זוהר פרשת יתרו לימוד זה לעילוי שכינת עוזנו ... לקרוב הגאולה יג שבט

נמסר בפייס בוק – קבוצת זוהר יומי

נושאי המאמר:

א.      מעלתו של רבי שמעון בר – יוחאי

ב.      פנים מצד קדושה לעומת פנים מצד הטומאה.

ג.       למה ישמעאל זכה בשפע גשמי יותר מכל העמים.

ד.       איך יש הבדל בין התנהגויות של ילדים לטוב או הפוך.

ה.      מהי קליפה.

ו.        מרכבה לקדושה או לטומאה – סגולות להרחיק צרות מהבית.

דברי הזוהר המתורגם בניקוד – דברי השיעור ללא ניקוד.

פָּתַח רַבִּי יְהוּדָה וְאָמַר, (שם) כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ. מִי שֶׁזּוֹכֶה בַּתּוֹרָה וְלֹא נִפְרָד מִמֶּנָּה, זוֹכֶה לִשְׁנֵי חַיִּים - אֶחָד בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְאֶחָד בָּעוֹלָם הַבָּא:

היא חייך בעולם, הזה וארך ימייך לעולם הבא וְכָל מִי שֶׁנִּפְרָד מִמֶּנָּה, כְּמִי שֶׁנִּפְרָד מִן הַחַיִּים,

וּמִי שֶׁנִּפְרָד מֵרַבִּי שִׁמְעוֹן, כְּאִלּוּ נִפְרָד מֵהַכֹּל. וּמַה בַּפָּסוּק הַזֶּה שֶׁהוּא פּוֹתֵחַ פֶּתַח לֹא יָכֹלְנוּ לְהִכָּנֵס אֵלָיו - דִּבְרֵי תוֹרָה הַנִּסְתָּרִים עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. אוֹי לַדּוֹר שֶׁרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי יִסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ.

רַבִּי שִׁמְעוֹן סוֹבֵב רֹאשׁוֹ, וְרָאָה אֶת רַבִּי יְהוּדָה וְאֶת רַבִּי חִזְקִיָּה שֶׁהִגִּיעוּ אֵלָיו. אַחַר שֶׁסִּיֵּם, הִסְתַּכֵּל בָּהֶם. אָמַר לָהֶם, אוֹצָר הָיָה לָכֶם וְאָבַד מִכֶּם. אָמְרוּ לוֹ, וַדַּאי שֶׁפֶּתַח עֶלְיוֹן פָּתַח מוֹרֵנוּ, וְלֹא יָכֹלְנוּ לְהִכָּנֵס בּוֹ:.   היתה לתנאים שאלה ולא ידעו לפתור אותה באו לרבי שמעון מיד זיהה שמצאו אוצר של סוד סתום ולא ידעו איך לפתוח את הכספת ולגלות את היהלום מה היתה השאלה? אָמְרוּ לוֹ, (בראשית טז) וְהוּא יִהְיֶה פֶּרֶא אָדָם. וְסוֹף הַפָּסוּק אָנוּ רוֹצִים לָדַעַת, שֶׁכָּתוּב וְעַל פְּנֵי כָל אֶחָיו יִשְׁכֹּן. מַה זֶּה עַל פְּנֵי כָל אֶחָיו? על ישמעאל כתוב והוא יהיה פרא אדם ועל פני כל אחיו ישכן מה הם פני אחיו? אָמַר לָהֶם, חַיֵּיכֶם, הַכֹּל הוּא דָּבָר אֶחָד, וּבְדַרְגָּה אַחַת עוֹלֶה. שָׁנִינוּ, כַּמָּה פָנִים לַפָּנִים יֵשׁ לַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא: פָּנִים הַמְּאִירִים.. יש הרבה פנים: יש פנים של הקב"ה הם הפנים המאירים וממשיך לפרט את סוגי הפנים פָּנִים שֶׁלֹּא מְאִירִים. פָּנִים תַּחְתּוֹנִים. פָּנִים רְחוֹקִים. פָּנִים קְרוֹבִים. פָּנִים שֶׁלְּפָנִים. פָּנִים שֶׁלַּחוּץ. פָּנִים שֶׁל יָמִין. פָּנִים שֶׁל שְׂמֹאל.

