|
בראשית ברא אלהים - זו פרשת השבוע
מי ברא את מי?
בראשית את אלהים?
או אלהים את בראשית?
באות ב של בראשית יש נקודה
הנקודה היא הכתר,
ראשית היא חכמה
ב היא בינה
ברא שית - שש קצוות - חסד גבורה תפארת
נצח הוד יסוד
ב של בראשית - ת של ראשית - בת
המלכות
עשר ספירות במילה בראשית
ברא
ראשית
הוציא כל הספירות
קיבל מהכתר
והוציא את המשפחה
אלהים
ברא
אלה מי
מי אלה?
מי בינה
אלה - זכר ונקבה
האל
זה חסד
אברהם
שקודם מידת הדין ברא את העולם
ועירב את האל - הוא החסד
ונקרא
ברא
אבר של אברהם - שם שדי
ברית מילה
לולא בריתי,חוקות שמים וארץ לא שמתי
אלה תולדות השמים והארץ בהבראם
אל תקרא אלא באברהם
שכל הבריאה
יצאה מהכח אל הפועל
על ידי אברהם
עבור אברהם
והוא נקרא
חסד אל כל היום
שרק על ידי החסד נמשך שפע חיות לכל הנבראים
בראשית
ברא שית - ששה ימים
ששת ימי המעשה
ששת אלי שנים
אלפי שנים
כל יום הוא אלף שנים ומכיל בתוכו
את כל מה שעתיד להיות באותם אלף שנים
שאין חדש תחת השמש
בראשית - ראש בית
הראש של בית ישראל, מבראשית יצא
אלו 70 תיקוני הזוהר
שתיקן רבי שמעון בר יוחאי
במילה בראשות
יש 720 צירופים
של מילים שונות
ומכילות את כל סודות התורה
שמתחילה
באות ב של בראשית
ומסתיימת
לעיני כל ישראל - אות ל
ויחד
הם לב - לב התורה היא ישראל
שהיא ראשית
ישראל עלה במחשבה
ראשון
ואחרון במעשה
ונחזור לשאלה הראשונה
מי ברא את מי
בראשית אל אלהים
או אלהים את בראשית
אלהים הוא שם של כוח
גם דיין נקרא אלהים
שרי אומות העולם נקראים אלהים
כל כוח השואב כוחו
מהבורא נקרא אלהים
יש אלהי האלהים
שהוא כוח עליון השולט על כל אלהים
והוא הבינה - אימא עליונה
ממנה יוצאים כוחות ומידות וחיות לכל הנבראים
דרך ששת הקצוות
ששת ימי השבוע כפי המידות של הימים
או אלפי השנים
ראשית היא החכמה - אבא - בעלה של אימא
וממנו יוצאים הכוחות של רחמים וחסדים רק לישראל
התורה
קו ימין
נסכם
סדר העולמות הפרצופים והספירות, אין סוף הוא המאציל העליון ואינו מכלל מקרי הבריאה, כל הנבראים נאצלו מאיתו יתברך ובנה מערכת ראשונה של משפחה עליונה ממנה משתלשלות כל שאר המשפחות
הנעלם הינו הכתר -סבא (עתיקא קדישא, אריך אנפין) נקודה שבאות ב' של בראשית:
ב' של בראשית– בינה אמא
ראשית של בראשית חכמה – אבא
ברא – בריאה היא עולם הנשלט על ידי הבינה – אמא : אלהים.
שית – שש קצוות לששת ימי השבוע לששת קצוות הנראה – מעלה מטה ימין ושמאל אחור ולפנים. (זהו פרצוף הקטן, כביכול בן, נקרא זעיר אנפין), נקרא תורה שבכתב.
לששת קצוות הנעלם – חסד גבורה תפארת נצח הוד ויסוד.
הנעלם התחתון מלכות שבת קודש, הנקראת תורה שבעל פה, השכינה הקדושה.
בראשית – ראש בית – ראש – כתר חכמה בינה
בית – יד ימין חסד, יד שמאל גבורה, תפארת גוף,
רגל ימין נצח, רגל שמאל הוד, ברית יסוד.
