הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
שלח לחבר
 


אתר זוהר החיים הוקם על ידי הרב יוחנן באנון ז"ל 
האתר משומר למען זכרו על ידי מפעל הזוהר העולמי (Ha-Zohar.info) ולימוד הזוהר היומי (DailyZohar.com)

   פרשת בראשית    פרשת נח    פרשת לך לך    פרשת וירא    פרשת חיי שרה    פרשת תולדות    פרשת ויצא
   פרשת וישלח    פרשת וישב    פרשת מקץ    פרשת ויגש    פרשת ויחי    פרשת שמות    פרשת וארא
   פרשת בא    פרשת בשלח    פרשת יתרו    פרשת משפטים    פרשת תרומה    פרשת תצוה    פרשת כי תשא
   פרשת ויקהל    פרשת פיקודי    פרשת ויקרא    פרשת צו    פרשת שמיני    פרשת תזריע    פרשת מצורע
   פרשת אחרי מות    פרשת קדושים    פרשת אמר    פרשת בהר    פרשת בחוקותי    פרשת במדבר    פרשת נשא
   פרשת בהעלותך    שלח לך    פרשת קרח    פרשת חוקת    פרשת בלק    פרשת פינחס    פרשת מטות
   פרשת מסעי    פרשת דברים    פרשת ואתחנן    פרשת עקב    פרשת ראה    פרשת שופטים    פרשת כי תבוא
   פרשת כי תצא    פרשת ניצבים וילך    פרשת האזינו    פרשת זאת הברכה
 
    עמוד הבית
    צור קשר
    תחילת הבריאה
    מבנה העולמות
    ראש השנה
    תם עוונך בת ציון
    הנהגות וסגולות
    אדם
    גאולה
    לאלפים
    חיים על פי הזוהר
    אלול
    24 אלף תלמידי רבי עקיבא
    פתיחת אליהו
    רבי שמעון בר יוחאי
    תיקוןני זוהר חדש
    כללי סודות ורזי התורה
    מעלת עיסוק בזוהר
    מהו צדיק ?
    הליכות אור - נוער וחינוך
    סוד הקפת התיבה
    מפעל הזוהר העולמי
    סוד קליפת נוגה
    נפש, רוח, נשמה..
    הצלת רבי יצחק
    ערב רב
    טעמי המצוות
    קריאת שמע בכוונה
    להידמות לאבות
    ט"ו בשבט
    שבת קודש
    שיויתי השם
    רבי שמעון מבטל מוות
    מעלת הלילה
    חיזוק באמונה
    נטילת ידיים
    רחל
    ויעבור
    יום הכיפורים
    ייחודים בתנועה
    מדרש האותיות
    פרשיות השבוע - וידאו
    סוכות
    צפיחית בדבש
    מעוט הירח
    תלמוד ארץ ישראל
    תפילה בציון רשב"י
    סדר עליית הנשמה
    תמונות
    לב נתיבות עשר מאמרות
    חנוכה
    שיעורי תורה בצ'ט
    ברכות השחר
    סגולות שבת
    מזמור יט - פרוש הזוהר
    מדרש רות - זוהר
    הקדמה 6 מצוות
    שיעורי וידאו - זוהר
    פסח
    שביעי פסח ועומר
    עמלק העייף, ישראל יעף
    מעלת משה רבינו
    משיח
    המלחמה האחרונה 1
    אלפיים שנות תפילה
    מדרשי זוהר
    בראשית תמן - תיקון 48
    שום תשים עליך מלך
    כבד את אביך...
    אידרא זוטא
    יסודות הזוהר
    להשיב את הבן לאב
    נסתם הפתוח ונפתח הסתום
    אנכי ה'
    קריאת זוהר כללית
    שיעורי זוהר בקול
    אלול ושיעורים תשרי
    למה אנחנו כאן?
    רפ"ח
    ממלכת כהנים
    פרשות השבוע
    חגי השנה
    סודת הזוהר
    דרשות הרב בטקסט
    תורה וישראל חד הם
    מפתח החכמה ביראה
    ראשי ישן
    הנהגות הימים
    מבצע ה - 70
    שיעורי עץ החיים
    מחיה המתים
    נבואת פרס אירן
    חיטה ומשיח
    נצח זמן ומקום
    נישואין גירושין
    פורים
    מוצאי שבת
    סוד הפרצופים - בפשט
    מלאכים המלווים
תרומות לברכות בעלון
ובאתר נא להשאיר את נוסח
הברכה.
התרומות מיועדות להחזקת האתר
הדפסת עלוני הזוהר
הכנת סרטי וידאוו ייחודים, שיעורי זוהר 
 

 
      
                          

ספר שמות פרק יג

(יז) וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כִּי קָרוֹב הוּא כִּי אָמַר אֱלֹהִים פֶּן יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה:

(יח) וַיַּסֵּב אֱלֹהִים אֶת הָעָם דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר יַם סוּף וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:

 

וכפי המאמרים הקודמים המשווים את אירועי התורה למהלך חיי אדם בפרטות:

ולאחר שהגוף מקבל ייסורים – עשר מכות, ופרעה – הערף, הנחש אוכל העפר משחרר את האדם להכרת בוראו ולעבודתו, אין הוא יכול לסבול הייסורים עוד וצועק אל הקב"ה והקב"ה שולח את הנשמה – משה משער נון – משה נ = נשמה, והנשמה מובילה את האדם, אט אט אל תכליתו של האדם שהיא תיקון נפשו, הכנת עולם הנצח, בית הנצח, ולידע כי יש מלך לנבראים הוא הבורא יתברך, והבורא ברא את כל הנבראים לכבודו, וליתן להם מטובו אחרי שיכירו בו ובמלכותו.

אבל כל זאת אחרי בניה של מידות, הלכות, תשובה, יראה, אהבה.

לכן בתחילת התשובה לא מוליכה הנשמה את בעל התשובה מיד לארץ "פלשתים" אל המאבקים הקשים בכל אויבי הקדושה, יש אור לבעלי תשובה, יש ידו של הקב"ה המוליכה אותו כמו תינוק.

ומוליך אותו אל ים התורה, אל הקדושה אל ים סוף.

כוחות הטומאה לא מוותרים על עבדם, הם רודפים אחריו, הם מנסי לפתותו בכל תענוגות העולם

ובהמשך הפרשה

(י) וּפַרְעֹה הִקְרִיב וַיִּשְׂאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֵינֵיהֶם וְהִנֵּה מִצְרַיִם נֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם וַיִּירְאוּ מְאֹד וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל יְהֹוָה:

(יא) וַיֹּאמְרוּ אֶל משֶׁה הֲמִבְּלִי אֵין קְבָרִים בְּמִצְרַיִם לְקַחְתָּנוּ לָמוּת בַּמִּדְבָּר מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ לְהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרָיִם:

(יב) הֲלֹא זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְנוּ אֵלֶיךָ בְמִצְרַיִם לֵאמֹר חֲדַל מִמֶּנּוּ וְנַעַבְדָה אֶת מִצְרָיִם כִּי טוֹב לָנוּ עֲבֹד אֶת מִצְרַיִם מִמֻּתֵנוּ בַּמִּדְבָּר:

האדם פוחד, הוא רואה איך כל עולמו הבטוח מתמוטט, אין לו בית, משפחתו מנדה אותו, ילדיו מתרחקים ממנו, חבריו לועגים לו, הוא נמצא במצב של חוסר בחירה – הוא יודע את האמת – השם הוא האלהים – הוא כבר לא יכול לחזור.

ספר שמות פרק יד

(טו) וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל משֶׁה מַה תִּצְעַק אֵלָי דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ: כנס לים התורה, אין היצר הרע יכול להכנס לבית מדרש כפי שאמרו "אם מצא אותך מנוול קחהו לבית המדרש" שם הוא טובע ואתה הולך בים התורה ביבשה. כי מסרת את עצמך לקידוש שמו יתברך על ידי מסירות לב שח – בשלח:

כי שם בתורה את שח – משוחח בתורה שהיא ים – וזהו שח ים – משיח הפרטי שלך הגואל אותך מהבלי העולם, מפרעה וממצרים ומובילך להר סיני – למפגש עם הקב"ה שיאמר לך – אני ה' אלהיך....

הוסף תיאור

ספר שמות פרק יג

(יז) וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כִּי קָרוֹב הוּא כִּי אָמַר אֱלֹהִים פֶּן יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה:

(יח) וַיַּסֵּב אֱלֹהִים אֶת הָעָם דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר יַם סוּף וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:

 

וכפי המאמרים הקודמים המשווים את אירועי התורה למהלך חיי אדם בפרטות:

ולאחר שהגוף מקבל ייסורים – עשר מכות, ופרעה – הערף, הנחש אוכל העפר משחרר את האדם להכרת בוראו ולעבודתו, אין הוא יכול לסבול הייסורים עוד וצועק אל הקב"ה והקב"ה שולח את הנשמה – משה משער נון – משה נ = נשמה, והנשמה מובילה את האדם, אט אט אל תכליתו של האדם שהיא תיקון נפשו, הכנת עולם הנצח, בית הנצח, ולידע כי יש מלך לנבראים הוא הבורא יתברך, והבורא ברא את כל הנבראים לכבודו, וליתן להם מטובו אחרי שיכירו בו ובמלכותו.

אבל כל זאת אחרי בניה של מידות, הלכות, תשובה, יראה, אהבה.

לכן בתחילת התשובה לא מוליכה הנשמה את בעל התשובה מיד לארץ "פלשתים" אל המאבקים הקשים בכל אויבי הקדושה, יש אור לבעלי תשובה, יש ידו של הקב"ה המוליכה אותו כמו תינוק.

ומוליך אותו אל ים התורה, אל הקדושה אל ים סוף.

