פרשת השבוע מאת כבוד הרב המקובל והצדיק רבי ניסים פרץ שליט"א ראש מוסדות "בית – אל" בבני ברק.
פרשת צו ויקרא פרק ו (ב) צַו אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו לֵאמֹר זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה עַל הַמִּזְבֵּחַ כָּל הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ:רש"י על ויקרא פרק ו פסוק ב (ב) צו את אהרן - [ת"כ] אין צו אלא לשון זרוז מיד, ולדורות, אמר רבי שמעון (בר-יוחאי) ביותר צריך הכתוב לזרז במקום שיש בו חסרון כיס: אף על פי שהתורה מדברת בצו את אהרון ובניו, אנחנו בכלל אהרן ובניו התורה היא נצחית וכל פסוק בה קשור לכל אדם בכל דור ודור..ועוד מביא רש"י: זאת תורת העולה וגו" - הרי הענין הזה בא ללמד על הקטר חלבים ואיברים שיהא כשר כל הלילה וללמד על הפסולין איזה אם עלה ירד ואיזה אם עלה לא ירד שכל תורה לרבות הוא בא לומר תורה אחת לכל העולים:
נראה שהפסוק הזה ירמוז על ענין גדול שאינו נמצא כל כך בספרי הפוסקים הפשטנים הוא ענין מיוחד שכתוב בזוהר הקדוש ומבורר היטב בספרי האר"י הקדוש והרש"ש: חכמים תיקנו לנו תפילות כנגד קורבנות:קורבן תמיד של שחר כנגדהתפילת שחרית, של בין הערביים – כנגדה תפילת מנחה, וערבית בצאת הכוכבים בסוף היום, נמצא שכל התפילות הם ביום, חושב אדם שסיים עבודתו, שיכול ללכת לישון עד הבוקר. באה התורה הקדושה ואומרת מה עם כל הלילה? " זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה עַל הַמִּזְבֵּחַ כָּל הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר", הזוהר מביא מאמרים רבים המזהירים את האדם: אוי לו לאדם שישן על מיטתו כל הלילה, איך יכול אדם לישון בלילה שהקב"ה בשעה זו צועק "אוי לי שהחרבתי את ביתי, אוי לי שהגליתי את בניי", איך אדם יכול לישון כאשר הצעקה של הקב"ה נשמעת בכל העולמות, לקום לצעוק עם השם! הוא תיקון חצות, אחרי קריאת שמע על המיטה הפועל בחצות הלילה כפי התפילות שהשחרית יש קריאת שמע, וכוחה פועל גם על מנחה וקריאת שמע בתפילת ערבית, כך גם תיקון חצות שאליו קשורה קריאת שמע על המיטה. ואחרי שקם האדם ואמר תיקון חצות. איך תחזור למיטה? " עַל הַמִּזְבֵּחַ כָּל הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר" למד תורה כל הלילה, עבור השכינה הקדושה היא יורדת לגלות היא בחשיכה, היא בצער! תאיר לה בתורה ואז יתקיים בך "אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה:, כאשר היא תעלה בשחר אתה תעלה איתה, השכינה מתחברת אל האדם וחוט של חסד נמשך עליו, אין מעלה גדולה כמו מעלתו של אדם שקם בלילה, לתיקון חצות, ללמוד תורה, ברכתו ברכה,"זה אדמו"ר גדול", הוא מגיע למעלה גדולה מאוד. אז מדוע צריך לזרז את האדם בעבודה הזו? כיון שהיא עבודה קשה מאוד, לקום ממיטה חמה, עייף, ואז גם שואל אם אני אלמד כל הלילה מה יהיה בכל היום איך אעבוד? איך אלמד?, מי יקבל אותי? את כל הכוחות נתתי לשכינה בלילה, אומר לו רבי שמעון "ביותר צריך הכתוב לזרז במקום שיש חסרון כיס", הזוהר אומר שכל מזונותיו של האדם העוסק בתורה בלילה מובטחים, הוא לא צריך לדאוג, כל העולם ניזון בזכות לומדי הלילה כל השפע של העולם יורד בזכות האדם הזה...
בלילה ההוא נדדה שנת המלך, המלך במגילה הוא הקב"ה. בשיא המתח של המגילה כאשר הגיע לסוף האיגרות נשלחו ונקבע התאריך שקבע המן להשמיד ולאבד, תיכנן הכל יחד עם זרש אישתו ורוב בניו, והנה בלילה ההוא ראה שיכולה התוכנית להתקלקל בגלל מרדכי, ובלילה ההוא נדדה שנת המלך, מי נידד את השינה של המלך? כשאתה מניח תפילין, אתה גורם שהקב"ה יניח תפילין, מי גרם שהקב"ה לא "ישן" שלא ימשכו מוחין, היה יהודי שלא נתן לקב"ה לישון כביכול, עורר רחמים על ישראל, מה היה?
