הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
שלח לחבר
 


אתר זוהר החיים הוקם על ידי הרב יוחנן באנון ז"ל 
האתר משומר למען זכרו על ידי מפעל הזוהר העולמי (Ha-Zohar.info) ולימוד הזוהר היומי (DailyZohar.com)

   פרשת בראשית    פרשת נח    פרשת לך לך    פרשת וירא    פרשת חיי שרה    פרשת תולדות    פרשת ויצא
   פרשת וישלח    פרשת וישב    פרשת מקץ    פרשת ויגש    פרשת ויחי    פרשת שמות    פרשת וארא
   פרשת בא    פרשת בשלח    פרשת יתרו    פרשת משפטים    פרשת תרומה    פרשת תצוה    פרשת כי תשא
   פרשת ויקהל    פרשת פיקודי    פרשת ויקרא    פרשת צו    פרשת שמיני    פרשת תזריע    פרשת מצורע
   פרשת אחרי מות    פרשת קדושים    פרשת אמר    פרשת בהר    פרשת בחוקותי    פרשת במדבר    פרשת נשא
   פרשת בהעלותך    שלח לך    פרשת קרח    פרשת חוקת    פרשת בלק    פרשת פינחס    פרשת מטות
   פרשת מסעי    פרשת דברים    פרשת ואתחנן    פרשת עקב    פרשת ראה    פרשת שופטים    פרשת כי תבוא
   פרשת כי תצא    פרשת ניצבים וילך    פרשת האזינו    פרשת זאת הברכה
 
    עמוד הבית
    צור קשר
    תחילת הבריאה
    מבנה העולמות
    ראש השנה
    תם עוונך בת ציון
    הנהגות וסגולות
    אדם
    גאולה
    לאלפים
    חיים על פי הזוהר
    אלול
    24 אלף תלמידי רבי עקיבא
    פתיחת אליהו
    רבי שמעון בר יוחאי
    תיקוןני זוהר חדש
    כללי סודות ורזי התורה
    מעלת עיסוק בזוהר
    מהו צדיק ?
    הליכות אור - נוער וחינוך
    סוד הקפת התיבה
    מפעל הזוהר העולמי
    סוד קליפת נוגה
    נפש, רוח, נשמה..
    הצלת רבי יצחק
    ערב רב
    טעמי המצוות
    קריאת שמע בכוונה
    להידמות לאבות
    ט"ו בשבט
    שבת קודש
    שיויתי השם
    רבי שמעון מבטל מוות
    מעלת הלילה
    חיזוק באמונה
    נטילת ידיים
    רחל
    ויעבור
    יום הכיפורים
    ייחודים בתנועה
    מדרש האותיות
    פרשיות השבוע - וידאו
    סוכות
    צפיחית בדבש
    מעוט הירח
    תלמוד ארץ ישראל
    תפילה בציון רשב"י
    סדר עליית הנשמה
    תמונות
    לב נתיבות עשר מאמרות
    חנוכה
    שיעורי תורה בצ'ט
    ברכות השחר
    סגולות שבת
    מזמור יט - פרוש הזוהר
    מדרש רות - זוהר
    הקדמה 6 מצוות
    שיעורי וידאו - זוהר
    פסח
    שביעי פסח ועומר
    עמלק העייף, ישראל יעף
    מעלת משה רבינו
    משיח
    המלחמה האחרונה 1
    אלפיים שנות תפילה
    מדרשי זוהר
    בראשית תמן - תיקון 48
    שום תשים עליך מלך
    כבד את אביך...
    אידרא זוטא
    יסודות הזוהר
    להשיב את הבן לאב
    נסתם הפתוח ונפתח הסתום
    אנכי ה'
    קריאת זוהר כללית
    שיעורי זוהר בקול
    אלול ושיעורים תשרי
    למה אנחנו כאן?
    רפ"ח
    ממלכת כהנים
    פרשות השבוע
    חגי השנה
    סודת הזוהר
    דרשות הרב בטקסט
    תורה וישראל חד הם
    מפתח החכמה ביראה
    ראשי ישן
    הנהגות הימים
    מבצע ה - 70
    שיעורי עץ החיים
    מחיה המתים
    נבואת פרס אירן
    חיטה ומשיח
    נצח זמן ומקום
    נישואין גירושין
    פורים
    מוצאי שבת
    סוד הפרצופים - בפשט
    מלאכים המלווים
תרומות לברכות בעלון
ובאתר נא להשאיר את נוסח
הברכה.
התרומות מיועדות להחזקת האתר
הדפסת עלוני הזוהר
הכנת סרטי וידאוו ייחודים, שיעורי זוהר 
 

 

 