כוחות הטומאה לא מוותרים על עבדם, הם רודפים אחריו, הם מנסי לפתותו בכל תענוגות העולם

ובהמשך הפרשה

(י) וּפַרְעֹה הִקְרִיב וַיִּשְׂאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֵינֵיהֶם וְהִנֵּה מִצְרַיִם נֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם וַיִּירְאוּ מְאֹד וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל יְהֹוָה:

(יא) וַיֹּאמְרוּ אֶל משֶׁה הֲמִבְּלִי אֵין קְבָרִים בְּמִצְרַיִם לְקַחְתָּנוּ לָמוּת בַּמִּדְבָּר מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ לְהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרָיִם:

(יב) הֲלֹא זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְנוּ אֵלֶיךָ בְמִצְרַיִם לֵאמֹר חֲדַל מִמֶּנּוּ וְנַעַבְדָה אֶת מִצְרָיִם כִּי טוֹב לָנוּ עֲבֹד אֶת מִצְרַיִם מִמֻּתֵנוּ בַּמִּדְבָּר:

האדם פוחד, הוא רואה איך כל עולמו הבטוח מתמוטט, אין לו בית, משפחתו מנדה אותו, ילדיו מתרחקים ממנו, חבריו לועגים לו, הוא נמצא במצב של חוסר בחירה – הוא יודע את האמת – השם הוא האלהים – הוא כבר לא יכול לחזור.

ספר שמות פרק יד

(טו) וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל משֶׁה מַה תִּצְעַק אֵלָי דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ: כנס לים התורה, אין היצר הרע יכול להכנס לבית מדרש כפי שאמרו "אם מצא אותך מנוול קחהו לבית המדרש" שם הוא טובע ואתה הולך בים התורה ביבשה. כי מסרת את עצמך לקידוש שמו יתברך על ידי מסירות לב שח – בשלח:

כי שם בתורה את שח – משוחח בתורה שהיא ים – וזהו שח ים – משיח הפרטי שלך הגואל אותך מהבלי העולם, מפרעה וממצרים ומובילך להר סיני – למפגש עם הקב"ה שיאמר לך – אני ה' אלהיך....

 
 

בזוהר פרשת בשלח – שיעור בבית מדרש פייס בוק
 
לשון הקודש- מלחמת העמלק
 
אָמַר רַבִּי אַבָּא, מַה זֶּה שֶׁכָּתוּב הֲיֵשׁ ה' בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן? וְכִי הָיוּ יִשְׂרָאֵל טִפְּשִׁים שֶׁלֹּא יָדְעוּ דָּבָר זֶה, וַהֲרֵי רָאוּ שְׁכִינָה לִפְנֵיהֶם וְעַנְנֵי כָבוֹד עֲלֵיהֶם, שֶׁמַּקִּיפִים אוֹתָם, וְהֵם אוֹמְרִים הֲיֵשׁ ה' בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן?
שאלה של רבי אבא- איך... יכול להיות שישראל שואלים שאלה כזו..
ועוד מביא דוגמא
אֲנָשִׁים שֶׁרָאוּ אֶת זִיו כְּבוֹד מַלְכָּם עַל הַיָּם, וְלָמַדְנוּ שֶׁרָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם מַה שֶּׁלֹּא רָאָה יְחֶזְקֵאל, הֵם נִמְצְאוּ טִפְּשִׁים וְאָמְרוּ הֲיֵשׁ ה' בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן?
יחזקאל בן בוזי - נביא שניבא את כל הגאולות ראה את המרכבה העליונה, חיות הקודש שפחה פשוטה ראתה את הקב"ה חיילותיו, מרכבותיו.. איך יצאה שאלה כזו?
אלא אומר רבי שמעון
אֶלָּא כָּךְ אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, רָצוּ לָדַעַת בֵּין הָעַתִּיק הַנִּסְתָּר שֶׁל כָּל הַנִּסְתָּרִים שֶׁנִּקְרָא אַיִן, וּבֵין זְעֵיר אַנְפִּין שֶׁנִּקְרָא ה'.
רבי שמעון - שגילה עולמות עליונים לכל התחתונים שגילה את סוד הפרצופים, השתלשלות אור אין סוף, עולמות, ספירות- מגלה שעם ישראל רצה הנהגה של מידה, של פרצוף והוא עתיק יומין, הוא הכתר הנקרא- אין הנעלם.. הלבוש הראשון המלביש את אין סוף ולא הנהגה של פרצוף זעיר אנפין הנקרא בשם הויה.
 
וְלָכֵן לֹא כָתוּב הֲיֵשׁ ה' בְּקִרְבֵּנוּ אִם לֹא, כַּכָּתוּב הֲיֵלֵךְ בְּתוֹרָתִי אִם לֹא, אֶלָּא - הֲיֵשׁ ה' בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן.
אִם כָּךְ, לָמָּה נֶעֶנְשׁוּ? למה נענשו על שאלה זו?
אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁעָשׂוּ פֵרוּד, וְעָשׂוּ בְנִסָּיוֹן, שֶׁכָּתוּב וְעַל נַסֹּתָם אֶת ה'. אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל, אִם זֶה - נִשְׁאַל בְּגָוֶן אֶחָד, וְאִם זֶה - נִשְׁאַל בְּגָוֶן אַחֵר. וְלָכֵן מִיָּד - וַיָּבֹא עֲמָלֵק.
הפרידו אותיות יה , כתר חכמה בינה מאותיות וה, זעיר אנפין ומלכות, פרוד בהנהגת הקב"ה , במידותיו הוא שלם ושמו שלם, הפרוד אצל בני האדם, הפרוד הוא ספק, ספק גימטריה עמלק
ומכיון שהכניסו את העמלק לָכֵן מִיָּד - וַיָּבֹא עֲמָלֵק.
 
איך אדם יכול להפריד את הקב"ה ?
ע"י חוסר אמונה הנקראית ה' מלכות "ומלכותו בכל משלה," כפירה בהנהגה הפרטית, שכל מה שקורה לי, שסובב אותי, משפחתי, צבע עורי, חוכמתי או טיפשותי, עושרי או עוניי - הכל ללא יוצא מן הכלל הוא בהשגחה פרטית ומיוחדת של הקב"ה אלי הפרטי. הטיפה שנקראת "אני" ואין כל נברא בעולם שיכול לשנות את הנהגתו של הקב"ה.- אותי, הוא לבדו מולך עלי , וכשאני כופר בכך אני מכניס את עמלק ומפריד את ההשגחה הפרטית מההשגחה הכללית, שהיא: כולם יודעים שיש בוראמ לעולם "אבל הוא לא מתעסק בפרטים"- זו כפירה !
ולכן וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל בִּרְפִידִם.
רַבִּי יוֹסֵי פָּתַח, (ישעיה לב) אַשְׁרֵיכֶם זֹרְעֵי עַל כָּל מָיִם מְשַׁלְּחֵי רֶגֶל הַשּׁוֹר וְהַחֲמוֹר. אַשְׁרֵיכֶם זֹרְעֵי עַל כָּל מָיִם
מים עליונים - יה
מים תחתונים - וה
הפרדתם , היא הכפירה,
המים העליונים והתחתונים מחוברים, העולם הרוחני והגשמי מחוברים. הניתוק הוא אצל האדם.
אַשְׁרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל שֶׁאֵין לָהֶם זֶרַע אֶלָּא עַל הַמַּיִם, שֶׁכָּתוּב וַיַּחֲנוּ שָׁם עַל הַמָּיִם. אוֹתָם שֶׁהָיוּ תַּחַת עַנְפֵי הָאִילָן שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
ישראל זורע על המים, הנחש זורע על העפר
 
שֶׁשָּׁנִינוּ, יֵשׁ לַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אִילָן, וְהוּא אִילָן גָּדוֹל וְחָזָק, וּבוֹ נִמְצָא מָזוֹן לַכֹּל, וְהוּא נִתְחָם בִּשְׁנֵים עָשָׂר תְּחוּמִים,
אילן גדול וחזק על המים, מי הוא?
לבוש הנהגת הקב"ה את העולם הזה,
זעיר אנפין - נקרא עץ החיים
ישראל סבא לעתיד לבוא תחום ב - 12 שבטים ,מחנה ישראל
בְּמִשְׁקָל, וּמִתְחַזֵּק בְּאַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם. ימין ושמאל למעלה למטה, לפנים ואחור, 6 קצוות של העולם, ששת ימי החול.
 
וְשִׁבְעִים עֲנָפִים אֲחוּזִים בּוֹ, וְיִשְׂרָאֵל נִמְצָאִים בַּגּוּף שֶׁל אוֹתוֹ הָאִילָן, וְאוֹתָם שִׁבְעִים עֲנָפִים מַקִּיפִים אוֹתָם.
שבעים עיני העדה, שבעים זקני סנהדרין, שבעים פני התורה, שבעים ספירות, שכל ספירה בנויה מעשר פרטויות= יחד שבעים
 
ששת ימי המעשה ואחת מיוחדת קדושה, עזובה וגלמודה עניה וסובלת, בת יחידה ותמה, רחל הקדושה , שבת מלכתא וְהַיְנוּ שֶׁכָּתוּב, וַיָּבֹאוּ אֵילִמָה וְשָׁם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עֵינֹת מַיִם וְשִׁבְעִים תְּמָרִים, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ, וְנִתְבָּאֵר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת. מַה זֶּה וַיַּחֲנוּ שָׁם עַל הַמָּיִם?
יש מים מתוקים , מי התורה הקדושה ויש מים הזידונים- תהום עמוק של רוע ורשעות וטומאה.
אֶלָּא בְּאוֹתוֹ זְמַן שָׁלְטוּ עַל אוֹתָם הַמַּיִם, שֶׁהֵם תַּחַת הָעֲנָפִים שֶׁל הָאִילָן, שֶׁנִּקְרָאִים הַמַּיִם הַזֵּדוֹנִים. וְלָכֵן אַשְׁרֵיכֶם זֹרְעֵי עַל כָּל מָיִם.
וכאשר העץ שלם ,הענפים מחוברים לגזע ולשורש אז אשריהם ישראל שזורעים על מי התורה, מגדלים דור ישרים.
 