בראשית ברא אלהים – בת ואם – ברא אב ובן (ברא - בן בארמית).
בראשית – ב ראשית – שתי רשתיות – אחד עולם רוחני והשני עולם הגשמי
עולם הבא אמא, עולם הזה בת.
בן – זעיר אנפין , אב – חכמה ומעליהם סבא – עתיקא קדישא (אריך אנפין).
אריך אנפין ואשתו (סבא וסבתא)
אבא ואמא
זעיר אנפין - הבן, תורה שבכתב
בת – מלכות, נקבה, רעייתו של זעיר אנפין. תורה שבעל פה
חמישה פרצופים עליוניים שמנהלים את העולם ופנימי להם ועוטף אותם אין סוף ברוך הוא וברוך שמו.
זוהר בראשית
שֶׁכַּאֲשֶׁר בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת הַלְּבָנָה, גָּזַר עַל הַשֶּׁמֶשׁ לִהְיוֹת שִׁלְטוֹן שֶׁל עֵשָׂו, וְעַל הַלְּבָנָה לִהְיוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה שִׁלְטוֹן שֶׁל יַעֲקֹב, וּמִנָּה עֲלֵיהֶם גְּדוֹלִים וְתַקִּיפִים עַד שֶׁיָּבאוּ שְׁתֵּי הָאֻמּוֹת הַלָּלוּ, וְאוֹתוֹ גָדוֹל שֶׁהִתְמַנָּה עַל הַלְּבָנָה בִּשְׁבִיל הָאֻמָּה שֶׁל יַעֲקֹב, רָצָה מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיִּנָּתֵן שִׁלְטוֹן לַלְּבָנָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, כְּלוֹמַר לָאֻמָּה שֶׁל יַעֲקֹב
יעקב נמשל בעולם הזה ללבנה, אין לה אור שלה בעולם הגשמי
חיה מנדבות עשו וישמעאל שקיבלו ברכות מאברהם ויצחק על חיי החומר
הנה - ארצות הברית מכלכלת אותנו
המעיט הקב"ה את הלבנה, אפילו שעלתה מחשבה ליתן ליעקב לשלוט גם בעולם הזה
אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְכִי מָה אֲנִי צָרִיךְ אֻמָּה שֶׁל יַעֲקֹב (חסר כאן). אֶלָּא בָּעוֹלָם הַבָּא, וְלִשְׁלֹט בָּהֶם עַל כָּל הָאֻמּוֹת, אֲבָל בָּעוֹלָם הַזֶּה לְכִי וּמַעֲטִי אֶת עַצְמֵךְ וְהִשְׁתַּעְבְּדִי בַּגָּלוּת לְזַכּוֹת אוֹתָךְ לָעוֹלָם הַבָּא.
שיעבוד בגלות, שמד בחומר
כדי לזכות את ישראל לבוא לעולם הבא זכאים
שלימים, עשירים ברוח
כפי שאמר בגמרא
רשעים בעולם הזה נדמים כאילו קיימו את כל התורה,ומקבלים שכר רב
וצדיקים נדמים בעולם הזה כאילו ביטלו את כל התורה ומקבלים רק עונשים
כי העולם הבא, תורה וארץ ישראל העליונה נקנית
רק בייסורים
ומי שלא מתייסר בעולם הזה - כמאמר רבי עקיבא ורבו רבי אליעזר הגדול
צריך לדאוג, למה ייסורים לא באים עליו
שבעה ימים ללא יסוריים - הם דאגה שמא מקבל שכרו בעולם הזה
אומנם, חכמים אמרו ייסורים הם אפילו התכוון להוציא מטבע צדקה גדול ויצא קטן
העיקר שיש הפרעות בקיום המצוות - אלו הם ייסורים
אם אין הפרעות והכל חלק....תדאג
וּכְשֶׁבָּאוּ אֻמָּה שֶׁל יַעֲקֹב וְהִתְרַעֲמוּ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל שֶׁנִּטַּל מֵהֶם הַשִּׁלְטוֹן וְנִתַּן לְעֵשָׂו, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: וְכִי מָה אַתֶּם רוֹצִים שִׁלְטוֹן בָּעוֹלָם הַזֶּה? שֶׁהֲרֵי אֲנִי עָרֵב לְהַשְׁלִיט אֶתְכֶם לָעוֹלָם הַבָּא עַל כָּל הָאֻמּוֹת, וְלָכֵן הָבִיאוּ כַפָּרָה עָלַי.