מדרש האותיות
לכל אות ואות 70 פנים לה ולכל פן 70 פנים עד אין סוף כי הוא יתברך ותורתו חד הם, ויש לומר הוא וכ"ב אותיות הקודש,  אלף היא אלופו של עולם שהוא ראש לכ"ב אותיות כי צופנת בתוכה י עליונה ויוד תחתונה ו' אמצעית יחד כ"ו שהוא שמו יתברך ולשון שניה יוד עליונה יוד תחתונה ו' עליונה ו' תחתונה יחד ל"ב, שהם עפ"י ספר היצירה מאברהם אבינו, לב נתיבות שדרכן משפיע בורא עולם על עולמו, והלב נתיבות הם: 10 ספירות, כתר, חכמה, בינה, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות וכ"ב אותיות.  והאות השניה לאלף היא ב שהיא בראשית שהיא בינה שהיא אלוקים וזה שאמר הרמב"ן אפשר לקרוא ללא ניקוד וללא פיסוק את: בראשית ברא אלוקים: בראש יתברא אלקים, ועפ"י הסוד ידוע שהקב"ה ששמותיו הן מידותיו ברא את מידת הדין הקראת אלקים, והיא ב לראשית שהיא חכמה, וג' היא גומלת חסד כי עולם חסד יבנה לימות המשיח, וגומלת חסד לדלת שהיא דלה ועניה אין לה מעצמה כלום, וכאשר גומלים חסד עם  דלת מקבלת שפע שהוא י' ואז הופכת הדלת להיות ה' אמא המשפיעה חסד המושפע לה, מג' עליונות שהם נצח הוד ויסוד,  לתחתונים שלה שהם ו' קצוות שהוא וו שהכל תלויים בו ועליו  שהם: מעלה, מטה, ימין ושמאל לפנים ואחור, וזה האות זין שזן את עולמו, וכאשר הנברא חושב שהוא זן את עצמו כלומר יש לו ז' שזן את הז' וגג למעלה שאין לו משפיע, אז הוא חט, חוטא, וצריך לטהר ב – ט את עצמו ותקוותו שטובו של בורא העולמות ישפיע עליו כי ט' היא הטוב הצפון לצדיקים ולכן עוד לא משפיעה לתחתונים, ע"י השפע כולו מגיע מהסתום מכולם שהוא הי' והוא נקרא כתר סתום, אין, וכאשר יתגלה הכתר בכח הכ' שהיא כסא הכבוד של הקב"ה, באות למד שהיא סוד הגלוי כי ראשה מעל כל האותיות והיא שמגלה את התורה ומלמדת את יראיו לדעת את התורה הקדושה ולטפס עד אמא עליאה שהיא ם סתומה ולא ידוע נתיבותיה עד שמגיעה ההשפעה למ' הפתוחה שהיא אמא תתאה, בחמישים שערי בינה הנקרא נון, והנ' מכופפת שעדיין לא התגלו כל שערי הבינה כידוע, עד לגאולה שאז תתישר ן ויתגלה השער החמישים שהוא כוס של ברכה שישפיע הקב"ה על עולמו ואז הכוס שהיא כו שמו יתברך עם ה ס שנפתחת בברכה עם חמש אצבעות דגבורה כו שני וביחד שם ב"ן של עולם התיקון, וזה יסתכל אדם בכוס של ברכה בעיניו כי הם הנצח וההוד, וזו עין ששמרני כאישון בת עין ועין לציון צופיה שרב המכוסה מהגלוי, שמירת אישון בת עין זו מלכותו שתשמר ואז יקים את בתולת ישראל ואת סוכת דוד הנופלת, וזה שמירת העיניים לאדם הקדוש ושמירת הלשון הנמצאת בפה פ' שהוא 22 אותיות ושם ס"ג הקדוש שאם ידבר רק דברים הצריכים לגופו ונשמתו לא יחטא וכל ברכותיו ותפילתו תתקים, וזה צדיק גוזר והקב"ה מקיים כי הצ' הוא הצדיק שבגללו מתקיים הכל מאתו ית', והוא השומר את הקוף שהיא הנקבה שחטאה והחטיאה לכן רגליה יורדות מוות בסוד ה שהתארכה ורגלה יורדת מטה להחיות את הניצוצות בתוך הקליפה, בכח ה ר שהיא חכמה ראשית חכמה יראת השם יתברך ע"י שלושת האבות שהם ש ימין אברהם שמאל יצחק ותפארת יעקב וכאשר ינהג אדם כמידות האבות הקדושים יגיע לת' שהיא סיומו של התיקון ושל המות ואז בלע המות לנצח, שהוא עולם הנצח  ואז אמת מארץ תצמח לאחר שהשליך אותה לעלמא דשיקרא, ואז נראה בגאולת עמינו הקדוש ובבנית בית המקדש וזה יהיה אור לגויים שהיא א האור שנהפכה לע' עור של הכתונת שהלביש את האדם לאחר החטא ותחזור הע' לא' וזה ויהיה אור, המתפשט מכתר עליון לחכמה וממנה לב' בינה שגלתה לעליונים מג' תחתונות, והדלת מדלה תהפך לדלת לעולמות העליונים שהוא שער לה' ותתחבר עם דודה באהבה שהוא ו' וזה יהיה שמו שלם י של חכמה עם ה של בינה ו' קצוות עם ה' תחתונה ואז שמו הויה הקדוש שלם, וכלי הנשק וכלי הזין וכלי המלחמה יהפכו לכלים של שלום וגר זאב עם כבש, ויתמו חט אים מהארץ  וטוב הצפון יתגלה ואז יהיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה כאור שבעת הימים, ומלכותו בכל משלה, יתגלה כסא הכבוד ולא יצטרכו ללמד זה את זה את השם יתברך כי כולם ידעו אותו מקטון ועד גדול ואמא עילאה ם הסתומה ואימא תתאה מ הפתוחה ישפיעו השפע מנון שערי בינה, וס"א תעקר ותאבד, ועין לציון לא תזיל דמעה עוד, ופה יפיק מרגליות וצדי קים ועטרותיהם על ראשיהם מאירים בזיו השכינה, ור אשית חכמה תרבה בארץ, וש לושת האבות הקדושים, ובלע המות לנצח, וזה עולם נצח יתקיים, חיים נצחיים במהרה בימינו א.כ.י.ר.

 

 

בְּרֵאשִׁית. רַב הַמְנוּנָא הַזָּקֵן אָמַר, מָצָאנוּ אוֹתִיּוֹת בְּהִפּוּךְ. בֵּי"ת בַּהַתְחָלָה וְאַחַר כָּךְ. ב' בַּהַתְחָלָה - הַיְנוּ בְּרֵאשִׁית. בָּרָא לְאַחַר מִכֵּן. אָלֶ"ף בַּהַתְחָלָה וְאַחַר כָּךְ. אָלֶ"ף בַּהַתְחָלָה - הַיְנוּ אֱלֹהִים, אֶת לְאַחַר מִכֵּן. אֶלָּא כְּשֶׁרָצָה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לַעֲשׂוֹת אֶת הָעוֹלָם, כָּל הָאוֹתִיּוֹת הָיוּ נִסְתָּרוֹת. וְאַלְפַּיִם שָׁנָה טֶרֶם שֶׁבָּרָא אֶת הָעוֹלָם הָיָה מִסְתַּכֵּל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וּמִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בָּהֶם.

