הכנה להילולת הצדיק - רבי שמעון בר יוחאי זכותו הגדולה תגן עלינו ועל כל ישראל...אמן כן יהי רצון....... זוהר קדוש לכבוד התנא ראש הצדיקים רבי שמעון בר יוחאי אידרא זוטא תָּאנָא בְּהַהוּא יוֹמָא דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בָּעָא לְאִסְתַּלְּקָא מִן עָלְמָא וַהֲוָה מְסַדֵּר מִלּוֹי. אִתְכְּנָשׁוּ חַבְרַיָּא לְבֵי רִבִּי שִׁמְעוֹן. וַהֲווּ קָמֵי רִבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵיהּ וְרִבִּי אַבָּא וּשְׁאָר חַבְרַיָּא. וַהֲוָה מַלְיָא בֵיתָא. שנינו ביומו של רבי שמעון בר יוחאי שהסתלק מהעולם היה מסדר מילותיו, התכנסו החברים לבית רבי שמעון והיו לפניו: רבי אלעזר בנו רבי אבא ושאר החברים ובית היה מלא באורחים זָקִיף עֵינוֹי רִבִּי שִׁמְעוֹן וַחֲמָא דְאִתְמְלֵי בֵיתָא. בָּכָה רִבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר. בְּזִמְנָא אַחֲרָא כַּד הֲוֵינָא בְּבֵי מַרְעֵי, הֲוָה רִבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר קַמָּאי. וְעַד דְּבָרִירְנָא דּוּכְתָּאי אוֹרִיכוּ לִי עַד הַשְׁתָּא. וְכַד תַּבְנָא אַסְחַר אֶשָׁא מִקָּמָּאי וּמֵעַלְמִין לָא אִתְפְּסָק. פקח עיניו רבי שמעון וראה שמלא הבית אמר בזמן אחר, כאשר הייתי ביית חוליי - לאחר זמו המערה גופו כולו היה מלא חטטים מהעפר, מלא פצעים וייסורים, וכאש ראה אותו פנחס בן יאיר - חמו - בכה על גבו ודמעותיו נזלו על גופו של רבי שמעון ושרפו את פצעיו נזכר רבי שמעון והנה הראו לי כעת את מקומי בעולם הבא ואני ליד פנחס בן יאיר והאריכו לי חיי עד עכשיו וכאשר הייתי האש הייתה סובבת אותי ומעלי ומעולם לא פסקה אש זו השכינה ולא היה נכנס למקומי אף אדם אלא ברשותה וְלָא הֲוָה עָאל בַּר נָשׁ אֶלָּא בִרְשׁוּתָא. וְהַשְׁתָּא חֲמֵינָא דְּאִתְפְּסַק וְהָא אִתְמְלֵי בֵיתָא. עַד דַּהֲווֹ יַתְבֵי. פָּתַח עֵינוֹי רִבִּי שִׁמְעוֹן וְחָמָא מַה דְּחָמָא וְאַסְחַר אֶשָׁא בְּבֵיתָא. נָפְקוּ כֻלְּהוּ וְאִשְׁתְּאֲרוּ רִבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵיהּ וְרִבִּי אַבָּא. וּשְׁאָר חַבְרַיָּא יָתְבוּ אַבַּרָאי. וכעת, אני רואה שהאש פסקה והבית התמלא התיישבו מול רבי שמעון האורחים פתח עיניו וראה מה שראה וירדה אש שסובבה בבית מיד יצאו כולם ונשארו רבי אלעזר בנו ורבי אבא - סופר הזוהר - הוא אשר כתב את ספר הזוהר כפי שקיבל מרבי שמעון אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן לְרִבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵיהּ, פּוּק חֲזֵי אִי הָכָא רִבִּי יִצְחָק דְּאֲנָא מְעָרַבְנָא לֵיהּ. אִימָא לֵיהּ דִּיסַדֵּר מִלּוֹי וְיֵתִיב לְגַבָּאי זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ. אמר רבי שמעון לרבי אלעזר בנו לך הבא את רבי יצחק שהרי אני ערב לו אמור לו שיסדר את מילותיו כי אני והוא נפרדים מהעולם הזה היום כאשר רבי יצחק - 15 שנים קודם חזה את פטירתו, ונפרד מכולם הלך לרבי שמעון ורבי שמעון אחז בידיו ואמר לקב"ה אני צריך את רבי יצחק איתי ואביא אותו כאשר אני אבוא