מְשַׁלְּחֵי רֶגֶל הַשּׁוֹר וְהַחֲמוֹר - אוֹתָם שְׁנֵי כִּתְרֵי הַשְּׂמֹאל שֶׁהָעַמִּים עוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת אֲחוּזִים בָּהֶם, שֶׁנִּקְרָאִים שׁוֹר וַחֲמוֹר, וְהַיְנוּ מַה שֶּׁכָּתוּב וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר והפוך כוחות השאול שור וחמור,שענטז, עובדי עבודה זרה, עובדי כוכבים ומזלות, אסטרולגיה לפי הקבלה, הילניג, כוחות היוליים,עוד שמות שחבל להזכיר..
כוחות טומאה שמנסים לשייך אותם לקדושה.
אין מזל לישראל, הם תחת הנהגה של השגחה פרטית מאת הבורא יתברך שאמר יעקב אבינו השלם באדם: דע לך, עשו, יש לי שליטה על כוחות הטומאה שאתה מייצג ויהי לי שור וחמור.
מִשּׁוּם שֶׁלָּבָן הָיָה חָכָם בִּכְשָׁפִים וּבְאוֹתָם כְּתָרִים תַּחְתּוֹנִים, וּבָהֶם רָצָה לְהַאֲבִיד אֶת יַעֲקֹב, כַּכָּתוּב אֲרַמִּי אֹבֵד אבי. ללבן היה טרפים מהם? בכור אדם לבן היה שוחט אותו לוקח את ראשו ומכניס לתוך פיו שמות טומאה ומקבל ממנו את ידיעותיו.
לבן -נבל ,זו הסיבה שעשו לא רדף אחר יעקב לבית לבן, הוא חשש לצווארו..
 
וַהֲרֵי נֶאֱמַר. וּכְשֶׁיִּשְׂרָאֵל צַדִּיקִים, מְשַׁלְּחִים אוֹתָם, וְלֹא יְכוֹלִים לִשְׁלֹט עֲלֵיהֶם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב מְשַׁלְּחֵי רֶגֶל הַשּׁוֹר וְהַחֲמוֹר, שֶׁלֹּא שׁוֹלְטִים בָּהֶם.
ישראל צדיקים שולטים על כוחות הטומאה וח"ו הפוך..
 
אָמַר רַבִּי אַבָּא, כְּשֶׁהֵם מִזְדַּוְּגִים כְּאֶחָד, לֹא יְכוֹלִים בְּנֵי הָעוֹלָם לַעֲמֹד בָּהֶם, וְלָכֵן כָּתוּב לֹא תַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמֹר יַחְדָּו. יַחְדָּו דַּוְקָא : שעטנז- לא לחבר את שתי כוחות הטומאה כי כאשר הם יחד חורבן בא על העולם, לא חיבור גשמי חיבור רוחני הגשמיות היא רק מרכבה, המחשבה של האדם שיש הנהגה נוספת, מקרה, טבע, הבלי העולם הזה ,, אזי הוא נותן כוח לכוחות הטומאה להתחבר ולהביא חורבן, את עמלק.
 
אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתֶּם אֲמַרְתֶּם הֲיֵשׁ ה' בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן - הֲרֵי אֲנִי מוֹסֵר אֶתְכֶם לַכֶּלֶב. מִיָּד - וַיָּבֹא עֲמָלֵק.
אתם ניסית להפריד בהנהגתי ,הנה מגיע הכלב הנושך, עמלק המפריד הספק, הקרי- המקרה
המפריד מפלג מפלגה מפלגות..
 
רַבִּי יְהוּדָה אָמַר, (במדבר כב) רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק וְאַחֲרִיתוֹ עֲדֵי אֹבֵד. וְכִי רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק, וַהֲלֹא כַּמָּה לְשׁוֹנוֹת וְעַמִּים וְאֻמּוֹת הָיוּ בָּעוֹלָם עַד שֶׁלֹּא בָא עֲמָלֵק?!
מה פתאום עמלק הוא ראש גוים- הוא צאצא של עשו.. למה התורה מכנה אותו ראש הגוים ?
אֶלָּא, כְּשֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, פַּחַד וְאֵימָה נָפְלוּ עַל כָּל הָעַמִּים שֶׁל הָעוֹלָם מִיִּשְׂרָאֵל, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת. וְלֹא הָיָה עַם שֶׁלֹּא הָיָה פּוֹחֵד מֵהַגְּבוּרוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וַעֲמָלֵק לֹא הָיָה פּוֹחֵד. למה הוא לא פחד ?
נכדו של עשו.- כי היו בישראל הערב רב, הם דתן ואבירם, יונוס ויומברוס, הם הכניסו ספק
בניו של בלעם,הם רצו לחזור למצרים, הם רצו סיר בשר, בנק לאומי, טיסות לנופש , בתי מלון מפוארים, בגדי שרד, הם רצו עולם זה והכניסו ספק..
בניו של בלעם נספחו לישראל וכשראו שלא יהיה להם אותו וחלק קדוש בגאולת ישראל, חיבלו בגאולה ואז גבר כוחו של העמלק
וראה שאפשר ח"ו להלחם עם הקב"ה, אפשר להפריד אצל האדם
את האמונה המוחלטת, אפשר לזרוע הסברים על פי הטבע המקרה,
 
זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים. לֹא פָחַד לִקְרַב אֵלֶיךָ.
וְלָכֵן רֵאשִׁית גּוֹיִם. [עֲמָלֵק הָיוּ הָרִאשׁוֹנִים] שֶׁבָּאוּ לַעֲרֹךְ קְרָב בְּיִשְׂרָאֵל הָיָה עֲמָלֵק, וְלָכֵן וְאַחֲרִיתוֹ עֲדֵי אֹבֵד, שֶׁכָּתוּב כִּי מָחֹה אֶמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק.
מחה אמחה- זה הקב"ה מתי? וְכָתוּב תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק
כאשר אתה תמחה אותו, כאשר אתה לא תאפשר לאף אחד לערער את בטחונך המוחלט בהשגחה הפרטית של הקב"ה על כל מעשייך, מחשבותייך, עושרך, עונייך, בריאותך, חולייך , הכל זו הנהגה והשגחה רק של הבורא יתברך וישתבח. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְאַחֲרִיתוֹ עֲדֵי אֹבֵד. עֲדֵי אָבְדוֹ הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת! אֶלָּא עַד שֶׁיָּבֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וִיאַבֵּד אוֹתוֹ, [כְּלוֹמַר, עַד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְאַבֵּד אוֹתוֹ] שֶׁכָּתוּבּ כִּי מָחֹה אֶמְחֶה וְגוֹ'.
 
ואז אחריתו עדי אבד מדור האבדון,מדור השכחה יאבד לעד
 
רַבִּי אַבָּא פָּתַח וְאָמַר, (קהלת ו) יֵשׁ רָעָה חוֹלָה רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ. כַּמָּה בְּנֵי הָאָדָם אֲטוּמֵי לֵב, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא מִשְׁתַּדְּלִים בַּתּוֹרָה. יֵשׁ רָעָה חוֹלָה - וְכִי יֵשׁ רָעָה שֶׁהִיא חוֹלָה וְיֵשׁ רָעָה שֶׁאֵינָהּ חוֹלָה? אֶלָּ וַדַּאי שֶׁיֵּשׁ רָעָה חוֹלָה, שֶׁשָּׁנִינוּ, מִצַּד הַשְּׂמֹאל יוֹצְאִים כַּמָּה בַּעֲלֵי דִין הַבּוֹקְעִים בָּאֲוִיר.
רעה חולה, וכי יש רעה בריאה?
הקב"ה אחד, יחיד, מיוחד, רק הוא אחד. כל הנבראים זוג, זכר ונקבה כדי להשפיע, צריכים לזווג מידות, נקבה וזכר ולהוליד תולדות גם של רעיון מחשבה, ספר, אוכל ,הכל הוא חיבור.
 
וּכְשֶׁרוֹצִים לָצֵאת, הוֹלְכִים וְנִשְׁאָבִים בְּנֶקֶב תְּהוֹם רַבָּה. אַחַר כָּךְ יוֹצְאִים וּמִתְחַבְּרִים כְּאֶחָד, וּבוֹקְעִים אֲוִירִים וּמְשׁוֹטְטִים בָּעוֹלָם וּמִתְקָרְבִים לִבְנֵי אָדָם, וְכָל אֶחָד נִקְרָא רָעָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים צא) לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה. מַה זֶּה לֹא תְאֻנֶּה? מִשּׁוּם שֶׁבָּאִים בְּתַחְבּוּלוֹת עַל בְּנֵי אָדָם.
רעה,חולה מתחברים יחד, שואבים כוחותיהם מתהומא רבה
תהום - אותיות המות, המות הוא הכלי שהם משתמשים להביא רעה חולה לעולם שהיא התולדה של החיבור שלהם.
 
הנה תולדה אחת:
חוֹלָה - לָמָּה הִיא חוֹלָה? כְּשֶׁזּוֹ שׁוֹרָה עַל בְּנֵי אָדָם, עוֹשָׂה אוֹתָם קַמְּצָנִים מִמָּמוֹנָם. בָּאִים גַּבָּאֵי צְדָקָה אֵלָיו - הִיא מוֹחָה בְּיָדוֹ וְאוֹמֶרֶת לוֹ אַל תּוֹצִיא מִשֶּׁלְּךָ. בָּאִים הָעֲנִיִּים - הִיא מוֹחָה בְּיָדוֹ. בָּא הוּא לֶאֱכֹל מִמָּמוֹנוֹ - הִיא מוֹחָה בְּיָדוֹ, כְּדֵי לִשְׁמֹר אוֹתוֹ לְאַחֵר. וּמִיּוֹם שֶׁשְּׁרוּיָה עַל הָאָדָם, הִיא חוֹלָה, כְּמוֹ הַגּוֹסֵס הַזֶּה שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל וְאֵינוֹ שׁוֹתֶה, וְלָכֵן הִיא רָעָה חוֹלָה.
קמצנות כמו בני סדום, "הקב"ה נתן לי עושר ולו לא נתן,,אם אני אשתף אותו בעושר שלי אני מחליש את הנהגתו של הקב"ה, הוא רוצה אותו עני" ועוד טענות..
הוא רוצה שאני אתן לו, תבדוק אם הוא ראוי, אולי הוא מסומם,
אולי הוא כופר, אז הקב"ה יבדוק גם אותך..
כל יד מושטת לבקשת עזרה זהו חסד השם אליך :
יש דין על ראשך, הקב"ה רוצה למתק לך את הדין ע"י שהוא שולח אליך עני, מישהו הזקוק לעזרה, זה לטובתך, פתוח תפתח..
 
וּשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ צוֹוֵחַ בְּחָכְמָה וְאוֹמֵר, (קהלת ו) אִישׁ אֲשֶׁר יִתֶּן לוֹ הָאֱלֹהִים עֹשֶׁר וּנְכָסִים וְכָבוֹד וְגוֹ'.
הקב"ה מחלק השפעותיו, לאחד נותן חכמה, לשני עושר כדי שבני אדם ילמדו שהכל ממנו ויחלקו את מה שהקב"ה נותן להם וידעו להשתתף אחד עם השני להתחלק..שהם השליחים והצינורות מהבורא יתברך..
 
מִי זֶה בְּעָלָיו? זֶה הָאַחֵר שֶׁיּוֹרֵשׁ אוֹתוֹ. וְלָמָּה זֶה זָכָה לִהְיוֹת בְּעָלָיו שֶׁל אוֹתוֹ הָעֹשֶׁר? מִשּׁוּם שֶׁזֶּה הֶאֱמִין לְאוֹתָהּ רָעָה וְהִתְרַצָּה בָּהּ [זֶהוּ שֶׁכָּתוּב לְרָעָתוֹ, בִּשְׁבִיל אוֹתָהּ רָעָה] וְדָבַק בָּהּ, וְלָכֵן הָאַחֵר הַזֶּה שֶׁלֹּא נִדְבַּק בְּאוֹתָהּ רָעָה, זָכָה [זֶה] לִהְיוֹת הַבְּעָלִים שֶׁל אוֹתוֹ הָעֹשֶׁר.
כל חייו, עבד קשה, קימצן בהוצאותיו חלה בזקנותו, מת !
בא בנו ולקח את כל העושר והוציא אותו על לילותיו ושתייתו ומנעמי טומאה ותאוות.. מה הועיל כל העושר ?
נֶעֱנָשׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. וְזֶהוּ עֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ.
 
כָּךְ יִשְׂרָאֵל. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָטַל אוֹתָם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים, הִקִּיפָם בְּעַנְנֵי כָבוֹד, נָסְעָה שְׁכִינָתוֹ לִפְנֵיהֶם, הוֹרִיד לָהֶם מָן לֶאֱכֹל, הוֹצִיא לָהֶם מַיִם מְתוּקִים, וְהֵם הָיוּ הוֹלְכִים עִמּוֹ בַּעֲלִילוֹת.
מִיָּד - וַיָּבֹא עֲמָלֵק.
וַיָּבֹא עֲמָלֵק - אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, סוֹד הַחָכְמָה כָּאן. מִגְּזֵרַת הַדִּין הַקָּשֶׁה בָּא הַקְּרָב הַזֶּה. וְהַקְּרָב הַזֶּה נִמְצָא לְמַעְלָה וּלְמַטָּה. וְאֵין לְךָ דָּבָר בַּתּוֹרָה שֶׁאֵין בּוֹ סוֹדוֹת עֶלְיוֹנִים שֶׁל חָכְמָה שֶׁנִּקְשָׁרִים לַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ.
כל ארוע שקורה בעולם הגשמי הוא השתלשלות של מעשה שהתחיל בעולם הרוחני בין חיילות הקדושה לחיילות הטומאה, המערכה האחרונה היא תמיד בן בני אדם הם המרכבה המכריעה,
זהו כוחו של האדם . שהקב"ה ברא הכל עבור ישראל וישראל יש להם יכולת נדירה לבחור מי ישלוט : הנחש או הקב"ה, עבד כי ימלוך ושפחה תירש גבירתה.. או המלכה השכינה תחזור למשול
והקב"ה יגלה מלכותו..
כִּבְיָכוֹל אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל צַדִּיקִים לְמַטָּה, מִתְגַּבֵּר הַכֹּחַ שֶׁלִּי עַל הַכֹּל. וּכְשֶׁלֹּא נִמְצָאִים צַדִּיקִים, כִּבְיָכוֹל מַתִּישִׁים הַכֹּחַ שֶׁלְּמַעְלָה, וּמִתְגַּבֵּר הַכֹּחַ שֶׁל הַדִּין הַקָּשֶׁה.
מתישים את כוחו של הקב"ה כביכול, איך יכול להיות, בהבל פיו יכול להשמיד את הכל ???
אלא אומר הרמח"ל הקב"ה הכפיף עצמו לחוקיו, הוא קבע חוק שאם הוא ישנה את חוקיו יהפוך העולם לתהו ובוהו.
וזה מלך אסור ברהטים- הוא כבל את עצמו ונתן לישראל למשול להשפיע לטוב או רע..
 
בֹּא רְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁחָטְאוּ יִשְׂרָאֵל לְמַטָּה, מַה כָּתוּב? וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֵם עִם יִשְׂרָאֵל. בָּא לְקַטְרֵג הַדִּין נֶגֶד הָרַחֲמִים, שֶׁהַכֹּל נִמְצָא לְמַעְלָה וּלְמַטָּה. בִּרְפִידִם - בְּרִפּוּי יָדַיִם, שֶׁרָפוּ יְדֵיהֶם מִתּוֹרַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּפִי שֶׁבֵּאַרְנוּ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, פַּעֲמַיִם נִלְחַם עֲמָלֵק בְּיִשְׂרָאֵל; פַּעַם אַחַת כָּאן, וְאַחַת שֶׁכָּתוּב (במדבר יד) וַיֵּרֶד הָעֲמָלֵקִי וְהַכְּנַעֲנִי וְגוֹ'.
עמלק גרם לישראל לכפור בברית, הם עשו מעשה נורא..
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, לְמַעְלָה וּלְמַטָּה הָיָה קִטְרוּג שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמַעְלָה - כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר. לְמַטָּה הָיָה בַּקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁהָיוּ לוֹקְחִים אֲנָשִׁים וְגוֹזְרִים אֶת הָעָרְלָה (הָאוֹת) שֶׁל הָרֹשֶׁם הַקָּדוֹשׁ, וְלוֹקְחִים אוֹתָם וְזוֹרְקִים אוֹתָם לְמַעְלָה וְאוֹמְרִים: קַח לְךָ מַה שֶּׁרָצִיתָ! וְעַל כָּל פָּנִים הַכֹּל הָיָה שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (הַקֻּבְלָנָה).
משה הצדיק, משה רעיא מהימנא, הרועה הנאמן מסר נפשו על כל אחד מישראל.
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְהוֹשֻׁעַ בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק. וְכִי מָה רָאָה מֹשֶׁה שֶׁסִּלֵּק עַצְמוֹ מֵהַקְּרָב הָרִאשׁוֹן שֶׁצִּוָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא
איך יכול להיות שהוא לא יצא לקרב ראשון?
למה שלח את יהושע? למה לא יצא בראש המערכה?
אלא יש שתי קרבות: אחד בעולם הרוחני,שם צריך להכריע את הקרב, בעולם הגשמי זו רק השתלשלות..
מֹשֶׁה, אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ, שֶׁהִתְבּוֹנֵן וְיָדַע אֶת עִקַּר הַדָּבָר. אָמַר מֹשֶׁה, אֲנִי אַזְמִין עַצְמִי לְאוֹתוֹ קְרָב שֶׁלְּמַעְלָה, וְאַתָּה יְהוֹשֻׁעַ הַזְמֵן עַצְמְךָ לַקְּרָב שֶׁלְּמַטָּה.
כאשר ישראל נלחמים ויש לומדי תורה, לומדי התורה מכרעים את הקרב הרוחני וזה משתלשל למטה ואלפי טילים פוגעים רק בגויים ונסים על ניסים, למה ? כי יש לומדי תורה, יש צדיקים כמו משה המכריעים את הקרב בעולם האמת.
מֹשֶׁה, אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ, שֶׁהִתְבּוֹנֵן וְיָדַע אֶת עִקַּר הַדָּבָר. אָמַר מֹשֶׁה, אֲנִי אַזְמִין עַצְמִי לְאוֹתוֹ קְרָב שֶׁלְּמַעְלָה, וְאַתָּה יְהוֹשֻׁעַ הַזְמֵן עַצְמְךָ לַקְּרָב שֶׁלְּמַטָּה.
וְהַיְנוּ מַה שֶּׁכָּתוּב, וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל. יִשְׂרָאֵל שֶׁלְּמַעְלָה. וְלָכֵן סִלֵּק מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹ מֵהַקְּרָב שֶׁלְּמַטָּה, כְּדֵי לְהִזְדַּוֵּג בַּקְּרָב שֶׁלְּמַעְלָה וְיִהְיֶה נִצָּחוֹן עַל יָדוֹ.
כאשר ישראל מסתכלים למעלה, מתפללים, מקיימים מצוות, שומרים בריתות
וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל. כַּאֲשֶׁר יָרִים - שֶׁזָּקַף יָמִין עַל שְׂמֹאל, וְהִתְכַּוֵּן בִּפְרִישַׂת יָדָיו. וְגָבַר יִשְׂרָאֵל - יִשְׂרָאֵל שֶׁלְּמַעְלָה (תִּפְאֶרֶת). וְכַאֲשֶׁר יָנִיחַ יָדוֹ וְגָבַר עֲמָלֵק - בְּשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל לְמַטָּה שׁוֹכְכִים בִּתְפִלָּתָם, לֹא יְכוֹלִים יְדֵי מֹשֶׁה לַעֲמֹד בִּזְקִיפוּת, וְגָבַר עֲמָלֵק. מִכָּאן לָמַדְנוּ, אַף עַל פִּי שֶׁהַכֹּהֵן פּוֹרֵס אֶת יָדָיו בַּקָּרְבָּן כְּדֵי לְתַקֵּן אֶת עַצְמוֹ בַּכֹּל - יִשְׂרָאֵל צְרִיכִים לְהִמָּצֵא עִמּוֹ בִּתְפִלּוֹתֵיהֶם.
זו כללות ישראל , צבא מרום , לומדי תורה, מקיימים מצוות.
צבא של יהושע הוא רק להיות מרכבה לכוחות הקדושה כנגד מרכבה של כוחות הטומאה...
ולכן אחי, אהוביי ,
הרעיפו אהבתכם, תמיכתכם בכל לומדי התורה, בכל הצדיקים, ללא מחלוקות ללא כפירה בהשגחה הפרטית, להאמין בקב"ה
להמליך רק אותו עד יבוא גואל...
 
