הם האבות

הנביאים

מלכות בית דוד

הצדיקים - משורש יוסף

וכל העם קשור לשורש מהם

אבל - הראש

הדעת

הוא משה רבינו

הוא הפנימיות

הוא המקשר אל הקב"ה

פסול לך את הלוחות

לך, עבורך, כל שאר העם יינקו ממך!

הרועה הנאמן - רעיא מהמינא

קוּם רָעֲיָא מְהֵימָנָא לְאִתְּעָרָא לְהַהוּא דְּאִתְּמַר בֵּהּ אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר. וּכְמָה אִנּוּן דְּמִיכִין וְשֵׁינָתָא בְּעֵינֵיהוֹן, דְּלָא פַּתְחִין לוֹן לְאִתְעַסְּקָא בְּרָזִין דְּאוֹרַיְתָא,

קום רעיא מהמנא - קום רועה נאמן

הגיע זמן לפקוד את העדר

עליהם נאמר

אני ישנה וליבי ער

כמה כולם ישנים - בדור האחרון הזה

פתוחים לעולם הזה, לתאוותיו

לעולם נעלם המשקר, המדמה..

וסותמים עינהם לראות את האמת

על ידי

סודות התורה

דְּכָל רָז אור אִתְקְרֵי, לְאַנְהָרָא בֵּהּ לְבַת עֵינָא וּלְאִתְּעָרָא לָהּ בֵּהּ לְגַבֵּי בַּעְלָהּ, דְּאִיהִי דְּמִיכָא בְּגָלוּתָא בֵּין אִנּוּן מָארֵי תּוֹרָה. דְּלֵית חַד מִנַּיְהוּ דְּיִתְּעַר לָהּ בְּבַעְלָהּ דְּאִיהוּ ר""ז אוֹר דְּנָהִיר בָּהּ בָּבַת עֵינָא. דְּרָז אוֹר אִיהוּ בְּחֻשְׁבָּן.

כל רז נקרא אור

רז = גימטירה 207

אור = 207

להאיר לאחת המיוחדת

בת עין

בת של ע - ...ע = 70

היא המלכות

השכינה הקדושה

שמעליה 7 רועים

שומרים

שבע הכלולים מעשר - 70 נפש בני יעקב

שכל תכליתם היא

בת עין

שכינה

שומרני כאישון בת עין

להיות שומרי השכינה, שומרי המלכה

למסור נפש עבור הבת, היחידה שהלכה לאיבוד

ביער העמים, מבוזה ומושפלת

צועקת ומייללת

לבניה ולבנותיה

שובו - שובו הביתה

לְאַנְהָרָא בֵּהּ לְבַת עֵינָא וּלְאִתְּעָרָא לָהּ בֵּהּ לְגַבֵּי בַּעְלָהּ, דְּאִיהִי דְּמִיכָא בְּגָלוּתָא בֵּין אִנּוּן מָארֵי תּוֹרָה. דְּלֵית חַד מִנַּיְהוּ דְּיִתְּעַר לָהּ בְּבַעְלָהּ דְּאִיהוּ ר""ז אוֹר דְּנָהִיר בָּהּ בָּבַת עֵינָא. דְּרָז אוֹר אִיהוּ בְּחֻשְׁבָּן.

להאיר בה בתוכה את אור התורה

היא דלה ועניה אין לה מעצמה כלום

רק שאריות שבניה נותנים לה

כאשר הם לא מבקשים עבור עצמם

כל היום

תן לי...תן לי

הב ..הב לי

אפילו בעלי התורה

לומדים עבור עצמם

ואין לה מנחם

ואין לה עזרה

חוץ

מאלו העוסקים בסוד

יודעים את סודה של המלכה

שהיא העולם הבא

היא התכלית

והם נדבקים רק בה

ואתה הרועה הנאמן

משה רבינו

עתיד להתגלות בדור האחרון

וללמד את ישראל את סודותיה

מעלותיה

של כלת משה

דְּהָא אַנְתְּ הוּא דְּאִתְּמַר בֵּהּ מֹשֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי. דְּהָא הֲווֹ כֻּלְּהוּ נְבִיאַיָּא וְחַכְמַיָּא וּמָארֵי קַבָּלָה לְגַבָּךְ, כְּסִיהֲרָא וְכוֹכְבַיָּא וּמַזָּלֵי דְּלֵית לוֹן נְהוֹרָא אֶלָּא מְשַׁמְּשָׁא.

כפי אז

משה קיבל תורה מסיני

כולם קיבלו ממשה

הנביאים

החוזים

הצדיקים

החכמים

הוא כמו אור החמה המאיר לכוכבים וללבנה

כי אין לכל הכוכבים והלבנה

אלא מה שמקבלים מהשמש

וּבְגִין דְּאִתְּמַר בָּךְ פְּנֵי מֹשֶׁה כִּפְנֵי חַמָּה. קוּם אַנְהִיר לוֹן דְּעַד דֶּאֱמֶת אַנְהִיר לוֹן, כֻּלְּהוּ הֲווֹ בַּחֲשׁוֹכָא וְלֵית לוֹן נְהוֹרָא.

בגלל זה נאמר פני משה כפני החמה

קום תאיר

קום תדליק את נשמות ישראל

קום תפתח לב כל אחד מישראל

כפי שעשית

כולם בחשיכה

אין איתנו מי יודע מה

קום עד שהאמת

תצעק

קום עד שכל ישראל יאמרו שוב

נעשה ונשמע

קום וקבור את קורח ועדתו

קום גיבור מחה את העמלק

קום משה רבינו

הגיע זמן הגאולה

 



חזרה לדף הבית
האתר נבנה במערכת 2all בניית אתרים