זוהר חדש פרשת נשא

אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, וַוי עַל דָּא, וַוי עַל דָּא, (משלי ל) תַּחַת עֶבֶד כִּי יִמְלוֹךְ וְנָבָל כִּי יִשְׂבַּע לָחֶם.

דְּהָא יֵצֶר הַטוֹב אִשְׁתַּבָּאי בִּידֵיהּ, וְאִיהוּ מֶלֶךְ עֲלֵיהּ.

-------

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, וַי עַל זֶה! וַי עַל זֶה! (משלי ל) תַּחַת עֶבֶד כִּי יִמְלוֹךְ וְנָבָל כִּי יִשְׂבַּע לָחֶם. שֶׁהֲרֵי יֵצֶר הַטּוֹב נִשְׁבָּה בְיָדוֹ, וְהוּא מֶלֶךְ עָלָיו.

אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר, דָּא הִיא נִשְׁמָתָא. כְּדָּבָר אַחֵר, (שם לא) אִשָּׁה יִרְאַת ה' הִיא תִתְהַלָּל. דְּהָא בְּכָל יוֹמָא וְיוֹמָא, אִינוּן סִיעָן וּמַנְהִיגִין דְּנִשְׁמָתִין, וְאִינוּן סִיעָן וּמַנְהִיגִין דְּיֵצֶר הָרָע, אִינוּן בְּקִטְרוּגָא תְּדִירָא, מְקַטְרְגִין אִלֵּין בְּאִלֵּין, וְכָל שַׁיְיפִין דְּגוּפָּא בְּצַעֲרָא בֵּינַיְיהוּ, בֵּין נִשְׁמָתָא וּבֵין יֵצֶר הָרָע.

 

אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר - זוֹהִי הַנְּשָׁמָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שם לא) אִשָּׁה יִרְאַת ה' הִיא תִתְהַלָּל. שֶׁהֲרֵי בְּכָל יוֹם וָיוֹם, אוֹתָם הַסִּיעוֹת וְהַמַּנְהִיגִים שֶׁל הַנְּשָׁמוֹת, וְאוֹתָם הַסִּיעוֹת וְהַמַּנְהִיגִים שֶׁל יֵצֶר הָרָע, הֵם בְּקִטְרוּג תָּמִיד, מְקַטְרְגִים אֵלּוּ בְּאֵלּוּ, וְכָל אֵיבְרֵי הַגּוּף בְּצַעַר בֵּינֵיהֶם, בֵּין הַנְּשָׁמָה וּבֵין יֵצֶר הָרָע.

 

וַהֲבֵאתָהּ אֶל תּוֹךְ בֵּיתֶךְ, שֶׁגֹּרְשָׁה מִשָּׁם. (שם ל) וְשִׁפְחָה כִּי תִירַשׁ גְּבִרְתָּהּ, וּכְבָר בֵּאַרְנוּ אֶת הַדְּבָרִים. וְגִלְּחָה אֶת רֹאשָׁהּ וְעָשְׂתָה אֶת צִפָּרְנֶיהָ, וְתִטְהַר מֵאוֹתָהּ זֻהֲמָה שֶׁהִטִּיל בָּהּ הַנָּחָשׁ.

 

פרטות וכללות

כללות הנשמה הנזכרת במאמר זה

זו השכינה הקדושה, שפחה ירשה מקומה ומנהגת את איברי הגוף

הגוף הוא האדם הגדול הנקרא עולם

זו שליטת השפחה והעבד על העולם הזה, חיי בהמה, תאוות, העדר תורה, העדר מצוות,

איברי הגוף הם הנבראים, כל הדצח"מ

דומם - יש בו נפש הנמוכה - דומם

צומח - יש בו נפשות דומם וצומח

חיה - יש בה נפשות דומם צומח חי

מדבר - יש בו נפשות דומם, צומח חי מדבר

יהודי - יש בו נפשות דומם צומח חי מדבר, ונפש של קדושה

ארבעת הנפשות השורשיות של מדבר - כל אדם שאינו יהודי

תחת שליטת העבד - הוא הס"מ

והשפחה - היא הפלונית שאסור להגות שמה

לילי.."ת

רק נפש יהודי קדושה יכולה לנתק שליטת העבד והשפחה

מאחיזתם

בכל הנבראים כולל

כל הדצח"מ

וזה

ממלכת כהנים, עם קדושה אור לגויים.

כיון שכל נפש היא ניצוץ קדוש חלק מאלו- ה

כי אין חיות לאף נברא ללא שהבורא יתברך מחייה אותו

זהו הניצוץ

כל ניצוץ סובל ייסורים קשים תחת שליטתם

של עבד ושפחה

כי הוא

שבוי

הוא עבד של העבד והשפחה

דרכו הם ממשיכים מרד הנחש

דרכו הם ממשיכים מרד עמלק

ואין שבוי יכול לשחרר עצמו מבית אסורין

רק ישראל "עם חרות", שוחרר מעבדותם לעד

כי לי ישראל עבדים

ישראל הם רק עבדי ה'

אף עם, נברא גשמי רוחני לא יכול לשעבד יותר

את ישראל

כיון שישראל חופשי, ויש לו תוספת של נפש קדושה

יכול הוא לשחרר את כל הבריאה

מהעבד והשפחה שמרדו מתחילת הבריאה

בבורא יתברך.