תזכו למצוות.
הוסף תיאור
                                                                   
            
 
 
מעכבי הגאולה - ומזרזי הגאולה

 

פרשת כי תשא רפ"א עמוד ב' (טוב מול רע)

(דברים כ''ה) וְהָיָה בְּהָנִיחַ יְיָ' אֱלֹהֶיךָ וְגוֹ', תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק וְגוֹ'. פִּקּוּדָא דָּא, לְהַכְרִית זַרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק. דְּהָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אוֹמֵי, דְּלָא יַחֲזוֹר עַל כֻּרְסֵיהּ, עַד דְּיִטּוֹל נוּקְמָא מִנֵּיהּ. פָּתַח רַעְיָא מְהֵימָנָא וְאָמַר. וַדַּאי, בְּגִין דָּא הֲווֹ אַזְלֵי בְּמַדְבְּרָא וְעַל יַמָּא, וְלָא יֵיעֲלוּן בְּאַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל, עַד דְּיִטּוֹל נוּקְמָא מִנֵּיהּ דַּעֲמָלֵק. עֲמָלֵק מַאן הוּא לְעֵילָּא, דְּהָא חֲזֵינָן דְּבִלְעָם וּבָלָק מִתַּמָּן הֲווֹ נִשְׁמָתִין דִּלְהוֹן, וּבְגִין דָּא הֲווֹ שַׂנְאִין לְיִשְׂרָאֵל יַתִיר מִכָל אוּמָה וְלִישָׁן, וּבְגִין דָּא עֲמָלֵק רָשִׁים בִּשְׁמֵהוֹן, ע''ם מִן בִּלְעָם, ל''ק מִן בָּלָק, וּדְכָר וְנוּקְבָּא אִינּוּן עֲמָלֵקִים. וְעָלַיְיהוּ אִתְּמַר, (במדבר כג) לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל. כְּגַוְונָא דְּאִית בְּיִשְׂרָאֵל אַרְבַּע אַנְפִּין, יַעֲקֹב, יִשְׂרָאֵל, רָחֵל, לֵאָה. יִשְׂרָאֵל עִם לֵאָה, יַעֲקֹב עִם רָחֵל, לָקֳבֵל, (יחזקאל א) וּפְנֵי נֶשֶׁר לְאַרְבַּעְתָּם. הָכִי אִית אַרְבַּע אַנְפִּין לַעֲמָלֵק, קֶסֶם, וְנַחַשׁ, עָמָל, וָאָוֶן. עָמָל רָשִׁים בַּעֲמָלֵק. וְהָמָן דְּהֲוָה מִסִּטְרָא דַּעֲמָלֵק, (תהלים ז) יָשׁוּב עֲמָלוֹ בְרֹאשׁוֹ. וְכָל אַלּוּפֵי עֵשָׂו מֵעֲמָלֵק הֲווֹ. וּלְעֵילָּא עֲמָלֵק, סָמָאֵל. עָמָל, נַחַשׁ, אָוֶן, וּמִרְמָה. דִּמְפַתֵּי לֵיהּ לְבַּר נָשׁ לְמֶחֱטֵי לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. קֶסֶ''ם, ק' מִן עֲמָלֵק ס''ם מִן סָמָאֵ''ל...:תרגום: (דברים כ''ה) וְהָיָה בְּהָנִיחַ יְיָ' אֱלֹהֶיךָ וְגוֹ', תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק וְגוֹ'. מצוה זו להכרית זרעו של עמלק. הקב"ה נשבע שלא יחזור לכסאו עד שינקום בעמלק. מה עמלק למעלה?, ראינו ששורש נשמות בלעם ובלק היו מעמלק, ובגלל זה היו שונאים לישראל יותר מכל אומה ולשון, וזו הסיבה שעמלק רשום בשמותיהם ע"ם מבלעם, ל"ק מבלק זכר ונקבה (הוריהם הרוחניים הם זכר ונקבה של הקליפה) הם עמלקים, ועליהם נאמר (במדבר כג) לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל. (און ועמל הם סוד זכר ונקבה של הקליפות), כפי שיש בישראל ארבע פרצופים שהם יעקב, ישראל, רחל ולאה, יעקב עם רחל, ישראל עם לאה, כנגד (יחזקאל א) וּפְנֵי נֶשֶׁר לְאַרְבַּעְתָּם.  כל יש גם ארבע פרצופים לעמלק שהם קסם, נחש, עמל ואון. עמל רשום על עמלק, והמן שהיה מצד עמלק (תהלים ז) יָשׁוּב עֲמָלוֹ בְרֹאשׁוֹ. וכל אלופי עשו מעמלק היו, ולמעלה עמלק "סמ-אל" (אסור להוציא שם זה, רק במחשבה..) עמל, נחש, און ומרמה שמפתים בני אדם לחטוא לקב"ה, קסם: ק מעמלק, ס"ם סמ-אל... (כאן חסר ההמשך) הסבר: לומר לך כי שורש עמלק גבוה מאוד והוא משורש המלאך המורד בקב"ה ומחטיא כל בני אדם, הוא המעכב את הגאולה, כי הגאולה היא יום העלמו, שחיטתו בכל העולמות במהרה בימינו.

 

דף רע''ט ע''ב - פרשת כי תצא

וְאִתְקְרֵי בּוֹר, דְּנָפַל שָׁמָּה שׁוֹר, דָּא דִּכְתִיב בְּיוֹסֵף, (דברים לג) בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ. דְּאִתְּמַר בֵּיהּ, (בראשית לז) וַיַּשְׁלִיכוּ אוֹתוֹ הַבּוֹרָה. נוּקְבָּא בִּישָׁא. וְהַבּוֹר רֵק, דְּכוּרָא (נ''א דבורא), רֵק בְּלָא תּוֹרָה, אֲבָל נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים יֵשׁ בּוֹ. וְדָא גָּלוּתָא רְבִיעָאָה, דּוֹר דִּרְשָׁעִים מָלֵא נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים, רַמָּאִים כִּנְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים, דְּעַקְרִין מִלֵּי דְּרַבָּנָן, וְדַיְינִין לְשַׁקְרָא, עָלַיְיהוּ אִתְּמַר, (איכה א) הָיוּ צָרֶיהָ לְרֹאשׁ. (שמות ב) וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ דְּיִשְׂרָאֵל, בְּאִלֵּין רַשִׁיעַיָּא עֵרֶב רַב, וְדָא בְּסוֹף גָּלוּתָא. וּבְגִין דָּא קֵץ דְּפוּרְקָנָא נוֹקֵב עַד הַתְּהוֹם רַבָּה. וְרַעְיָא מְהֵימָנָא, תְּהוֹם הוּא הַמָּוֶת בְּהִיפוּךְ אַתְוָון, וְלֵית מָוֶת אֶלָּא עֲנִיּוּתָא, אַנְתְּ נְחִיתַת תַּמָּן. וְהָא קָא אִתְבְּרִיר לְעֵילָּא, קַמֵּי תַּנָּאִים וַאֲמוֹרָאִים, וְכֻלְּהוּ נַחְתִין בְּגִינָךְ בִּתְהוֹמָא לְסַיְּיעָא לָךְ. תרגום: ונקרא בור שם נפל שור, ככתוב ביוסף (דברים לג) בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ. דְּאִתְּמַר בֵּיהּ, (בראשית לז) וַיַּשְׁלִיכוּ אוֹתוֹ הַבּוֹרָה. הנקבה הרעה (אימם של כוחות הטומאה) והבור ריק שהוא הזכר (הרשע) ריק ללא תורה, אבל נחשים ועקרבים יש בו, זו הגלות הרביעית (הגלות הזו), דור של רשעים מלא נחשים ועקרבים, העוקרים הלכות דרבנן, ודיינים שקרנים, עליהם נאמר (איכה א) הָיוּ צָרֶיהָ לְרֹאשׁ. (שמות ב) וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ בְיִשְׂרָאֵל, באלו הרשעים של ה"ערב רב", וזה בסוף הגלות, ובגלל זה קץ הגאולה עד תהום הגדולה, והרועה הנאמן (משה רבינו), תהום בהיפוך אותיות הוא המות, ואין מוות אלא עניות שאתה ירדת לשם (דלה ועניה השכינה הקדושה), וכאשר זה התברר למעלה ירדו כל התנאים והאמוראים לתהום הגדולה לסייע לך: הסבר: תהום הגדולה, מקום משכנם של כוחות הטומאה, שם נמצאים השכינה הקדושה עם שני משיחים, בן יוסף ובן דוד, יוסף שנזרק לבור המלא נחשים ועקרבים וסוכת דוד הנופלת, יוסף הצדיק הוא שורש לכל הצדיקים בכל דור ודור שמוסרים נפשם עבור השכינה הקדושה, מקבלים על עצמם סוד הייסורים והגלות, יורדים למקום הנחשים והעקרבים ומבררים את ניצוצות הקדושה, ושורש דוד המלך הם כל תלמידי החכמים העוסקים בברור ההלכות על בוריין מתוך עניות ודלות וכל רצונם לבנות בית לקב"ה, ואומר כי בגלות האחרונה יתגברו "ערב רב", והם יהיו מנהיגי וראשי הדור, הם שיפנו נגד ההלכה, הם יהיו הדיינים השקרנים, ובזמן הזה יתעוררו כל נשמות התנאים והאמוראים ויראו את צערו של משה רבינו הנאבק בכל הנחשים והעקרבים בתוך התהום הגדולה כדי להציל את השכינה הקדושה, ויבואו כל הנשמות האלו בדור האחרון לסייע למשה רבינו, ולהציל את השכינה הקדושה, הם אשר ייאבקו בכל מעכבי הגאולה, כוחם העצום יתגלה בסוף הימים, לפתע יגיח דור חדש, דור ללא מורא, דור של אמת צרופה שהוא יוביל את עם ישראל בראש מורם כנגד ה"ערב רב" עד לגאולה השלימה.