בְּרֵאשִׁית, רַב הַמְנוּנָא סָבָא אָמַר, אַשְׁכְּחָן אַתְוָון בְּהִפּוּכָא. בֵּי''ת בְּקַדְמִיתָא וּלְבָתַר. ב' בְּקַדְמִיתָא הַיְינוּ בְּרֵאשִׁית. בָּרָא לְבָתַר. אל''ף בְּקַדְמִיתָא וּלְבָתַר. אל''ף בְּקַדְמִיתָא הַיְינוּ אֱלֹהִים. אֶת לְבָתָר. אֶלָּא כַּד בָּעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֶעְבַּד עָלְמָא, כָּל אָתְוָון הֲווּ סְתִימִין, וּתְרֵין אַלְפִין שְׁנִין עַד דְּלָא בְּרָא עָלְמָא הֲוָה מִסְתַּכֵּל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְאִשְׁתַּעְשַׁע בְּהוּ.

כְּשֶׁרָצָה לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם, בָּאוּ לְפָנָיו כָּל הָאוֹתִיּוֹת מִסּוֹפָם לְרֹאשָׁם. הִתְחִילָה הָאוֹת ת' לְהִכָּנֵס בָּרֹאשׁ. אָמְרָה: רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, נוֹחַ לְפָנֶיךָ לִבְרֹא בִּי אֶת הָעוֹלָם, שֶׁאֲנִי תַּשְׁלוּם חוֹתָם שֶׁלְּךָ אֱמֶ"ת, וְאַתָּה נִקְרֵאתָ אֱמֶ"ת, רָאוּי לְמֶלֶךְ [אֱמֶת] לְהַתְחִיל בְּאוֹת אֱמֶ"ת וְלִבְרֹא בִּי אֶת הָעוֹלָם. אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא: רְאוּיָה אַתְּ וְזַכָּאִית אַתְּ, אֶלָּא שֶׁאֵינֵךְ כְּדָאִית לִבְרֹא בָּךְ אֶת הָעוֹלָם, הוֹאִיל וְאַתְּ עֲתִידָה לִהְיוֹת רְשׁוּמָה עַל מִצְחֵי הָאֲנָשִׁים הַנֶּאֱמָנִים שֶׁקִּיְּמוּ אֶת הַתּוֹרָה מֵאָלֶ"ף וְעַד תָּי"ו, וּבָרֹשֶׁם שֶׁלָּךְ יָמוּתוּ. וְעוֹד, שֶׁאַתְּ חוֹתַם הַמָּוֶת. וְהוֹאִיל וְאַתְּ כָּךְ, אֵינֵךְ כְּדָאִית לִבְרֹא בָּךְ אֶת הָעוֹלָם. מִיָּד יָצְאָה.

כַּד בְּעָא לְמִבְרֵי עָלְמָא, אָתוּ (מקץ ר''ד א', ויגש ר''ה ב) כָּל אַתְוָון קַמֵּיהּ מִסּוֹפָא אֲרֵישַׁיְיהוּ. שָׁרִיאַת אָת ת לְמֵיעַל בְּרִישָׁא, אָמְרָה, רִבּוֹן עָלְמִין נִיחָא קַמָּךְ לְמִבְרֵי בִּי עָלְמָא, דְּאֲנָא חוֹתְמָא דְגוּשְׁפַּנְקָא דִילָךְ אֱמֶ''ת, וְאַתְּ אִתְקְרִיאַת אֱמֶ''ת, יָאוֹת לְמַלְכָּא (אמת) לְמִשְׁרֵי בְּאוֹת אֱמֶ''ת וּלְמִבְרֵי בִּי עָלְמָא. אָמַר לָהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, יָאוֹת אַנְתְּ וְזַכָּאָה אַנְתְּ, אֶלָּא לֵית אַנְתְּ כְּדַאי לְמִבְרֵי בָּךְ עָלְמָא, הוֹאִיל וְאַנְתְּ זַמִּינָא לְמֶהֱוֵי רָשִׁים עַל מִצְחִין דְּגוּבְרִין מְהֵימְנִין דְּקִיְּימוּ אוֹרַיְתָא מֵאל''ף וְעַד תי''ו, וּבִרְשִׁימוּ דִילָךְ יְמוּתוּן. וְעוֹד דְּאַנְתְּ חוֹתָמָא דְמָוֶת. הוֹאִיל וְאַנְתְּ כָּךְ, לֵית אַנְתְּ כְּדַאי לְמִבְרֵי בָּךְ עָלְמָא. מִיָּד נָפְקַת.

נִכְנְסָה הָאוֹת ש' לְפָנָיו. אָמְרָה לְפָנָיו: רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, נוֹחַ לְפָנֶיךָ לִבְרֹא בִּי אֶת הָעוֹלָם, שֶׁבִּי נִקְרֵאתָ שִׁמְךָ שַׁדַּי, וְרָאוּי לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם בְּשֵׁם קָדוֹשׁ. אָמַר לָהּ: רְאוּיָה אַתְּ וְטוֹבָה אַתְּ וֶאֱמֶת אַתְּ, אֲבָל הוֹאִיל וְהָאוֹתִיּוֹת שֶׁל הַזִּיּוּף נוֹטְלִים אוֹתָךְ לִהְיוֹת עִמָּהֶם, אֵינִי רוֹצֶה לִבְרֹא בָּךְ אֶת הָעוֹלָם, שֶׁכְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְקַיֵּם הַשֶּׁקֶר אֶלָּא אִם יִטְלוּ אוֹתָךְ ק ר.

עָאלַת אָת ש קַמֵּיהּ, אָמְרָה קַמֵּיהּ, רִבּוֹן עָלְמִין, נִיחָא קַמָּךְ לְמִבְרֵי בִּי עָלְמָא, דְּבִי אִתְקְרֵי שְׁמָךְ שַׁדַּ''י, וְיָאוֹת לְמִבְרֵי עָלְמָא בִּשְׁמָא קַדִּישָׁא. אָמַר לָהּ, יָאוֹת אַנְתְּ, וְטַב אַנְתְּ וּקְשׁוֹט אַנְתְּ, אֲבָל הוֹאִיל וְאָתְוָון דְּזִיּוּפָא נָטְלִין לָךְ לְמֶהֱוֵי עִמְּהוֹן, לָא בָעֵינָא לְמִבְרֵי בָּךְ עָלְמָא, דִּבְגִין דְּלָא יִתְקַיַּים שִׁקְרָא, אֶלָּא אִי יִטְלוּן לָךְ ק''ר

