חיים על פי הזוהר, ברכות השחר

נלמד סדר ברכות השחר וכוונותהם : שער הכוונות – ברכות השחר.

שיעור שניתן לקבוצת עץ החיים פייס בוק.

נמסר ע"י ר יוחנן באנון הי"ו – ערכה מוריה כמור המבשר הי"ו

כל הברכות הם בחיצוניות,הם לצורך חיות.

כאשר אדם הולך לישון הוא אומר "בידך אפקיד רוחי"... ואומר "שומרני כאישון בת עין",בת עין היא ניצוץ המלכות שאיתו אנחנו נעבוד בע"ה.. הניצוץ הזה הוא המלכות שתעלה בכל מעשינו בקדושה, ביום המחרת.

סדר ההשכמה של האדם, צריך להיות כזה:

ברגע שמתעורר לפני הכל אומר "מודה אני לפניך מלך חי וקיים על שהחזרת בי נשמתי ...בחמלה רבה אמונתך"..

מיד נוטל ידיים ליד המיטה מנטלה שמוכנה ערב קודם. מכוסה לצורך סילוק כוחות הטומאה וגילוי הניצוץ הקדוש. קם ומתלבש, מפנה גופו ונוטל ידיו בברכה ומיד אומר כל ברכות השחר , נשים וגברים , זהו הסדר הנכון עפ"י הארי הקדוש ונתחיל במאמר:

כאשר האדם לובש מלבושים, בכל פעם שלובש, צריך ליזהר להשים שני צדדי כנפי לבושו בצד ימין, ואוחזן בימין, כל מעשי האדם צריכים להיות לימין: כניסה לבית ברגל ימין, לבוש מתחיל מימין, קודם שרוול ימיני ואחר כך שמאלי,קודם מכנס ימיני ואחר כך שמאלי ככתוב: "כל מעשייך יהיו לימין"

ולא ילבש שני מלבושים ביחד, כמו שיש מי שעושין בימי החורף והקור, רק ילבוש כל אחד ואחד בפני עצמו, והעושה כך הוא קשה לשכחה.

אסור ללבוש שני מלבושים יחד כי זה גורם לשכחה, שמות של הצד הרע זה קליפה המתחבאת בין שני הלבושים.

מקובלים מנערים כל לבוש לפני שלובשים ולובשים לבוש אחר לבוש. כי כל מעשה גשמי הוא גם מעשה רוחני.

אומר הרב וטעם הדבר - דע, כי מלבוש האדם הוא מן הקדושה, אמנם ע"י העבירות שהאדם עושה, גורם שיתלבש בקליפות, ושיתאחזו הקליפות במלבושיו.

וזוהי קליפת השכחה מולה בקדושה - זכירה.

הנה בחינת הלבושים, יש בהם בחי' א"מ מבחוץ, כנודע כי יש א"פ מבפנים בתוך הגוף, והמלבוש מלביש וסובב את הגוף,

הלבוש הגשמי קורא ללבוש הרוחני, הוא אור מקיף. הגוף הוא אור פנימי והלבוש מקיף, לכן חשוב נקיון הלבוש כפי שאמרו "כתם לכלוך כל בגד של תלמיד חכם עונשו - חייב מיתה"

למה? כי הכתם הגשמי מזמן כתם - קליפה רוחנית.

נקי, מסודר וא"כ הם אורות מקיפים העומדים בחוץ על המלבושים. ואמנם לכל לבוש ולבוש, יש א"מ אחד, אם כן אורות מקיפים מחכים למרכבה גשמית כדי להתלבש על האור הפנימי שהוא הגוף ומכאן לומדים כי כל רוחניות צריכה מרכבה גשמית, גם קדושה וגם כוחות הטומאה. אם יש מרכבה הם יכולים להוציא אל הפועל את כוחם.

