|
זוהר חלק ג דף נב/ב - פרשת מצורע
בשעתא דרמש ליליא, ותרעין סתימין, אתער נוקבא דתהומא רבא, וכמה חבילי טריקין משתכחי בעלמא, כדין אפיל קודשא בריך הוא שינתא על כל בני עלמא, ואפילו על כל די בהון אתערותא דחיי, ואינון שאטן בעלמא, ומודיעין להו לבני נשא מלין, מנהון כדיבין ומנהון קשוט, ובני נשא אתקטרו בשינתא. כד אתער רוחא דצפון ואתפליג ליליא, שלהובא נפקא ובטש תחות גדפוי דתרנגולא, וקרי, וקודשא בריך הוא עאל בגנתא דעדן לאשתעשעא עם צדיקייא, וכדין כרוזא נפיק וקרי, וכל בני עלמא מתערי בערסייהו, אינון די בהון אתערותא דחיי, קיימין לפולחנא דמאריהון ועסקי באורייתא ובשבחא דקודשא בריך הוא, עד דאתי צפרא.:
תרגום:
בשעה שיורד הלילה, והשערים (של הקדושה) נסגרים, (זו הסיבה שאסור לעסוק במקרא עד חצות) מתעוררת הנקבה של התהום הגדולה, (תהום - אותיות המות, והיא אימם של כל המזיקים) וכמה מחבלים ומזיקים נמצאים בעולם, והקב"ה מפיל שינה על כל בני העולם, ואפילו על כל מי שיש בהם התעוררות חיות (אפילו מי אדם שער בלילה מסתלקים ממנו החיים ונשאר רק כיסתא דחיותא, כיס חיים המאפשר לגוף לפעול, וכל פעולותיו ברדת החשיכה הם בכח המזיקים) והם משוטטים בעולם ומודיעים לבני אדם מילים מהם שקר ומהם אמת, ובני אדם נקשרים בשנתם. (זו הסיבה שרוב הפשעים מתבצעים בלילה) כאשר מתעוררת רוח צפון ונחצה הלילה (חצות לילה), אש יוצאת ומכה תחת כנפי התרנגולים והם קוראים, והקב"ה נכנס לגן עדן להשתעשע עם הצדיקים, ואז כרוז יוצא וקורא וכל בני העולם מתעוררים במיטתם, יש בהם שיש להם התעוררות של חיים והם קמים לעבודת בוראם ועוסקים בתורה ובשבח הקב"ה עד שעולה הבוקר:
הסבר: עץ הדעת טוב ורע מחולק ליום שהוא טוב ולילה שהוא רע, בצאת הכוכבים ננעלים השערים של הקדושה ועץ המוות פורס עצמו על העולם, כל הרוחניות הקדושה עולה כולל זו שנמצאת בכל יהודי, נשארת רק חיות הגוף שנשלט על ידי עץ המוות, ע"י כוחות הטומאה, כל עיסוק בתורה שבכתב נותן כוח לכוחות הטומאה על כן אסרו יודע הסוד עיסוק בתורה שבכתב - הכוונה לכל התנ"ך, ואילו תורה שבעל פה היא חרב המקצצת בכוחות הטומאה, בה אפשר לעסוק אבל בחבורה, בבית מדרש, בבית כנסת. הקב"ה אני לא שניתי, המשתנה הוא האדם, בדורות הקודמים ידעו מעלת לימוד הלילה כמו שאמרנו, "אין חדש תחת השמש", וכשאין שמש ויש ירח אזי יש חדש, כל חידושי התורה נקנים בלילה, חוט של חסד מלווה את העוסק בתורה בלילה אחרי חצות, אדם העוסק בתורה בלילה נקרא קדוש, וצדיק ובן לקב"ה, והקב"ה שומע לקולו וכל בקשותיו מתמלאות וברכותיו מתקיימות, והוא עבד השם ועבד לשכינה ובבוא משיח צדקנו, יעמדו כל עם ישראל לפניו ולפתע יקרא המשיח בשמות יחידי סגולה שלמדו ועסקו בתורה בלילה ולפני כל ישראל יגיד לכל אחד, אתה!!! בזכותך אני כאן, בזמן הזה, שהם שקרבו את הגעתו.