מרדכי לאחר שנודע לו גזירת המן, עוסק בלבישת שק, אוסף תינוקות של בית רבן לעורר רחמים, והוא מגיע לביתו ולא מוצא את אשתו, אסתר המלכה לא בבית, עד אותם ימים היה דואג לכל מחסור הבית, היא בנתה בית מקדש בבית כל כבודה בת מלך פנימה, יהודי צריך שאישה תמצא את החיים האמיתיים שלה בתוך ביתה בתוך בית המקדש הקטן שלה, תבשל, תנקה, תכבס כמו הכהנים בבית המקדש, כיון שמרדכי לא הגיע אותו בוקר הייתה חייבת לצאת להביא אוכל, ועבדי אחשורוש מחפשים נערה – בת שמונים שנים הייתה, וגם ירקרוקת, מה מצאו בה?, אלא הקב"ה מצא בה את האשה הכשרה והמתאימה שיתגלגל נס על ידה, מה הבעיה להלביש אותה בחוט של חסד, ומרדכי הבין שהקב"ה מכין תרופה למכה, וכאשר הגיעו האיגרות אמר לה להכנס למלך ולבקש על עם ישראל, אמרה לו אי אפשר הוא לא הזמין אותי, אני מסכנת את נפשי, אמר לה מה עם נפשות כל ישראל, רק לצורך זה נבחרת, אמרה לו אני מוכנה אבל צריך להסיר הקטרוג של סעודת אחשורוש האוכל הזה היין הזה שהכניסו לגופם, נוצרה קליפה המקטרגת, איך אני יכולה לבוא לפני המלך, שאל אותה מה עושים, אמרה לו צומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלושה ימים – לדברי האר"י, שלושה ימי צום רצופים הם כמו ארבעים ימי תענית רגילה, כמו שארבעים יום זה יצירת הולד, מוליד מציאות חדשה, גם כאן שלושה ימים רצופים כמו ארבעים יום של מציאות חדשה יוציא מהם את כל האכילה והשתיה של אותה סעודה, אמר לה, עוד מעט "ליל הסדר" נעשה את התענית אחר "ליל הסדר", אמרה לו אז אני אכנס לפני המלך אחרי ליל הסדר, אמר לה מרדכי אי אפשר הגזירה קיימת את חייבת היום להכנס, אמרה לו אם כך תתחילו את הצום היום, מיד – ויעבור מרדכי – עבר על דבר תורה, ביטל ליל הסדר, אז מי גרם שנדדה שנת המלך? – הקב"ה וכל חיילתיו והמלאכים עם כל הצדיקים, מחכים לקילוס של יציאת מצרים, ליל הסדר, והנה כל בתי ישראל חשוכים, לבושי שק, תענית ובכי,אין ארבע כוסות אין הגדה, הוא עורר את הקב"ה לראות מעלתם של ישראל, מיד הקב"ה, כל יכול, המשיך הארה עצומה שעליה אומר האר"י שאין כמוה לא בשבת ולא בחגים ואפילו לא ביום הכיפורים – שעת הנעילה שהיא הארה ענקית היא רק כ- פורים, ומרדכי יוצא מלפני המלך, הוא אור הפנימי של התורה יסוד אבא, המגילה היא גילוי של הספר תורה הגנוז, הגילוי שיש בפורים הוא גילוי שאין כדוגמתו, התורה של מרדכי, שחזרו לקבל את התורה מידי מרדכי בשמחה לא באונס, האיגרת של פורים יוצאת מהמלכות וכשהיא יוצאת ומתגלית כל העולם הוא כמגדל קלפים הכל נופל מפניה. חז"ל אומרים חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי. חייב אדם להתבסם ביין עד דלא ידע, מה מתגלה בפורים? – רישא דלא אתידע, מגילה היא גימטריה שלוש הויות, שהם שלוש ראשים ומתוכם רישא דלא אתידע, הם בוקעים את כל העולמות ומגיעים עד המלכות ויוצאים בגילוי, י"ג הוויות ע"ב שהם גימטריה מרדכי ואסתר בדיוק, מרדכי ואסתר גילו מה שלא התגלה, אור זה כל כך גדול שאין האדם מסוגל לעמוד באור הזה, לכן תן לגוף שישתה עד שלא ידע כדי שהאור של רישא דלא אתידע יכנס לגוף ויאיר את הנשמה, אומר רבינו האר"י שהנס הזה חוזר כל שנה בכל דור, אפילו אחר שיבנה בית המקדש ימשיך האור הזה, פנימיות התורה, יסוד אבא, הוא משה רבינו הגלוי..אומר רבינו "החיד"א", (יום פטירתו י"א באדר), אין לך יום הראוי לגאולה כמו פורים, אחת הסיבות של הגלות היא שלא ברכו על התורה, לא חיבבו את התורה ובפורים כולם קוראים בתורה בשמחה היא המגילה, ועוד הייתה שנאת חינם ובפורים שולחים משלוחי מנות איש לרעהו אהבת חינם, לא נתנו צדקה, ובפורים מתנות לאביונים, בפורים מתקנים את כל החטאים שבגללן נחרב הבית ולכן הוא היום המתאים לגאולה, בעזרת השם, במהרה בימינו אמן.
זֹאת תּוֹרַת הָעוֹלָה וְגוֹ". רִבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח וְאָמַר, (תהלים לו) צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל מִשְׁפָּטֶיךָ תְּהוֹם רַבָּה וְגוֹ", (פקודי רל""ח ע""ב ושם מוגה) הַאי קְרָא אוֹקִימְנָא לֵיהּ וְאִתְּמַר, תָּא חֲזֵי, הַאי עוֹלָה, סְלִיקוּ וּקְשִׁירוּ דִכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לְעֵילָּא, וְדִבּוּקָא דִּילָהּ בְּגוֹ עָלְמָא דְּאָתֵי, לְמֶהֱוִי כֹּלָּא חַד, בְּקִשּׁוּרָא חֲדָא, בְּחִידוּ. וּבְגִין דְּסַלְּקָא לְעֵילָּא לְעֵילָּא, כְּתִיב זֹאת תּוֹרַת, רָזָא דְּכַר וְנוּקְבָּא כַּחֲדָא, תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָּב, וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, לְסַלְּקָא בַּחֲבִיבוּתָא. כַּד אִתְּעַר סִטְרָא