הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
שלח לחבר
 


אתר זוהר החיים הוקם על ידי הרב יוחנן באנון ז"ל 
האתר משומר למען זכרו על ידי מפעל הזוהר העולמי (Ha-Zohar.info) ולימוד הזוהר היומי (DailyZohar.com)

   פרשת בראשית    פרשת נח    פרשת לך לך    פרשת וירא    פרשת חיי שרה    פרשת תולדות    פרשת ויצא
   פרשת וישלח    פרשת וישב    פרשת מקץ    פרשת ויגש    פרשת ויחי    פרשת שמות    פרשת וארא
   פרשת בא    פרשת בשלח    פרשת יתרו    פרשת משפטים    פרשת תרומה    פרשת תצוה    פרשת כי תשא
   פרשת ויקהל    פרשת פיקודי    פרשת ויקרא    פרשת צו    פרשת שמיני    פרשת תזריע    פרשת מצורע
   פרשת אחרי מות    פרשת קדושים    פרשת אמר    פרשת בהר    פרשת בחוקותי    פרשת במדבר    פרשת נשא
   פרשת בהעלותך    שלח לך    פרשת קרח    פרשת חוקת    פרשת בלק    פרשת פינחס    פרשת מטות
   פרשת מסעי    פרשת דברים    פרשת ואתחנן    פרשת עקב    פרשת ראה    פרשת שופטים    פרשת כי תבוא
   פרשת כי תצא    פרשת ניצבים וילך    פרשת האזינו    פרשת זאת הברכה
 
    עמוד הבית
    צור קשר
    תחילת הבריאה
    מבנה העולמות
    ראש השנה
    תם עוונך בת ציון
    הנהגות וסגולות
    אדם
    גאולה
    לאלפים
    חיים על פי הזוהר
    אלול
    24 אלף תלמידי רבי עקיבא
    פתיחת אליהו
    רבי שמעון בר יוחאי
    תיקוןני זוהר חדש
    כללי סודות ורזי התורה
    מעלת עיסוק בזוהר
    מהו צדיק ?
    הליכות אור - נוער וחינוך
    סוד הקפת התיבה
    מפעל הזוהר העולמי
    סוד קליפת נוגה
    נפש, רוח, נשמה..
    הצלת רבי יצחק
    ערב רב
    טעמי המצוות
    קריאת שמע בכוונה
    להידמות לאבות
    ט"ו בשבט
    שבת קודש
    שיויתי השם
    רבי שמעון מבטל מוות
    מעלת הלילה
    חיזוק באמונה
    נטילת ידיים
    רחל
    ויעבור
    יום הכיפורים
    ייחודים בתנועה
    מדרש האותיות
    פרשיות השבוע - וידאו
    סוכות
    צפיחית בדבש
    מעוט הירח
    תלמוד ארץ ישראל
    תפילה בציון רשב"י
    סדר עליית הנשמה
    תמונות
    לב נתיבות עשר מאמרות
    חנוכה
    שיעורי תורה בצ'ט
    ברכות השחר
    סגולות שבת
    מזמור יט - פרוש הזוהר
    מדרש רות - זוהר
    הקדמה 6 מצוות
    שיעורי וידאו - זוהר
    פסח
    שביעי פסח ועומר
    עמלק העייף, ישראל יעף
    מעלת משה רבינו
    משיח
    המלחמה האחרונה 1
    אלפיים שנות תפילה
    מדרשי זוהר
    בראשית תמן - תיקון 48
    שום תשים עליך מלך
    כבד את אביך...
    אידרא זוטא
    יסודות הזוהר
    להשיב את הבן לאב
    נסתם הפתוח ונפתח הסתום
    אנכי ה'
    קריאת זוהר כללית
    שיעורי זוהר בקול
    אלול ושיעורים תשרי
    למה אנחנו כאן?
    רפ"ח
    ממלכת כהנים
    פרשות השבוע
    חגי השנה
    סודת הזוהר
    דרשות הרב בטקסט
    תורה וישראל חד הם
    מפתח החכמה ביראה
    ראשי ישן
    הנהגות הימים
    מבצע ה - 70
    שיעורי עץ החיים
    מחיה המתים
    נבואת פרס אירן
    חיטה ומשיח
    נצח זמן ומקום
    נישואין גירושין
    פורים
    מוצאי שבת
    סוד הפרצופים - בפשט
    מלאכים המלווים
תרומות לברכות בעלון
ובאתר נא להשאיר את נוסח
הברכה.
התרומות מיועדות להחזקת האתר
הדפסת עלוני הזוהר
הכנת סרטי וידאוו ייחודים, שיעורי זוהר 
 

 

דבר עמותת "הליכות אור"

מוליכים את הנוער אל האור !

העמותה עוסקת  במגוון רחב של תחומים:

הכוונה מקצועית ממוקדת לילדים ולנוער.

גישור ופתרון בעיות במערכת משפחת הנער.

יעוץ וליווי אישי בהתמודדות היומיומית במוסד הלימודי ומחוצה לו.

שיעורי תורה ברמת גן ובפרדס כץ.

פרויקט חינוכי לנוער בעיר אלעד.

מפעל תורה וחסד לצעירים מתחזקים בעיר לוד.

המען למכתבים: "הליכות אור" רחוב יהושע 8 בני ברק (משפחת מלכה).

העמותה זקוקה לתרומות להמשך פעילות, ניתן להעביר לעמותה לבנק הדואר חשבון מס' 8300103.

  צור קשר noarelad@gmail.com
 

 

בדמייך חיי!

לאחי כלבבי היקר לי מאד!

אני מאמץ אותך אל לבבי, מאד רוצה להיות לצידך היכן שאתה נמצא כעת, וללחוש לך מלב אוהב את מילות הערכתי על רגעים בהם אתה מרגיש כי המאבק שלך אינו מגיע לידי הכרעה. הספקות והלבטים נוגסים בך בכל פינה. אך מנגד הנך ניצב עיקש, וראשך שואף להיות תמיד מעל המים.

בקרבך שוכנת הנפש האלוקית יחד עם הנפש הבהמית.

ה' נתן לך מתנה יקרה 'מתנת הבחירה' יש לך את 'הזכות לבחור'.