לכל לבוש אור מקיף אחד ואין דבר שהוא דוחה את הקליפות כמו א"מ כנודע, כי אין הקליפה נאחז שם, האור המקיף דוחה קליפה הוא אור עליון. מקיפים הם אורות גבוהים , מאלו הנמצאים בגוף

כי לכן הוא עומד מבחוץ בבחי' מקיף, ואינו מתיירא מן הקליפות שיינקו ממנו. נמצא כי הלובש ב' לבושים ביחד, אינו נותן מקום אל האור המקיף שיכנוס ויעבור בין כל מלבוש ומלבוש , עי"כ אין הקליפה נדחה מן הלבושים, ואז השכחה מצויה מצד הקליפות

ואם הוא לובש שני לבושים יחד הרי שהוא לא נותן לאור המקיף להתלבש בו ולא דוחה את הקליפה הנקראת שכחה.

דרושים רבים מדברים על הלבושים והרב מביא אותם: יש לבושים שהם עולמות כפי עולם העשיה מלביש את עולם היצירה שמלביש את עולם הבריאה, שמלביש את עולם האצילות, שמלביש את א"ק - אדם קדמאה, שמלביש את אור אין סוף שהוא הפנימי לכולם...

ויש הלבשה ע"י הפרצופים שהמלכות וזעיר אנפין מלבשים את נצח והוד של אריך אנפין , אבא ואמא מלבישים את חציו העליון של אריך אנפין, ואריך אנפין מלביש את עתיק יומין, הוא מלביש לאור אין סוף ,ויש הלבשות הפוכות..

אין סוף מקיף את כל הנבראים :כתר מקיף את החכמה, חכמה מקיפה את הבינה, הבינה מקיפה שש קצוות שהוא זעיר אנפין, זעיר אנפין את המלכות.

ברכת מלביש ערומים והנותן ליעף כוח לכאורה שני ברכות שונות אך הן קשורות.כיצד?

אדם ללא לבושים רוחניים משמע ללא מצוות.

אין לו לבושים מעצמו, יש לו עבירות והוא ערום ומתבייש רוחנית ומסתתר - רוחנית.

וכאשר הוא מברך את ברכת מלביש ערומים- הקב"ה נותן לו לבוש חדש בהשאלה, לבוש נמוך מכוח נשמתו, הוא יכול להשיג מלבוש גדול יותר אך כרגע הוא ערום ובברכה מקבל לבוש חדש לצורך עבודתו.

וברכת הנותן ליעף כוח זהו אדם שהלבוש שלו חלש רוחנית, התפילות שלו הם כלאחר יד, המצוות לא כל כך חשובות, אז הלבוש הרוחני קיים, רק אור המקיף חלש ואז הוא מבקש הנותן ליעף כוח, למה יעף ולא עייף ?

זהו ההבדל בין עשיו ליעקב: עשיו בא מן השדה עייף, עייפות גשמית, עייפות של תאוות וכוחות הטומאה ואילו יעף זו תעופה,עליה לקדושה רק לא כל כך התאמץ... ולכן נותן ליעף כוח-מתנת חינם.

ואלו דברי הרב,על כל מה שכתבתי, ברכת של מלביש ערומים, וברכת הנותן ליעף כח, צריך לאומרו היפך ממה שפסק בש"ע. הנה האדם בעוה"ז, אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא, ואז אם החטא הוא גדול, גורם שיתפשטו מעליו לבושי הקדושה אשר לו, ונותנין עליו ומלבישין אותו לבוש קליפת הנחש, דוגמת ויתנצלו בני ישראל את עדים, ונמשך עליהם זוהמת הנחש. וכן אירע ג"כ לאדם וחוה כאשר חטאו, וידעו כי ערומים הם וכו'. ואם אין החטא גדול כ"כ, נחלש כח הלבוש אשר בו, ואע"פ שנשאר עמו בסוד צור ילדך תשי (א):

ממשיך הרב

והנה בחינת המלבוש יתבאר למטה בענין נעילת המנעלים ע"ש, כי יש במלבוש זה בחי' לבוש אל הגוף, הנקרא לבוש. ולבוש אל הרגלים הנקרא מנעלים. והכל הוא בחי' אחת.

לבוש הוא גם לבוש הגוף ולבוש הרגליים הוא נעלים..