דְּצָפוֹן, כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא דִּכְתִּיב, (שער השירים ב) שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי, כְּדֵין אִיהִי סַלְּקָא בַּחֲבִיבוּתָא, וְאִתְעַטְּרָא בִּימִינָא, וְאִתְחַבְּרָא בְּאֶמְצָעִיתָא, וְאִתְנְהִיר כֹּלָּא מֵרָזָא דְּקֹדֶשׁ הַקֳדָשִׁים, וְדָא מִגּוֹ דְּרָזָא דְּאָדָם, בִּרְעוּ דְּכַהֲנָא, וּבִצְלוֹתָא, וּבְשִׁירָתָא תרגום: זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה וְגוֹ". רַבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח וְאָמַר, צִדְקָתְךְ כְּהַרְרֵי אֵל מִשְׁפָּטֶיךְ תְּהוֹם רַבָּה וְגוֹ". הַפָּסוּק הַזֶּה פֵּרַשְׁנוּהוּ וְנִתְבָּאֵר. בֹּא רְאֵה, הָעוֹלָה הַזּוֹ מַעֲלָה וְקוֹשֶׁרֶת אֶת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לְמַעְלָה, וְהַדְּבֵקוּת שֶׁלָּהּ בְּתוֹךְ הָעוֹלָם הַבָּא לִהְיוֹת הַכֹּל אֶחָד בְּקֶשֶׁר אֶחָד, בְּשִׂמְחָה. וּמִשּׁוּם שֶׁעוֹלָה לְמַעְלָה לְמַעְלָה, כָּתוּב זֹּאת תּוֹרַת, סוֹד שֶׁל זָכָר וּנְקֵבָה יַחַד, תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה לַעֲלוֹת בַּחֲבִיבוּת. כְּשֶׁמִּתְעוֹרֶרֶת רוּחַ צָפוֹן, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּהוּ שֶׁכָּתוּב שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי, אֲזַי הִיא עוֹלָה בַּחֲבִיבוּת, וּמִתְעַטֶּרֶת בְּיָמִין, וּמִתְחַבֶּרֶת עִם הָאֶמְצָעִי, וְהַכֹּל מֵאִיר מִסּוֹד שֶׁל קֹדֶשׁ הַקְּדָשִׁים, וְזֶה מִתּוֹךְ סוֹד שֶׁל אָדָם, בִּרְצוֹן הַכֹּהֵן וּבִתְפִלָּה וּבְשִׁירָה. הסבר: העולה היא השכינה, שבכל מקום המופיע "זאת" הכוונה לשכינה הקדושה, אומר הזוהר כי עיקר עבודת הקורבנות היא לעלות את עולת התמיד, השכינה הקדושה למקומה, וזאת ע"י הכהנים, משמע קורבנות, ובאין מקדש הקורבנות הם משם השורש "התקרבות" לקב"ה, לתורה ולמצוותיה, ועיקר הוא התפילה כאשר אדם מתכוון בתפילתו לשכינה הקדושה, לכנסת ישראל וכל תשע עשרה הברכות הם עבורה הרי הוא מקיים את העלייה בסוד אדם: שלוש ברכות ראשונות הם לצורך קבלת שלוש ראשונות שהם חכמה (אברהם), בינה (יצחק) ותפארת (יעקב), ובניית המלכות עד למילת "באהבה", שאז צריך למסור נפשו על קדושת השם ולקבל ארבע מיתות בית דין, בכוח מסירות נפש זו עולה המלכות להתחבר עם בעלה בתחילה בסוד שמאלו תחת ראשי ואח"כ וימינו תחבקני, ובכוח עלייתה יכול המתפלל לעלות איתה עוד ניצוצות קדושה בכח "מחייה המתים", אלו הם הניצוצות שהם נופלים ואתה סומך אותם הם חיים ואתה מכלכל אותם, הם חולים ואתה מרפא אותם הם אסורים ואתה מתיר אותם והברכות הבאות שהם: חונן הדעת שהשם יתן כח בדעת להשפיע את השפע לניצוצות לעלות, ולאחריה, ברוצה בתשובה, הניצוץ נפל למטה בכח עוון כלשהו שהקב"ה יקבל את תשובתו, וזה חנון המרבה לסלוח, ואחר הסליחה גאולה, ולאחר שנגאלו הניצוצות צריכים רפואה כי היו במקום שנקרא מחלה, ולאחריו ברכה שלא יפלו שוב וזה מברך השנים, ולאחר מכיר טובה וגם הם מבקשים שהקב"ה יאסוף את כל הניצוצות שנמצאות בקליפה וזה מקבץ נדחי ישראל, ומבקשים שרק הקב"ה ימלוך עלינו ועליהם ויכרית את כל הסטרא אחרא, ויבנה ירושלים ויצמיח את משיח צדקנו, וכל זאת בכח שמיעת תפילתנו וקבלתה, ובניית בית המקדש, על כל זאת אנחנו מודים, ואחרי כל התפילה הזאת, שים שלום השלום הוא החיבור של כל עולמות הקדושה מראש כל המדרגות עד אחרון הקדושים כולם מחוברים חיבור נצחי ומתמיד כאדם אחד קדוש ישראל שמו.
הקדמת ספר הזוהר דף ב" פָּתַח רִבִּי שִׁמְעוֹן בְּפִקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא. וְאָמַר פִּקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא דְּיָהַב קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל כֻּלְהוּ בְּאוֹרַיְיתָא בְּאֹרַח כְּלַל כְּתִיבֵי: פתח רבי שמעון במצוות התורה ואמר שכל המצוות שניצנו לישראל על ידי הקב"ה כתובים באופן כללי בתורה בְּרִאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים. הֲדָא הִיא פִּקּוּדָא קַדְמָאָ""ה דְּכֹלָּא. וְאִקְרֵי פִּקּוּדָא דָא יִרְאַת ה" דְּאִקְרֵי רֵאשִׁית. בראשית ברא אלהים היא המצוה הראשונה בנגזרת מהמילה בראשית כתוב ראשית חכמה יראת ה" היראה קודמת לכל המצוות יִרְאַת יְיָ רֵאשִׁית דַּעַת. בְּגִין דְּמִלָּה דָא רֵאשִׁית אִקְרֵי. וְדָא אִיהִי תַּרְעָא לְאָעָלָא גוֹ מְהֵימְנוּתָא. וְעַל פִּקּוּדָא דָא אִתְקְיַּים כָּל עָלְמָא. יראת ה" ראשית דעת כיון שהמילה ראשית נקראית הוא השער לעלות בסוד האמונה ועל מצוה זו קיים כל העולם בסוד