כח הבחירה אשר נתון כעת בידך, הוא עוצמה אדירה ששוכנת בתוכך גם ברגעים אלו – מי מן השניים יוכרע?

אני מעריך כי ברגעים אלו המלחמה בעיצומה. אתה לבטח רוצה לספר לי כי היו לך זמנים של ניצחון, אך על הנצחונות אינני שומע ממך. אני כל כך רוצה להשמיע לך את שאלתי, היא נוקבת ומהדהדת. מדוע הנך עצוב? הצלילים הנוגים של תשובתך מגיעים לאוזני – יש לך רגעים של ירידות...

מאד רציתי שתדע כי בכל עת של נצחון - נמשך עליך חוט של חסד עליון.... אני רוצה לגלות לך כי ה' לא עוזב אותך בשום רגע, גם אם הרגע אתה במדרון תלול...

האור של אבא הרחום אופף אותך, בזכות ההתאמצות שלך והמאמצים הכבירים שהשקעת בעת העליה.... זהו אור אין סוף, אף אחד לא יכול על האור הזה. ואתה יודע מדוע?? כי זה האור שלך!!! קנית אותו בעמל, ברצונות ובתפילות! אני נזכר במילים של הפסוק "ואעבור עלייך ואראך מתבוססת בדמייך" זה הרי מוזכר גם בהגדה של פסח כאשר ה' יתברך רואה את עם ישראל היקר שלו משוקע במ"ט שערי טומאה. אבל אבא שבשמים את מה הוא ראה אז באותו מצב? את ה'מתבוססת בדמייך' – יהודי שפצוע במלחמה, בכוחות האופל המנסים להרחיקו מאבא שבשמים. ה' הטוב רואה את הרצונות והכיסופים לתפוס שוב את החבל שברח לנו מבין האצבעות... זה מה שמעניין את אבא -  שהעיניים שלנו מחפשות אותו מחדש!!!

ואז ממשיך הפסוק ואומר "ואומר לך בדמייך חיי"! זהו דם ההתגוששות עם היצרים והדחפים, זוהי האפילה השוררת במודעות ובקשר שלנו עם הבורא – אלו החיים הכי מתוקים שלנו! זהו רצונו של הקב"ה להמשיך את החיים הלאה! וכבר נאמר "ומשה ניגש אל הערפל – אשר שם האלוקים"!

לכל אדם יש יצר טוב ויצר רע, זה מול זה ברא ה' אותם, הכל בשביל הבחירה. אף אדם לא נהנה אלא מעמל כפיו. זוהי מטרת המאבק, בכדי להיטיב עם בניו אהוביו.

אחי אהובי ! כל כך אני רוצה שנראה יחד את כיצד מאבקך מסתיים בשלום המיוחל בין הנפש השכלית לנפש הבהמית. היאך אתה יוצא כעת חזק יותר ממנו. האישיות שלך מבינה כעת כי אנחנו בעצם כלום – הכל זה ה'.

הגאווה שלנו כבר לא יכולה לתפוס בליבנו מקום. כי אילמלא הקב"ה עוזרו – אינו יכול לו!

התפילה שלנו כעת היא כי נתנהג איתך ה', בתמימות ויושר בפשיטות וענווה. כי רק כך נוכל לדור איתך, רק כך נוכל לשמוח בעולמך, אבא!

עכשיו לבטח אתה מבין כי ה'מלחמה' היתה משתלמת! תכלית המאבק לפנות מקום מעצמיותנו, בכדי להשכין בתוכנו את אורו של רבון העולם! עד היום חשבנו כי אנחנו יכולים להסתדר לבד, אבל כעת אנו מגלים כי "ה' ילחם לכם ואתם תחרישון".

אחי שלי! כשהיית זב דם הרמת את עיניך וגילית כי אבא נלחם בשבילך ולטובתך. לחלץ אותך ולהכניסך אל עולם של 'אור אין סוף', אל מרחבים של שמחה. עד שכבר אתה יכול לשורר את הפסוק "פדה בשלום נפשי....".

העולם כולו מחייך לך כעת, ואתה לבטח מחייך לו חזרה בחיוך כפול ומכופל. בוא נסלח יחד  לכל העולם! אנו מבינים כי מה שהיה עד עכשיו, הכל היה הסתרות של רצון ה'. נהיה רגועים ונייחל תמיד לחסדיו ולישועותיו של ה' יתברך! כעת אנו עומדים לפני 'חג האורים', נישא בגבורה את לפיד האש, ונאיר את אור ה' בתוכנו - למעננו ולמען זולתנו, כולנו יחדיו אחים אהובים - בנים של מלך!!!

זהו 'אור אין סוף' - נר לאחד - נר למאה! גם אם נדליק ממנו נרות למיליונים, לא יחסר מאום מן הנר הראשון!

 


חשיבות החום והאהבה לילדים

השבוע נדבר על החשיבות של חום ואהבה בחינוך הילדים. ניתן לומר כי הציר הסובב את כל עבודתנו בעיצוב נפשו של הילד או הנער, הינו הציר של החום והאהבה. בשיחות עם מחנכים, המסר העולה מדבריהם שוב ושוב הוא - כי לעולם לא ניתן להשיג כל התקדמות ואפילו הקטנה ביותר על ידי מלחמה 'ראש בראש'. מה שחסר לילד הוא חום ואהבה. בדרך זו אפשר לקרב את ליבו ולהוליכו בדרך הישר. לדוגמא: נער מגיע לתפילת שחרית בישיבה ומתחיל להפריע לסובבים אותו. לא די בכך שהנער עצמו אינו מתפלל, בנוסף הינו משבש את הסדר במהלך התפילה של בחורי הישיבה. הפתרון לכך הוא: הילד כנראה יתכן והגיע מתוך אווירה שאינה רגועה בביתו (אפי' רק בצורה זמנית). הוא לא מקבל שם חום ואהבה ומחפש לראות האם גם הרב שלו או החונך שלו לא ישדרו לו חום ואהבה. או שהם 'יבלעו' את התעלולים שלו ו'בדיקת הגבולות שלו' ויעדיפו להתנהג עימו בדרך של חיבה והבנה. אם הרב של הנער יגער בו ויכנס איתו לעימות חזיתי – ידע כי בכך הוא איבד את הנער.