הנה מלבוש גימטריא שע"ח, והם סוד שע"ח נהורין עילאין שיש בפנים עליון

מלבוש גימטריה = 378

שע"ח- אלו הם אורות הפנים העלינות, שע"ח נהורין הם אור פניאל..וכו' {נפרט בהמשך}

ונמשיך את דרש ברכות השחר: אבל עיקרן הוא קיום המצוות, ע"י חיבור שם הויה, ו"ה עם זכרי - 248 - רמ"ח מצוות עשה שנמצאים במלכות שהיא ה' ובזעיר אנפין שהוא ו', ולכן קיום המצוות הם המלבושים שיש לאדם והם אורות עליונים המגיעים מהפנים העליונים ועוד..

חשמל - גימטריה - לבוש, מהו חשמל זהו אור מקיף.

לכן נסכם לבוש לובשים מימין לשמאל, בגד אחר בגד, לא שני בגדים יחד.

מלביש ערומים לצורך נפש ערומה ממצוות נותן ליעף כוח- נפש המקיימת מצוות ללא הרבה חשק ורצון.

ענין המנעלים- ענין נעילת מנעלים נודע מה שארז"ל תחלה נועל מנעל של ימין, ולא יקשרנו. ואח"כ ינעל מנעל של שמאל, ולא יקשרנו. ואח"כ קושר מנעל של ימין, ואחר כך קושר של שמאל וכו

צריך לנעול נעל ימין ראשונה- אחר כך נעל שמאל

כאן יש מחלוקת האם לקשור נעל שמאל קודם או נעל ימין קודם,

ואם אין קשרים בנעלים, ינעל של ימין תחלה, ואח"כ של שמאל.

ימין תמיד מובילה, נעלים הם סוד המלכות וברכתם- "שעשה לי כל צרכי"- כל- נקרא היסוד, צרכי- נקראת המלכות, היא נעלים כפי שאמר למשה "של מעליך מעל רגליך"- זו אשתו הגשמית אותה תגרש כי אתה מקבל נעלים חדשות, את המלכות ממש ולכן ביום תעניות-כיפורים וט' באב לא מברכים "שעשה לי כל צרכי" למה?

כי המלכות עולה באותם ימים לבינה ואם היא איננה אז זו ברכה לבטלה.

עפ"י הקבלה יש פוסקים שקבעו שאפשר לברך ואנחנו לא מברכים.

כוונה בזה, כי לעולם הבינה היא הנועלת את זו"ן בניה. וזהו הענין "כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף"

בינה-כתוב בן ירך אימו , בן כרעי אביו

למה מתלבשים? למה לא הולכים ערומים?

עור האדם הוא תחליף, אור שהיה לאדם הראשון עליו אמרו עקבו של אדם ראשון היה מכהה את החמה,

אור כשחטאו הלביש אותם הקב"ה כותנות עור כפי שאמרנו קודם, החטא גורם ללבוש נמוך יותר אומנם גם הלבוש של כותנות עור יש בו קדושה ולכן כאשר האדם חושף עורו אזי יש יניקה לקליפות והם נקראות זימה, תאווה, הם מחזירות את פקיחת עיני חוה, " ותרא את העץ כי טוב למאכל" , תאווה לעיניים. החטא הזה מתוקן על ידי זכר ונקבה- היא תכסה את עורה והוא ישמור עיניו מלהביט בה.. אז הלבוש שומר כי מקורו באימא עלאה,

היא משימה אותם תחת כנפיה.

וזהו הלבוש החיצון של הבינה, הנקרא חשמ"ל, כי חשמל גימטריא מלבוש, כנ"ל בברכת מלביש ערומים

"בצל כנפיך תסתרני"- אלו הם כנפי הנשר הגדול, אמא המכסה על בניה ובנותיה.. על בניה-

יש תוספת טלית קטן

24 שעות על הגוף חוץ מרחצה. ולאישה - לבושים המכסים גופה ושערה. אלו הם כנפי אימא.

אמנם להיותם מן הבינה, אין כח בחיצונים לאחוז בחשמל ההוא וגם לסבת עביותו מפסקת כמ"ש:

אין כוח לקליפות כנגד אימא, היא כלביאה השומרת על גוריה, כאשר הם לידה .. אבל אם הם הולכים לרעות בשדות נוכרים אי אי אי.

הענין הוא, כי כבר נודע, איך א"א מלביש לעתיק, ואו"א מלבישין לא"א, וזו"נ לאו"א..