מִכָּאן, שֶׁמִּי שֶׁרוֹצֶה לוֹמַר שֶׁקֶר, יִטֹּל יְסוֹד שֶׁל אֱמֶת בַּהַתְחָלָה וְאַחַר כָּךְ יְקַיֵּם אֶת הַשֶּׁקֶר. שֶׁהֲרֵי הָאוֹת ש' הִיא אוֹת אֱמֶת, אוֹת הָאֱמֶת שֶׁהִתְיַחֲדוּ בָהּ הָאָבוֹת. ק' ר' הָאוֹתִיּוֹת שֶׁנִּרְאוּ עַל הַצַּד הָרָע הֵם, וּכְדֵי לְהִתְקַיֵּם נָטְלוּ אֶת הָאוֹת ש' בְּתוֹכָן וְנִהְיָה קֶשֶׁר. כֵּיוָן שֶׁרָאֲתָה כָּךְ, יָצְאָה מִלְּפָנָיו.

מִכָּאן מָאן דְּבָעֵי לְמֵימַר שִׁקְרָא (ויקהל רט''ו ב) יִטּוֹל יְסוֹדָא דִקְשׁוֹט בְּקַדְמִיתָא וּלְבָתַר יוֹקִים לֵיהּ שִׁקְרָא, דְּהָא אָת אָת קְשׁוֹט אִיהוּ, אָת קְשׁוֹט דַּאֲבָהָתָן דְּאִתְיַיחֲדוּ בַהּ. ק''ר (פקודי רס''ד א', תרומה קמ''ח ב) אָתְוָון דְּאִתְחֲזִיאוּ עַל סִטְרָא בִישָׁא אִנּוּן וּבְגִין לְאִתְקַיָּימָא נָטְלֵי אָת ש בְּגַוַּוייהוּ וַהֲוֵי קֶשֶׁר. כֵּיוָן דְּחָמַאת הָכִי נָפְקַת מִקַּמֵּיהּ.

נִכְנְסָה הָאוֹת צ'. אָמְרָה לְפָנָיו: רִבּוֹן הָעוֹלָם, נוֹחַ לְפָנֶיךָ לִבְרֹא בִּי אֶת הָעוֹלָם, שֶׁאֲנִי [נ"א שֶׁבִּי] חֲתוּמִים הַצַּדִּיקִים, וְאַתָּה שֶׁנִּקְרֵאתָ צַדִּיק רָשׁוּם בִּי, שֶׁכָּתוּב (תהלים יא) כִּי צַדִּיק ה' צְדָקוֹת אָהֵב, וּבִי רָאוּי לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם. אָמַר לָהּ: צָדִי, צָדִי אַתְּ וְצַדִּיק אַתְּ, אֲבָל אַתְּ צְרִיכָה לִהְיוֹת טְמוּנָה, אֵינֵךְ צְרִיכָה לְהִתְגַּלּוֹת כָּל כָּךְ כְּדֵי שֶׁלֹּא לָתֵת פִּתְחוֹן פֶּה לָעוֹלָם. מַהוּ הַטַּעַם? נ' הִיא. בָּאָה הַי' שֶׁל הַשֵּׁם שֶׁל הַבְּרִית הַקָּדוֹשׁ וְרוֹכֵב עָלֶיהָ וְנֶאֱחָז עִמָּהּ. וְזֶה הַסּוֹד, כְּשֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן, בָּרָא אוֹתוֹ דּוּ פַּרְצוּפִים, וּמִשּׁוּם כָּךְ הַפָּנִים שֶׁל יוֹ"ד חוֹזֵר לְאָחוֹר כְּמוֹ זֶה: (ציור למעלה) וְלֹא חוֹזְרִים פָּנִים בְּפָנִים כְּמוֹ זֶה: מִסְתַּכֵּל לְמַעְלָה כְּמוֹ זֶה: (ציור למעלה) מִסְתַּכֵּל לְמַטָּה כְּמוֹ זֶה: (ציור למעלה) אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עוֹד, שֶׁאֲנִי עָתִיד לְנַסֵּר אוֹתָךְ וְלַעֲשׂוֹת אוֹתָךְ פָּנִים בְּפָנִים, אֲבָל בְּמָקוֹם אַחֵר תִּתְעַלִּי. יָצְאָה מִלְּפָנָיו וְהָלְכָה.

עָאלַת אָת צ אָמְרָה קַמֵּיהּ, רִבּוֹן עָלְמָא נִיחָא קַמָּךְ לְמִבְרֵי בִּי עָלְמָא דְּאֲנָא (ס''א דבי) בִּי חֲתִימִין צַדִּיקִים, וְאַנְתְּ דְּאִתְקְרִיאַת צַדִּיק, בִּי רָשִׁים דִּכְתִיב, (תהלים יא) כִּי צַדִּיק יְיָ צְדָקוֹת אָהֵב, וּבִי יָאוֹת לְמִבְרֵי עָלְמָא. אָמַר לָהּ צַדִּי, צַדִּיק אַנְתְּ, וְצַדִּיק אַנְתְּ אִתְקְרִיאַת, אֲבָל אַנְתְּ צָרִיךְ לְמֶהוֵי טְמִירָא, לֵית אַנְתְּ צָרִיךְ לְאִתְגַּלְּיָא כָּל כָּךְ בְּגִין דְּלָא לְמֵיהַב פִּתְחוֹן פֶּה לְעָלְמָא. מַאי טַעְמָא צ אִיהִי, אַתְיָא י' דִּשְׁמָא דִבְרִית קַדִּישָׁא וְרָכִיב עֲלָהּ (ואתאחד) (ואתאחיד) בַּהֲדָהּ. וְרָזָא דָא כַּד בְּרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאָדָם הָרִאשׁוֹן דוּ פַּרְצוּפִין בְּרָאוֹ. וּבְגִין כָּךְ אַנְפּוֹי דְּיוּ''ד מְהַדַּר לַאֲחוֹרָא כְּגַוְונָא דָא [חסר ציור] וְלָא אִתְהַדְּרוּ אַנִפִּין בְּאַנְפִּין כְּגַוְונָא דָא [חסר ציור] , אִסְתַּכַּל לְעֵילָא כְּגַוְונָא דָא [חסר ציור] , אִסְתַּכָּלַת לְתַתָּא כְּגַוְונָא דָא [חסר ציור] , אָמַר לָהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא (תוב) (תו), דְּאֲנָא זַמִּין לְנַסְרָא לָךְ וּלְמֶעְבַּד לָךְ אַפִּין בְּאַפִּין אֲבָל בְּאַתְרָא אָחֳרָא תִּסְתַּלַּק. נָפְקַת מִקַּמֵיהּ וְאֲזָלַת.