מחנך אחד הגדיר זאת, כי לא ניתן לנער להפעיל אותנו. אנו לא 'שלט' שמגיב על כל לחיצה ופעולה מצידו של הנער.

הסוד הוא, לזרום עם הילד, בד בבד להתאמץ ולמצוא בנער דברים חיוביים!

ובשעת הכושר, שבוודאי תגיע בטווח הקרוב, לומר לו בדרך אגב, כי היה לו לנהוג אחרת בסוג דומה של המקרה.

חז"ל אומרים: 'שמאל דוחה וימין מקרבת'. כשנתבונן מהי היד העיקרית שבה האדם משתמש אנו יודעים כי זוהי יד ימין. זאת מלמדים אותנו חכמינו ז"ל כי עיקר המאמץ שלנו כמחנכים היא: בדרך הימין דרך של קירוב, נתיב של חסד. (על פי חכמת הקבלה ימין זהו צד החסד).

לקרב את הילד ולהראות לו כמה העולם הוא יפה. נלמד אותו לחייך לעולם. ואז יראה הנער כיצד   העולם יחייך לו בחזרה. "כמים הפנים אל הפנים, כן לב האדם אל האדם". זוהי 'חכמת הקירוב' 'עבודת הנתינה' ו'אומנות האהבה' מעומק הלב בשביל הזולת. גם אם הנער אינו מתנהג כפי שאנו מצפים ממנו, זוהי אהבה אמיתית לילד.

ומאידך צריך קצת להשתמש ב'שמאל דוחה' להעמיד היטב את הגבולות לילד. חשוב מאד שהילד יודע שהוא צריך להתנהג לפי תבנית מסויימת, עם דרישות מוגדרות!

אמנם העמדת הגבולות צריכה להיעשות בחכמה ובתבונה ועם הרבה גמישות.

א.       להתחיל מן הקל אל הכבד.

ב.       להתחיל מכלל אחד בלבד. לדוגמא: עם אותו הנער הנ"ל לעבוד עימו רק על 10 הדקות הראשונות של התפילה, יהיה עליו להשתדל להיות מרוכז בסידור מבלי לקום מן המקום.

ג.         כשהנער נופל ואינו מצליח לעמוד בכללים – לא להילחם איתו. לשדר לו שאנו מבינים אותו.

ד.        תמיד להעביר לנער את המסר הביקורתי בחיוך, ובצורה של שיחת רעים. בשום פנים לא באופן של 'פקודה'. 

נציין כעת את המעלות של האהבה לילד:

-      האהבה חודרת לעומק הנפש של הנער ומשאירה חותם עמוק  עם שורשים איתנים ובריאים בנפשו לאורך ימים.

-      הילד אוהב אותנו ורוצה לחקות אותנו, לא נצטרך להפעיל ולכווין אותו על כל צעד ושעל בחייו.

-      הנער יקרין את הערכים שלנו אף לאחרים, ללא שנפעל בצורה ישירה. הגביע שלו יעלה על גדותיו וישפיע על אחיו וחבריו. הוא פשוט יתמלא בהרגשות נעלות וישדר אותם לסביבתו.

נמצינו למדים עד כמה גדול כוחה של האהבה שלנו בחינוך הילדים.

 


מצוות הסוכה

בכל דרכיך דעהו

נמצאים אנו לפני חג הסוכות, לאחר הימים הנוראים שעברו עלינו לטובה בסייעתא דשמיא. אומרים רבותינו זכרונם לברכה: כי עד עתה עבודתינו היתה בבחינת 'תשובה מיראה', וכעת עבודתינו תהיה בבחינת 'תשובה מאהבה'. בראש השנה בעשרת ימי תשובה עד לשיא הגדול בצום יום הכיפורים - עבדנו את הבורא יתברך מתוך פחד וחרדה מהגזר דין  העומד להיחתם עלינו. חזרנו בתשובה, וכעת לאחר מכן ה' רוצה לראותנו עובדים אותו מתוך מתיקות ורוגע, מתוך שמחה ואהבה.

אנו ניגשים במרץ לחג האהוב - חג הסוכות ושלל מצוותיו. ארבעת המינים, בניית הסוכה, ההקפות, הנענועים וההושענות, עד לחג שמחת תורה - לרקוד ולשוש עם התורה הקדושה. עכשיו אנו עושים הכל לכבוד ה' - בהתלהבות ובהשתוקקות, להרגיש את האור והשמחה הגדולה שמושפעת בימים נעלים אלו.

הגמרא בתחילת מסכת עבודה זרה מכנה את מצוות הסוכה 'מצווה קלה'. אומרת הגמרא כי הקב"ה לעתיד לבוא בכדי להשיב על טענות הגויים מדוע אין להם חלק המצוות התורה – יתן להם ה' לקיים את מצוות סוכה ביום חם ושרבי. ואז הגויים יבעטו בסוכה ויברחו מקיום המצוות. אך עם ישראל ישבו בסוכה מתוך שמחה ועל אף התנאים הקשים שיהיו בסביבה באותה העת של הנסיון. המסר שטמון בדברי הגמרא הוא כי התכלית של הסוכה היא: לחיות עם ה' להרגיש איזה טוב ה'. את המסר הזה היהודים מוכנים לקבל, וכך בדיוק רצונם לחיות. מה שלא מוכנים כל אומות העולם.

על הסוכה דורשים חז"ל את הפסוק "בכל דרכיך דעהו" - מצוות סוכה כידוע היא חופפת על האדם בכל מהותו הן בעניינים הגשמיים והחומריים, ובפרט בעניינים הגבוהים הרוחניים. האדם אוכל ושותה ויישן ומטייל בסוכה. כלשונו הזהב של הרמב"ם. הביאור בזה הוא: שבכל דרכיו של היהודי - האדם חי עם ה' גם בעניינים הארציים הנמוכים ביותר. אפילו הטיול יהיה בתוך הסוכה.

המיוחד בענין הסוכה כמו שהזוהר הקדוש כותב הוא: עניין ה'צילא דמהימנותא' הסוכה היא צל האמונה. היא החממה הרוחנית בשביל האדם, האור של ה' נמצא בתוך הסוכה. לכן צדיקים גדולים היו משתדלים שלא לצאת מן הסוכה כלל.  עד כדי שהיו עורכים מניינים לתפילה בסוכה. וציבור גדול באים לצדיקים להתברך מפיהם - בתוך הסוכה דווקא.