מיד הוסיפו לרבי יצחק עוד 15שנים והם חלפו והערב מביא את רבי יצחק... אי איא יא אפוא רבי שמעון אפוא צדיקים היכולים לעשות משעה כזה ....... קָם רִבִּי שִׁמְעוֹן וְיָתִיב וְחַיִּיךְ וְחַדֵּי. אָמַר אָן אִנּוּן חַבְרַיָּא. קָם רִבִּי אֶלְעָזָר וְאָעִיל לוֹן וְיַתְבוּ קָמֵיהּ. זָקִיף יְדוֹי רִבִּי שִׁמְעוֹן וּמְצַלֵּי צְלוֹתָא וַהֲוָה חַדֵּי וְאָמַר. אִנּוּן חַבְרַיָּא דְאִשְׁתְּכָחוּ בְבֵי אִדָּרָא יִזְדַּמְּנוּן הָכָא. נָפְקוּ כֻלְּהוּ וְאִשְׁתְּאֲרוּ רִבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵיהּ וְרִבִּי אַבָּא וְרִבִּי יְהוּדָה וְרִבִּי יוֹסֵי וְרִבִּי חִיָּיא. אַדְּהָכִי עָאל רִבִּי יִצְחָק. אָמַר לֵיהּ רִבִּי שִׁמְעוֹן כַּמָּה יֵאוֹת חוּלָקָךְ כַּמָּה חֵידוּ בָעֵי לְאִתּוֹסְפָא לָךְ בְּהָאי יוֹמָא. יָתִיב רִבִּי אַבָּא בָּתַר כִּתְפוֹי וְרִבִּי אֶלְעָזָר קָמֵיהּ. קם רבי שמעון והתיישב וחייך ונמלא שמחה ואמר אפוא כל החברים? קם רבי אלעזר והלך לקרוא להם זקף ידיו רבי שמעון נשא תפילה והיה שמח ואמר אלו החברים מהאידרא רבא ישארו כאן ניד יצאו כולם ונשארו מיד רבי אלעזר רבי אבא רבי יהודה רבי יוסי רבי חייא והגיע גם רבי יצחק זכותם הגדולה תהיה מגן ולכל ישראל אמר רבי שמעון לרבי יצחק כמה טוב חלקך כמה שמחה הוספה לך ביום ההוא יום שבו נוספו לו 15 שנות חיים התיישב רבי אבא אחר כתפו של רבי אלעזר --------- אמר רבי שמעון, כעת שעת רצון הוא ואני רוצה לעלות הלא בושה לעולם הבא ויש מילים קדושים שלא גיליתי עד עכשיו ורצוני לגלותם מול השכינה שלא יאמרו בחסרון הסתלקתי מהעולם ועד עכשיו היו טמירים בליבי להעלותם לעולם הבא וכעת אסדר אותם כאן רבי אבא יכתוב ורבי אלעזר בני, ייחד שמות קודש ושאר החברים ייחדו בילבם קם רבי אבא מאחרי כתפו וישב רבי אלעזר מלפניו אמר לו קום בני יש מישהו אחר יושב שם קם רבי אלעזר התעטף רבי שמעון וישב פתח ואמר לא המתים יהללו יה ולא כל יורדי דומה לא המתים יהללו יה כך הוא ודאי אלו הנקראים מתים הקב"ה נקרא חי והוא שורה בין החיים בין אלו שנקראים חיים ולא עם אלו הנקראים - מתים והסוף של הפסוק אומר זאת ולא כל יורדי דומה כל אלו שיורדים למקום בגיהנם הנקרא דומה ונשארים בגיהנם שונים הם אלו הנקראים חיים שהקב"ה רוצה בכבודם --------------

דף רפ''ח ע''א אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, כַּמָה שַׁנְיָא שַׁעֲתָא (דף רפ''ח ע''א) דָּא מֵאִדָּרָא. דִּבְאִדָּרָא אִזְדְּמַן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּרְתִיכוֹי. ישתבח שמו עמוד רפ"ח כל הזוהר הוא תיקון רפ"ח ניצוצות הקדושה והנה באידרא זוטא דווקא יצא עמוד רפ"ח אמר רבי שמעון כמה שונה שעה זו מהאדרא רבא שם היה הקב"ה ומרכבותיו מלאכי השמים וְהַשְׁתָּא, הָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הֵיכִי (הכא), וְאָתֵי עִם אִינּוּן צַדִּיקַיָּיא דִּבְגִּנְתָּא דְּעֵדֶן, מַה דְּלָא אִעְרָעוּ בְּאִדָּרָא. וכעת הנה הקב"ה אבל מלווה עם כל צדיקי גן עדן שלא היו באידרא וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּעֵי בִּיקָרֵיהוֹן דְּצַדִּיקַיָּיא יַתִּיר מִיקָרָא דִּילֵיהּ, כְּמָה דִּכְתִּיב בִּירָבְעָם, דְּהֲוָה מְקַטֵר וּמַפְלַח לְעֲבוֹדָה זָרָה, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אוֹרִיךְ לֵיהּ. וְכֵיוָן דְּאוֹשִׁיט יְדֵיהּ לָקֳבְלֵי דְּעִדּוֹ נְבִיאָה, אִתְיְיבַּשׁ יְדֵיהּ, דִּכְתִּיב, (מלכים א יג) וַתִּיבַשׁ יָדוֹ וְגוֹ'. והקב"ה רוצה בכבודם של הצדיקים יותר מהכבוד שלו, ככתוב בירבעם שהיה מקטר ועובד לעבודה הזרה והקב"ה האריך איתו, לא הענישו מיד אבל כששלח ידו נגד הנביא עדו התייבשה ידו ככתוב מלכים א יג) וַתִּיבַשׁ יָדוֹ וְגוֹ'. וְעַל דְּפָלַח לְעֲבוֹדָה זָרָה לָא כְּתִיב, אֶלָּא עַל דְּאוֹשִׁיט יְדֵיהּ לְעִדּוֹ נְבִיאָה. וְהַשְׁתָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּעֵי בִּיקָרָא דִּילָן, וְכֻלְּהוּ אָתָאן עִמֵּיהּ. על שעבד עבודה זרה לא כתוב שנענש אלא רק על שהושיט ידו נגד הנביא וכעת הקב"ה רוצה בכבוד שלנו לכן הביא את כל הצדיקים איתו אָמַר, הָא רַב הַמְנוּנָא סָבָא הָכָא, וְסַחֲרָנֵיהּ ע' צַדִּיקֵי גְּלִיפָן בְּעִיטְרִין, מְנַהֲרִין כָּל חַד וְחַד מִזִּיהֲרָא דְּזִיוָא דְּעַתִּיקָא קַדִּישָׁא, סְתִימָא דְּכָל סְתִימִין. אמר הנה רב המנונא סבא ומסובבים אותו 70 צדיקים מעוטרים בכתרים מאירים כל אחד ואחד מהזוהר של זיו עתיקא קדישא (אריך אניפן) פנימי לכל הפנימים הוא הכתר אריך אנפין - א"א מקור הרחמים מקור 13 מידות הרחמים תיקוני הזקן העליון וְהוּא אָתֵי לְמִשְׁמַע בְּחֶדְוָותָא, אִלֵּין מִלִּין דַּאֲנָא אֵימָא. עַד דְּהֲוָה יָתִיב, אָמַר, הָא רִבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר הָכָא, אַתְקִינוּ דּוּכְתֵּיהּ, אִזְדַּעֲזָעוּ חַבְרַיָיא דַּהֲווֹ תַּמָּן, וְקָמוּ וְיָתְבוּ בְּשִׁיפּוּלֵי בֵּיתָא והוא בא לשמוע בשמחה אלו מילים שאני אומר עד שהתיישב אמר, הנה רבי פנחס בן יאיר כאן הכינו לו מקום הזדעזעו כל החברים שהיו שם ומיד הלכו לאחור לשיפולי הבית וְרִבִּי אֶלְעָזָר וְרִבִּי אַבָּא, אִשְׁתָּאֲרוּ קַמֵּיהּ (נ''א עמיה) דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, בְּאִדָּרָא אִשְׁתֵּכַחְנָא דְּכָל חַבְרַיָיא הֲווֹ אַמְרֵי, וַאֲנָא עִמְּהוֹן. הַשְׁתָּא אֵימָא אֲנָא בִּלְחוֹדָאי, וְכֻלְּהוּ צַיְיתִין לְמִלּוּלִי, עִלָּאִין וְתַתָּאִין. זַכָּאָה חוּלָקִי יוֹמָא דֵּין. רבי אבא ורבי אלעזר נשארו לפניו אמר רבי שמעון באדרא רבא מצאנו שכל החבירם דיברו ואני איתם עכשיו רק אני מדבר לביד וכולם מקשיבים לדיבורי עליונים ותחתונים אשרי חלקי ביום הזה כיון שדיבורו של רבי שמעון היה מתקן את כל העולמות דיבור המבקע את כל הקליפות מעלה את הניצוצות מכין מלכות שדי מכין את אור הגאולה כל דיבור של רבי שמעון הוא ייחודים נוראיים והם כולם נרשמו באור אותיות הזוהר כל מי שקורא את האידרא זוטא בשפת המקור שכתב רבי אבא מפי רבי שמעון נשמתו מתחברת לייחודים הנוראים האלו והנשמה עולה ויורדת ומתקנת את כל האדם פָּתַח רִבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, (שיר