נִכְנְסָה הָאוֹת פ'. אָמְרָה לְפָנָיו: רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, נוֹחַ לְפָנֶיךָ לִבְרֹא בִּי אֶת הָעוֹלָם, שֶׁהֲרֵי הַפְּדוּת שֶׁאַתָּה עָתִיד לַעֲשׂוֹת בָּעוֹלָם רְשׁוּמָה בִי, וְזוֹ הִיא פְדוּת, וּבִי רָאוּי לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם. אָמַר לָהּ: רְאוּיָה אַתְּ, אֲבָל בָּךְ רָשׁוּם פֶּשַׁע בַּסֵּתֶר. כְּמוֹ שֶׁהַנָּחָשׁ שֶׁמַּכֶּה וּמַכְנִיס רֹאשׁוֹ בֵּין גּוּפוֹ, כָּךְ מִי שֶׁחוֹטֵא, כּוֹפֵף רֹאשׁוֹ וּמוֹצִיא יָדָיו. וְכֵן ע' עָוֹן, אַף עַל גַּב שֶׁאָמְרָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֲנָוָה, אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא: לֹא אֶבְרָא בָּךְ אֶת הָעוֹלָם. יָצְאָה מִלְּפָנָיו.

עָאלַת אָת פ' אָמְרָה קַמֵּיהּ, רִבּוֹן עָלְמִין נִיחָא קַמָּךְ לְמִבְרֵי בִּי עָלְמָא דְּהָא פּוּרְקָנָא דְּאַנְתְּ זַמִּין לְמֶעְבַּד בְּעָלְמָא בִּי רְשִׁים, וְדָא הוּא פְּדוּת. וּבִי יָאוֹת לְמִבְרֵי עָלְמָא. אָמַר לָהּ יָאוֹת אַנְתְּ, אֲבָל בָּךְ אִתְרְשִׁים פֶּשַׁע בִּטְמִירוּ, כְּגַוְונָא דְּחִיוְיָא דְּמָחֵי וְאָעִיל רֵישֵׁיהּ בֵּין גּוּפֵיהּ, הָכִי מַאן דְּחָב כָּפִיף רֵישֵׁיהּ וְאַפִּיק יְדוֹי. וְכֵן ע עָוֹן, אַף עַל גַּב דְּאָמְרָה דְּאִית בֵּיה עֲנָוָה, אָמַר לָהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לָא אִיבְרֵי בָךְ עָלְמָא. נָפְקַת מִקַּמֵּיהּ.

נִכְנְסָה הָאוֹת ס'. אָמְרָה לְפָנָיו: רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, נוֹחַ לְךָ לִבְרֹא בִּי אֶת הָעוֹלָם, שֶׁיֵּשׁ בִּי סְמִיכָה לַנּוֹפְלִים, שֶׁכָּתוּב (תהלים קמה) סוֹמֵךְ ה' לְכָל הַנּוֹפְלִים. אָמַר לָהּ: עַל כֵּן אַתְּ צְרִיכָה אֶת מְקוֹמֵךְ וְאַל תָּזוּזִי מִמֶּנּוּ. אִם אַתְּ יוֹצֵאת מִמְּקוֹמֵךְ, מַה יִּהְיֶה עַל אוֹתָם הַנּוֹפְלִים, הוֹאִיל וְהֵם סוֹמְכִים עָלַיִךְ? מִיָּד יָצְאָה מִלְּפָנָיו.

דף ג ע''א עָאלַת אָת ס אָמְרָה קַמֵּיהּ, רִבּוֹן (דף ג ע''א) עָלְמִין, נִיחָא קַמָּךְ לְמִבְרֵי בִּי עָלְמָא, דְּאִית בִּי סְמִיכָא לַנֹפְלִין דִּכְתִיב, (תהלים קמה) סוֹמֵךְ יְיָ לְכָל הַנּוֹפְלִים. אָמַר לָהּ, עַל דָּא אַנְתְּ צָרִיךְ לְאַתְרָךְ וְלָא תָזוּז מִנֵּיהּ, אִי אַתְּ נָפִיק מֵאַתְרָךְ מַה תְּהֵא עֲלַיְיהוּ (ו' ע''א) דְּאִנּוּן נְפִילִין הוֹאִיל וְאִנּוּן סְמִיכִין עֲלָךְ. מִיָּד נָפְקַת מִקַּמֵּיהּ.

נִכְנְסָה הָאוֹת נ'. אָמְרָה לְפָנָיו: רִבּוֹן הָעוֹלָם, נוֹחַ לְפָנֶיךָ לִבְרֹא בִּי אֶת הָעוֹלָם, שֶׁבִּי כָּתוּב נוֹרָא תְהִלֹּת וּתְהִלָּה לַצַּדִּיקִים נָאוָה תְהִלָּה. אָמַר לָהּ: נוּ"ן שׁוּבִי לִמְקוֹמֵךְ, שֶׁהֲרֵי בִּשְׁבִילֵךְ שָׁבָה סָמֶ"ךְ לִמְקוֹמָהּ וְתִהְיִי סְמוּכָה עָלֶיהָ. מִיָּד שָׁבָה לִמְקוֹמָהּ וְיָצְאָה מִלְּפָנָיו.

עָאלַת אָת נ אָמְרָה קַמֵּיהּ, רִבּוֹן עָלְמָא, נִיחָא קַמָּךְ לְמִבְרֵי בִּי עָלְמָא, דְּבִי כְּתִיב נוֹרָא תְהִלּוֹת וּתְהִלָּה דְּצַדִּיקִים נָאוָה תְהִלָּה. אָמַר לָהּ, נוּ''ן תּוּב לְאַתְרָךְ, דְּהָא בְגִינָךְ תָּבַת סַמֶ''ךְ לְאַתְרָהּ וְהֲוֵי סָמִיךְ עֲלָהּ. מִיָּד תָּבַת לְאַתְרָהּ וְנָפְקַת מִקַּמֵּיהּ.