אלו הם סוגי ההשפעות כפי בני אדם "מאיר לו פנים", "מחמיץ לו פנים", "מסובב פניו ממנו",  מראה לו פנים טובות כועסות וכו'  - כפי הפנים, כך ההשפעה הנמשכת מאדם לאדם גם ברוחניות: יש הסתר פנים, יש גילוי פנים. הסתר פנים הוא כשהשם לא נראה לך, בתוכך, אתה לא מרגיש את השם הסתר הזה הוא מהאדם, הקב"ה לא משנה הנהגותיו מי שמתקרב ומתרחק זה הנברא. בֹּא וּרְאֵה, אַשְׁרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁאֲחוּזִים בַּפָּנִים הָעֶלְיוֹנִים שֶׁל הַמֶּלֶךְ בְּאוֹתָם פָּנִים שֶׁהוּא וּשְׁמוֹ אֲחוּזִים בָּהֶם, וְהֵם וּשְׁמוֹ אֶחָד הוּא, וּשְׁאָר הָעַמִּים אֲחוּזִים בְּאוֹתָם פָּנִים רְחוֹקִים, בְּאוֹתָם פָּנִים תַּחְתּוֹנִים, וְלָכֵן הֵם רְחוֹקִים מִגּוּף הַמֶּלֶךְ, שֶׁהֲרֵי רָאִינוּ כָּל אוֹתָם שֶׁל מִצְרַיִם, קְרוֹבֵי יִשְׁמָעֵאל, כְּמוֹ אַחִים וּקְרוֹבִים הָיוּ לוֹ, וְכֻלָּם הָיוּ בְּפָנִים תַּחְתּוֹנִים וּבְאוֹתָם פָּנִים רְחוֹקִים. אלו הם הפנים התחתונים וּבִגְלַל אַבְרָהָם, כְּשֶׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל, זָכָה שֶׁשָּׂם מְדוֹרוֹ וְחֶלְקוֹ בְּמָקוֹם שֶׁשּׁוֹלֵט עַל כָּל אוֹתָם פָּנִים רְחוֹקִים וְתַחְתּוֹנִים,

כפי דרגות הקדושה כך הם דרגות הטומאה יש אברהם בצד חסד של הקדושה יש ישמעאל בצד חסד של הטומאה וכי יש חסד בטומאה, בעמים? כן ראו הכנסת אורחים של בדויים ושל ערבים אבל מצד העמים מצד הנהגות גשמיות ישמעאל הוא הספירה הראשונה של שש קצוות העולם הזה ולכן כל החסד של העולם הגשמי כל השפע של העולם הגשמי עובר דרכו כי ידו בכל, "בכל" = המלכות השכינה, ידו = אות יוד, הוא אוחז באות יוד של שם אדני שהיא המלכות הנמצאת בהר הבית שם אחיזתו משם יונק שפע ומעבירו לכל אחיו, שם ישכן על פני כל אחיו (עשו זו המדריגה השניה גבורה של הטומה הטומאה ולכן נקרא - אדום מלשון דין) וחוזר לישמעאל זָכָה שֶׁשָּׂם מְדוֹרוֹ וְחֶלְקוֹ בְּמָקוֹם שֶׁשּׁוֹלֵט עַל כָּל אוֹתָם פָּנִים רְחוֹקִים וְתַחְתּוֹנִים, עַל כָּל אוֹתָם פָּנִים שֶׁל שְׁאָר הָעַמִּים. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב יָדוֹ בַכֹּל. וּמִשּׁוּם כָּךְ עַל פְּנֵי כָל אֶחָיו יִשְׁכֹּן. כְּלוֹמַר, יָשִׂים מְדוֹרוֹ וְחֶלְקוֹ לְמַעְלָה מִכֻּלָּם שֶׁשּׁוֹלֵט עַל כָּל שְׁאָר הַפָּנִים שֶׁלְּמַטָּה, וּמִשּׁוּם כָּךְ עַל פְּנֵי כָל אֶחָיו וַדַּאי, שֶׁלֹּא זָכוּ כְמוֹתוֹ. מכאן נבארה כוחות שקולים הם יציאתם משורש אחד עץ הדעת טוב - קדושה רע - טומאה טוב - חלק עליון של העץ רע - חלק תחתון של העץ, העץ הזה הוא מידת הנהגת העולם שבו אנו חיים עד שיתגלה עץ החיים שאז יתבטל עץ הדעת טוב ורע שורשי הרוחניות של כל הנבראים הם מעץ הדעת טוב ורע החלק הרע הוא בשורש רע החלק הטוב הוא בשורש – טוב. בָּאוּ רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי חִזְקִיָּה וְנָשְׁקוּ יָדוֹ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, הַיְנוּ מַה שֶּׁאֲנָשִׁים אוֹמְרִים, יַיִן בִּשְׁמָרָיו וּנְבִיעַת הַבְּאֵר, בְּקֶשֶׁר שֶׁל קְיָמָא מִתְעַטֵּר: לאחר שבאר להם רשב"י את הבאור נישקו ידיו יין בשמריו ככל שהיין מזדקן טוב לו הוא נעשה משובח - כך רבי שמעון וכניבעת באר מיים חיים הזורמים ללא הפסקה כך היא תורתו של רבי שמעון בר יוחאי אַשְׁרֵי הַדּוֹר שֶׁמַּכִּירִים אֶת מוֹרֵנוּ! אַשְׁרֵי הַדּוֹר שֶׁהוּא שָׁרוּי בְּתוֹכוֹ!