ענין נוסף שיש בסוכה הוא:  גלות לכבוד ה' – כשאדם מבטל את הרצונות ואת שגרת יומו ונכנס לתוך מסגרת של רצון ה' מעלה עליו הכתוב כאילו חי לפי רצון ה' במסירות נפש בגלות בבל כמו שמובא במדרש (ומבואר בהרחבה בספר בית ה' על המועדים).

מצווה נוספת שיש לנו בחג היא מצוות ארבעת המינים אנו מברכים בכל יום (חוץ משבת קודש) ומנענעים בהתלהבות כדי לגרש את הרוחות הרעות והחיצונים מעלינו. ידוע שארבעת המינים מסמלים את האחדות בין חלקים שונים בעם ישראל. לכן אנו מחוייבים לאוגדם יחדיו. זוהי כל המעלה והחשיבות שלהם. חג הסוכות נקרא "זמן שמחתנו". יש לנו מצווה חשובה של "שמחת בית השואבה". בכל יום ויום מתרכזים המוני בית ישראל בבתי כנסיות כדי לשמוח ולרקוד לכבוד ה'. בשמחה זו המוני בית ישראל שואבים שמחה לכל ימות השנה!

כשנתבונן נראה מדוע חג הסוכות נקרא "זמן שמחתנו"? משום שזה משתלה היטב עם המהות של הסוכה כפי שהבאנו את דברי הזוהר הקדוש בתחילת המאמר שהסוכה נקראת "צילא דמהימנותא".

ידוע מה שכותב רבי נחמן מברסלב זצ"ל: 'אמונה מביאה לידי שמחה' וכעת הדברים יבוארו לנו היטב לאחר שאנו עובדים על החיים באורו של ה' בתוך החממה והאור של הסוכה. לכן לאחר כזאת 'סוכה של אמונה' בוודאי נבוא לידי 'שמחה'. כי הרי אין שמחה אמיתית אלא מתוך אמונה תמימה ופשוטה בה'. כמו היהודים הפשוטים שבינינו שחיים את ה' בכל רגע לא מתלוננים על שום דבר, תמיד שגור על פיהם מאמר חז"ל "הכל לטובה"! ודרגתם בשמים גבוהה עד למאוד.

יהי רצון שנזכה לחוש ולשאוב לתוכנו את האור והשמחה הגדולה בחג הקדוש הזה. להתחזק באמונה ובשמחה בעבודת ה' אנו וכל בני ביתנו , אמן כן יהי רצון.      חג שמח!

 

 

יום הכיפורים

מי מטהר אתכם – אביכם שבשמים

עומדים אנו לפני יום הכיפורים, יום כפרת ומחילת עוונותיהם של ישראל.

ביום הזה מושפע על עם ישראל. ים של רחמים ואהבה עצומה של אב לבניו.

אומר הרב פינקוס זצ"ל : יום כיפור הוא מעין 'גלגל' המסובב את הכל – הכל תלוי ביום זה!

ביטוי לכך אנו מוצאים בסידור הרש"ש. בו סודרו כל כוונות התפילות על פי האר"י ז"ל. ומובא שם: שבעשרת ימי תשובה ובימי ספירת העומר, אין לכוין את הכוונות שמכוונים בכל ימות השנה, אלא ישנן כוונות מיוחדות לימים אלו. זאת משום שבכל יום ויום השפע היורד הוא "כמים הנובעים טיפין טיפין" – טיפות בודדות של שפע, , ואילו בימים אלו נפתחים "ארובות השמים", מושפע עלינו שפע אין קץ.

ביום כיפור אנו כמעט לא עושים כלום מצד עצמנו, אלא הכל בא מצד הקב"ה!

הרמב"ם בהלכות תשובה (פ"א ה"ג) כותב "עצמו של יום הכיפורים מכפר". זהו היום של הקב"ה והוא לבדו מכפר ומטהר אותנו.

הגמרא במסכת יומא (דף פה' ע"ב) מביאה את דעת רבי שיום כיפור מכפר אף ללא תשובה. אמנם להלכה נפסק שיום הכפורים מכפר עם תשובה. אך לימדונו רבותינו שתשובה זו אינה בגדר תנאי בכפרה. עצם הכפרה אינה נובעת מגדולתו של האדם ביום זה, אלא זוהי מתנה מיוחדת מהקב"ה ביום הקדוש והנורא הזה.

ענין זה מבואר בדברי האר"י ז"ל (בשער הכוונות) שכתב שיש להתעטף בליל יום כיפור בלילה, ולא לברך עליה.

מבאר הרמח"ל את סוד הדבר, ביום זה אין זו טלית שלנו, אלא הקב"ה עוטף אותנו! כביכול זוהי טלית שאולה שאין מברכים עליה. כל האור והישועה הכל מגיע מהקב"ה.

אנו לא מטהרים את עצמנו אלא ה' הוא זה שמטהר אותנו.

אנו יכולים לראות בחוש כיצד העוצמה של יום הכיפורים מושכת במגנטיות אליה יהודים רחוקים מקיום תורה ומצוות. קדושת היום כה גדולה ונוראה שאפי' האדם הרחוק ביותר נמשך אל הקדושה ביום נשגב זה.

עבודת המלכויות – יחוד ה', מתחילה בראש השנה – "אמר הקדוש ברוך הוא... אמרו לפני בראש השנה... מלכויות – כדי שתמליכוני עליכם. עבודתינו מראש השנה דרך עשרת ימי התשובה היא להמליך את ה' על הנשמה, אך לא רק, אנו ממליכים את ה' אף על הגוף. התוקף של גילוי היחוד הוא ביום הכיפורים! אנו ממליכים את ה' על טיפות הדם שנשארו בנו עקב הצום ושאר העינויים שנצטווינו ביום זה.

לכן נבין עכשיו מדוע שעת הנעילה היא שיא השיאים שיל היום הרחמים העצום הזה!

אנו מבטלים את הנשמה והגוף לרצון ה' יתברך לגמרי! בשעה שאנו מבטלים את עצמנו לעבודתו יתברך – ה' נהיה שליט יחיד בעולמו ואז הכל בא מצידו של ה'. ללא עזרה מצידנו כלל.