דעת היא ראש של זעיר אנפין דרך דעת חדרים ימלאו כל השפע יורד מהדעת ולכן אמר שעל מצוה זו קיים כל העולם לירה את ה" יתברך ליראה יִרְאָה אִתְפְּרַשׁ לִתְלַת סִטְרִין. תְּרֵין מִנַּיְיהוּ לֵית בְּהוּ עִיקָרָא כְּדְקָא יְאוּת, וְחַד עִיקָּרָא דְּיִרְאָה. יראה יש בה שלוש דרכים שתיים מהן אינן עיקריות ואחת עיקרית אִית בַּר נַשׁ דְּדָחִיל מקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּגִין דְּיֵיחוֹן בְּנוֹהִּי וְלָא יְמוּתוּן. אוֹ דָּחִיל מֵעוֹנְשָׁא דְּגוּפֵיהּ אוֹ דְּמָמוֹנֵיהּ. וְעַל דָּא דָּחִיל לֵיהּ תָּדִיר. אִשְׁתְּכַח יִרְאָה דְּאִיהוּ דָּחִיל לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא שָׁוֵי לְעִקְּרָא יש אדם ירא מהקב"ה כדי שיחון את בניו שלא יקרה שום דבר לילדיו או חושש לבריאותו או ממונו וזו לא יראה קבועה ולא יראה עיקרית זו יראה בשביל להרוויח משהו או להמנע ממכות זו יראה של העולם הזה היראה השניה אִית בַּר נָשׁ דְּדָחִיל מִן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּגִין דְּדָחִיל מֵעוֹנָשָׁא דְּהַהוּא עָלְמָא וְעוֹנָשָׁא דְּגֵיהִנֹּם. תְּרֵין אִלֵּין לָאו עִיקָּרָא דְּיִרְאָה אִנּוּן וְשָׁרְשָׁא דִילֵיהּ. היא יראה גם לעולם הבא שלא יקבל עונשי גיהנם אלו הן יראות נפולות יראה שאין בה כבוד למלך יִרְאָ""ה דְּאִיהִי עִקָּרָא, לְמִדְחַל בַּר נָשׁ לְמָארֵיהּ בְּגִין דְּאִיהוּ רַב וְשַׁלִּיט עִקָּרָא וְשָׁרְשָׁא דְּכָל עָלְמִין וְכֹלָּא קַמֵּיהּ כְּלָא חֲשִׁיבִין ........... יראה האמיתית היא שהאדם ירא מפני כבודו של הקב"ה שהו השליט והוא העיקר והוא השורש לכל הנבראים ועל העולמות וכולם כלפיו אינם כלום הוא המציאות ואין מציאות מלבדו יתברך כְּמָה דְּאִתְּמָר (דניאל ד) וְכָל דָּיְירֵי אַרְעָא כְּלָא חֲשִׁיבִין. וּלְשַׁוְאָה רְעוּתֵיהּ בְּהַהוּא אֲתַר דְּאִקְרֵי (נ""א ב) יִרְאָה. כמו שנאמר בספר דניאל כל הדיירים - הנבראים לא חשובים לכן כל ענין היראה הוא לרצות להגיע למציאות הזו של יראת השם ללא נגיעות ללא פחדים אישיים ללא רצון לפרס או חשש מעונש בָּכָה רִבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר וַוי אִי אֵימָא וַוי אִי לָא אֵימָא. אִי אֵימָא יִנְדְּעוּן חַיָּיבִין הֵיךְ יִפְלְחוּן לְמָארֵיהוֹן בכה רבי שמעון בר יוחאי ואמר אוי אוי אם לא אומר אם אומר אפילו הרשעים ידעו איך לעבוד את הקב"ה אִי לָא אֵימָא יֹאבְדוּן חַבְרַיָּיא מִלָּה דָא ואם לא אומר אפילו החברים - הצדיקים ילכו לאיבוד בְּאֲתַר דְּיִרְאָה קַדִּישָׁא שָׁרֵי, מִלְּרַע אִית יִרְאָה רָעָה דְּלָקֵי וּמָחֵי וּמְקַטְרֵג וְאִיהִי רְצוּעָה לְאַלְקָאָה חַיָּיבַיָּא יש יראה מצד הקדושה שזו היראה הראויה ויש יראה שמגיעה מצד הרשעה הרוע היא רצועה להלקות את הרשעים וּמָאן דְּדָחִיל בְּגִין עוֹנֶשׁ דְּמַלְקְיוּתָא וְקִטְרוּגָא כְּמָה דְאִתְּמָר. לָא שַׁרְיָא עֲלֵיהּ הַהִיא יִרְאַת ה" דְּאִיקְרֵי יִרְאַת ה" לְחַיִּים. ומי שירא בגלל העונש והיסורים זו סיבת עבודתו את השם לא שורה עליו קדושה כי עיקר עבודת השם היא בשמחה ללא פחד אין פחד כי יראת ה" מאהבה וכבוד מוסיפה חיות - חיים, שמחה, קדושה, מוחין וּבְגִין כַּךְ אֲתַר דְּאִקְרֵי יִרְאַת ה" רֵאשִׁית דַּעַת אִקְרֵי. וְעַל דָא אִתְכְּלִיל הָכָא פִּקּוּדָא דָּא. וְדָא עִקָּרָא וִיסוֹדָא לְכָל שְׁאָר פִּקּוּדִין דְּאוֹרַיְיתָא ובגלל זה, המקום שנקרא יראת ה" ראשית דעת שזהו מקום הורדת השפע של שמחה, חיים, קדושה, מוחין ומשם לקיים את המצוות לא מפחד הקליפות והערב רב הם לא קיימים באמת הם רק דמיון להפרעות עיקר העבודה היא מתוך הקדושה מתוך ידיעת השם יתברך והמלכתו מתוך יראתו ואהבתו אז מתקבלת קדושה שמחה אהבת חינם ואין פחדים וחרדות מָאן דְּנָטִיר יִרְאָה (דא) נָטִיר כֹּלָּא. לָא נָטִיר יִרְאָה לָא נָטִיר פִּקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא, דְּהָא דָא תַּרְעָא דְכֹלָּא. ומי ששומר על יראה כזו שומר על כל מצוות התורה כי עושה הכל בחשק ובאהבה במסירות נפש מתוך ידיעת התכלית לא מתוך הבהמה שבתוכנו המבקשת את החיים (המוות) שהעולם הזה יכול להציע לנו כי בעולם הזה מתים אין אף אחד שנותר לנצח בעולם המוות לכן בית הקברות - נקרא בית החיים משם עולים לחיים לכן עולם הבא נקרא עולם האמת כי העולם הזה עולם השקר הדמיון לָא נָטִיר יִרְאָה לָא נָטִיר פִּקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא, דְּהָא דָא תַּרְעָא דְכֹלָּא. וּבְגִין כַּךְ כְּתִיב בְּרֵאשִׁית דְּאִיהִי יִרְאָה ואם אין בו את היראה הזו לא ישמור מצוות