כפי שפתחנו את השיעור בסוד כל הלבושיים אומר הרב: אריך אנפין, מלביש לעתיק יומין, אבא ואימא מלבישים את אריך אנפין וזעיר אנפין ומלכות מלבישים לאבא ואימא, הלבושים מגינים על המלכות וכל בנות ישראל הן מהמלכות שורשן וכאשר הן פוגמות בלבוש הן גורמות למלכות, לרחל להיות ערומה בין הקליפות והם יונקים ממנה ואין הגנה על ישראל, כי רק רחל המלכות של הקב"ה

"בסוד ומלכותו בכל משלה" מגינה על בניה הלבושים הם מלמטה למעלה,, ואילו אור מקיף הוא מלמעלה למטה.

יוצא שעתיק יומין הוא הלבוש הפנימי ביותר אבל אור המקיף של עתיק הוא החיצוני ביותר ולכן סוד המלבושים מקבל אור מקיף מהדרגה הגבוהה ביותר.. אין סוף ברוך הוא וברוך שמו לעד.אמן נצח סלה ועד.

תהיו ברוכים אחיי היקרים

זוהר חדש - תיקונים

אָמְרוּ נִשְׁמָתִין דִּמְתִיבְתָּא עִלָּאָה, וַדַּאי הַאי אִיהוּ דְּדַרְגֵּהּ עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא דְּעָתִיד לְאִתְגַּלְּיָא בְּדָרָא דְּמַלְכָּא מְשִׁיחָא אִתְגַּלְּיָא בֵּהּ.

אמרו נשמות של הישיבה העליונה

זו דרגא של העמוד האמצעי

שעתיד להתגלות בדור של מלך המשיח

העמוד האמצעי

התינוק - פנים קטנות - זעיר אנפין

זה הילד ישראל שמו -

הוא הבן של מלך מלכי המלכים

והוא עבר תהליכי גדילה ולמידה

ונפילות וקימה

וגלויות

הכל כדי להיות ראוי להיקרא בן של הקב"ה

בנים אתם לה"

הוא נגלה בכל דור

וְרָזָא דְּמִלָּא קְרָא אוֹכַח, מַ"ה שֶּׁהָיָ"ה הוּא שֶׁיִּהְיֶ"ה. וּבָהּ מִמְּכוֹ""ן שִׁבְתּ""וֹ הִשְׁגִּי""חַ אֶל כָּל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ.

סוד שלו הוא מה שכתוב

מה -

שהיה

הוא

משה

משה - הוא כללות ישראל

ממכון

שבתו

השגיח

משה

ישראל לעתיד לבוא, נבנה

מפנימיות וחיצוניות

של כל נשמות ישראל

יש את השורשים - הם האבות

הנביאים

מלכות בית דוד

הצדיקים - משורש יוסף

וכל העם קשור לשורש מהם

אבל - הראש

הדעת

הוא משה רבינו

הוא הפנימיות

הוא המקשר אל הקב"ה

פסול לך את הלוחות

לך, עבורך, כל שאר העם יינקו ממך!

הרועה הנאמן - רעיא מהמינא

קוּם רָעֲיָא מְהֵימָנָא לְאִתְּעָרָא לְהַהוּא דְּאִתְּמַר בֵּהּ אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר. וּכְמָה אִנּוּן דְּמִיכִין וְשֵׁינָתָא בְּעֵינֵיהוֹן, דְּלָא פַּתְחִין לוֹן לְאִתְעַסְּקָא בְּרָזִין דְּאוֹרַיְתָא,

קום רעיא מהמנא - קום רועה נאמן

הגיע זמן לפקוד את העדר

עליהם נאמר

אני ישנה וליבי ער

כמה כולם ישנים - בדור האחרון הזה

פתוחים לעולם הזה, לתאוותיו

לעולם נעלם המשקר, המדמה..