השירים ז) אֲנִי לְדוֹדִי וְעָלַי תְּשׁוּקָתוֹ. כָּל יוֹמִין דְּאִתְקְטַּרְנָא בְּהַאי עָלְמָא, בְּחַד קְטִירָא אִתְקְטַּרְנָא בֵּיהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּבְגִין כָּךְ הַשְׁתָּא וְעָלַי תְּשׁוּקָתוֹ. פתח רבי שמעון ואמר (שיר השירים ז) אֲנִי לְדוֹדִי וְעָלַי תְּשׁוּקָתוֹ. כל ימי חיי שהייתי קשור לעולם הזה, בקשר אחד התקשרתי עם הקב"ה ובגלל זה ועלי תשוקותו דְּהוּא וְכָל סִיעָתָא קַדִּישָׁא דִּילֵיהּ, אָתוּ לְמִשְׁמַע בְּחֶדְוָה, מִלִּין סְתִימִין, וּשְׁבָחָא דְּעַתִּיקָא קַדִּישָׁא, סְתִימָא דְּכָל סְתִימִין, פָּרִישׁ וְאִתְפְּרַשׁ מִכֹּלָּא, וְלָא פָּרִישׁ, דְּהָא כֹּלָּא בֵּיהּ מִתְדְּבַק, וְהוּא מִתְדְּבַק בְּכֹלָּא הוּא כֹּלָּא. הוא וכל כיתות הקודש באו לשמוע בשמחה מילים פנימיות שבח של עתיקא קדישא הפנימי לכל הפנימיים המופרד והנפרד מהכל הוא הפרצוף המתוקן הוא הפרצוף המתקן ולא מפריד עצמו כולם בו נדבקים ודבוקים ממנו משתשלש כל השפע אל כל הנבראים אל כל העולמות הוא הצינור הראשון המקבל מ"אין סוף" ומעביר אל כל נברא ונברא בהשגחה פרטית מופלאה עַתִּיקָא דְּכָל עַתִּיקִין, סְתִימָא דְּכָל סְתִימִין, אִתְתְּקַן וְלָא אִתְתְּקַן. אִתְתְּקַן, בְּגִין לְקַיְּימָא כֹּלָּא. וְלָא אִתְתְּקַן, בְּגִין דְּלָא שְׁכִיחַ. עתיק לכל העתיקים ראשון הפרצופים פנימי לכל הפנימיות מושלם ולא מושלם מושלם כדי לתקן את כולם לקיים את כל הנבראים ולא מושלם כיון שאינו נמצא הוא משפיע ולא מושפע הוא רצון הרצונות נותן המתנות חינם לפי רצונו לפי זמנו ויש שאיננו מסתלק סובב פניו ואין שפע לכן כלפי הנבראים יש שהוא מושלם משלם מתקן ויש אינו מושלם אינו משפיע אינו מתקן כַּד אִתְתְּקַן, אַפִּיק ט' נְהוֹרִין, דְּלַהֲטִין מִנֵּיהּ, מִתִּקּוּנוֹי. וְאִינּוּן נְהוֹרִין מִנֵּיהּ, מִתְנַהֲרִין וּמִתְלַהֲטִין, וְאָזְלִין וּמִתְפַּשְׁטִין לְכָל עִיבָר. כְּבוּצִינָא דְּאִתְפַּשְּׁטִין (דמתפשטין) מִנֵּיהּ נְהוֹרִין לְכָל עִיבָר. כאשר הוא משפיע מוציא 9 אורות שלוהטים ממנו מהתיקון שלו הוא תיקון הזקן העליון ומאירים מהזקן ומתלהטים ומתפשטים ויורדים לכל הכיוונים כמו נר שממנו מתפשט אור לכל הכיוונים וְאִינּוּן נְהוֹרִין דְּמִתְפַּשְּׁטִין, כַּד יִקְרְבוּן לְמִנְדַּע לוֹן, לָא שְׁכִיחַ אֶלָּא בּוּצִינָא בִּלְחוֹדוֹי. כַּךְ הוּא עַתִּיקָא קַדִּישָׁא, (הוא) בּוּצִינָא עִלָּאָה, סְתִימָא דְּכָל סְתִימִין. וְלָא שְׁכִיחַ בַּר אִינּוּן נְהוֹרִין דְּמִתְפָּשְּׁטָן, דְּמִתְגַּלְּיָין, וּטְמִירָן. וְאִינּוּן אִקְרוּן שְׁמָא קַדִּישָׁא. וּבְגִין כָּךְ כֹּלָּא חַד. ואלו האורות שמתפשטים כאשר מתקרבים לדעת אותם לא נמצא אלא נר אחד מקור כל האורות כך הוא עתיקא קדישא אריך אנפין הנר העליון פנימי לכל ולא נמצא אלא רק האורות שמתפשטים כיון שהוא פנימי לכל האור הוא מקור האור אבל המקור מכוסה רק אורו נגלה והם נקראים השם הקדוש שם הויה במילוי יודין יוד הי ויו הי - שם ע"ב הקדוש ולכן הוא והאורות כולם אחד הם ---------