התורה כי הם נטל הם כרח כי היראה הזו נקראית מצוה ראשונה מצוה גוררת מצוה על ידי מצוות היראה של הקדושה מקבלים כוחות רצון סיוע של הקב"ה בקיום מצוות נוספות באהבה ובשמחה וּבְגִין כַּךְ כְּתִיב בְּרֵאשִׁית דְּאִיהִי יִרְאָה, בָּרָא אֱלהִים אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ. וזה בראשית ברא את השמים ואת הארץ על ידי היראה הזו יש בריאה חדשה יש שמים תכולים ויש ארץ פורחת ואם לא דְּמָאן דְּעֲבַר עַל דָּא עֲבַר עַל פִּקּוּדֵי דְאוֹרַיְיתָא. וְעוֹנְשָׁא דְּמָאן דְּעֲבַר עַל דָּא הַאי רְצוּעָה רָעָה אַלְקֵי לֵיהּ. וְהַיְינוּ וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים. הָא אִלֵּין אַרְבַּע עוֹנָשִׁין לְאַעֲנָשָׁא בְּהוֹן חַיָּיבַיָּא. שלא מקיים מצוות התורה זוהי הרצועה של השפחה הרעה והארץ היתה תהו ובהו וחושך על פני תהום ורוח אלהים החיים שלו תהו ובהו אין לו יום ואין לו לילה חייו חשוכים חסרים על פי תהום תהום אותיות = המות ורוח אלהים היא רוח הדין המנשבת על פניו כל הזמן כי אין לו יראה אמיתית יש לו יראה נפולה המפילה אותו הפל את עצמך על הקב"ה הכנע את עצמך לקב"ה השפל את כבודך עבור כבודו של הקב"ה קיים את מצוות התורה בשמחה ולא בתחושה של נטל ומשא הָא אִלֵּין אַרְבַּע עוֹנָשִׁין לְאַעֲנָשָׁא בְּהוֹן חַיָּיבַיָּא. אלו הם העונשים כל אדם צריך להתבונן מדוע באים אליו ייסורים בין של בריאות פרנסה זיווג זש"ק מחלוקות כעס פנימי וכו" הם המלקות השפחה קיבלה את האדם לרשותה כאשר אין לו יראת השם אז היא מנהלת את חייו יש מלכות השם יתברך כולה אהבה ושלום ושמחה ואחווה ולא חסר לאדם מאומה מצרכיו זוהי מלכותא קדישא כאשר האדם מכניס את עצמו תחת המלכות הקדושה על ידימסירות נפש על ידי קיום המצוות לימוד התורה אהבת חינם עשיית חסדים וממליך את הקב"ה ללא רצון לשכר או לפרס כפי שאמרו כעבד המשמש את רבו אזי מלכת הקודש שולטת בך ואם לא אז השפחה שירשה את הגבירה שולטת והיא אכזרית היא נחש תֹּהוּ דָּא חֶנֶק, דִּכְתִיב, (ישעיה לה) קַו תֹּהוּ (זכריה ב) חֶבֶל מִדָּה. בֹּהוּ דָּא סְקִילָה, אַבְנִין דִּמְשׁוּקָעִין גּוֹ תְּהוֹמָא רַבָּא לְעוֹנְשָׁא דְּחַיָּיבַיָּא היא מעבירה את הדם החוטא בחטא של יראה נפולה ארבע מיתות בית דין בחייו וּכְתִיב לְבָתַר יִרְאָה, רֵאשִׁית, דְּאִיהִי כְּלָלָא דְּכֹלָּא. מִכָּאן וָהָלְאָה שְׁאָר פִּקּוּדִין דְּאוֹרַיְיתָא. לכן לימד אותנו התנא הקדוש יראת היא ראשית חכמה יראת השם מאהבה מכבוד מהכנעה
ומכאן יעבור לשאר המצוות
הקדמת ספרהזוהר דף יב פִּקּוּדָא תִּנְיָינָא דָּא אִיהִי פִּקּוּדָא. דְּפִקּוּדָא דְּיִרְאָה אִתְאַחֲדַת בָּהּ וְלָא נַפְקָא מִינָהּ לְעָלְמִין. וְאִיהִי אַהֲבָ""ה. המצוה הראשונה היא יראה אומר רשב"י המצוה השניה היא אהבה ואהבת את ה" אלהיך זו קשורה בזו ולא נפרדות לעולם יראה - אימא - נקבה אהבה - אבא - זכר חדא שריין וחדא נפקן יצאו יחד ונמצאים תמיד יחד בכל לבבך למה ריבוי היה אמר בכל ליבך בשתי בתי הלב ביצר הטוב וביצר הרע אִיהִי אַהֲבָ""ה. לְמִרְחַם בַּר נָשׁ לְמָארֵיהּ רְחִימוּ שְׁלִים. וּמָאן אִיהוּ רְחִימוּ שְׁלִים. אהבה לאהוב את הקב"ה אהבה שלימה ומהי אהבה שלימה ? דָּא אַהֲבָה רַבָּה דִּכְתִיב, (בראשית יז) הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים שְׁלִים בִּרְחִימוּתָא זוהי אהבה גדולה הממלאה את כל חללי הראש והלב בטוב וברע ומכל מאודי ולבבי כפי שאמר לאברהם אברהם אוהבי התהלך לפני והיה תמים מלשון שלם שלימות מוחלטת של אהבה אין הפכים אין אהבה בתנאי ש............... אהבה גם כאשר באים ייסורים אהבה גם כאשר חסר אהבה גם כאשר מלא ללא תנאי וְדָא הוּא דִכְתִיב וַיֹּאמֶר אֱלהִים יְהִי אוֹר דָּא רְחִימוּ שְׁלֵימוּתָא דְּאִקְרֵי (פקודי רנ""ד ב) אַהֲבָה רַבָּה. וְהָכָא אִיהוּ פִּקּוּדָא לְמִרְחַם בַּר נָשׁ לְמָארֵיהּ כְּדְקָא יְאוּת. וזה שכתוב ויאמר אלהים יהי אור זוהי אהבה שלימה אור מלשון מוחין - שפע הקב"ה מחפש ליתן שפע צריך כלי המחזיק את השפע מהו ? אהבה כבוד הרב אם אדם עובד את השם מאהבה זו ברור אבל אם מישהו עושה את עבודת השם מיראה ופחות מאהבה יש משהו חסר אמרנו קודם יראת השם מכבוד לא מפחד יראה ואהבה מתקשרים יחד הם לא נפרדים אתה מכבד את הקב"ה אתה ירא מלעבור על חוקיו אתה אוהב אותו זו מתנה ענקית לאהוב את הקב"ה כאשר אתה אוהב אבא או אבא או שניהם לבסוף הם עוזבים כי אבי ואימי עזובוני וה" יאספני הם לא קובעים בעולם הזה קבועים הם הולכים לעולמם אחרי 120 ואילו הקב"ה היחיד שהוא קבוע תדיר תמיד נמצא ושומע ועוזר ומגן ומשלים חסרוני ומראה לי