וזהו כעס העמים, שינאת ישראל,

על שאנחנו לא עושים את תפקדינו

והוא לשחרר את העולם כולו

מידי אחיזתם של כוחות הרשע והרוע

הקב"ה הנחה אותנו והורה לנו דרך

להסיר הרע ולהמשיך הטוב

רוב עמינו, נכנס לשבי העבד והשפחה

מבחירה

הוא רוצה להיות כמו כל העמים

ג'ינס וקוקה קולה

הופ ופופ

זה לא מקומו

הוא יכול לצאת מהשבי בלי שיעצרו  אותו

כיון שהוא קנה וקיבל את החרות לעולמים

יש לו

ויזה לכל החיים

לכניסה לארץ החיים

וְגִלְּחָה אֶת רֹאשָׁהּ וְעָשְׂתָה אֶת צִפָּרְנֶיהָ, וְתִטְהַר מֵאוֹתָהּ זֻהֲמָה שֶׁהִטִּיל בָּהּ הַנָּחָשׁ.

וְהֵסִירָה אֶת שִׂמְלַת שִׁבְיָהּ, מֵאוֹתָם כְּסוּת שֶׁל טֻמְאָה וּמִינִים רָעִים מֵחֵטְא הָעֵגֶל. שֶׁהֲרֵי בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ לָהֶם לְבוּשֵׁי קֹדֶשׁ שֶׁקִּבְּלוּ בְּהַר סִינַי, וּכְשֶׁעָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל, הוּסְרוּ מֵהֶם אוֹתָם לְבוּשֵׁ  כָבוֹד, שֶׁכָּתוּב (שמות לג) וַיִּתְנַצְּלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֶדְיָם מֵהַר חוֹרֵב.

 

החרות ניתנה על ידי החרות על הלוחות

לפני סיני

הייתה הטומאה והקדושה בישראל

מעורבים כמו מים וקמח

ללא יכולת הפרדה

התורה - הפרידה וסילקה הטומאה

חטא העגל החזיר את הטומאה

אבל רק בחיצוניות

לא כמו קודם

לא מים וקמח מעורבבים

אלא

קליפה טמאה

העוטפת את הקדושה

קל יותר

הרהור תשובה - ומיד חלק מהקליפה נעלם

מעשה

ואתה צדיק

זה נקרא בעל חרות

יכול להתיר עצמו מאחיזת הטומאה

כל זאת עשה הבורא יתברך רק לעם נבחר אחד

ישראל - ממלכת כהנים, אור לגויים

וּבָכְתָה אֶת אָבִיהָ וְאֶת אִמָּהּ יֶרַח יָמִים - זֶהוּ חֹדֶשׁ » אֱלוּל, שֶׁבּוֹ עָלָה מֹשֶׁה לָהָר לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיִּמְחַל לְיִשְׂרָאֵל עַל (חטא) הָעֵגֶל

 

אלול בא - בכי, תחנונים,

סליחות

רחמים

משה רבינו - עבד השם

למה נבחר לומר עליו עבד ולא בן או נבחר

כנגד עבד הטומאה

לומר לך

מנהיגם של ישראל יש לו עבדות עולם

למלך העולם

ואם מנהיגם הוא עבד השם

כך כל עמו

ישראל

עבד של הקב"ה לעדי עד

 

וּבָכְתָה אֶת אָבִיהָ וְאֶת אִמָּהּ יֶרַח יָמִים - זֶהוּ חֹדֶשׁ » אֱלוּל, שֶׁבּוֹ עָלָה מֹשֶׁה לָהָר לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיִּמְחַל לְיִשְׂרָאֵל עַל (חטא) הָעֵגֶל

 

בכל אסון או רע שבא על העולם יש בו

גם מחטא העגל

כיון שחטא העגל הוא חטא מתגלגל

הוא ממשיך להעשות מאז ועד עכשיו

ממשיכים לעבוד את עגל הזהב

הכסף

הכבוד

התאוות

הקינאה

שינאת חינם

כל פורענות שבא על העולם

יש בו את חטא העגל

ובאה רק בגלל ישראל

כי כל שאר הנבראים שבויים בידי כוחות הטומאה

רק לישראל יש חרות, בחירה, יכולת למגר את כוחות הטומאה

 

אלול - בא להזכיר לנו כי ישראל כמו משה

יכולים ב"קול יעקב"

בחסד אברהם

ובגבורות יצחק

להוציא את כל העולם את כל הנבראים

מעבדות לחרות

מחושך לאור

כי אנחנו כפי משה

עבדי השם

שלושים ימים

תפילות, מיתוק הדינים, לא על הפרטות שלנו

לא על חסרון פרנסה, זיווג, בריאות

שלי

אלא, על הכללות, על הקדושה, על כל אחינו שבחושך, על הקב"ה שבוכה בסתר על השכינה שמייללת וזועקת

כי כאשר העולם יפדה

לא יהיה חסרון

בניי חיי מזוני

 

וּמִשּׁוּם זֶה, וּבָכְתָה אֶת אָבִיהָ וְאֶת אִמָּהּ יֶרַח יָמִים, מִשּׁוּם שֶׁגִּלָּה אֶת עֶרְוַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְעֶרְוַת הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יח) עֶרְוַת אָבִיךְ וְעֶרְוַת אִמְּךְ לֹא תְגַלֵּה. וְעַל זֶה אָמַר (תהלים קיט) פַּלְגֵי מַיִם יָרְדוּ עֵינָי עַל לֹא שָׁמְרוּ תוֹרָתֶךְ.

 

תורת הבריאה תורת השם יתברך, היא כל התכלית

בה יש את כל הקודים והצפנים והכוחות

למגר הרע

הקב"ה יכול לגאול את העולם

מיד

הוא לא!

הוא רוצה

שאת בתו

אתה בנו

עבדיו

תקחו אחריות

של בני מלך

ותקיימו את רצונו

ממלכת כהנים

אור לגויים