נביא דוגמא להבנת הדברים - אם כואב הראש לאדם הוא מתפלל לה' "רפאנו ה' ונרפא". השליטה של ה' היא לא רק על הבריאה בכללותה, אלא גם על הכאב הפרטי של האדם. ובחסד ה' יתברך יש לאדם את כאב הראש הזה כי מי יודע ממה האדם ניצל כעת ע"י הכאב הזה. זאת אומרת:  שחסד ה' מתבטא כעת רק בפנימיות, שהרי מבחינה חיצונית כעת הראש כואב ועל זה אנו מתפללים שחסד ה' יבוא לידי ביטוי אף בחיצוניות.

אנו מייחלים ומתפללים שנראה את השליטה המוחלטת של ה' בעולם. שנרגיש את חסד ה' ואת האור הקדוש של הבורא יתברך שמו בכל צעד ושעל בחיים.

יהי רצון שיהיה לכולנו גמר חתימה טובה לחיים טובים ולשלום, אמן.

חינוך מהו?

חינוך הבנים אשר היה מאז ומעולם תמצית דמה של האומה הישראלית, תופס מקום נכבד ספרות התורנית. עצות רבות ניתנו לחיזוק ושכלול דרכי החינוך, ובכל תקופה אף נוספו הבנות והערות חדשות שהזמן גרמן.

מן הראוי להקדים עניין אחד שהוא סוד ויסוד החינוך, ואשר הוא אינו משתנה למרות כל התהפוכות והשינויים העוברים על העולם.

הרמב"ם בהלכות תשובה (פרק ה') קובע, כי הבחירה ביד כל אדם לעשות מה שליבו חפץ. ולא זו בלבד, אלא שיש לאדם בחירה האם להיות חכם או טיפש.

והדברים צריכים ביאור: אמנם נוכחנו לדעת כי לחכם  יש בחירה להיות טיפש, אך האם לטיפש יש בחירה להפוך לחכם?

התשובה היא: כן, על ידי חינוך!

חינוך הוא תהליך של יציאה מטיפשות לחכמה, תפקיד המחנך להוביל את החניך ממצב של טיפשות למצב של חכמה. זהו סוד החינוך, והוא אינו משתנה.

בספר היו"ל ע"י ארגון "שמע בני" מובא: ישנו פתגם עממי "כל טיפש - חכם לעצמו" יכול להיות שאדם אנאלפביתי שלא רכש השכלה מימיו, ידע לקלוע רשתות ולדוג דגים ולפרנס את משפחתו. והסיבה לכך היא התחושה והידיעה הברורה כי חייו תלויים בכך. וראו זה פלא: טיפשותו נעלמה כלא היתה, לעצמו - הוא חכם.

ישנו סיפור מאלף על אחד המחנכים, באותו אדם שעמד בחלון בית, נטל שטרות כסף קרע אותם ופיזר לרוח. עוברים ושבים התגודדו סביבו וניסו לעמוד על טיבו, אך אותו מחנך הביט בו ואמר: "אינני יודע אם הוא נורמלי או לא, אך דבר אחד בטוח: זה לא הכסף שלו..." שוטה ככל שיהיה עדיין יש לו את החכמה הקטנה הזו, לא להשליך את מה ששייך לו.

זהו סודו הגדול של החינוך. נקודת ההבנה שזה "שלו". אדם לעולם לא ישקיע זמן ומאמצים ללא תכלית נראית לעין. הוא לא יוותר על הנאות ובילויים בלי סיבה. רק כאשר הוא יגיע להבנה כי הוא עושה זאת בשבילו, שזה "שלו" לא פחות מכל אותם ענייני העולם הזה שהוא שקוע בהם, הוא יהיה מוכן להתאמץ ולהשקיע עבודה נכבדה.

זוהי עבודת החינוך!

הדרך להבנה הזאת, להנחלת הידיעה הברורה שהחיים הרוחניים זה "שלו", היא ההקדמה לכל מלאכת החינוך. על המחנך להוביל את החניך להבנה שבלימוד התורה, בעבודת התפילה והתגברות על היצר הרע, הוא לא עושה טובה לאף אחד. הוא פועל אך ורק בשביל האינטרס שלו עצמו. הוא עושה זאת בשבילו, זה "שלו".

אך כיצד מקנים תחושה זאת? כיצד מחנכים את האדם שלימוד תורה ושיפור המידות זה "לעצמו" כאשר בחוץ אורבות הנאות העולם ופיתוייו?

השיטה לכך היא ע"י העמדת סולם ערכים בצורה נכונה ואמיתית. לדעת מה חשוב יותר ומה פחות.

טיפשות – היא למעשה מצב שבו משתבש אצל האדם סדר העדיפויות הנכון. הטיפש מעמיד בראש העדיפויות, דברים מעוטי חשיבות.

החניך בראשית דרכו, מצוי במצב של טיפשות. הוא מעדיף לנוח ולהתעצל או לבזבז את זמנו על דברים שבשבילו כעת הם יותר חשובים. על המחנך מוטלת המשימה לגרום לו לשינוי סדר העדיפויות השגוי שלו. עליו להביא את החניך למצב של "חכמה", כאשר הוא יבין שהתקדמותו הרוחנית היא הדבר החשוב ביותר בחייו.

  


                      

 

משמעת ב'

 

בשבוע שעבר התחלנו לברר את השקפת התורה לגבי "משמעת".  למדנו כי כבר בתחילת החינוך עלי לקבוע מהו היעד החינוכי שלנו בחינוך ילדינו. גישה חינוכית זאת הינה הפוכה לגישה החילונית השוללת קביעת יעדים חינוכיים. הגישה החילונית מציעה, במקום זאת, להתבונן באופיו של הילד, ובמהלך גדילתו להתאים את מטרת החינוך לאופיו המתפתח, ולהתקדם תוך שינוי היעדים החינוכיים.

 

אצלנו מוגדרת המטרה החינוכית מזה אלפי שנים.  זמן רב לפני בריאתו של האדם הראשון, שירטט האדריכל הגדול של העולם כולו תוכנית מפורטת ומדוקדקת, שרק הפוסע בה יצליח להגיע לתכליתו.

 

מהי גולת הכותרת אליה צריך יהודי לייחל להגיע?

 

לאיזה תואר זכו משה רבינו והאבות הקדושים?