אהבה בחזרה וממלא אותי וחיי, הוא הקבוע היחידי הכל משתנה חוץ ממנו יתברך אני אומר ה" לא שניתי לא השתניתי לכן זו זכות גדולה להדבק אל השם יתברך באהבה אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, אַבָּא, רְחִימְתָּא בִּשְׁלִימוּ אֲנָא שְׁמַעְנָא בֵּיהּ. אָמַר לֵיהּ אֵימָא בְּרִי קַמֵּי דְּרִבִּי פִּינְחָס דְּהָא אִיהוּ בְּהַאי דַרְגָא קָאִים. אמר רבי אלעזר אבא אהבה של שלימות אני שמעתי אמר לו דבר בני אמר לו רבי פינחס בן יאיר - תנא גדול וחשוב הוא היה בזו הדרגה עומד אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, אַבָּא, רְחִימְתָּא בִּשְׁלִימוּ אֲנָא שְׁמַעְנָא בֵּיהּ. אָמַר לֵיהּ אֵימָא בְּרִי קַמֵּי דְּרִבִּי פִּינְחָס דְּהָא אִיהוּ בְּהַאי דַרְגָא קָאִים. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר אַהֲבָה רַבָּה הַיְינוּ אַהֲבָה שְׁלֵימְתָּא בִּשְׁלִימוּ דִּתְרֵין סִטְרִין, וְאִי לָא אִתְכְּלִיל בִּתְרֵין סִטְרִין לָאו (דף יב ע""א) אִיהוּ אַהֲבָה כְּדְקָא יָאוֹת בִּשְׁלִימוּ. שאמר אהבה אמיתית ושלימה היא שעומדת בשני הצדדים ואם היא לא כלולה משני הצדדים חסדים וגבורות היא אהבה לא שלימה כיון שאהבה אינה תלויה בדבר בין אם מושא האהבה הוא בגבורות או בחסדים שניהם כלולים באהבה על ידי חיבור ימין ושמאל התכללות מתקיימת שלימות האהבה כפי זכר ונקבה כפי מורה ותלמיד המעבירים זה לזה מבלי שיחסירו זה מזה זו מהות האהבה היא אינה ניתנה או לקיחה היא התכללות להכיל את האהוב ואת כל מה שהוא כפי את הבורא להכיל את חוקיו ואת מצוותיו ואת השפע את כל מה שהבורא בשבילך להכיל אותו בתוכך להשכין אותו בליבך ועשו לי משכן ןשכנתי בתוכם וְעַל דָּא תָּנִינָן בִּתְרֵין סִטְרִין אִתְפְּרַשׁ אַהֲבָה רְחִימוּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא ועוד מפרש סוגי אהבה אִית מָאן דְּרָחִים לֵיהּ מִגּוֹ דְּאִית לֵיהּ עוּתָרָא, אוֹרְכָּא דְּיוֹמִין, בְּנִין סַחֲרָנֵיהּ, שַׁלִּיט עַל שַׂנְאוֹי, אָרְחוֹי מִתְתַּקְּנָן לֵיהּ, וּמִגוֹ כָּךְ רָחִים לֵיהּ. יש מי שאוהב את הקב"ה שיש לו עושר חיים ארוכים בנים מוצלחים שולט על שונאיו דרכיו מתוקנות מתוך כך אוהב את הקב"ה ואם? וְאִי לְהַאי יְהֵא בְּהִפּוּכָא וִיהַדַּר עֲלֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא גִּלְגּוּלָא דְּדִינָא קַשְׁיָא, יְהֵא שַׂנְיָא לֵיהּ וְלָא יִרְחֵם לֵיהּ כְּלָל. וּבְגִין כָּךְ רְחִימוּ דָא לָאו אִיהוּ אַהֲבָה דְּאִית לֵיהּ עִקָּרָא לפתע יתהפך הכל ויבואו עליו דינים קשים וילקח עושרו ובריאותו לפתי יהיה שונא את הקב"ה זו לא אהבה זה אינטרס זו אהבת בצע אהבה עצמית רְחִימוּ דְּאִקְרֵי שְׁלִים הַהוּא דְּהֲוֵי בִּתְרֵין סִטְרִין בֵּין בְּדִינָא בֵּין בְּטִיבוּ אהבה שלימה היא בשני צידיה בטוב וברע ביתרון ובחסרון ואהבת את ה" אלהיך בכל לבבך בכל נפשך ובכל מאודך בנים פרנסה חיים גם אם יקח לך את אחד או את שלושתם תאהב אותו וגם אם יתן לך אחד או את שלושתם תאהב אותו וְעַל דָּא אוֹר דְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית נָפַק וּלְבָתַר אִגְנִיז. כַּד אִגְנִיז נָפַק דִּינָא קַשְׁיָא וְאִתְכְּלִילוּ תְּרֵין סִטְרִין כְּחֲדָא לְמֶהֱוֵי שְׁלִימוּ דָּא אַהֲבָה כְּדְקָא יְאוּת. על כן נגנז אור בראשית לאחר שנגנז יצא דין קשה על העולם לבדוק אהבתו של כל אדם לקב"ה בין בדין קשה או בין בחסד לכן אהוביי למדנו שתי מצוות ראשונות של התורה על פי הזוהר הקדוש תורת רשב"י ליראה ולאהבה את השם יתברך תהיו ברוכים טובים ומאושרים שתבוא הגאולה
משיח שיבוא
המשך הקדמת הזוהר לאחר שלימד אותנו יראה ואהבה דורש רבי אלעזר בדף י"ב עמוד א" הקדמת הזוהר אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר וַדַּאי לָא אִיצְטְרִיךְ לְאִתְנְשֵׁי יִרְאָ""ה בְּכָל פִּקּוּדִין, כָּל שְׁכֵּן בְּפִקּוּדָא דָא אִצְטְרִיךְ יִרְאָה לְאִתְדַּבְּקָא בְּהַאי. הֵיךְ אִתְדַּבְּקָא אמר רבי אלעזר לרשב"י ולרבי פינחס בן יאיר צריך להכליל יראה בכל מצוה היראה גורמת לדבקות בעשיית המצוה איך היא מדביקה? אַהֲבָה אִיהִי בְּסִטְרָא חַד טַב כְּמָה דְּאִתְּמָר דְּיָהַב עוּתְרָא וְטַב אוֹרְכָּא דְחַיֵּי בְּנֵי מְזוֹנֵי, כְּדֵין אִיצְטְרִיךְ לְאַתְעָרָא יִרְאָה וּלְמִדְחַל דְּלָא יִגְרוֹם חוֹבָא. וְעַל דָּא כְּתִיב, (משלי כח) אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד, בְּגִין דְּהָא כָּלִיל יִרְאָ""ה בְּאַהֲבָ""ה. יראה מביאה לאהבה אהבה היא בצד הטוב כפי המאמר על האהבה מאתמול אהבה שאינה תלויה בדבר אהבת השם