אף על פי שאנחנו נמצאים בשעה דנחמתא עדיין אנחנו רואים דינים קשים על ישראל פגיעות רבות מצד אומות העולם. מהפכה מצד הערב רב, ועדיין לא שקט ולא שליו ישראל, ועיננו ליה אלהי ישראל, צריכים להתאמץ ולהתחזק כי אדם רואה מידת הדין מתוחה בגזרות קשות ודינים רבים בעולם, צריך לחפש למתק אותם מיתוק גמור ושלם. למתק אותם בשורשם וגם בענפים שלהם. והפסוק אומר "ראה אנוכי נותן לפניכם היום" עד עכשיו היינו במידת השמיעה "עקב תשמעון" אוזן - בינה. עכשיו אנחנו עולים לחכמה. ראה אנוכי נותן לפניכם היום. מבחינת "תא חזי" לא "תא שמע" כשאדם מגיע לחכמה כל הדינים מתמתקים אם הוא יודע להמשיך את החוכמה והחכמה תחיה בעליה. ומוחין שנמשכין מצד האבא והאמא הם נקראים מוחין אפילו המוחין דאמא שמוע תשמעו אוזן עדיין נקראים אחור, הפנים הממתקים שאין בהם אחיזה רכה הם דוקא המוחין מצד המראה "ראה" מבחינת ראיה, עין. כולם בחוכמה עשית,  המוחין מצד אבא מצד חוכמה מגיעים אפילו עד הדינים של העשיה וממתקים אותם. כולם בחוכמה עשית. וראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה. יהודי צריך להבין שהיום, העולם הזה נקרא היום. היום (בעולם הזה) לעשותם ומחר (העולם הבא)  לקבל שכרם. העולם הזה נקרא היום, ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה. אל תצפה למנוחה בעולם הזה. זה לא עולם של מנוחה. זה לא עולם של שכר. זה לא עולם של שלווה. כל יום ויום אתה צריך להתמודד עם ברכה וקללה. עם טוב ורע. עם חיים והמוות. בלי להשתמש בבחירה בלי להשתמש במיתוק של הדינים. אם אין דינים אין מה למתק. ולכן צריך לראות כל הזמן ורגע "אנוכי נותן לפניכם היום הברכה והקללה" . כשאתה רואה את הברכה והקללה משמשים הברכה וקללה, אז "ראה" תמשיך מהקב"ה את הרחמים, את החמלה, מאבא (חכמה) ומעלה את הארך אפיים "אריך אנפין" (כתר), למתק את הדינים.

יש ששואלים למה התחיל בלשון יחיד "ראה" וממשיך בלשון רבים "לפניכם"? "ראו אנוכי נותן לפניכם" או "ראה אנוכי נותן לפניך היום" אלא שבאמת העניין של "ראה", הוא ראיה וחכמה. "והיה עקב שמוע תשמעון", שם זה השמיעה, בלשון רבים פה וראה אנוכי "אנוכי" זה אריך אנפין זה למעלה מראה לפניכם היום בעולם הזה יש רבים, רשות הרבים, מדבר ברבים ברכה וקללה. אבל כשאתה עולה, להמשיך את הרחמים ולמתק את הדין, שמה זה הכל אחד. לשון יחיד "ראה אנוכי".