 

משה רבינו עם כל גדלותו העצומה, זוכה לתואר "עבד ה' "!  אברהם נקרא "עבדי" דכתיב "זכור לעבדיך" וסמוך לזה – "לאברהם" (דברים ט'-כז'). וכן ביעקב כתוב "יעקב עבדי" (ישעיה מד'-א'). ויצחק אבינו היה בבחינת "עולה תמימה". הוי אומר – המדריגה העליונה אליה אנו צריכים לשאוף, ואליה עלינו לכווין את ילדינו – הינה עבדות וכניעה אל מול מלך מלכי המלכים.

 

מונח העבדות הוא כל כך לא חביב ולא פופולארי בימינו. על פי הגישה החילונית, בכדי לממש את היכולת האישית כשרים כל האמצעים הדרושים לכך.

 

אנו זכינו לתרי"ג מצוות התוחמות ומגדירות את מסגרת החינוך בה עלינו לפעול. לנו אין אישור  לבטא את הרצונות הפנימיים שלנו מבלי להתבונן על ההשלכות שינבעו מהמימוש של אותם הרצונות. האדם היהודי חייב לפעול על פי אותם הכללים וההנחיות שהעניק לו הבורא, וכך גם לחנך את ילדיו!

 

ברור כי בתהליך החינוכי עלינו להתחשב באופיו ובמרצו של הילד, ולקחת בחשבון את תכונותיו המולדות. אך חובה עלינו לתעל ולנתב את מזגו למערכת ולמסגרת שהיא בגדר האפשר והמותר!

 

עלינו להעניק לו כלים להוציא את מרצו לכיוון החיובי.

 

כעת נבין – אם התכלית של החינוך היא להיות עבד ה' – אזי הכלי להגיע אליה הוא - המשמעת!

 

לסיכום:

 

היהדות אינה מעודדת את האדם לממש את הפוטנציאל האישי שלו, אלא מלמדת אותו כיצד להטות את כוחו ומרצו לעבודת ה', ולממש בדרך זו את היכולת האישית שלו.

 

חשוב לזכור: כי אסור לדרוש משמעת כיוון שהדבר נוח או מתאים לאופיי. בדרך כלל תהיה דרישת המשמעת מנוגדת לטבע האימהי, אולם בני העם היהודי אמונים על כפיית רצונם וטבעם בכדי לקיים את רצון הבורא. ה"משמעת" היא כלי לתכלית, והתכלית היא אחת:

 

לסייע לילד להיות עובד ה' אמיתי!

 


לעזור לנער להבין את עצמו

אחד המאפיינים הבולטים של גיל ההתבגרות הוא: הבלבול!

הבלבול נובע מהניסיון של הנער המתבגר לגבש זהות עצמית, ולענות לעצמו על השאלה, מי אני?

הנער מנסה לגבש לעצמו תשובה אמיתית על השאלה מי הוא באמת? ללא התחשבות במוסכמות החברה. אולם הניסיון הזה מביא את הנער למצוקה לא מודעת, משום שדווקא בתקופה זאת הוא זקוק לאישורה של החברה שהוא "בסדר", יהיה קשה לו מאד לסטות הצידה ממוסכמות החברה.

 

הסתירה הפנימית הזאת יוצרת חוסר בהירות בעולמו הפנימי של הנער. ולכן משום כך, אין לנער כלים להתמודד עם הקשיים שלו. אין לו את האפשרות לקחת את האחריות על התנהגותו. הנער בכלל לא סבור שזה תלוי בהחלטתו אם לקום מאוחר בבוקר או לא! . מבחינתו, זהו מצב נתון – "ככה זה... אין מה לעשות". הוא טרם למד לשאול את עצמו – "מדוע קורים לי דברים כאלה?  איך אפשר לצאת מזה? "

 
 

התהליך החינוכי הינו תהליך ארוך, אך בסופו ניתן להגיע עם הנער למקום פנימי חדש. הוא מבין את המושג "אחריות". זוהי זכות, וגם חובה, להבין את עצמו ואת המניעים להתנהגותו – ורק אז להחליט החלטות שיש בהן בחירה!

חשוב שנבין: רק כאשר האדם מבין שיש לו אחריות על חייו, אפשר לצפות לשינוי ביכולת שלו.

השלב הראשון: בניית אמון.

יש לכוון את הנער ולעזור לו להבין את עצמו, למצוא את המניעים שלו, ואת הגורמים המשפיעים עליו.

התועלת החשובה בשלב הזה: אנו נותנים לו את הכלים ואת היכולת לעשות שינוי מהותי בהתנהגותו. השינוי הזה יהיה יצירה עצמית שלו. וכתוצאה מכך – השינוי הזה יהפוך לחלק בלתי נפרד מהאופי שלו.

השלב השני: להביט פנימה.

רוב האנשים אינם מתבוננים אל תוך עצמם. יש אנשים שהתבוננות הזאת נראית להם מוזרה. ויש שמפחדים וחוששים ממה שימצאו בתוכם ובפנימיותם.

תפקידנו כמחנכים לשנות את המצב הזה. עלינו לגרום לעצמנו ולתלמידנו, להבין כי כניסה פנימה והתבוננות בתהליכים הרגשיים שעוברים עלינו, עשויה לתרום להצלחתנו – הצלחתם. זה ישפר את הסיכוי שלנו להגיע ליעדים הרוחניים והגשמיים אליהם אנו שואפים.

שום דבר רע אינו קורה כאשר האדם נחשף לעצמו ולרגשות מוזרים הפועמים לעיתים בקרבו. אדרבה – ההכרה בהם, היא השלב הראשון בדרך לפתרונם. יכולים לעלות רגשות מפחידים שיש בהם כעס או רגשות אשם, ובעקבות זאת אף תחושת מועקה שקשה לתת לה ביטוי מילולי.

עלינו לדעת – רגשות אלו מפחידים, רק במידה ואינם מעובדים. אמנם נוצר זעזוע פנימי מאיזה רגש של כעס כלפי אדם שאוהבים או מאיזו תחושה מפחידה של חטא, אך האמת היא: כי רגשות הם זמניים, חולפים, משתנים ומתהפכים. שנאה - היא צד מסויים של קשר ובו גם – אהבה! כעס – הוא צד מסויים של אכפתיות. ככל שנהיה יותר ויותר מודעים לעצמנו ולמקור של הרגשות שלנו – נוכל לשלוט בהם, לשנות אותם, ולהפוך אותם למקור כוח חיובי!