במסירות מלאה על כן יראה מאהבה שגויה אהבה של "הב הב" תן לי עושר, מזון, בנים, זיווג וכו" יראה שהאהבה תשאר נקיה ללא תלות במה שהשם נותן או לא נותן חרות משיעבוד לחומר לבהמה שבתוכנו וְעַל דָּא כְּתִיב, (משלי כח) אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד, בְּגִין דְּהָא כָּלִיל יִרְאָ""ה בְּאַהֲבָ""ה. ועל כך כתוב אשרי אדם מפחד תמיד זה הפחד מצד הקדושה כולל יראה ואהבה אהבה ויראה שניהם נקיים יראת השם מכבודו אהבת השם כי הוא הקבוע היחידי הכל משתנה - חוץ ממנו יתברך!! עובר למצוה השלישית פִּקּוּדָא תְּלִיתָאָה לְמִנְדַע דְּאִית אֱלָהָא רַבְרְבָא וְשַׁלִּיטָאָה בְּעָלְמָא. מצוה שלישית לדעת שיש אלהים הגדול והשולט בעולם שהכל בהשגחתו ואין אף פרודה באויר שנעה ללא רצונו אין אף תנועה שנעה שלא מכוחו וּלְיַיחֲדָא לֵיהּ בְּכָל יוֹמָא יִחוּדָא כְּדְקָא יָאוֹת בְּאִנּוּן שִׁית סִטְרִין עִלָאִין. ולייחד אותו בכל יום ייחוד נכון מהו ייחוד נכון בששת קצוות העליונים מהם שלוש ראשוים ראשונים חב"ד חכמה בינה דעת שלוש אמצעיות - חג"ת להכליל את כל המידות אחת באחת זהו בתפילת 18 האל - חכמה ובינה ה - בינה , גדול - חסד ה - בינה - גיבור - גבורה ו - חכמה, ה- בינה, נורא - תפארת וּלְמֶעְבַּד לוֹן יִחוּדָא חֲדָא בְּשִׁית תֵּבִין דִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל וּלְכַוְּונָא רְעוּתָא לְעֵילָא בַּהֲדַיְיהוּ. ולעשות ייחוד אחד בשש תיבות של שמע ישראל לכוון ברצון העליון שמ - ע - 70 = שבע ספירות כל אחת כלולה מעשר ישראל - הוא ישראל סבא ה" אבא אלהינו - אימא ה" - זעיר אנפין אח - זעיר אנפין שם הוויה ד - מלכות שם אדני יחד = יאהדונהי א - אחד יחיד ומיוחד ד - מושל בארבע רוחות העולם ח - ושולט בשבע רקיעים ובארץ הסדר הנכון א - אחד יחיד ומיוחד ח - ושולט בשבע רקיעים ובארץ ד - מושל בארבע רוחות העולם . וְעַל דָּא אֶחָד אִצְטְרִיךְ לְאַרְכָּא לֵיהּ (נ""א כשית) בְּשִׁית תֵּבִין. וְדָא הוּא דִכְתִיב יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד ועל כן צריך להאריך בשש תיבות אלו כפי הכתוב יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד אחדות מושלמת אחד שאין אחריו אחד שלא בחשבון 1,2,3 אחד, מה אתה סופר לפני אחד? הוא האחדות המופלאה שמחייה את כל הפרצופים את כל הספירות את כל העולמות את כל הנבראים הרוחניים הגשמיים העפריים יִתְכַּנְּשׁוּן דַּרְגִּין דִּתְחוֹת שְׁמַיָא לְאִתְאַחֲדָא בֵּיהּ (יראה) לְמֶהֱוֵי בִּשְׁלִימוּ לְשִׁית סִטְרִין כְּדְקָא יְאוּת. יתכנסו ויתייחדו תחת השמים - זעיר אנפין להייחד עם המלכות להתייחד בשלימות לשש כיווני העולם למעלה, למטה, ימין ושמאל, לפנים ואחור וְעִם כָּל דָּא בְּהַהוּא יִחוּדָא אִצְטְרִיךְ לְקַשְׁרָא בֵּיהּ יִרְאָה דְּאִצְטְרִיךְ לְאַרְכָּא בְּדָלֶ""ת דְּאֶחָד. דְּדָלֶ""ת דְּאֶחָד גְּדוֹלָה. וְהַיְינוּ דִּכְתִיב וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה דְּתִתְחֲזֵי וְתִתְקַשֵּׁר דָלֶ""ת דְּאִיהוּ יַבָּשָׁה בְּהַהוּא יִחוּדָא. ועם כל מה שאמרנו צריך לקשור את היראה שהיא המלכות השכינה באות ד" של אחד שהיא אות גדולה עיקר קריאת שמע היא הדלה האומללה אותה צריך להעלות לייחד לקשט וּלְבָתַר דְּאִתְקַשַּׁר תַּמָּן לְעֵילָא אִיצְטְרִיךְ לְקַשְּׁרָא לָהּ לְתַתָּא בְּאֻכְלוּסָהָא בְּשִׁית סִטְרִין אָחֳרָנִין דִּלְתַתָּא, ואחר שקשרת את כל העליונים וייחדת אותם עם אין סוף ומסרת נפשך עכשיו תמשיך את השפע ותקשור את כל התחתונים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד דְּאִית בֵּיהּ שִׁית תֵּבִין אָחֳרָנִין דְּיִחוּדָא. כְּדֵין מַה דְּהֲוַת יַבָּשָׁה אִתְעֲבִידַת אֶרֶץ לְמֶעְבַּד פֵּירִין וְאִיבִּין וּלְנָטְעָא אִילָנִין. יש שש תיבות בפסוק זה שהיא הייחוד של הארץ היבשה שלא מצמיחה פירות ועצים על ידי הייחוד הזה מתמלאת הארץ בשפע זהו ייחוד המסוגל למלא את הכנרת במים איך המלכות נקראית - אדני שם מלא אלף דלת נון יוד - כנרת = 670 גם השם המלא 670 אומר האר"י על ידי ייחוד זה פועל הבאר של מרים שנמצא בכנרת וְהַיְינוּ דִּכְתִיב וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ בְּהַהוּא יִחוּדָא דִּלְתַתָּא אַרְעָא רַעֲוָא שְׁלִים כְּדְקָא יְאוּת. וְעַל דָּא כִּי טוֹב, כִּי טוֹב תְּרֵי זִמְנֵי. חַד יִחוּדָא עִלָאָה וְחַד יִחוּדָא תַּתָּאָה. כֵּיוָן דְּאִתְאֲחִיד בִּתְרֵין סִטְרִין מִכָּאן וּלְהָלְאָה תַּדְּשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא. אִתְתַּקָּנַת לְמֶעְבַּד פֵּירִין וְאִיבִּין כְּדְקָא יְאוּת. ככתוב ויקרא אלהים ליבשה ארץ - מלכות בזה הייחוד התחתון הארץ - המלכות, שורה בה הרצון היסוד המשפיע בייחוד שלם ואז כל הנבראים מתחת למלכות זוכים בשפע רוחני וגשמי