כְּלוֹמַר, עַל אוֹתָהּ הַבְטָחָה שֶׁאֲנִי עָרֵב. לְכוּ וְהָבִיאוּ כַפָּרָה וְהִתְעַסְּקוּ בַתּוֹרָה, וְעָלַי לָתֵת לָכֶם שָׂכָר טוֹב, וְעָלַי לְהַשְׁלִיט אֶתְכֶם עַל כָּל הָעַמִּים, שֶׁעַל מְנָת כֵּן מִעַטְתִּי אֶת הַיָּרֵחַ בָּעוֹלָם.
שאתם המעט המובחר מכל העמים
בוקר טוב ומשובח, בוקר של אהרון כהן גדול
רודף שלום, עושה שלום ביו ישראל לבין אביהם שבשמים
מועדים לשמחה
ספר בראשית פרק א
(א) בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ:
ב ראשית, שתי ראשיתות, אחת בכח, במחשבה העליונה אצל בורא עולם, שברא את התורה והשתעשע איתה 2,000 שנה בטרם הוציאה מהכח אל הפועל, והראשית השניה הוציא מהכח אל הפועל את התורה, הסתכל בתורה וברא עולם וזה את השמים תורה שבכתב (זכר) ואת הארץ תורה שבע"פ (נקבה), ששה קצוות מושלמים בתורה שבכתב, בזכר, אין מה להוסיף או לגרוע בתורה שבכתב, היא מושלמת, כל מה שצריך להשלים הוא בתורה שבע"פ, על לשון נקבה שהיא היחידה שמוסיפה (יולדת), ע"י הארה שמקבלת מהזכר, כך הוא הגדילה של תורה שבע"פ ע"י תורה שבכתב, הזכר שמצווה בכל המצוות שהם כולם גודלו, יולדו ע"י תורה שבעל פה להמשיך לה חיות ולהגדילה, בפריה ורביה שקלא וטריה, פשט, רמז, דרש וסוד, הלכות על הלכות, שרק הזכר מצווה בהן כי רק הוא מחזר אחר התורה שבע"פ, הוא מגדל אותה, הוא מתחתן איתה ומוליד ממנה בנים ובני בנים, הזכר הוא המצווה בכל המצוות הוא הפעיל,(האור) ואילו הנקבה, תורה שבע"פ היא הנפעלת (הכלי) אינה מצווה ואפילו מקיימת המצווה אין בקיום זה תולדה, היא לא פעילה, היא המקבלת מהזכר וכתוצאה מהקבלה שלה את השפע, הארה מהזכר נולדים צאצאים. ועל כן אמר הקב"ה לאשה בספר בראשית פרק ג:
טז) אֶל הָאִשָּׁה אָמַר הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ וְהוּא יִמְשָׁל בָּךְ:
הזכר ימשול באישה, כי הוא הפעיל, והיא הנפעלת מכוחו של הזכר (בכל אופן כך צריך להיות על מנת שתהיה שלימות בקן המשפחתי), זהו דרך התיקון לתורה שבע"פ, היא הצטמצמה כתוצאה מביקורת שהטיחה כלפי הקב"ה, כיצד זה שהזכר והיא מקבלים כתר אחד למשול ביחד, למה לא כל אחד יקבל כתר משלו, כי זו התורה שבכתב ותורה שבע"פ, באחדותם נקראים עץ החיים, ובהיפרדם נקראים עץ הדעת טוב ורע, מחלוקות, אסור ומותר, כשר וטמא וכו', זה הקלקול שהוא:
(ב) וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם:
הארץ, הנקבה תהו ובהו, היא אינה מקבלת מרות הבעל, היא רוצה למשול, אלו הם המלכויות שנשברו כתוצאה מעיבור שלא עם הזכר, עיבור שהוליד תהו ובהו וחושך על פני תהום שהוא המות (תהום - המות אותם אותיות), העיבור הזה הוריד את המלכויות לעולמות חושך מחוץ לעולם האצילות, מה שקוראים מיתת המלכים (ספר בראשית פרק לו )
(לא) וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ בְּאֶרֶץ אֱדוֹם לִפְנֵי מְלָךְ מֶלֶךְ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל:
שבעה מלכים, שהם 7 מלכויות שנשברו ונפלו והם ניצוצות הקדושה שבגללם אנחנו כולנו בעולם זה הגשמי, העכור והקשה. והכל להציל את העיבור שהם גימטריה רפ"ח, (288) רפ"ח ניצוצות שכאשר ייאספו כולם תחזור המציאות למקומה בעולם האצילות לעץ החיים, וזה שאמר רוח אלהים מרחפת, הקב"ה שומר על המרחפת שהם אותיות רפ"ח מת, הרפ"ח הזה ה"עיבור" שירד ומחייה את המות (תהום), והם אותיות ויעבור ה' כל פניו להמתיק את הדינים של אסוף הרפ"ח, שהרפ"ח הוא תערובת של חסד וגבורה, חסד גימטריה 72 גבורה גימטריה 216 ביחד 288, רפ"ח. והתיקון הוא זכר ונקבה ויקרא אותם אדם כפי שהמלך השמיני הוא בספר בראשית פרק לו (לט) וַיָּמָת בַּעַל חָנָן בֶּן עַכְבּוֹר וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו הֲדַר וְשֵׁם עִירוֹ פָּעוּ וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ מְהֵיטַבְאֵל בַּת מַטְרֵד בַּת מֵי זָהָב: הדר המלך השמיני היחידי מכל המלכים שיש לו אישה הנקראת על שם הצפוי בנצח "מה יטב אל" - שהאל הגדול יטיב לכל הנבראים לאחר גמר התיקון שהוא חיבור של זכר ונקבה, תורה שבכתב ותורה שבעל פה בכתר אחד.
על כן קיבל ישראל על עצמו לעשות את התיקון הגדול הזה, שהוא למסור נפשו בעולם הגשמי לאסוף את כל רפ"ח הניצוצות, להעלותם למקומם ולהביא את התורה שבעל פה שנשבתה בתהום, וכל יהודי שמתעסק בתורה שבעל פה בכל דרך שחפץ ליבו ומחדש חידושים, אלו הם החידושים שהיו כבר, הוא רק מצא אותם ומעלה אותם למקומם בעולם עץ החיים. וכאשר קשה ללמוד זה מלמד כי האדם שלומד עם הקושי הזה משבר את הקליפה שאחזה בתורה המסויימת שהוא עוסק בה והקליפה מתנגדת לו, על כן יתגבר כארי וימשיך עד כלות המאבק וישיג בזה את קרוב הגאולה במהרה בימינו אמן.