 

ספר שמות פרק טו

(א) אָז יָשִׁיר משֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַיהֹוָה וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר אָשִׁירָה לַּיהֹוָה כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם:

(ב) עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמֲמֶנְהוּ:

(ג) יְהֹוָה אִישׁ מִלְחָמָה יְהֹוָה שְׁמוֹ:

(ד) מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף:

(ה) תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן:

(ו) יְמִינְךָ יְהֹוָה נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ יְמִינְךָ יְהֹוָה תִּרְעַץ אוֹיֵב:

(ז) וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶיךָ תְּשַׁלַּח חֲרֹנְךָ יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ:

(ח) וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם:

(ט) אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג אֲחַלֵּק שָׁלָל תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי אָרִיק חַרְבִּי תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי:

(י) נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּמוֹ יָם צָלֲלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים:

(יא) מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְהֹוָה מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא:

(יב) נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ:

(יג) נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ גָּאָלְתָּ נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ:

(יד) שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן חִיל אָחַז ישְׁבֵי פְּלָשֶׁת:

(טו) אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד נָמֹגוּ כֹּל ישְׁבֵי כְנָעַן:

(טז) תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ יְהֹוָה עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ:

(יז) תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ יְהֹוָה מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנֲנוּ יָדֶיךָ:

(יח) יְהֹוָה יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד:

(יט) כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו בַּיָּם וַיָּשֶׁב יְהֹוָה עֲלֵהֶם אֶת מֵי הַיָּם וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם:

 

מֹשֶׁה עָתִיד לוֹמַר שִׁירָה לֶעָתִיד לָבֹא. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁכָּתוּב (מיכה ז) כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת. אַרְאֶנּוּ? אַרְאֶךָ הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת! אֶלָּא אַרְאֶנּוּ מַמָּשׁ, לְמִי שֶׁרָאָה בַּתְּחִלָּה - אַרְאֶנּוּ פַּעַם שְׁנִיָּה. וְזֶהוּ אַרְאֶנּוּ. וְכָתוּב (תהלים נ) אַרְאֶנּוּ בְּיֵשַׁע אֱלֹהִים, וְאַרְאֵהוּ בִּישׁוּעָתִי. וְאָז, אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַה'.

שִׁירָה שֶׁל הַגְּבִירָה לַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. שָׁנִינוּ, כָּל אָדָם שֶׁאוֹמֵר שִׁירָה זוֹ בְּכָל יוֹם וּמְכַוֵּן בָּהּ, זוֹכֶה לְאָמְרָהּ לֶעָתִיד לָבֹא, שֶׁהֲרֵי יֵשׁ בָּהּ עוֹלָם שֶׁעָבַר, וְיֵשׁ בָּהּ עוֹלָם הַבָּא, וְיֵשׁ בָּהּ קִשְׁרֵי הָאֱמוּנָה, וְיֵשׁ בָּהּ יְמוֹת מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, וּתְלוּיִים עָלֶיהָ (אוֹת לְמַעְלָה) כָּל אוֹתָן תִּשְׁבָּחוֹת אֲחֵרוֹת שֶׁאוֹמְרִים עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים.

הַשִּׁירָה?! שִׁיר זֶה הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת! אֶלָּא הַשִּׁירָה שֶׁמְּשַׁבַּחַת הַגְּבִירָה לַמֶּלֶךְ. וּמֹשֶׁה אָמַר מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ. לַה' - מִשּׁוּם שֶׁהַמֶּלֶךְ מֵאִיר לָהּ פָּנִים (שֶׁמְּאִירִים פְּנֵי הַמֶּלֶךְ כְּנֶגְדָּהּ). רַבִּי יוֹסֵי אָמַר, כָּל אוֹתָם שְׁמָנִים שֶׁהָיוּ שׁוֹפְעִים, מָשַׁךְ הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ כְּנֶגְדָּהּ, מִשּׁוּם כָּךְ מְשַׁבַּחַת אוֹתוֹ הַגְּבִירָה.

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אִם כָּךְ, לָמָּה כָּתוּב מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, וַהֲרֵי הַגְּבִירָה צְרִיכָה לְשַׁבֵּחַ? אֶלָּא אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל מֹשֶׁה וְיִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם הָיוּ יוֹדְעִים לְשַׁבֵּחַ אֶת הַמֶּלֶךְ בִּשְׁבִיל הַגְּבִירָה כָּרָאוּי, מִשּׁוּם שֶׁכָּל אוֹתוֹ כֹּחַ וּגְבוּרָה שֶׁלָּהּ יָרְשָׁה מִן הַמֶּלֶךְ.

 
ספר שמות פרק טז

 

(ג) וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִי יִתֵּן מוּתֵנוּ בְיַד ה' בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּשִׁבְתֵּנוּ עַל סִיר הַבָּשָׂר בְּאָכְלֵנוּ לֶחֶם לָשׂבַע כִּי הוֹצֵאתֶם אֹתָנוּ אֶל הַמִּדְבָּר הַזֶּה לְהָמִית אֶת כָּל הַקָּהָל הַזֶּה בָּרָעָב:

 

כל כך שונה הוא מכולם, "משה" מן המים משתיהו הוא ידע את בוראו מיום היוולדו, כל תכליתו הייתה ללמד אדם כי יש בורא לעולם, וכי בורא זה שברא את כולם כדי להעניק מטובו, והעולם הזה הוא רק מעבר לעולם נצחי, טוב יותר, ללא רוע ותחרות, משה מנסה ללמד את קהל ישראל כי יש תכלית להיותו בעולם המוות והייסורים, כי גם בעולם זה המלא ייסורים וכאב ואובדן יש טוב, נצחי, זו התורה הקדושה שהיא תכנית הבריאה, כל מה שצריך זה להכנס לימה, להכנס לים סוף, מבלי לצעוק, מבלי להרגיש מחנק מאויביו מצד אחד פרעה וחילו, מצד שני המדבר נחשים ועקרבים מצד השלישי הים האין סופי ברוך הוא וברוך שמו של אין סוף ותורתו הקדושה, משה רבינו שר התורה, אור הדעת העליון, יסוד אבא, אור נצח, משיח, גואל ראשון ואחרון, אורו של הקב"ה, הרועה הנאמן הענו מכל אדם, בעלה של מטרוניתה, הוא המנסה כל כוחו להעניק לעם ישראל את אור הגאולה, והם בשלהם, תן לנו מים לשתות ואוכל לאכול, "זה גופינו הוא מלכנו", החומר הוא המנהל אותנו, אנחנו צריכים גוף חזק, בית גדול ומהודר, לבושי מלך, הרבה כסף בבנק, שומים ובצלים. "ונשמרתם לנפשותיכם", והנפש, הם אומרים, "זה הגוף" צריך לשמור עליו!, לחזק ולפנק אותו, ושוכחים כי תכלית הגוף הגשמי היא לחזור לעפר ולשמש מאכל לתולעים, וכל עוד הנפש הקדושה בתוכו הגוף צריך לשמשה להיות לה עבד. ומשה רבינו מחזיק את ארון יוסף על גבו והם אוספים זהב ותכשיטים, הוא מתענה בצום ותענית והם רוצים לחם ובשר, ועדיין מחזיק באהבת ישראל ומבקש רחמים וסליחה כי זה הצדיק, צדיק הדור יודע לקבל על עצמו כל דיני ועונשי הדור ולא למענו כי אם למען אחדות ישראל, הוא הרועה הנאמן, הוא דוד המלך הוא רשב"י הוא הבעש"ט הוא הבבא סאלי הוא כל צדיק וצדיק שחי בדורו, ונחנו מה נתאונן על הרעות הבאות עלינו מקושיי עורפנו ותאוות גופינו, קומו אחים שעבדו את הגוף לרצון בוראכם ויביא גאולתכם אמן.

 

 

 

--------------------------------------------------------------------------------

 

ספר שמות פרק טז (כט) רְאוּ כִּי ה' נָתַן לָכֶם הַשַּׁבָּת עַל כֵּן הוּא נֹתֵן לָכֶם בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לֶחֶם יוֹמָיִם שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי:

 

רש"י על שמות פרק טז פסוק כט - אל יצא וגו' - אלו אלפים אמה של תחום שבת ולא במפורש שאין תחומין אלא מדברי סופרים ועיקרו של מקרא על לוקטי המן נא':

 

תיקוני זהר דף יב/א - תחום שבת

 

ובגין דא את שבתותי תשמרו, דא בת יחידה, דאיהי שמירה אחת לשבתות הרבה, בה תליין כל שמירתן דעשר ספירות, דאתקריאו שבתות הרבה, ושמרו בני ישראל את השבת, דא בת יחידה, דאיהי שמירה לישראל בכל שבת ושבת, ומאן דמחלל לה לאו איהו נטיר מקודשא בריך הוא, ולא עוד אלא דאתמר בה מחלליה מות יומת, מאן דאעיל ברשות דילה שפחה חללה זונה, דרשות דילה איהו תחום שבת, כגוונא דתחום וגבול דימא, דאתמר שמתי חול גבול לים, ומאי ניהו והיה מספר בני ישראל כחול הים, ולית ים אלא אורייתא, (ושבת שקילא לכל אורייתא): תרגום: ובגלל זה את שבתותי תשמרו, היא בת יחידה, (ש בת, הבת של ש שהיא אות בה שלוש קוים שהם ימין אברהם, שמאל יצחק, ואמצע יעקב)שהיא שמירה אחת לשבתות הרבה, בה תלויות של שמירתן של עשר הספירות שנקראות שבתות הרבה, (לכל ספירה יש עשר ספירות שלכולן מלכות הנקראת שכינה, שבת, ואלו הן שבתותי) ושמרו בני ישראל את השבת שהיא בת יחידה שהיא שמירה לישראל בכל שבת ושבת, ומי שמחלל אותה לא נשמר על ידי הקב"ה, ולא עוד אלא שנאמר בה מחלליה מות יומת, ומי שמעלה ברשותה (של השבת) שפחה, חללה זונה, ברשות שלה שהיא תחום שבת.