קריאת שמע - מסוגלת לשפע רוחני וגשמי
לדעת שה" הוא האלהים דף יב ע""ב פִּקּוּדָא רְבִיעָאָה לְמִנְדַע דְה" הוּא הָאֱלהִים, כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, (דברים ד) וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבוֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים. מצוה רביעית לדעת שה" הוא האלהים שם אלהים הוא כוח אלהים נראים גם דיינים, שופטים כהנים כמו משה איש האלהים אתה תהיה לו לאלהים והוא יהיה לך פה אמר הקב"ה למשה גם אלהים אחרים הם שרי אומות העולם וכן כוחות הטומאה משמע שם אלהים הוא - כוח מסויים אבל עלייך לדעת שהכוח כולו מונע מאת ה" יתברך הוא אלהי האלהים והשבות אל לבבך כי ה" הוא האלהים הוא הכח המטיב איתך והוא הכח המכה אותך הוא הכח המרפא אותך על ידי שהוא מעניק מכוחו לרופא הוא מפרנס אותך על ידי שהוא נותן כוח למפרנס שלך הוא מקור הכוחות כולם מושל בכוחות כולם וגם להכליל את שם אלהים בשם הויה לייחדם הייחוד הזה הוא כנגד עבודה זרה אילההויהם וּלְאִתְכְּלָלָא שְׁמָא דֶּאֱלֹהִים בִּשְׁמָא דְּיְיָ. לְמִנְדַע דְּאִנּוּן חַד וְלֵית בְּהוּ פִּרוּדָא. וְהַיְנוּ רָזָא דִכְתִיב יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ. לדעת שהוא אחד כל שמותיו הם רק מידות אבל הוא אחד יחיד ומיוחד אין בשמותיו פירוד או שינוי זהו סוד יהי מאורות ברקיע השמים להאיר על הארץ שהם המאורות הם מאור השם יתברך הוא יצר אותם הוא ברא את כל ההנהגות את השופטים הצדיקים הרשעים הוא מאיר בהם הם מאירים מכוחו יתברך הם - כולם - ללא יוצא מהכלל,נבראים הוא הבורא היחידי נְהוֹרָא אוּכְמָא בִּנְהוֹרָא חִיוְורָא לֵית בְּהוּ פִּרוּדָא וְכֹלָא חַד. (דף יב ע""ב) וְדָא הוּא עֲנָנָא חִיוְורָא דִימָמָא וְעֲנָנָא דְאֶשְׁתָּא בְּלֵילְיָא. (כמה דאמרו חברייא) מִדַּת יוֹם וּמִדַת לַיְלָה. וּלְאִתְתַּקַּן דָּא בְּדָא לְאַנְהָרָא כְּמָה דְאִתְּמָר לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ. אור חשוך באור מאיר אין בהם פירוד רוצה לומר חסדים וגבורות מתכללים יחד זהו רצונו שכל הנבראים מצד הגבורות - יצחק ומצד החסדים אברהם יהיו שלימים יעקב לחבר מידת יום במידת לילה לעשות הכל שלם אחד זה מה שאמרו רבותינו ישתדל אדם תמיד לעסוק בחיבור יום ולילה בתורה בעלות השחר בשקיעת החמה בחצות לילה במעברים להשליט את התורה על המעברים כדי...... וְדָא חוֹבָה דְהַהוּא נָחָשׁ קַדְמָאָה חִבַּר לְתַתָּא וְאִתְפְּרַשׁ לְעֵילָא להפריד את המפריד הנחש הרשע שחבר כוחות טמאים למטה והפריד את הקדושה מהתחתונים וּבְגִין כָּךְ גָּרַם מַה דְּגָרַם לְעָלְמָא. בְּגִין דְּאִצְטְרִיךְ לְאַפְרָשָׁא לְתַתָּא וּלְחַבְּרָא לְעֵילָא. לכן עם קדוש עושה הפוך מפריד את הטומאה מהקדושה מייחד מידות הקדושה להפריד את התחתונים - כוחות הטומאה ולחבר למעלה את הקדושה וּנְהוֹרָא אוּכְמָא אִצְטְרִיךְ לְאִתְאַחֲדָא לְעֵילָא בְּחִבּוּרָא חֲדָא. וּלְאִתְאַחֲדָא לְבָתַר בְּאֻכְלוּסָהָא בְּיִחוּדָהָא וּלְאַפְרָשָׁא לָהּ מִסִּטְרָא בִּישָׁא. אפילו את האור החשוך צריך לחבר למעלה מה הוא האור החשוך שחורה אני המלכות שהחשיכה אותה צריך להעלות להפרידה מהנחש שאוחז בה וְעִם כָּל דָּא אִצְטְרִיךְ לְמִנְדַע דֶּאֱלהִים יְיָ כֹּלָא חַד בְּלָא פִּירוּדָא. ה" הוּא הָאֱלהִים. וְכַד יִנְדַע בַּר נָשׁ דְּכֹלָּא חַד וְלָא יַשְׁוֵי פִּירוּדָא, אֲפִילּוּ הַהִיא סִטְרָא אָחֳרָא יִסְתְּלַק מֵעַל עָלְמָא וְלָא אִתְמְשַׁךְ לְתַתָּא. ואפילו שאמרנו את כל זה צריך לדעת שאלהים הוא השם השם הוא האלהים שולט התחתונים ובעליונים נתן לעמו כוח לעשות את הפרוד מהטומאה לייחד את הקדושה לזכות בשכר העמל לדעת שיש ביכולתו יתברך לעשות את הפרוד את סוף חיי הנחש את המוג הטומאה ברגע קט אבל הוא רוצה את בנו בכורו ישראל שיהיה לו שותף לכן נתן לו בחירה וְכַד יִנְדַע בַּר נָשׁ דְּכֹלָּא חַד וְלָא יַשְׁוֵי פִּירוּדָא, אֲפִילּוּ הַהִיא סִטְרָא אָחֳרָא יִסְתְּלַק מֵעַל עָלְמָא וְלָא אִתְמְשַׁךְ לְתַתָּא. וכך ידע האדם הקדוש שהכל אחד אין באמת פירוד כוחות הטומאה יסתלקו מהעולם על ידי הייחודים שעושים ישראל כוח הייחודים משבר אותם ולכן יש מניעות חזקות לעשות ייחודים ייחוד שמו הפשוט יהוה אדני יאהדונהי כל הזמן לייחד שם זה זה כלל בהלכה שיוויתי השם יאהדונהי ללא הפסקה לראות את השם הזה 24 שעות תהיו ברוכים ממקור הברכות