יהי רצון שנזכה להבין את הכוח שיש לנו בידיים, ונראה איך שיש עניין שיתהפך הכל לטובה! ונהפוך את הקשיים למקור של כוח ואור לנו ולכל הסובבים אותנו, אמן.

 


 

חינוך הילדים לאורו של חודש אלול.

השבוע נדבר על הנושא של חינוך הילדים לאורו של חודש אלול – ימי הרחמים והסליחות.

בימים אלו ה' יורד לעם ישראל ברחמיו וברוב חסדיו קרוב מאד כמו שנאמר בפסוק "דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב", ה' אומר לנו תדרשו אותי אני עכשיו נמצא כאן, תקראו אותי בימים אלו כאשר אני קרוב אליכם מאד. ה' יתברך קורא לנו ומבקש שנתפלל אליו, שנתחבר אליו, זה כל מה שהוא רוצה מאיתנו. ברגע שיהודי מבקש את ה' ומשתוקק להיות קרוב אליו – זוהי תכלית הבריאה. זהו כוחו ועניינו של חודש אלול, לקרב את הלבבות לאבינו שבשמים.

כן הוא בחינוך הילדים. זהו חודש של קירוב לבבות. ניתן ורצוי מאד לעבוד על כך בבית עם כל בני המשפחה. העבודה על קירוב לבבות בין כותלי הבית יש בה כמה היבטים והשלכות חשובות.

מהבחינה של התחזקות בבית:

בחודש הזה אפשר לקחת את הילדים לבית הכנסת. לתפילה ולאמירת הסליחות.

בימים אלו ניתן לעבוד על יצירת אווירה של חסד ורחמים בבית.

אלו ימים של קירוב לבבות וכל כן יש לחנך את הילדים להרגיש את המתיקות באמירת ברכות בכוונה. ניתן להתחיל אפילו בברכה אחת ביום, באיזו ארוחה משותפת לכל בני הבית. ההורה יכול להוות דוגמא אישית לברך את הברכה בישוב הדעת, בהתלהבות, בכוונה, ובעיקר שהברכה תהיה בקול רם, כדי שכל בני הבית יאזינו ויפנימו כיצד ניתן להתפעל ולהתקדש בברכה אחת ויחידה. בעקבות אותה ברכה שנאמרת בשמחה ניתן להכניס את כל בני הבית לחוויה רוחנית, למעמד של הודאה ונתינת שבח לבורא עולם. כך הילדים יפנימו בדרכי נועם מהי חשיבותה של הברכה, ויתחילו אף הם בחודש קדוש זה להודות ולשבח את ה' יתברך שמו.

מהבחינה של קירוב לבבות בין האחים בבית:

אלול הוא חודש של סליחה וכפרה מאת אבינו שבשמים. ובכזאת אווירה אנו צריכים לחיות בבית. להשרות אווירה של מחילה ואי הקפדה בין ילדים להורים, בין איש לאשתו, בין שכנים ובין קרובי המשפחה. עלינו לדאוג בכנות לומר משפטים של סליחה מעומק הלב על כל מיני הקפדות או טענות שהיו לנו במשך ימות השנה. והכי חשוב לומר זאת מעומק הלב!

יש להסביר לילדים כמה שמחה יש בפמליא של מעלה כאשר ילד יהודי סולח לחבירו מעומק הלב, ה' מביט בנו בשמחה ומתמלא ברחמים גדולים על עם ישראל, הילדים שלנו אחר שיחושו כזה מעמד מרומם ונפלא של טקס בקשת סליחה וטקס מחילה, הם מאד ירצו לסלוח אחד לשני. אפילו שבעיני ההורים אותה סליחה נראית על משהו קטן ועל איזו הקפדה פעוטה כלשהי – אך כמה חינוך יש בדבר כאשר כבר מגיל קטן האדם מתרגל למחול ולסלוח על עוול שנעשה לו. בעזרת ההורים לומד הילד מה זה לדון לכף זכות. לראות את החיובי שבכל דבר וענין. דברים אלו ידרבנו אותנו ההורים לסלוח על דברים גדולים שנראים לנו קשים לסליחה וכפרה – הכל למען חינוך הילדים!

מהבחינה של קירוב לבבות בין הורים לילדים:

בימים אלו כדאי לעבוד בבית על אווירה טובה בין ההורים לילדים, נעבוד במרץ על אהבה אמיתית. שהאוויר בבית יהיה ספוג אהבה והשתתפות כנה ברגשות הזולת. נשתדל להתאפק מול הילדים. כי איפוק הוא כוח! לא נעיר להם על כל דבר, וגם כשנראה צורך להעיר- נעשה זאת מתוך אהבה. כחל המטרה שהילד ידע לגמרי כי אנו אוהבים אותו מאד, הוא חייב לחוש ממש את אהבתנו אלו, וכל המטרה שאנו מחנכים אותו היא רק לטובתו בלבד, לא בשביל שנרגיש על הגובה כי גידלנו ילד מחונך, אלא להיפך, שהילד יחוש כי הוא אהוב עלינו וירצה ללכת בדרך הטובה כפי שהוא רואה את הוריו חיים בדרך התורה בשמחה.

 


 


זוהר חדש - תיקונים


אָמְרוּ נִשְׁמָתִין דִּמְתִיבְתָּא עִלָּאָה, וַדַּאי הַאי אִיהוּ דְּדַרְגֵּהּ עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא דְּעָתִיד לְאִתְגַּלְּיָא בְּדָרָא דְּמַלְכָּא מְשִׁיחָא אִתְגַּלְּיָא בֵּהּ.

אמרו נשמות של הישיבה העליונה

זו דרגא של העמוד האמצעי

שעתיד להתגלות בדור של מלך המשיח

העמוד האמצעי

התינוק - פנים קטנות - זעיר אנפין

זה הילד ישראל שמו -

הוא הבן של מלך מלכי המלכים

והוא עבר תהליכי גדילה ולמידה

ונפילות וקימה

וגלויות

הכל כדי להיות ראוי להיקרא בן של הקב"ה

בנים אתם לה"

הוא נגלה בכל דור

וְרָזָא דְּמִלָּא קְרָא אוֹכַח, מַ"ה שֶּׁהָיָ"ה הוּא שֶׁיִּהְיֶ"ה. וּבָהּ מִמְּכוֹ""ן שִׁבְתּ""וֹ הִשְׁגִּי""חַ אֶל כָּל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ.