נִכְנְסָה הָאוֹת מ'. אָמְרָה לְפָנָיו: רִבּוֹן הָעוֹלָם, נוֹחַ לְפָנֶיךָ לִבְרֹא בִּי אֶת הָעוֹלָם, שֶׁבִּי נִקְרֵאתָ מֶלֶךְ. אָמַר לָהּ: כָּךְ הוּא וַדַּאי, אֲבָל לֹא אֶבְרָא בָּךְ אֶת הָעוֹלָם, מִשּׁוּם שֶׁהָעוֹלָם צָרִיךְ מֶלֶךְ. שׁוּבִי לִמְקוֹמֵךְ אַתְּ וְל' וְך', שֶׁהֲרֵי לֹא רָאוּי לָעוֹלָם לַעֲמֹד בְּלִי מֶלֶךְ.

עָאלַת אָת מ אָמְרָה קַמֵּיהּ רִבּוֹן עָלְמָא, נִיחָא קַמָּךְ לְמִבְרֵי בִּי עָלְמָא, דְּבִי אִתְקְרִיאַת מֶלֶךְ. אָמַר לָהּ הָכִי הוּא וַדַּאי, אֲבָל לָא אִבְרֵי בָּךְ עָלְמָא בְּגִין דְּעָלְמָא אִצְטְרִיךְ לְמֶלֶךְ תּוּב לְאַתְרָךְ, אַנְתְּ וְ ל וְ ך דְּהָא לָא יָאוֹת לְעָלְמָא לְמֵיקַם בְּלָא מֶלֶךְ.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָרְדָה מִלְּפָנָיו הָאוֹת כ' מֵעַל כִּסֵּא כְבוֹדוֹ. הִזְדַּעְזְעָה וְאָמְרָה לְפָנָיו: רִבּוֹן הָעוֹלָם, נוֹחַ לְפָנֶיךָ לִבְרֹא בִּי אֶת הָעוֹלָם, שֶׁאֲנִי כְּבוֹדְךָ. וּכְשֶׁיָּרְדָה כ' מֵעַל כִּסֵּא כְבוֹדוֹ, הִזְדַּעְזְעוּ מָאתַיִם אֶלֶף עוֹלָמוֹת, וְהִזְדַּעְזַע הַכִּסֵּא, וְכָל הָעוֹלָמוֹת הִזְדַּעְזְעוּ לִפֹּל. אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ- בָּרוּךְ- הוּא: כָּ"ף כָּ"ף, מָה אַתְּ עוֹשָׂה כָּאן? שֶׁלֹּא אֶבְרָא בָּךְ אֶת הָעוֹלָם. שׁוּבִי לִמְקוֹמֵךְ, שֶׁהֲרֵי בָּךְ כְּלָיָה, כָּלָה וְנֶחֱרָצָה (ישעיה י) נִשְׁמָע. שׁוּבִי לְכִסְאֵךְ וְתִהְיִי שָׁם. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָצְאָה מִלְּפָנָיו וְשָׁבָה לִמְקוֹמָהּ.

בְּהַהִיא שַׁעֲתָא נָחֲתָא כ מִן קֳדָמוֹהִי אָת מֵעַל כּוּרְסֵי יְקָרֵיהּ אִזְדַעְזְעַת וְאָמְרָה קַמֵּיהּ, רִבּוֹן עָלְמָא, נִיחָא קַמָּךְ לְמִבְרֵי בִּי עָלְמָא דְּאֲנָא כְּבוֹדָךְ. וְכַד נָחֲתַת כ מֵעַל כּוּרְסֵי יְקָרֵיהּ אִזְדַּעְזְעוּ מָאתָן (ח ב') אֶלֶף עָלְמִין וְאִזְדַּעְזַע כֻּרְסְיָיא וְכֻלְהוּ עָלְמִין אִזְדַּעְזָעוּ לְמִנְפַּל. אָמַר לָהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כָ''ף כָ''ף, מָה אַתְּ עָבִיד הָכָא, דְּלָא אִבְרֵי בָּךְ עָלְמָא. תּוּב לְאַתְרָךְ דְּהָא בָּךְ כְּלָיָה (ישעיה י) כָּלָה וְנֶחרָצָה אִשְׁתְּמַע, תּוּב לְכָרְסְיָיךְ וְהֲוֵי תַמָּן. בְּהַהִיא שַׁעֲתָא נָפְקַת מִקַּמֵּיהּ וְתָבַת לְדוּכְתָּהּ.

נִכְנְסָה הָאוֹת י'. אָמְרָה לְפָנָיו: רִבּוֹן הָעוֹלָם, נוֹחַ לְפָנֶיךָ לִבְרֹא בִּי אֶת הָעוֹלָם, שֶׁאֲנִי רֵאשִׁית הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, וְרָאוּי לְךָ לִבְרֹא בִּי אֶת הָעוֹלָם. אָמַר לָהּ: דַּי לָךְ שֶׁאַתְּ חֲקוּקָה בִּי וְאַתְּ רְשׁוּמָה בִּי, וְכָל רְצוֹנִי עוֹלֶה בָּךְ. אֵינֵךְ רְאוּיָה לְהֵעָקֵר מִשְּׁמִי.