בעולם הזה התמודדות עצומה. אין לאדם מנוחה. ככל שהאדם יותר ירא ה", ככל שהאדם יותר משתמש בבחירה כך יותר באים עליו ברה וקללה, יותר התמודדויות. כי הוא המשא של הקב"ה, הקב"ה ברא את העולם בשביל הדין "בראשית ברא אלהים את השמיים ואת הארץ" ה" ברא את העולם להתמודדות. של עליה לדין למתק את הדין, לזכות על ידי הדין, אז אדם שבכלל לא בוחר, הוא כמו דבר משני הוא לא העיקר בבריאה. אז לכן בתוך כל אומות העולם: עם ישראל,  ובתוך עם ישראל: אנשים בני תורה ובתוך בני תורה: אנשים יראים ושלמים, ובתוך היראים והשלמים: הצדיקים, אצלהם העניין בא חזק מאוד. הברכה והקללה. ההתמודדות העצומה. הבחירה איך אדם יוצא להתמודדות איך אדם זוכה להצליח בהתמודדות, אז הפסוק ממשיך ואומר בא בני אני אסביר לך בעולם היום ראה אנוכי נותן לפניכם היום הברכה והקללה. אבל אתה אתה רוצה לבחור בטוב, תסתכל על הברכה והקללה בעולם בצורה אמיתית בהשקפת אמת ואז ההתמודדות תהיה קלה מאוד. "את הברכה אשר תשמרון את מצוות ה"". "והקללה אם לא תשמעו". כלומר אל תיקח את העולם הזה כמו האנשים שיראתם, יראת העונש. עוון העם, אנשים היראה שלהם חיצונית, יראה טבעית הם יראים מהעונש. איך הוא מודד יראת שמיים? אם הוא מקבל סטירה הוא חושב בטח משהו לא בסדר. אם הוא מרויח משהו הוא חושב ברוך ה", ה" אוהב אותי. כלומר הוא מסתכל בעולם הזה כמודד. העולם הזה נחשב אצלו כמשהו בו הוא מודד את יראת השמיים שלו. הוא אומר לקב"ה אל תסתכל אלא "הברכה" מה הברכה, הברכה היא שתשמעו למצוות ה". עצם זה שאתה שומע למצוות ה" אם אתה לומד תורה ואתה מתפלל בנץ החמה ומתפלל בכוונה ועושה מצוות ה" כמו שצריך, אפילו יבוא עליך כל הקללות של העולם הזה,אתה מבורך זה ברכה. אל תסתכל על העולם הזה בכלל, כמודד תסתכל תבדוק את עצמך כמו שצריך, אתה בדרך האמיתית של התורה? אז אתה יודע אני ברוך ה" איתו. והקללה אתה יודע מה זה הקללה? אם לא תשמעו אפילו יהיה לכם כל העולם הזה, איזה ראיה זה שאתה מבורך? אתה מקולל אתה מקולל, הנחש ה" אמר לו קח את כל העפר שבעולם אני לא נותן לך להתפלל לא נותן לך כלום קח ולך. כלומר כשהאדם יש לו את העולם הזה הוא חושב אהה הברכה של העולם הזה הוא חושב שזה מעיד עליו שהוא מכובד תדע לך הברכה שתשמע, למה הקב"ה מביא דוקא לזה שקרוב אליו צער עמוק? כאשר יסר איש את בנו בדרך כלל מיסר אותו כי הוא לא רוצה לתת לצדיק לעמוד במקום. נותן לו עוד קצת עוד צביטה, שיעלה עוד יותר ועוד יותר, אז ההתמודדות מראה שה" אוהב אותו. אז אל תסתכל על העולם הזה, הוא פסיק קטן. "ארוכה מארץ מידה" המידה של הקב"ה המידה של התורה, המידה האמיתית היא ארוכה מהארץ אל תראה אותה מהארץ כסרגל למדוד דברים שהם למעלה מהסרגל שהם אין סופיים, ואז כדי למתק, את הגבורות והדינים חוץ מהדברים הידועים שלמדנו, שהם לימוד התורה הקדושה, מיתוק בשורש, תפילה, מיתוק בענפים, מיתוק במציאות של החיים, יש עוד מיתוק שאמור בפרשה הזאת, ואומר "פתוח תפתח את ידך לו". עניין "הצדקה" והחסד. כשהאדם מרחם על הבריות הוא גורם שהקב"ה מרחם על העולם ואז הדינים מתמתקים. סוד הצדקה היא אות הצ" תסתכל על הצ" הי שלה פניה הפוכות. כלומר הפנים הפוכות. מראה אחור ואחור מראה