כל אחד יכול, שעה, שעתיים, חצי שעה בלילה ללמוד תורה ולעסוק בפדיון השכינה והמשיח משביים ומצערם ובכך תקרב את הגאולה!!
|
פרשת וישלח – זוהר הקדוש
דְּכַד אִתְעַר רוּחַ צָפוֹן בְּפַלְגוּת לֵילְיָא, הֲוָה יָדַע דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּהַהִיא שַׁעְתָּא יִתְעַר בְּגִנְתָּא דְעֵדֶן לְאִשְׁתַּעְשֵׁעַ עִם צַדִּיקַיָּיא, וְאִיהוּ הֲוָה קָם בְּהַהִיא שַׁעְתָּא וְאִתְגַּבַּר בְּשִׁירִין וְתוּשְׁבְּחָן עַד דְּסָלִיק צַפְרָא.
בְּגִין דְּכַד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִשְׁתַּכַּח בְּגִנְתָּא דְעֵדֶן, הָא אוֹקִימְנָא דְּאִיהוּ וְכָל צַדִּיקַיָּיא דִּבְגִנְתָּא כֻּלְּהוּ צַיְיתִין לְקָלֵיהּ. כְּדִכְתִיב, (שיר השירים ח) חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ הַשְׁמִיעִנִי. וְלָא עוֹד, אֶלָּא דְחוּטָא דְחֶסֶד מָשִׁיךְ עֲלֵיהּ בִּימָמָא כְּמָה דְאִתְּמָר. דִּכְתִיב, (תהלים מב) יוֹמָם יְצַוֶּה יְיָ חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי. וְלא עוֹד, אֶלָּא דְאִינוּן מִלִּין דְּאוֹרַיְיתָא דְּאִיהוּ אָמַר, כֻּלְּהוּ סָלְקִין וּמִתְעַטְּרִין קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וּבְגִין כָּךְ דָּוִד מַלְכָּא הֲוָה מִשְׁתַּדֵּל בְּלֵילְיָא בְּפוּלְחָנָא דְמָארֵיהּ.
תרגום: שֶׁכְּשֶׁמִּתְעוֹרֵר רוּחַ צָפוֹן בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה, הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּאוֹתָהּ שָׁעָה מִתְעוֹרֵר בְּגַן עֵדֶן לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ עִם הַצַּדִּיקִים, וְהוּא הָיָה קָם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה וּמִתְגַּבֵּר בְּשִׁירִים וְתִשְׁבָּחוֹת עַד שֶׁעוֹלֶה הַשַּׁחַר.
מִשּׁוּם שֶׁכְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִמְצָא בְּגַן עֵדֶן, הֲרֵי בֵּאַרְנוּ שֶׁהוּא וְכָל הַצַּדִּיקִים שֶׁבַּגָּן, כֻּלָּם מַקְשִׁיבִים לְקוֹלוֹ, כַּכָּתוּב (שיר ח) חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ הַשְׁמִיעִנִי. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא חוּט שֶׁל חֶסֶד מָשׁוּךְ עָלָיו בַּיּוֹם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, שֶׁכָּתוּב (תהלים מב) יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמּי. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁאוֹתָם דִּבְרֵי תוֹרָה שֶׁהוּא אוֹמֵר, כֻּלָּם עוֹלִים וּמִתְעַטְּרִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְלָכֵן דָּוִד הַמֶּלֶךְ הָיָה מִשְׁתַּדֵּל בַּלַּיְלָה בַּעֲבוֹדַת אֲדוֹנוֹ. |
|
תיקוני הזוהר החדש עמוד ב' –
סדר עליית הנשמה בקריאת שמע שעל המיטה
מַאי כְּזֹהַר, דַּרְגָּא דְּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, דְּעַל שְׁמֵהּ אִתְקְרֵי הַאי חִבּוּרָא סֵפֶר הַזֹּהַר. וּשְׁכִינְתָּא בֵּהּ נַהֲרָא וְזָהֳרָא בְּסִיהֲרָא מִן שִׁמְשָׁא. דְּשִׁמְשָׁא נְהִירָא בְּשִׁית טוּרִין רַבְרְבִין, וְסִיהֲרָא בִּשְׁבִיעָאָה כְּלִילָא מִשֶּׁבַע.
אב''ג ית''ץ קר''ע שט''ן נג''ד יכ''ש בט''ר צת''ג חק''ב טנ''ע יג''ל פז''ק שם אב''גית''ץ עָלַיְהוּ אִתְּמַר (ישעיה ו) שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד וְהַאי שְׁמָא אִיהוּ סְגוֹלְתָּא דִּילֵהּ לְכַסָּאָה וּלְנִשְׁמָתָא, כַּד סְלִיקַת לְעֵלָּא בְּכָל לֵילְיָא וְלֵילְיָא, לְאַסְהֲדָא עַל עוֹבָדִין טָבִין דְּבַר נָשׁ, מִמַּלְאֲכֵי חַבָּלָה וּמִכָּל מַזִּיקִין וְרוּחִין וְלֵילִין וְשֵׁדִין, וּבְהוֹן פָּרְחַת לְעֵלָּא. בִּשְׁתַּיִם אַתְוָן מִכָּל שֵׁם תְּכַסֶּה אַנְפָּהָא מִנְּהוֹן, בִּשְׁתַּיִם אַתְוָן תְּכַסֶּה רַגְלָאָה, וּבִשְׁתַּיִם אַתְוָן פָּרְחַת לְעֵלָּא, וְאוֹף הָכֵי לְרוּחָא וְאוֹף הָכֵי לְנַפְשָׁא. ע''כ.