אָמַר רַבִּי חִזְקִיָּה, הֲרֵי שָׁנִינוּ, כְּשֶׁגֵּר נִמּוֹל נִקְרָא גֵּר צֶדֶק, וְלֹא יוֹתֵר. וְכָאן אָמַר מוֹרֵנוּ יָדוֹ בַכֹּל. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, הַכֹּל נִקְשָׁר בְּאֶחָד.

גר שנימול נקרא גר צדק מהו גר צדק גר - ניגר נשפך זרע קדוש שהתערבב ברע בטומאה ניצוץ הקדוש מתברר לפעמים בגלגול אחד לעיתים יותר וכשסיים ברורו חוזר למקור ועובר תהליך גיור ומילה:

שׁוֹנֶה יִשְׁמָעֵאל, שֶׁאֵינוֹ גֵר. בֶּן אַבְרָהָם הוּא הָיָה, בְּנוֹ שֶׁל קָדוֹשׁ הָיָה. וְכָתוּב בּוֹ בְּיִשְׁמָעֵאל, (בראשית יז) הִנֵּה בֵּרַכְתִּי אֹתוֹ. כָּתוּב כָּאן בֵּרַכְתִּי אֹתוֹ, וְכָתוּב שָׁם (שם כד) וַה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל. וְעַל כָּךְ כָּתוּב יָדוֹ בַכֹּל.

ישמעאל אינו גר הוא יצא בקדושה מאברהם הוא אומנם פסולת של אברהם אבל מקור יציאתו היא קודש הוא לא ניגר נשפך בטומאה על כן יכול להכיל ברכה שתתקיים בו. מהי הברכה? על פני אחיו ישכון וידו בכל זכה בעולם הזה לשלוט להיות עשיר לשלוט על השפע החומרי אפילו על מקום מקדשנו שעלים הילכו בו זה אותיות ישמעאל מהלך במקום המקדש אפילו שארץ ישראל נישלטת כביכול ע"י יהודים אין רשות משמים להוציא אותו משם ולכן הוא שם וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב עַל פְּנֵי כָל אֶחָיו יִשְׁכֹּן. שֶׁאִם שְׁאָר קְרוֹבָיו נִמּוֹלוּ (הִתְגַּיְּרוּ), נִקְרָאִים גֵּרֵי צֶדֶק וְלֹא יוֹתֵר, וְהוּא יוֹתֵר וְעֶלְיוֹן מִכֻּלָּם. ומכאן הוא לומד שמעלתו של ישמעאל גדולה משל גר צדק כי הוא יצא בקדושה, הם לא ילד רע!!