 

(בשבת עולים כל העולמות הרוחניים של הקדושה מתוך עולמות הטומאה ונפרדים לחלוטין, במקום הפירוד נוצר חלל ריק שהוא הגבול בין הקדושה לבין הטומאה ולכן נקרא חלל, מקום ריק, וכל יהודי שעובר עבירה בשבת הרי הוא מכניס את הטומאה במקום החלל וגורם לשבת לרדת ממדרגתה וזהו חילול שבת) כמו תחום וגבול הים, שנאמר שמתי חול גבול לים, ומהו והיה מספר בני ישראל כחול הים, ואין ים אלא תורה ושבת שקולה לכל התורה:

 

מאן דאעבר עלה כאלו חזר עלמא לתהו ובהו, ובגין דא קרא סמיך ליה, והארץ היתה תהו ובהו, דאיהו חול לים, כחוליא דשלשלאה לכלבא, מאן דאפיק ליה משלשלאיה, גרים כמה נשוכין דיסורין דנשיך ליה, ובגיניה אמר דוד הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי, ודא סמא"ל, דאיהו תפיס בקולר, מסטרא דאלין דקשרין ליה באות דתפלין, ורצועה בקשר על דרועיה, וקשור בתרין רצועין על קרנוי, דאיהו שור מועד, ואיהו תפיס בקולר דשלשלאה דשבת:

 

תרגום: ומי שעובר עליה כאלו החזיר את העולם לתהו ובהו, ובגלל זה המקרא הסמוך לו, והארץ היתה תהו ובהו, שהוא חול לים כשרשרת לכלב, ומי שמשחרר אותו (את הכלב) מהשרשרת גורם לכמה נשיכות וייסורים שנושך אותו, ועל כך אמר דוד המלך ע"ה "הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי", שהוא הס"מ, התפוס בקולר מצד אלו הקושרים אותו באות תפילין, ורצועה בידם בקשר על זרועם וקשור בשתי רצועות על קרניו, שהוא השור המועד, והוא תפוס בקולר של שרשרת שבת: ושכינתא שבת יחידה, איהי רשות דיחודא דעלמא, דאיהו גבהו עשר אתוון דשמא מפרש יוד ואות הא ואות ואו ואות הא, ורחבו ארבעה י - ה - ו - ה, ענ"ג שבת בהפוכא נג"ע, מאן דאית ליה ולא מקיים ליה, אתהפך ליה לנג"ע צרעת, שפחה דחריבת ביתיה, ונתץ את הבית את אבניו ואת עציו, ודא הוא עניותא, דאיהו באתר דנגע צרעת, חזר בתיובתא וטהרו הכהן, דא מיכא"ל כהן גדול, ממנא תחות יד חסד:

 

תרגום: והשכינה שהיא שבת יחידה, היא רשות היחיד של העולם גבהו עשר אותיות שם המפורש (שם מ"ה) יוד הא ואו הא, (עשר אותיות) ורוחבו ארבעה שם הויה, (4 אותיות) ענג שבת בהפוכו נגע, ומי שאפשר לו ולא מקיימה נהפכת לו (השבת) לנגע צרעת, שפחה המחריבה את ביתו, ונתץ את הבית את אבניו ואת עציו, וזו עניות שהוא במקום נגע צרעת, חזר בתשובה וטהרו הכהן, שהוא מיכאל כהן גדול מומנה תחת יד החסד: ונלע"ד, כי הכוונה היא לשבת קודש, אך גם ל"כבוד השכינה הקדושה" הנקראת שבת והנזהר בכבודה של השכינה בכל יום זוכה לקשור את המזיקים ואינם מזיקים לו וכל ימיו הם שבת אחת, והפוך ח"ו הופך לו לנג"ע ר"ע (נפילים, גיבורים, ענקים, רפאים עמלקים) והשם יצילנו מהם.

 

 

 

 

--------------------------------------------------------------------------------

 

רעיא מהימנא ספר שמות פרשת משפטים דף קכא/א

 

וישראל אינון משולים לאילן ולתבואה דאתמר בהון ראשית בכורי אדמתך תביא בית יי' אלהיך והכי ראשית גז צאנך תתן לו דאינון ישראל דאתמר בהון ואתן צאני. והכי ישראל. קדש ישראל ליי' ראשית תבואתה לאחר לקיטתו מן גלותא עשורו ואתקריאו קדש ליי' וישראל אתקריאו אילנא רבא ותקיף ומזון לכלא ביה. ביה אורייתא דאיהי מזונא לעילא. ביה צלותא דאיהי מזונא לתתא (נ"א לעילא) ואפי' מלאכין לית לון מזונא אלא בישראל דאי לאו דישראל יתעסקון באורייתא לא הוה נחית לון מזונא מסטר דאורייתא דאמתילא לעץ הה"ד עץ חיים היא למחזיקים בה ולאיבא דאיהי מצוה והכי אורייתא אמתילא למיא והני לאשא ולא הוה נחית מיא מלעילא וחמה דאיהי אשא לא הוה נחית (ס"א מלעילא) לבשלא פירות האילן אלא בגין ישראל ובגין דא אתמר בישראל התאנה חנטה פגיה אלין מארי מצות. והגפנים סמדר נתנו ריח כד פתחין בתיובתא. ומיד אתמר בישראל קומי לך רעיתי יפתי ולכי לך מן גלותא. ובגין דא באילן דאיהו עץ החיים באורייתא באלין דמשתדלין בה..:

 

תרגום: וישראל משולים לאילן ותבואה שנאמר ראשית בכורי אדמתך תביא בית יי' אלהיך וגם ראשית גז צאנך תתן לו שהם ישראל עליהם נאמר ואתן צאני. וגם הם ישראל. קדש ישראל ליי' ראשית תבואתה לאחר לקיטתו מהגלות עשורו ונקראים קדש לה' וישראל נקרא אילן גדול וחזק ומזון לכולם יש בו, בו התורה היא המזון העליון, בו תפילה היא המזון התחתון, ואפילו מלאכים אין להם מזון אלא הם מקבלים מישראל, שאם ישראל לא מתעסקים בתורה לא יורד להם מזון מצד התורה שנמשלה לעץ כפי הכתוב עץ חיים היא למחזיקים בה, ולפרי שהיא מצוה וגם התורה נמשלה למים וגם לאש, ולא היו יורדים מים מלמעלה ושמש שהיא אש לא מאירה למטה, לבשל פירות האילן אלא בגלל ישראל, וכך נאמר בישראל התאנה חנטה פגיה אלו הם בעלי המצוות, והגפנים סמדר נתנו ריח כאשר עושים תשובה, ומיד נאמר בישראל קומי לך רעיתי יפתי ולכי לך מהגלות, בגלל זה באילן שהוא עץ החיים בתורה באלו שמשתדלים בה:

 

חטה - בפרשת בלק בזוהר פתח ההוא ינוקא והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה לה' מקרא זה נאמר על עמר תנופה - ואומר תנו פה, שזהו פה שמדבר תורה ותפילה ותבררו המוץ והתבן מהחטה ע"י תפילה ותורה.

 

זית - פרשת פנחס - סוד עליון להוציא מהזיתים העליונים הנקראים חכמה ובינה שמת כתית טהור להמשיכו לשכינה הקדושה ע"י כתישה של המידות הרעות ע"י מסירות נפש של הצדיק ומשפיע שמן טהור על המלכות, על בני ביתו וישראל.

 

תמרים - פרשת ויקרא - צדיק כתמר יפרח מה תמר  פורח רק אחרי שבעים שנה, נאמר על גלות בבל שהייתה שבעים שנה ואז פרח ממנה הצדיק שהוא ישראל, ועוד צדיק זה הקב"ה כארז בלבנון ישגה, ארז פורח רק כאשר יש לו מספיק מים וזה נאמר על הגלות האחרונה שבזכות התורה הנמשלה למים שיעסקו ישראל אזי כארז בלבנון ישגה הקב"ה יגאל את ישראל.

 

גפן - פרשת וישב - ובגפן שלושה שריגים, זוהי כנסת ישראל מהחלום בושר ליוסף הצדיק על שלוש דרגות של ישראל היוצאים מכנסת ישראל שהם כהן, לוי וישראל, וכנסת ישראל מתברכת על ידם "הבשילו אשכולותיה" שהם אשר גורמים לשכינה הקדושה להבשיל ולתקן עצמה לגאולה האחרונה. ובענבים יש טוב ויש רע, יין ישמח לבב אנוש בקדושה, ואילו מצד הרע חוה סחטה ענבים לאדם וגרמה מוות לו ולעולם כולו, בא נח סחט ענבים וישכר ויתגל ואפשר לבנו חם לקחת את כל ניצוצות הקדושה, באו בני אהרן שתו והשתכרו וגרמו למותם ולהסתלקות השכינה.