תרגום: מהו כזהר, הדרגה של משה רבינו עליו השלום, העמוד האמצעי (זעיר אנפין, עץ החיים), שעל שמו נקרא החיבור הזה ספר הזהר (גימטריה רבי משה), והשכינה מוארת על ידו כפי הלבנה מהשמש, השמש מאירה בשש הרים גדולים (חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד ויסוד), והלבנה בשבעה (חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות), כלולה משבע.
אב''ג ית''ץ קר''ע שט''ן נג''ד יכ''ש בט''ר צת''ג חק''ב טנ''ע יג''ל פז''ק שם אב''גית''ץ עליו נאמר (ישעיה ו) שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד, וזה השם הוא סגולה לכסות את הנשמה כאשר עולה למעלה בכל לילה ולילה, ולהעיד על מעשים טובים של האדם, (השם הזה אבגית"ץ) מגן על הנשמה מכל מלאכי החבלה, מזיקים רוחות ושדים, ובו היא עולה למעלה, בשתי אותיות מכל שם תכסה פניה מהם, בשתים מאותיות תכסה רגליה, ובשתי אותיות פורחת למעלה, כך גם לנפש וכך גם לרוח.
הסבר: מטרת ספר הזוהר היא להתחבר עם משה רבינו שהוא נשמה של עם ישראל (משה משער החמישים – שער נ' – אותיות נשמה), ולהאיר לשכינה להראות לה את הדרך למקומה בעולם הקדושה, בהמשך מביא את שבעת שמות מ"ב (42) שהם 6 אותיות בכל שם 7 פעמים, (אב''ג ית''ץ קר''ע שט''ן נג''ד יכ''ש בט''ר צת''ג חק''ב טנ''ע יג''ל פז''ק, שקו צית) ואומר שבכל לילה עולים נפש, רוח ונשמה של האדם לעולם האצילות שם באים לפני המלך ומעידים על מעשי האדם, בכוח שם אבג יתץ, מצליחים הנפש, רוח והנשמה להגיע ללא שתופסים אותם כוחות הטומאה, וזה על ידי ייחוד שסידר האר"י הקדוש בקריאת שמע על המיטה, שגם בסידור הפשט מופיעים השמות האלו, ללא הכוונה, לאומרם לפני השינה.
בליל ראשון משמש שם אב גי תץ (אנא בכח גדולת ימינך תתיר צרורה) לאחר שסיימת לומר את שבעת השמות חזור על השם שלוש פעמים ותכווין כי: |
|
| |
אב – בשתים יכסה פניו, תכוין כי הנפש שלך עולה מעולם
העשיה אל עולם היצירה ונדבקת ברוח שלך.
גי - בשתים יכסה רגליו, תכוין כי הנפש והרוח שלך עולים
מעולם היצירה אל עולם הבריאה ונדבקים בנשמה שלך.
תץ - בשתים יעופף, תכוין כי נפש, רוח ונשמה שלך עולים מעולם הבריאה אל מלכות עולם האצילות, להעלותה אל הקב"ה
ולהעלותם לחכמה ובינה שהם אבא ואימא ומשם ימשך שפע לכל העולמות.
בליל יום שני, השם הפעיל הוא קר עש טן, ליל שלישי, נג די כש, בליל רביעי, בט רצ תג, בליל חמישי, חק בט נע, בליל השישי, יג לפ זק, ובליל שבת, שק וצ ית
ותעשה כפי הכוונה של ליל ראשון רק בשם המתאים לאותו היום, חשוב שתרגיש ממש כי הרוחניות עוזבת את גופך ועולה לעולם הרוחני, לשאלה מה נשאר בגוף לשינה, עונה הזוהר כי נשאר "כיסתא דחיותא", כיס חיים שמתרכז בלב והגוף אז יכול לישון ברוגע והרוחניות מקבלת את השפע ליום הבא. |
|
.gif){kind=small}
.jpg)
.jpg)