עָאְלַת אָת י אָמְרָה קַמֵּיהּ, רִבּוֹן עָלְמָא, נִיחָא קַמָּךְ לְמִבְרֵי בִּי עָלְמָא דְּאֲנָא שֵׁירוּתָא דִשְׁמָא קַדִּישָׁא וְיָאוֹת לָךְ לְמִבְרֵי בִּי עָלְמָא. אָמַר לָהּ, דַּי לָךְ דְּאַנְתְּ חָקִיק בִּי, וְאַנְתְּ רָשִׁים בִּי, וְכָל רְעוּתָא דִילִי בָּךְ סָלִיק, לֵית אַנְתְּ יָאוֹת לְאִתְעַקָּרָא מִן שְׁמִי. עָאלַת

נִכְנְסָה הָאוֹת ט'. אָמְרָה לְפָנָיו: רִבּוֹן הָעוֹלָם, נוֹחַ לְפָנֶיךָ לִבְרֹא בִּי אֶת הָעוֹלָם, שֶׁאַתָּה נִקְרֵאתָ בִּי טוֹב וְיָשָׁר. אָמַר לָהּ: לֹא אֶבְרָא בָּךְ אֶת הָעוֹלָם, שֶׁהֲרֵי טוּבֵךְ נִסְתָּר בְּתוֹכֵךְ וְצָפוּן בְּתוֹכֵךְ, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (תהלים לא) מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ. הוֹאִיל וְגָנוּז בְּתוֹכֵךְ, אֵין בּוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַזֶּה שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לִבְרֹא, אֶלָּא בָּעוֹלָם הַבָּא. וְעוֹד, שֶׁעַל שֶׁטּוּבֵךְ גָּנוּז בְּתוֹכֵךְ, יִטְבְּעוּ שַׁעֲרֵי הַהֵיכָל, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (איכה ב) טָבְעוּ בָאָרֶץ שְׁעָרֶיהָ. וְעוֹד, שֶׁח' כְּנֶגְדֵּךְ, וּכְשֶׁתִּתְחַבְּרוּ יַחַד הִנֵּה ח"ט, וְעַל כֵּן הָאוֹתִיּוֹת הַלָּלוּ לֹא רְשׁוּמוֹת בַּשְּׁבָטִים הַקְּדוֹשִׁים. מִיָּד יָצְאָה מִלְּפָנָיו.

אָת ט (תרומה קנ''ב ע''א) אָמְרָה קַמֵּיהּ רִבּוֹן עָלְמָא נִיחָא קַמָּךְ לְמִבְרֵי בִּי עָלְמָא דְּאַנְתְּ בִּי אִתְקְרִיאַת טוֹב וְיָשָׁר. אָמַר לָהּ לָא אִבְרֵי בָּךְ עָלְמָא דְּהָא טוּבָךְ סָתִים בְּגַוָּוךְ, וְצָפוּן בְּגַוָּוךְ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (תהלים לא) מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִירֵאֶיךָ הוֹאִיל וְגָנִיז בְּגַוָּוךְ לֵית בֵּיהּ חוּלָקָא לְעָלְמָא דָא דְּאֲנָא בָּעֵי לְמִבְרֵי, אֶלָּא בְּעָלְמָא (שמות קנ''ב א) דְּאֲתֵי. וְתוּ דְּעַל דְּטוּבָךְ גָּנִיז בְּגַוָּוךְ יִטְבְּעוּן תַּרְעֵי דְהֵיכָלָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (איכה ב) טָבְעוּ בָאָרֶץ שְׁעָרֶיהָ. וְתוּ דְ ח לְקִבְלָךְ וְכַד תִּתְחַבְּרוּן כְּחֲדָא הָא ח''ט, וְעַל דָּא אָתְוָון אִלֵּין לָא רְשִׁימִין בְּשִׁבְטִין קַדִּישִׁין.

נִכְנְסָה הָאוֹת ז'. אָמְרָה לוֹ: רִבּוֹן הָעוֹלָם, נוֹחַ לְפָנֶיךָ לִבְרֹא בִּי אֶת הָעוֹלָם, שֶׁבִּי שׁוֹמְרִים בָּנֶיךָ אֶת הַשַּׁבָּת, שֶׁכָּתוּב (שמות כ) זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. אָמַר לָהּ: לֹא אֶבְרָא בָּךְ אֶת הָעוֹלָם, שֶׁבָּךְ יֵשׁ קְרָב, וְחֶרֶב שְׁנוּנָה, וְרֹמַח שֶׁל קְרָב כְּמוֹ שֶׁלַּנּוּן. מִיָּד יָצְאָה מִלְּפָנָיו.

מִיָּד נָפְקַת מִקַּמֵּיהּ. עָאלַת ז אָת אָמְרָה קַּמֵּיהּ רִבּוֹן עָלְמָא, נִיחָא קַמָּךְ לְמִבְרֵי בִּי עָלְמָא, דְּבִי נָטְרִין בְּנָיךְ שַׁבָּת דִּכְתִיב, (שמות כ) זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. אָמַר לָהּ לָא אִבְרֵי בָּךְ עָלְמָא דְּאַנְתְּ אִית בָּךְ קְרָבָא וְחַרְבָּא דְּשִׁנְנָא וְרוֹמָחָא דִקְרָבָא כְּגַוְונָא דְנוּן. מִיָּד נָפְקַת מִקַּמֵּיהּ.

נִכְנְסָה הָאוֹת ו'. אָמְרָה לְפָנָיו: רִבּוֹן הָעוֹלָם, נוֹחַ לְפָנֶיךָ לִבְרֹא בִּי אֶת הָעוֹלָם, שֶׁאֲנִי אוֹת מִשִּׁמְךָ. אָמַר לָהּ: וָא"ו, אַתְּ וְה' דַּי לָכֶם שֶׁאַתֶּן אוֹתִיּוֹת שֶׁל שְׁמִי, שֶׁאַתֶּן בַּסּוֹד שֶׁל שְׁמִי וַחֲקוּקוֹת וּגְלוּפוֹת בִּשְׁמִי, וְלֹא אֶבְרָא בָכֶן אֶת הָעוֹלָם.

עָאלַת אָת ו אָמְרָה קַמֵּיהּ רִבּוֹן עָלְמָא, נִיחָא קַמָּךְ לְמִבְרֵי בִּי עָלְמָא, דְּאֲנָא אָת מִשְּׁמָךְ. אָמַר לָהּ וָאו אַנְתְּ וְ דַי לְכוֹן דְּאַתּוּן אָתְוָון דִּשְׁמִי דְּאַתּוּן בְּרָזָא דִשְׁמִי וְחֲקִיקִין וּגְלִיפִין בִּשְׁמִי וְלָא אִבְרֵי בָּכוּ עַלְמָא.