וסותמים עינהם לראות את האמת

על ידי

סודות התורה

דְּכָל רָז אור אִתְקְרֵי, לְאַנְהָרָא בֵּהּ לְבַת עֵינָא וּלְאִתְּעָרָא לָהּ בֵּהּ לְגַבֵּי בַּעְלָהּ, דְּאִיהִי דְּמִיכָא בְּגָלוּתָא בֵּין אִנּוּן מָארֵי תּוֹרָה. דְּלֵית חַד מִנַּיְהוּ דְּיִתְּעַר לָהּ בְּבַעְלָהּ דְּאִיהוּ ר""ז אוֹר דְּנָהִיר בָּהּ בָּבַת עֵינָא. דְּרָז אוֹר אִיהוּ בְּחֻשְׁבָּן.

כל רז נקרא אור

רז = גימטירה 207

אור = 207

להאיר לאחת המיוחדת

בת עין

בת של ע - ...ע = 70

היא המלכות

השכינה הקדושה

שמעליה 7 רועים

שומרים

שבע הכלולים מעשר - 70 נפש בני יעקב

שכל תכליתם היא

בת עין

שכינה

שומרני כאישון בת עין

להיות שומרי השכינה, שומרי המלכה

למסור נפש עבור הבת, היחידה שהלכה לאיבוד

ביער העמים, מבוזה ומושפלת

צועקת ומייללת

לבניה ולבנותיה

שובו - שובו הביתה

לְאַנְהָרָא בֵּהּ לְבַת עֵינָא וּלְאִתְּעָרָא לָהּ בֵּהּ לְגַבֵּי בַּעְלָהּ, דְּאִיהִי דְּמִיכָא בְּגָלוּתָא בֵּין אִנּוּן מָארֵי תּוֹרָה. דְּלֵית חַד מִנַּיְהוּ דְּיִתְּעַר לָהּ בְּבַעְלָהּ דְּאִיהוּ ר""ז אוֹר דְּנָהִיר בָּהּ בָּבַת עֵינָא. דְּרָז אוֹר אִיהוּ בְּחֻשְׁבָּן.

להאיר בה בתוכה את אור התורה

היא דלה ועניה אין לה מעצמה כלום

רק שאריות שבניה נותנים לה

כאשר הם לא מבקשים עבור עצמם

כל היום

תן לי...תן לי

הב ..הב לי

אפילו בעלי התורה

לומדים עבור עצמם

ואין לה מנחם

ואין לה עזרה

חוץ

מאלו העוסקים בסוד

יודעים את סודה של המלכה

שהיא העולם הבא

היא התכלית

והם נדבקים רק בה

ואתה הרועה הנאמן

משה רבינו

עתיד להתגלות בדור האחרון

וללמד את ישראל את סודותיה

מעלותיה

של כלת משה

דְּהָא אַנְתְּ הוּא דְּאִתְּמַר בֵּהּ מֹשֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי. דְּהָא הֲווֹ כֻּלְּהוּ נְבִיאַיָּא וְחַכְמַיָּא וּמָארֵי קַבָּלָה לְגַבָּךְ, כְּסִיהֲרָא וְכוֹכְבַיָּא וּמַזָּלֵי דְּלֵית לוֹן נְהוֹרָא אֶלָּא מְשַׁמְּשָׁא.

כפי אז

משה קיבל תורה מסיני

כולם קיבלו ממשה

הנביאים

החוזים

הצדיקים

החכמים

הוא כמו אור החמה המאיר לכוכבים וללבנה

כי אין לכל הכוכבים והלבנה

אלא מה שמקבלים מהשמש

וּבְגִין דְּאִתְּמַר בָּךְ פְּנֵי מֹשֶׁה כִּפְנֵי חַמָּה. קוּם אַנְהִיר לוֹן דְּעַד דֶּאֱמֶת אַנְהִיר לוֹן, כֻּלְּהוּ הֲווֹ בַּחֲשׁוֹכָא וְלֵית לוֹן נְהוֹרָא.

בגלל זה נאמר פני משה כפני החמה

קום תאיר

קום תדליק את נשמות ישראל

קום תפתח לב כל אחד מישראל

כפי שעשית

כולם בחשיכה

אין איתנו מי יודע מה

קום עד שהאמת

תצעק

קום עד שכל ישראל יאמרו שוב

נעשה ונשמע

קום וקבור את קורח ועדתו

קום גיבור מחה את העמלק

קום משה רבינו

הגיע זמן הגאולה