ספר בראשית פרק ג'
(כא) וַיַּעַשׂ ה' אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם: (כב) וַיֹּאמֶר ה' אֱלֹהִים הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ לָדַעַת טוֹב וָרָע וְעַתָּה פֶּן יִשְׁלַח יָדוֹ וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים וְאָכַל וָחַי לְעֹלָם:
תיקוני זהר דף צב/ב
תלת קליפין עלייהו אתמר ויעש ה' אלקי"ם לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם, בקדמיתא כתנות אור, ולבתר דחאבו כתנות עור, מעור דאיהו משכא דחוויא, ולשבעין שנין אתפשט ההוא (חויא) (נ"א משכא) מניה:
תרגום:
שלוש קליפות שעליהם נאמר ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם, קודם כתנות אור, ואחרי שחטאו כתנות עור, עור הנחש, ולשבעים שנה מתפשט עור הנחש מהאדם:
כפי הנחש המשיל עורו כל שבע שנים כך גם האדם אשר הולבש בבגדי הנחש מקלף עורו הגשמי כל שבעים שנים, וזה אמר בספר תהילים פרק צ (י) יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה וְאִם בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה וְרָהְבָּם עָמָל וָאָוֶן כִּי גָז חִישׁ וַנָּעֻפָה: כי אם אכל מעץ החיים בעודו נתון בתוך הרוע (עור הנחש) אזי יחייה הרוע לנצח, וזהו סוד הגלגול, בכל שבעים שנה מתפשט האדם מקליפה אחת של עור הנחש והם שלוש גילגולים עיקריים של כל המהות הרוחנית השלימה. כך בחייו על האדמה האדם משיל בכל שבע שנים קליפה כפי הנחש, ואילו הם מעברי הגיל, מתינוק לילד, לנער, לבחור, לגבר לזקן, לישיש, עד הקליפה האחרונה שהיא כבר מעבר לעולם אחר, ואלו הקליפות שהם עור הנחש ישוב אל מקום הנחש כפי שאמר בספר בראשית פרק ג'
(יד) וַיֹּאמֶר ה' אֱלֹהִים אֶל הַנָּחָשׁ כִּי עָשִׂיתָ זֹּאת אָרוּר אַתָּה מִכָּל הַבְּהֵמָה וּמִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה עַל גְּחֹנְךָ תֵלֵךְ וְעָפָר תֹּאכַל כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ:,
(יט) בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם עַד שׁוּבְךָ אֶל הָאֲדָמָה כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ כִּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב:
הנחש, עפר לחמו ובעולם הגשמי הכל בא מהעפר, אפילו גלגל החמה, וכל זרע יעקב נמשל לעפר, עד כדי שהמשילו רז"ל את כל העולם הגשמי שנמצא בתוך לוע הנחש הקדמוני, בתוך המוות, בתוך קנאה ותאוות וערלה, כי זה החטא נתן לנחש את כל נפש הקדושה, נפש הנקראת מלכות, תורה שבעל פה, בת המלך, השכינה, לחם, בכל, כה, זאת ועוד שמות שבהן נקראת זו שבשבילה העולם נברא - בתו של הקב"ה, וזה שאמר לאדם (ט) וַיִּקְרָא יְהֹוָה אֱלֹהִים אֶל הָאָדָם וַיֹּאמֶר לוֹ אַיֶּכָּה:
אי כה ?
איפה כה, לאן הורדת את השכינה, כפי שאמר במגלת איכה, אי "כה" ישבה בדד, או כפי שאמר אברהם לנעריו אתם תשבו פה ואני והנער נלכה עד "כה", עד מקום השכינה, וזו "בכל" בתו של הקב"ה, שעליה נאמר כי היא בתו של אברהם ונקראת בתו כי הוא קיבל על עצמו ועל זרעו להצילה משבי הנחש, ולהעלותה בחזרה למקומה בעולם האצילות שממנו הפילה החטא, (בברית בין הבתרים, שם אכתוב בע"ה פירוט התחייבות אברהם אבינו) ושם היא נמצאת מאז בריאת העולם ועם ישראל מעלה אותה בחלקים קטנים בכל מצוה ומצוה, בכל לימוד תורה, בכל מסירות נפש, בכל יסורים ועוני, בכל מעשי חסד וצדקה, ועל זה אמר "בזעת אפך תאכל "לחם", שנקראת השכינה, תצטרך לעמול קשה בכדי להעלות את השכינה בחזרה למקומה, עד שיכלו כל הנשמות בגוף הנחש ולא תשאר בנחש כל קדושה, ואז בהכרח ימות הנחש ובלע המוות לנצח, ודע לך שעיקר הצלת השכינה, בתו של הקב"ה מידי הנחש הוא בלימוד תורה שבעל פה, לשבור קליפות שאוחזים בה ע"י חידושי הלכות, חידושי תורה ומוסר, ייחודים וסוד ואין כל הבדל בהליכה בתוך פרד"ס תושב"ע, כי זו שלימות השכינה פרד"ס שלם ללא הפרדה, על כן קראו לתורה שבעל פה: לחם, מים, מזון, לבוש שאלו הם המשלות לכך שהתורה שבעל פה נמצאת בלוע הנחש ובזיעה, בחוסר שינה, ובמסירות נפש ויש לפדותה ולהחזיר עטרה ליושנה, ואז מחה ה' דמעה מעל כל פנים. |
