זוהר חלק א דף ריז/ב /ריח/א' – רבי שמעון דוחה את המות

רבי יצחק הוה יתיב יומא חד אפתחא דרבי יהודה והוה עציב, נפיק רבי יהודה אשכחיה לתרעיה דהוה יתיב ועציב, אמר ליה מאן יומא דין משאר יומין, אמר ליה אתינא לגבך למבעי מינך תלת מלין, חד דכד תימא מלי דאורייתא ותדכר מאינון מלין דאנא אמינא, דתימא לון משמי בגין לאדכרא שמי, וחד דתזכי ליוסף ברי באורייתא, וחד דתיזיל לקברי כל ז' יומין ותבעי בעותיך עלי. אמר ליה מנין לך, אמר ליה הא נשמתי אסתלקת מיני בכל ליליא, ולא אנהיר לי בחלמא כמה דהוה בקדמיתא, ועוד דכד אנא מצלינא ומטינא לשומע תפלה, אשגחנא בצולמא דילי בכותלא ולא חמינא ליה, ואמינא דהואיל דצולמא אתעבר ולא אתחזי. דהא כרוזא נפיק וכריז, דכתיב (תהלים לט ז) אך בצלם יתהלך איש, כל זמנא דצולמא דבר נש לא יתעבר מניה יתהלך איש, ורוחיה אתקיימא בגויה, אתעבר צולמא דבר נש ולא אתחזי, אתעבר מהאי עלמא, אמר ליה ומהכא, דכתיב (איוב ח ט) כי צל ימינו עלי ארץ, אמר ליה כל אלין מלין דאת בעי עבידנא, אבל בעינא (מעבר עמוד רי"ח) דבההוא עלמא תבריר דוכתאי גבך, כמה דהוינא בהאי עלמא, בכה רבי יצחק, ואמר במטו מינך דלא תתפרש מנאי כל אלין יומין. אזלו לגביה דרבי שמעון, אשכחוהו דהוה לעי באורייתא, זקיף עינוי רבי שמעון וחמא לרבי יצחק, וחמא למלאך המות דרהיט קמיה ורקיד קמיה, קם רבי שמעון אחיד בידיה דרבי יצחק, אמר גוזרנא מאן דרגיל למיעל יעול, ומאן דלא רגיל למיעאל לא ייעול, עאלו רבי יצחק ורבי יהודה, קטיר מלאך המות לבר, אשגח רבי שמעון וחמא דעד כען לא מטא עדנא, דהא עד תמניא שעתי דיומא הוה זמנא, אותביה קמי רבי שמעון והוה לעי ליה באורייתא, אמר רבי שמעון לרבי אלעזר בריה, תיב אפתחא, ומה דתחמי לא תשתעי בהדיה, ואי יבעי למיעאל הכא אומי אומאה דלא ליעול. אמר רבי שמעון לרבי יצחק, חמית דיוקנא דאבוך יומא דא או לא, דהא תנינן בשעתא דבר נש אסתלק מעלמא, אבוי וקריבוי משתכחין תמן עמיה, וחמא לון ואשתמודע לון, וכל אינון דהוה מדוריה גבייהו בההוא עלמא בדרגא חד, כלהו מתכנשי ומשתכחי עמיה, ואזלין עם נשמתיה עד אתר דתשרי באתריה, אמר עד כען לא חמינא. אדהכי קם רבי שמעון ואמר, מארי דעלמא אשתמודע רבי יצחק לגבן, ומאינון שבעה עיינין דהכא הוא, הא אחידנא ביה והב לי, נפק קלא ואמר כורסייא (ס"א טסיסה) דמאריה, קריבא בגדפוי דרבי שמעון, הא דידך הוא, ועמך תייתיה בזמנא דתיעול למשרי בכורסיך, אמר רבי שמעון ודאי. אדהכי חמא רבי אלעזר דהוה אסתליק מלאך המות, ואמר לית קופטרא דטיפסא באתר דרבי שמעון בן יוחאי שכיח, אמר רבי שמעון לרבי אלעזר בריה, עול הכא ואחיד ביה ברבי יצחק דהא חמינא ביה דמסתפי, עאל רבי אלעזר ואחיד ביה, ורבי שמעון אהדר אנפיה ולעי באורייתא.