 

תיקוני זהר דף סט/א

 

ואיהו גפן דחב ביה אדם קדמאה, וחד אמר חטה היה, וחד אמר גפן, וכלא קשוט: שבע מינין אינון חטה ושעורה גפן ותאנה ורמון זית שמן ודבש,(דבש תמרים) ,.: עץ הדעת טוב ורע הוא שבע מינים שנתברכה הארץ:

 

 

 

 

 

--------------------------------------------------------------------------------

 

 

זוהר קדוש מפי רבי שמעון בר - יוחאי, המבאר ומסביר שכל תכלית העולם הזה הוא הוצאת ניצוצות הקדושה מידי הטומאה, כל תכלית היהודי בעולם הזה היא להציל את השכינה הקדושה בתו של הקב"ה, שהיא כנסת ישראל, שבת, תורה שבעל פה, שהיא מחייה את כל הנבראים בטומאה ובקדושה. להוציאה מידי שוביה שהם: חם וצאצאיו, מצרים ועמלק, אדום וישמעאל וכו', וזאת אפשר לעשות רק כאשר נדבק היהודי בתורה שבעל פה, בקיום ההלכות בדקדקנות, בתפילה זכה, בשמירת שבת וענג שבת, במסירות נפש "מה תצעק אלי", קיים את ההלכות, תחמיר על עצמך, שעבד גופך לנפשך וכך תקיים "ונשמרתם לנפשתיכם", כי הנפש היא המלכות, היא השכינה היא הצריכה מסירות של כל יהודי להצילה משוביה, והמלך הקדוש, אבינו נתן לנו כלים ענקיים, כלי מלחמה שמנצחים כל אויב, מצוות, תורה, הלכות, צדיקים, משנה, גמרא ומפרשיה, זוהר ומפרשיו קבלת האר"י הקדוש והרש"ש הקדוש זיע"א, ושמות הקודש שהם כלי המלחמה הבלתי מנוצחים כפי שמופיעים בפרשה זו שהם ע"ב (72) שמות משלושת הפסוקים ויסע, ויבא ויט, שבכל פסוק 72 אותיות, שהם ביחד 216 אותיות כמנין גבורה ועוד כללותם שהם 72 (חסד) ביחד רפ"ח כנגד רפ"ח ניצוצות שיש להוציא משביים, וזאת ע"י שמות הקודש האלו, וזה ברורם של הנפש מתוך גוף הטומאה (מצרים) ע"י הרוח שהוא ישראל בתוך הים שהוא ים התורה באמצעות הנשמה (משה משער הנון - נשמה) אל "מרתה" המים המרים, כך דרכה של תורה בתחילה מרה, קשה ובעצת השם להשליך עץ, שהוא עץ החיים למחזיקים בה, לעמול ולשבור את כל המרירות, הקליפות המפריעות לאדם ללמוד תורה, לקיים המצות, וכאשר הוא מבין כי התכלית היא עץ חיים פתאום, המים מתוקים, התורה מתוקה, נעימה ואז (כו) וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ כִּי אֲנִי ה' רֹפְאֶךָ: כי היא המרפא לכל תחלואי הנפש והגוף ומשם אפשר לעבור ל -  (כז) וַיָּבֹאוּ אֵילִמָה וְשָׁם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עֵינֹת מַיִם וְשִׁבְעִים תְּמָרִים וַיַּחֲנוּ שָׁם עַל הַמָּיִם: שהם אילמה - אלהים (שהיא בינה העולם הבא), שם שנים עשר שבטי יה, שכולם מים, מלאים במי התורה ונובעים ממעין החכמה, ושבעים תמרים שהם כנגד שבע ספירות מתחת לבינה שבכל ספירה יש צדיק הנקרא תמר ("צדיק כתמר יפרח"). והקב"ה הופך הנהגות הטבע לאהובו ישראל, לחם הצומח כדרך הטבע באדמה, מגיע משמים ("מן"), ומים המגיעים משמים ע"י הגשם מגיעים מבארה של מרים המתגלגלת עם בני ישראל, והערב רב אינו זוכה לשניהם ורוטן ומקטרג ומביא את ישראל לניסיונות קשים הדוחים את הגאולה, וע"י עסק התורה ובעיקר ע"י הזוהר יצאו מהגלות ברחמים. בב"א.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
  
       
                                                                                             

 


זוהר חדש - תיקונים


אָמְרוּ נִשְׁמָתִין דִּמְתִיבְתָּא עִלָּאָה, וַדַּאי הַאי אִיהוּ דְּדַרְגֵּהּ עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא דְּעָתִיד לְאִתְגַּלְּיָא בְּדָרָא דְּמַלְכָּא מְשִׁיחָא אִתְגַּלְּיָא בֵּהּ.

אמרו נשמות של הישיבה העליונה

זו דרגא של העמוד האמצעי

שעתיד להתגלות בדור של מלך המשיח

העמוד האמצעי

התינוק - פנים קטנות - זעיר אנפין

זה הילד ישראל שמו -

הוא הבן של מלך מלכי המלכים

והוא עבר תהליכי גדילה ולמידה

ונפילות וקימה

וגלויות

הכל כדי להיות ראוי להיקרא בן של הקב"ה

בנים אתם לה"

הוא נגלה בכל דור

וְרָזָא דְּמִלָּא קְרָא אוֹכַח, מַ"ה שֶּׁהָיָ"ה הוּא שֶׁיִּהְיֶ"ה. וּבָהּ מִמְּכוֹ""ן שִׁבְתּ""וֹ הִשְׁגִּי""חַ אֶל כָּל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ.

סוד שלו הוא מה שכתוב

מה -

שהיה

הוא

משה

משה - הוא כללות ישראל

ממכון

שבתו

השגיח

משה

ישראל לעתיד לבוא, נבנה

מפנימיות וחיצוניות

של כל נשמות ישראל

יש את השורשים - הם האבות

הנביאים

מלכות בית דוד

הצדיקים - משורש יוסף

וכל העם קשור לשורש מהם

אבל - הראש

הדעת

הוא משה רבינו

הוא הפנימיות

הוא המקשר אל הקב"ה

פסול לך את הלוחות

לך, עבורך, כל שאר העם יינקו ממך!

הרועה הנאמן - רעיא מהמינא

קוּם רָעֲיָא מְהֵימָנָא לְאִתְּעָרָא לְהַהוּא דְּאִתְּמַר בֵּהּ אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר. וּכְמָה אִנּוּן דְּמִיכִין וְשֵׁינָתָא בְּעֵינֵיהוֹן, דְּלָא פַּתְחִין לוֹן לְאִתְעַסְּקָא בְּרָזִין דְּאוֹרַיְתָא,

קום רעיא מהמנא - קום רועה נאמן

הגיע זמן לפקוד את העדר

עליהם נאמר

אני ישנה וליבי ער

כמה כולם ישנים - בדור האחרון הזה

פתוחים לעולם הזה, לתאוותיו

לעולם נעלם המשקר, המדמה..

וסותמים עינהם לראות את האמת

על ידי

סודות התורה

דְּכָל רָז אור אִתְקְרֵי, לְאַנְהָרָא בֵּהּ לְבַת עֵינָא וּלְאִתְּעָרָא לָהּ בֵּהּ לְגַבֵּי בַּעְלָהּ, דְּאִיהִי דְּמִיכָא בְּגָלוּתָא בֵּין אִנּוּן מָארֵי תּוֹרָה. דְּלֵית חַד מִנַּיְהוּ דְּיִתְּעַר לָהּ בְּבַעְלָהּ דְּאִיהוּ ר""ז אוֹר דְּנָהִיר בָּהּ בָּבַת עֵינָא. דְּרָז אוֹר אִיהוּ בְּחֻשְׁבָּן.

כל רז נקרא אור

רז = גימטירה 207

אור = 207

להאיר לאחת המיוחדת

בת עין

בת של ע - ...ע = 70

היא המלכות

השכינה הקדושה

שמעליה 7 רועים

שומרים

שבע הכלולים מעשר - 70 נפש בני יעקב

שכל תכליתם היא

בת עין

שכינה

שומרני כאישון בת עין

להיות שומרי השכינה, שומרי המלכה

למסור נפש עבור הבת, היחידה שהלכה לאיבוד

ביער העמים, מבוזה ומושפלת

צועקת ומייללת

לבניה ולבנותיה

שובו - שובו הביתה

לְאַנְהָרָא בֵּהּ לְבַת עֵינָא וּלְאִתְּעָרָא לָהּ בֵּהּ לְגַבֵּי בַּעְלָהּ, דְּאִיהִי דְּמִיכָא בְּגָלוּתָא בֵּין אִנּוּן מָארֵי תּוֹרָה. דְּלֵית חַד מִנַּיְהוּ דְּיִתְּעַר לָהּ בְּבַעְלָהּ דְּאִיהוּ ר""ז אוֹר דְּנָהִיר בָּהּ בָּבַת עֵינָא. דְּרָז אוֹר אִיהוּ בְּחֻשְׁבָּן.

להאיר בה בתוכה את אור התורה

היא דלה ועניה אין לה מעצמה כלום

רק שאריות שבניה נותנים לה

כאשר הם לא מבקשים עבור עצמם

כל היום

תן לי...תן לי

הב ..הב לי

אפילו בעלי התורה

לומדים עבור עצמם

ואין לה מנחם

ואין לה עזרה

חוץ

מאלו העוסקים בסוד

יודעים את סודה של המלכה

שהיא העולם הבא

היא התכלית

והם נדבקים רק בה

ואתה הרועה הנאמן

משה רבינו

עתיד להתגלות בדור האחרון

וללמד את ישראל את סודותיה

מעלותיה

של כלת משה

דְּהָא אַנְתְּ הוּא דְּאִתְּמַר בֵּהּ מֹשֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי. דְּהָא הֲווֹ כֻּלְּהוּ נְבִיאַיָּא וְחַכְמַיָּא וּמָארֵי קַבָּלָה לְגַבָּךְ, כְּסִיהֲרָא וְכוֹכְבַיָּא וּמַזָּלֵי דְּלֵית לוֹן נְהוֹרָא אֶלָּא מְשַׁמְּשָׁא.

כפי אז

משה קיבל תורה מסיני

כולם קיבלו ממשה

הנביאים

החוזים

הצדיקים

החכמים

הוא כמו אור החמה המאיר לכוכבים וללבנה

כי אין לכל הכוכבים והלבנה

אלא מה שמקבלים מהשמש

וּבְגִין דְּאִתְּמַר בָּךְ פְּנֵי מֹשֶׁה כִּפְנֵי חַמָּה. קוּם אַנְהִיר לוֹן דְּעַד דֶּאֱמֶת אַנְהִיר לוֹן, כֻּלְּהוּ הֲווֹ בַּחֲשׁוֹכָא וְלֵית לוֹן נְהוֹרָא.

בגלל זה נאמר פני משה כפני החמה

קום תאיר

קום תדליק את נשמות ישראל

קום תפתח לב כל אחד מישראל

כפי שעשית

כולם בחשיכה

אין איתנו מי יודע מה

קום עד שהאמת

תצעק

קום עד שכל ישראל יאמרו שוב

נעשה ונשמע

קום וקבור את קורח ועדתו

קום גיבור מחה את העמלק

קום משה רבינו

הגיע זמן הגאולה

 



חזרה לדף הבית
האתר נבנה במערכת 2all בניית אתרים