|
|
ספר בראשית פרק ג
(ו) וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַל:
בעינים פגמה ומשכה לתוכה את הפגם, והורישה אותו לכל צאצאיה ומאז ממשיך פגם הראיה ע"י האשה כאשר היא לא צנועה, ולא "כל כבודה בת מלך פנימה", אזי נפגמות העיניים המתבוננות בה, ונמשך כוחו של הנחש אל המתבונן, ועל כך ציווה הבורא "לא תתורו אחרי עיניכם", כי זה הפגם פגם בכל עולמות העליונים ופגם בעיניים הרוחניות של הקב"ה כביכול, ובא אברהם אבינו ותיקן את הפגם ע"י מעשה העקידה כפי שאמר בספר בראשית פרק כב (יד) וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא ה' יִרְאֶה אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם בְּהַר ה' יֵרָאֶה:
אמרו על צדיקי בית משפחת הקדושים אבו חצירא, אביר יעקב, בבא סאלי, וכל יתר הקדושים זיע"א, שכל קדושתם היא בשמירת העיניים, זה פוקח את שנסתם וסותם את שנפקח כפי שאמר בבראשית פרק ג'
(ז) וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּם הֵם וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹרֹת: וכי קודם ל"תפקחנה", הם לא ראו?, יש לומר כי הם ראו מראות רוחניים בלבד, בחכמה ובבינה, לא הייתה הגשמה ודמיון בעיניים הרוחניות שלהם, ומיד לאחר אכילת פרי עץ הדעת טוב ורע, נסתתמו העיניים הרוחניות ונפקחו העיניים הגשמיות, (האדם נהיה עוור - כתנות עור מלשון עוור) השקריות, המדמיינות שכל מה שהן מראות לנו זה הוא גבול גשמי דמיוני, ועליהן נאמר העין רואה והלב חומד, מה שהעין רואה - היצר הרע הנמצא בלב חומד, וכאשר היא לא רואה אזי אין הלב חומד, וזה שמירת העיניים הגשמיות, אותה הנהגה בעיניים הרוחניות כאשר הן רואות מראות רוחניים, תורה, צדיקים, מקומות קדושים אזי הלב, היינו החלק הימיני, היצר הטוב חומד ומתחזק ושולט על האדם וכל תאוותיו של האדם הם רוחניים, כח העיניים הרוחניות הוא בתפילין, וזה שאמר "והיו לטוטפות בין עינייך", יתבונן הקורא היכן מניחים את תפילין הראש, מעל הראש, בקדמת השער ולא בין העיניים הגשמיות, במקום הנחת התפילין זה מקום העיניים הרוחניות שהתפילין גורמות להן להפקח (לאדם שמניח את התפילין המקום המדוייק, ולא משיח בדברי הבל, אזי העיניים הרוחניות נפקחות), והם נקראות חוכמה ובינה, מח ימין ומח שמאל, אבא ואמא. שני זוגות תפילין, טוטפות, לשון רבים, ומעוט רבים הווה אומר שנים חדא נפקן וחדא שריין, נוצרו יחד ושוהים יחד ואין בהם פירוד כפי שאמר על:
סוד התפילין רש"י ורבנו ת"ם משער הכוונות - דרושי תפילין
דרוש ו, רבי חיים ויטאל מפי האר"י הקדוש זיע"א
בענין תפילין דרבנו ת"ם דע כי מורי (רבי לוריא אשכנזי זיע"א ז"ל) בתחילה היה מניח תפילין דרש"י ור"ת ביחד ומתפלל בהם תפילתו בשחרית כמ"ש בפ' הקומץ כי מקום יש בראש להניח בו ב' זוגות ובמנחה לא היה מניח אלא תפילין דר"ת ואח"כ עשה זוג תפילין דרש"י כסברת שמושא רבא שהם אצבעיים על אצבעיים וחריצין שקועין עד מקום המעברתה באופן שיהיה כל בית ובית חלוק ומפורד מחבירו ובעת התפירה היו חוטי הגידים מפסיקים ועוברים בתוך החריצים ממש מצד זה לצד זה ובבוקר היה לובש שני זוגות דרש"י ור"ת ובמנחה של שמושא רבא לבד והיה אומר דתפילין אלו דשמושא רבא הם כפי שני הסברות דרש"י ור"ת ועולים במקום ב' הסברות כי מוחין דאבא ואימא שהם תפילין דרש"י ור"ת שניהם מתחברים יחד ונעשין זוג תפילין א' וזהו טעם היותם אצבעיים כנגד אבא ואימא.