סוד שלו הוא מה שכתוב

מה -

שהיה

הוא

משה

משה - הוא כללות ישראל

ממכון

שבתו

השגיח

משה

ישראל לעתיד לבוא, נבנה

מפנימיות וחיצוניות

של כל נשמות ישראל

יש את השורשים - הם האבות

הנביאים

מלכות בית דוד

הצדיקים - משורש יוסף

וכל העם קשור לשורש מהם

אבל - הראש

הדעת

הוא משה רבינו

הוא הפנימיות

הוא המקשר אל הקב"ה

פסול לך את הלוחות

לך, עבורך, כל שאר העם יינקו ממך!

הרועה הנאמן - רעיא מהמינא

קוּם רָעֲיָא מְהֵימָנָא לְאִתְּעָרָא לְהַהוּא דְּאִתְּמַר בֵּהּ אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר. וּכְמָה אִנּוּן דְּמִיכִין וְשֵׁינָתָא בְּעֵינֵיהוֹן, דְּלָא פַּתְחִין לוֹן לְאִתְעַסְּקָא בְּרָזִין דְּאוֹרַיְתָא,

קום רעיא מהמנא - קום רועה נאמן

הגיע זמן לפקוד את העדר

עליהם נאמר

אני ישנה וליבי ער

כמה כולם ישנים - בדור האחרון הזה

פתוחים לעולם הזה, לתאוותיו

לעולם נעלם המשקר, המדמה..

וסותמים עינהם לראות את האמת

על ידי

סודות התורה

דְּכָל רָז אור אִתְקְרֵי, לְאַנְהָרָא בֵּהּ לְבַת עֵינָא וּלְאִתְּעָרָא לָהּ בֵּהּ לְגַבֵּי בַּעְלָהּ, דְּאִיהִי דְּמִיכָא בְּגָלוּתָא בֵּין אִנּוּן מָארֵי תּוֹרָה. דְּלֵית חַד מִנַּיְהוּ דְּיִתְּעַר לָהּ בְּבַעְלָהּ דְּאִיהוּ ר""ז אוֹר דְּנָהִיר בָּהּ בָּבַת עֵינָא. דְּרָז אוֹר אִיהוּ בְּחֻשְׁבָּן.

כל רז נקרא אור

רז = גימטירה 207

אור = 207

להאיר לאחת המיוחדת

בת עין

בת של ע - ...ע = 70

היא המלכות

השכינה הקדושה

שמעליה 7 רועים

שומרים

שבע הכלולים מעשר - 70 נפש בני יעקב

שכל תכליתם היא

בת עין

שכינה

שומרני כאישון בת עין

להיות שומרי השכינה, שומרי המלכה

למסור נפש עבור הבת, היחידה שהלכה לאיבוד

ביער העמים, מבוזה ומושפלת

צועקת ומייללת

לבניה ולבנותיה

שובו - שובו הביתה

לְאַנְהָרָא בֵּהּ לְבַת עֵינָא וּלְאִתְּעָרָא לָהּ בֵּהּ לְגַבֵּי בַּעְלָהּ, דְּאִיהִי דְּמִיכָא בְּגָלוּתָא בֵּין אִנּוּן מָארֵי תּוֹרָה. דְּלֵית חַד מִנַּיְהוּ דְּיִתְּעַר לָהּ בְּבַעְלָהּ דְּאִיהוּ ר""ז אוֹר דְּנָהִיר בָּהּ בָּבַת עֵינָא. דְּרָז אוֹר אִיהוּ בְּחֻשְׁבָּן.

להאיר בה בתוכה את אור התורה

היא דלה ועניה אין לה מעצמה כלום

רק שאריות שבניה נותנים לה

כאשר הם לא מבקשים עבור עצמם

כל היום

תן לי...תן לי

הב ..הב לי

אפילו בעלי התורה

לומדים עבור עצמם

ואין לה מנחם

ואין לה עזרה

חוץ

מאלו העוסקים בסוד

יודעים את סודה של המלכה

שהיא העולם הבא

היא התכלית

והם נדבקים רק בה

ואתה הרועה הנאמן

משה רבינו

עתיד להתגלות בדור האחרון

וללמד את ישראל את סודותיה

מעלותיה

של כלת משה

דְּהָא אַנְתְּ הוּא דְּאִתְּמַר בֵּהּ מֹשֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי. דְּהָא הֲווֹ כֻּלְּהוּ נְבִיאַיָּא וְחַכְמַיָּא וּמָארֵי קַבָּלָה לְגַבָּךְ, כְּסִיהֲרָא וְכוֹכְבַיָּא וּמַזָּלֵי דְּלֵית לוֹן נְהוֹרָא אֶלָּא מְשַׁמְּשָׁא.

כפי אז

משה קיבל תורה מסיני

כולם קיבלו ממשה

הנביאים

החוזים

הצדיקים

החכמים

הוא כמו אור החמה המאיר לכוכבים וללבנה

כי אין לכל הכוכבים והלבנה

אלא מה שמקבלים מהשמש

וּבְגִין דְּאִתְּמַר בָּךְ פְּנֵי מֹשֶׁה כִּפְנֵי חַמָּה. קוּם אַנְהִיר לוֹן דְּעַד דֶּאֱמֶת אַנְהִיר לוֹן, כֻּלְּהוּ הֲווֹ בַּחֲשׁוֹכָא וְלֵית לוֹן נְהוֹרָא.

בגלל זה נאמר פני משה כפני החמה

קום תאיר

קום תדליק את נשמות ישראל

קום תפתח לב כל אחד מישראל

כפי שעשית

כולם בחשיכה

אין איתנו מי יודע מה

קום עד שהאמת

תצעק

קום עד שכל ישראל יאמרו שוב

נעשה ונשמע

קום וקבור את קורח ועדתו

קום גיבור מחה את העמלק

קום משה רבינו

הגיע זמן הגאולה

 



חזרה לדף הבית
האתר נבנה במערכת 2all בניית אתרים