תרגום:

רבי יצחק היה יושב יום אחד בפתח בית רבי יהודה והיה עצוב, אמר לו מה יום זה שונה מכל הימים, אמר לו באתי אליך לבקש שלוש בקשות, כאשר תלמד תורה תאמר דברים שלמדתי איתך ותאמר אותם בשמי ותזכיר את שמי, ותזכה את בני ללמוד תורה, ונוסף תלך בכל שבעת הימים לקבר שלי ותבקש בקשות עבורי. אמר לו מנין לך (שאתה עומד למות), אמר לו בכל לילה כאשר עולה נשמתי היא אינה מאירה לי בחלום כמו שהיה קודם, ועוד כאשר אני מתפלל ומגיע ל"שומע תפילה", הייתי רואה את הצל שלי בקיר ועכשיו אני לא רואה אותו, הואיל שהצלם נעלם ולא נראה לי, הרי זה כרוז המכריז ככתוב (תהלים לט ז) אך בצלם יתהלך איש, כל זמן שהצלם לא נעלם מהאדם יתהלך האיש, ורוחו מתקיימת נעלם הצלם של האדם ולא נראה אזי נעלם מהעולם הזה, אמר לו ומכאן (איוב ח ט) כי צל ימינו עלי ארץ, אמר לו (רבי יהודה) כל מה שביקשת אני אעשה עבורך אבל אני מבקש שתגיע לעולם הבא תברר אם מקומי לידך כמו שהיינו בעולם הזה, בכה רבי יצחק וביקש מרבי יהודה שלא יעזוב אותו בימים הבאים, הלכו לרבי שמעון מצאו אותו עוסק בתורה, הרים עיניו רבי שמעון וראה את רבי יצחק ואיתו מלאך המוות מרקד לפניו, קם רבי שמעון ואחז בידי רבי יצחק אמר גוזר אני שמי שרגיל להכנס יכנס ומי שלא רגיל להכנס לא יכנס, נכנסו רבי יהודה ורבי יצחק, (בכח הגזירה) נקשר מלאך המוות בחוץ, התבונן רבי שמעון וראה שעדיין לא הגיע השעה ורק עוד שמונה שעות של היום נשארו עבורו (של רבי יצחק), הושיבו ליד רבי שמעון והיו עוסקים בתורה עבורו, אמר רבי שמעון לבנו אלעזר שב בפתח ומה שתראה אל תענה לו, ואם ירצה להכנס השבע שבועה שלא יכנס, אמר רבי שמעון לרבי יצחק ראית דיוקן אביך היום או לא, שכאשר מגיע שעתו של אדם אז הוא רואה את אביו וקרוביו נמצאים איתו ורואה אותם ומכיר אותם, וגם את אותם שיהיו שכניו בעולם הבא, כולם נמצאים איתו והולכים עם נשמתו עד מקום מנוחתה, ענה לו (רבי יצחק) עד עכשיו לא ראיתי. לפתע קם רבי שמעון ואמר רבון העולם אתה מכיר ערכו של  רבי יצחק לנו, הוא אחד משבעה עיניים הריני אוחזו ותן לי אותו, יצאה בת קול ואמרה, כורסת האדון (שרבי שמעון נחשב לכסאו של הקב"ה), קרובה בכנפי רבי שמעון, הנה הוא שלך, ואיתך יבוא כאשר תעלה לשבת בכסאך, אמר רבי שמעון ודאי. לפתע ראה רבי אלעזר שמלאך המוות הסתלק, ואמר "אין מלכודת מוות" שולטת במקום שבו נמצא רבי שמעון בר יוחאי, אמר לו רבי שמעון קום ואחוז בידיו של רבי יצחק אני רואה שהוא חושש, נכנס רבי אלעזר ואחז בידי רבי יצחק, רבי שמעון חזר לעסוק בתורה.: בהמשך מסופר כי רבי יצחק חלם ופגש באביו שסיפר לו כי הראו לו את המקום המיוחד שהכינו לבנו, ואיך הודיע הכרוז כי רבי שמעון בר יוחאי ערב לרבי יצחק והוסיפו לו עוד הרבה שנים, באידרא זוטא מובא שביום פטירתו של רבי שמעון בר יוחאי אמר לבנו רבי אלעזר שילך לקרוא לרבי יצחק כי היום שניהם עולים לגנזי מרומים. זכותם יגן עלינו אמן.