פרוש : כפי הנאמר בכמה מקומות שהזכר הוא תורה שבכתב, מושלם בשש קצוות, וחסרים לו חכמה ובינה, (אבא ואימא) והדעת המחברת בינהם, כדי שישפיע את התיקון הראוי למלכות שהיא תורה שבעל פה, כדי לזכות במוחין האלו שהם חכמה ובינה שהם שני זוגות תפילין רש"י שהוא מוח הבינה, ורבנו ת"ם שהוא מוח החכמה ועפ"י הכוונה הזו חייבים להיות שני הזוגות יחד כי החכמה והבינה נוצרו יחד, יצאו יחד, ונמצאים בחיבור תמידי ולא נפרד, והם העיניים הרוחניות שמורידות אור לתורה שבעל פה ועל ידי הנחתם אזי מתגלים חידושי תורה שבעל פה שירדו לתהום, והמחדש מעלה את החידושים לעולם הרוחני להשלים בנין קומת המלכות/ תורה שבעל פה ומקרב הגאולה. אלו הם המוחין שמתלבשים בכלים שהם התפילין, כאשר האדם מניח רק תפילין אחד, שהם רש"י, אזי מתלבש בו אור הבינה, מוחין של הבינה שעיקרן הוא הלכות, פשט, עולם הזה, במוחין של אור החכמה מתלבשים בכלי של תפילין רבנו ת"ם, שם נמצא הסוד, הדרש והרמז, עולם הבא, ולפי זה תבין למה הלובשים זוג תפילין יחד זוכים למעלות הסוד ומסירות הנפש לעולם הבא, ובתנאי שמקיימים ולומדים גם הלכות ופשט ולא עוסקים רק בסוד על כך אמר דוד המלך ע"ה, אל תהיו כסו"ס (סוד וסוד) וכפר"ד (פשט רמז דרש) אלא תלמדו פרדס שלם ללא הפרדת תורת השם יתברך. |
New Cell |
|
(ח) וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה וַיָּקָם קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ:
קינא בהבל על שהיו לו שתי נשים (שתי תאומות נולדו עם הבל), וקינא בו שהקב"ה קיבל מנחת הבל ולא מנחתו ועוד אמרו שקין לא ידע מהיכן יוצאת הנפש, כיצד אדם מת לכן נשך את הבל בכל גופו עד שהקב"ה זימן שני עופות שאחת פצעה את חברתה בצווארה וזו מתה מיד קין שראה זאת נשך את הבל בצווארו והבל מת. שני אחים, שנוצרו לאחר אכילת פרי עץ הדעת טוב ורע אחד הבל מצד הטוב ואחד קין מצד הרע, שמיד הוציא אל הפועל את רשעת הנחש, קינאה שהובילה לרצח, לאונס, לשקר, ולכל הבישין מרעין, והוא ישמעאל והוא עשו, והוא פרעה, והוא קורח, והוא שאול, לעומתו ולהבדיל, הבל שכולו טוב, הוא אברהם, יצחק ויעקב, הוא משה, הוא שמואל, הוא הצדיק הנצחי שמובס בעולם הזה, הגשמי ע"י קין עד בוא שילה, עד בוא יום החשבון, במהרה בימינו אמן. |
|
|
|
|