- המושג הזה טעון ברור-- הילד הוא רע מכיון שיש לו קליפה רעה הניצוץ הקדוש - הנפש של הילד היא טובה מצד עץ הדעת טוב והקליפה מצד הרע.

למה יש ילד עם קליפה גדולה וילד עם קליפה קטנה?

זהו סוד קדושת הזיווג כפי מחשבות ההורים הכנתם לזיווג טהרת המשפחה שמירת הברית ע"י הגבר צניעות האישה -  כך הקליפה של נפש הילד שתתעבר בזיווג תשבר לפני העיבור,  ואם לא תשבר על ידי הנהגות ההורים, אז הקליפה והנפש יכנסו יחד לתינוק והוא יוולד ויקרא ילד רע, מי אשם? אבא ואמא.

כָּל שֶׁכֵּן הֵם שֶׁלֹּא נִמּוֹלוּ שֶׁעוֹמְדִים בְּאוֹתָם פָּנִים רְחוֹקִים, בְּאוֹתָם פָּנִים תַּחְתּוֹנִים. וְהוּא מְדוֹרוֹ לְמַעְלָה מִכָּל הַפָּנִים שֶׁלָּהֶם, וּמִכָּל הַפָּנִים שֶׁל עַמִּים עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב עַל פְּנֵי כָל אֶחָיו יִשְׁכֹּן לא נימול התינוק כולו הוא קליפה אין בו קדושה כלל הוא מרכבה לכוחות הטומאה והם רוב העולם ערל ונידה לא יכולים להביא תינוק עם נפש מצד הטוב רק מצד השני של עץ הדעת, מהצד הרע. מה אשם התינוק? אין כאן שאלה!! זו המהות שלו, אין לו מהות שהחסיר או הפסיד הוא נולד קליפה.

אנחנו עוסקים במה שנפגם שזה ערבוב של טוב ברע אותו צריך לתקן להפריד להוציא הטוב לחברו לטוב ולהפרידו מהרע אותם שנולדו קליפות הם כפי קליפת הפרי יש בהם צורך עד שהפרי בשל הם עמי העולם והפרי ישראל הפרי נמצא בחושך כל עוד יש קליפה הפרי לחוץ בתוך הקליפה וצריך להכנס למחשבה של כל פרור בפרי ולהרגיש כיצד הפרור הזה מרגיש לחץ, חושך, חוסר תכלית כך אנחנו מרגישים אבל עוד מעט הפרי יהיה מוכן ובעל הבית יבוא ויקלף את הקליפה ויאכל את הפרי הקב"ה,  יש קליפה פנימית שהפנים שלה כלפי הפרי זה ישמעאל יש קליפה חיצונית שאין לה מגע עם הפרי אלו הם  אומות העולם רק ישמעאל יכול לנגוס בנו לפרוע פרעות בנו להפריע מנוחתנו ועשו מצד הקליפה הפנימית ואלו הפנים של ישמעאל ועשו הם הפנים העליונים של כוחות הטומאה וְהוּא מְדוֹרוֹ לְמַעְלָה מִכָּל הַפָּנִים שֶׁלָּהֶם, וּמִכָּל הַפָּנִים שֶׁל עַמִּים עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב עַל פְּנֵי כָל אֶחָיו יִשְׁכֹּן ולאחר דברים אלו. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, מִשּׁוּם כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִכְרִיז וְאָמַר, לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי, שֶׁזּוֹהִי הָאֱמוּנָה שֶׁלּוֹ. משום כך משום שזו קליפה שלוחצת אותך מחשיכה לך את כניסת האור מסתירה ממך את השם כביכול אל תחשוב שלישמעאל יש כוחות משלו שיש שתי הנהגות בעולם: יש הנהגה אחת הפנים העליונים מנהיגים, בקליפה יש צורך היא שומרת על הפרי עד שהפרי יבשיל יהיה מוכן לקבל את האור לקבל משמעות שכל מה שקורה הוא שהשגחתו המלאה, לא כוחות הטומאה, לא כוחות הגויים לא אף אחד יכול להזיק או להועיל רק הקב"ה הוא לבדו, מעשייך הם שגורמים לקליפה ללחוץ עליך או להרפות ממך ככל שתהיה נרפה בעולם הגשמי ככל שתעסוק בפרי בתורה בפנימיות ולא תתיחס למה שקורה בחדשות בעולם בצונמי בטמבלויזיה יותר עסוק ברוח אז תהיה רחוק מהקליפה:

לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה. הֲרֵי נִתְבָּאֵר. וְאָמַר רַבִּי יוֹסֵי, כָּל הַפַּרְצוּפִים מֻתָּרִים, פְּרָט לְפַרְצוּף אָדָם, שֶׁהֲרֵי פַּרְצוּף זֶה שׁוֹלֵט בַּכֹּל ממשיך בפרשה פסל תמונה של חיות מותר של בני אדם אסור למה כי הדמות העליונה היא דמות אדם לא של הקב"ה של הנבראים אין סוף אין לו דמות ולא צורה אך את הנבראים עשה בצלם בתבנית אחת דמות של אדם א"ק אדם קדמאה ראשון הנבראים בתוכו כל הנבראים עד טבורו: אין השגה אין ידיעה מטיבורו עולם האצילות מתחת עולם הבריאה מתחת עולם העשיה מתחת עולם הגשמי הזה א"ק הוא רוחני, כל הנבראים הם רוחניים, הגשמיות היא רק לצורך העבודה.

הגשמיות אינה חיה, היא עפר אין לעפר חיות, העפר הוא מרכבה לרוחניות. בין קדושה ובין טומאה אין כוחות רוחניים יכולים לפעול מבלי שתהיה להם מרכבה של גשמיות אדם בוחר לאיזה כוח להיות מרכבה, הנחש בחר להיות מרכבה לס"מ.

כאשר נחרב בית ראשון שאלו איזה מרכבה הייתה בתוך בית המקדש שגרמה למחלוקת להכנס בדקו ומצאו.. פלא עצום.. ארונתא זהו מלך היבוסי הוא מכר את קרקע בית המקדש לדוד המלך. לפני שנבנה הבית הוא מת ונקבר במקום שבו נבנה המזבח.

הייתה מרכבה לטומאה להכנס לבית המקדש כך גם ביתו של אדם אם יש ג'וקים עכברים, לכלוך  אז יש כוחות טומאה רוחניים בבית, יש עכבישים יש כעס וריב בבית, כי יש גשמי = מרכבה, לכן צריך להרבות בתשמישי קדושה בבית, כשרות, מזוזת = זז מות, ספרי קודש להרחיק כל גשמי שיכול להיות מרכבה לכוחות השלילים.

וסוף רַבִּי יִצְחָק פָּתַח, אַל תִּתֵּן אֶת פִּיךָ לַחֲטִיא אֶת בְּשָׂרֶךָ. כַּמָּה יֵשׁ לוֹ לָאָדָם לְהִזָּהֵר עַל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה, כַּמָּה יֵשׁ לוֹ לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא יִטְעֶה בָהֶם, וְשֶׁלֹּא יוֹצִיא מֵהַתּוֹרָה מַה שֶּׁלֹּא יוֹדֵעַ וְלֹא קִבֵּל מֵרַבּוֹ. שֶׁכָּל מִי שֶׁאוֹמֵר דִּבְרֵי תוֹרָה מַה שֶּׁלֹּא יוֹדֵעַ וְלֹא קִבֵּל מֵרַבּוֹ, עָלָיו כָּתוּב לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָתִיד לְהִפָּרַע מִמֶּנּוּ בָּעוֹלָם הַבָּא, בִּזְמַן שֶׁנִּשְׁמָתוֹ תִּרְצֶה לְהִכָּנֵס לִמְקוֹמָהּ, דּוֹחִים אוֹתָהּ הַחוּצָה, וְתֻשְׁמַד מֵאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁצְּרוּרָה בִּצְרוֹר חַיֵּי שְׁאָר הַנְּשָׁמוֹת.