שהעשיר רואה העני הולך ככה לצד השני, כדי לא לתת לו. מראה את המצב של הדינים הקשים. כי הד של הצדי מורה על עניות מלשון דלה ועניה. הד" מראה שלא רואה את הצ" ולכן צועק עליו מוציא קטרוג, הק מראה שעל ידי כך הק זה ה אבל בגלל העוונות הה" הקו שלה מתארך מטה, "רגליה יורדות מטה" לידי אחיזה של הקליפה יש להם כח להתגבר עלינו לאחוז ואז באים צרות לעולם. ולכן כדי למתק את זה כדי לבשם את זה צריך לתת צדקה, ועל ידי הצדקה הוא עושה את הצ" זיווג פנים מול פנים, וגם הה מתמלאת, כי הוא נהיה הזיווג האמיתי, ואז הק" מתקצרת, ומתקפל למעלה לקדושה ואז אין אחיזה לאחר, ולכן צריך האדם שנותן צדקה, לעשות את זה בצורה של איחוד. איחוד של הויה צדקה. לשם שמיים. יקח את המטבע יגיד שזה י" יאחוז אותו בחמישה אצבעות אפילו בשתי אצבעות אבל בתוך היד שבכללותה יש חמש אצבעות זו אות ה", ההושטה של הזרוע אות ו שזה מראה שהוא ניגש שהוא מחפש את העני הוא מחפש למי לתת אז זה נקרא שהוא מושיט ו שהוא מוצא את העני והעני לוקח בידיו זה הה" האחרונה ביחד י-ה-ו-ה וצריך להסמיך למצוות הצדקה, תפילה, והתפילה היא צריכה להיות בצורה כזו, לשם יחוד קודשא בריך הוא שכינתא, בדחילו ורחימו וכו" וכו" ובשם כל ישראל, הרני בא לחבר אות י ואות ה ואות ו ואות ה לעשות צדקה לה" והרני מכוון למתק כל הדינים מהם הדינים? רפח. להעלות כל רפח ניצוצים רפח (288) עם הכולל פרט (289), פרוטה. כל פרוטה מתוך הצדקה שנותן הופך לאחד למערכות של רפ"ח מכל פרוטה ופרוטה  נמתקים דינים זה על ידי זה, אז בנתינת הצדקה העיקר הוא שעל ידי נתינת הצדקה, הוא מעלה את הק" והופך אותה לטוב הנה זה בא. המשיח הנה הוא הופך את הק" לה" הופך אותן, ה למעלה, ואז מקרב מאוד את המשיח, להביא את הגאולה,  בעיקר על ידי מידה כנגד מידה. "משחרב בית המקדש התבטלו כל המידות  חוץ ממידה כנגד מידה", כשהאדם מרחם, מהשמיים מרחמים. כמה אתה יכול לרחם קצת, והקב"ה רחמיו על כל מעשיו, רחמי הבורא גדולים ופושטים על כל העולם אתה גורם, להמשיך רחמים על העולם. לכן צדקה. וצדקה לא חייב להיות רק ממון. אחד אומר אין לו אז אין לו, בכיס שמאל צריך שיהיה לך כל הזמן ארנק של צדקה,  בא משהו קח. בא עוד מישהו –קח. שתמיד יהיה לך תמיד תמלא אותו שכל הזמן תוכל לעשות צדקה. בצדקה צריך לפקוח את העניים "ראה אנוכי נותן לפניכם ברכה וקללה" ראה באים לפניך הרבה התעוררויות והזדמנויות של חסד. ואז היצר הרע אומר לך לא עכשיו לא עכשיו מחר.כשבא אדם לשאול אותך משהו בתורה, זה עני. רוצה שתסביר לו משהו מה זה לא עכשיו?זה כמו פיקוח נפש אם לא עכשיו הוא כבר לא יבוא. תן לו משהו.או תאמר לו בא תלמד איתי. או מישהו בא להגיד לך בא תעזור לי להרים את הדבר הזה. מישהו אומר לך יש לי בעיה תן לי עצה. משהו. חסד! חסד. רחמיו על כל מעשיו.לא לעכב את החסד. תמיד לתת. ישראל קדושים  רחמנים, גומלי חסדים. מידם כמו של הקב"ה זה נקרא למתק. זה מצב שאנחנו לא מספיקים לשכוח משהו בא עוד משהו. ואנחנו צריכים לחפש כל הזמן איך להמשיך רחמים על עם ישראל.אמן כן יהי רצון שה" יתברך ירחם על עם ישראל. ירחם עלינו ירחם על עמו ירחם על ארצו וישלח לנו משיח בן יוסף ומשיח בן דוד במהרה בימנו אמן.