נִכְנְסָה הָאוֹת ד' וְהָאוֹת ג', אָמְרוּ אַף כָּךְ. אָמַר אַף לָהֶן: דַּי לָכֶן לִהְיוֹת זוֹ עִם זוֹ, שֶׁהֲרֵי הָעֲנִיִּים לֹא יִתְבַּטְּלוּ מִן הָעוֹלָם, וּצְרִיכִים לִגְמֹל עִמָּהֶם חֶסֶד. דָּלֶ"ת הוּא הֶעָנִי (דַּל), גִּימֶל גּוֹמֶלֶת לָהּ חֶסֶד. אַל תִּפָּרְדוּ זוֹ מִזּוֹ, וְדַי לָכֶן לָזוּן זוֹ אֶת זוֹ.

עָאלַת אָת ד וְאָת ג אָמְרוּ אוּף הָכִי, אָמַר אוּף לוֹן דַּי לְכוֹן לְמֶהוֵי דָּא עִם דָּא דְּהָא מִסְכְּנִין לָא יִתְבַּטְּלוּן מִן עָלְמָא וּצְרִיכִין לִגְמוֹל עִמְּהוֹן טִיבוּ. דָּלֶ''ת אִיהוּ מִסְכְּנָא, גִימְ''ל גְּמוֹל לָהּ טִיבוּ, לָא תִתְפָּרְשׁוּן דָּא מִן דָּא וְדַי לְכוֹן לְמֵיזַן דָּא לְדֵין.

נִכְנְסָה הָאוֹת ב'. אָמְרָה לוֹ: רִבּוֹן הָעוֹלָם, נוֹחַ לְפָנֶיךָ לִבְרֹא בִּי אֶת הָעוֹלָם, שֶׁבִּי מְבָרְכִים אוֹתְךָ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה. אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא: הֲרֵי וַדַּאי שֶׁבָּךְ אֶבְרָא אֶת הָעוֹלָם, וְאַתְּ תִּהְיִי הָרֵאשִׁית לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם.

עָאלַת אָת ב אָמְרָה לֵיהּ, רִבּוֹן עָלְמָא, נִיחָא קַמָּךְ לְמִבְרֵי בִּי עָלְמָא, דְּבִי מְבָרְכָאן לָךְ לְעֵילָא וְתַתָּא. אָמַר לָהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הָא וַדַּאי בָּךְ אִבְרֵי עָלְמָא וְאַתְּ תְּהֵא שֵׁירוּתָא לְמִבְרֵי עָלְמָא.

עָמְדָה הָאוֹת א' וְלֹא נִכְנְסָה. אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא: אָלֶ"ף אָלֶ"ף, לָמָּה אֵינֵךְ נִכְנֶסֶת לְפָנַי כִּשְׁאָר כָּל הָאוֹתִיּוֹת? אָמְרָה לְפָנָיו: רִבּוֹן הָעוֹלָם, מִשּׁוּם שֶׁרָאִיתִי שֶׁכָּל הָאוֹתִיּוֹת יָצְאוּ מִלְּפָנֶיךָ בְּלִי תוֹעֶלֶת, מָה אֲנִי אֶעֱשֶׂה שָׁם? וְעוֹד, שֶׁהֲרֵי נָתַתָּ לָאוֹת ב' אוֹצָר גָּדוֹל זֶה, וְלֹא רָאוּי לְמֶלֶךְ עֶלְיוֹן לְהַעֲבִיר אוֹצָר שֶׁנָּתַן לְעַבְדּוֹ וְלָתֵת לְאַחֵר. אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא: אָלֶ"ף אָלֶ"ף, אַף עַל גַּב שֶׁאֶבְרָא אֶת הָעוֹלָם בָּאוֹת בֵּי"ת, אַתְּ תִּהְיִי הָרֹאשׁ לְכָל הָאוֹתִיּוֹת. אֵין בִּי יִחוּד אֶלָּא בָּךְ. בָּךְ יַתְחִילוּ כָּל הַחֶשְׁבּוֹנוֹת וְכָל מַעֲשֵׂי הָעוֹלָם, וְכָל יִחוּד לֹא יִהְיֶה אֶלָּא בָּאוֹת אָלֶ"ף.

דף ג ע''ב קָיְימָא אָת א לָא עָאלַת. אָמַר לָהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָלֶ''ף אָלֶ''ף לָמָּה לֵית אַנְתְּ עָאלַת קַמָּאי כִּשְׁאָר כָּל אָתְוָון. אָמְרָה קַמֵּיהּ רִבּוֹן עָלְמָא בְּגִין דַּחֲמֵינָא דְכָל אָתְוָון נָפְקוּ מִן קַמָּךְ בְּלָא תוֹעַלְתָּא מָה אֲנָא אַעֲבִיד תַּמָּן. וְתוּ דְּהָא (דף ג ע''ב) יְהִיבְתָּא לְאָת בֵּי''ת נְבַזְבְּזָא רַבְרְבָא דָא, וְלָא יָאוֹת לְמַלְכָּא עִלָּאָה לְאַעֲבָרָא נְבַזְבְּזָא דְּיָהַב לְעַבְדוֹ וּלְמֵיהַב לְאָחֲרָא. אָמַר לָהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָלֶ''ף אָלֶ''ף אַף עַל גַּב דְּאָת בֵי''ת בַּהּ אִבְרֵי עָלְמָא, אַתְּ תְּהֵא רֵישׁ לְכָל אָתְוָון, לֵית בִּי יִחוּדָא אֶלָּא בָּךְ. בָּךְ יִשְׁרוּן כָּל חוּשְׁבָּנִין וְכָל עוֹבָדֵי דְעָלְמָא, וְכָל יִחוּדָא לָא הֲוֵי אֶלָּא בְּאָת אָלֶ''ף.

וְעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אוֹתִיּוֹת עֶלְיוֹנוֹת גְּדוֹלוֹת, וְאוֹתִיּוֹת תַּחְתּוֹנוֹת קְטַנּוֹת. וּמִשּׁוּם כָּךְ בֵּי"ת בֵּי"ת - בְּרֵאשִׁית בָּרָא. אָלֶ"ף אָלֶ"ף - אֱלֹהִים אֵת. אוֹתִיּוֹת מִלְמַעְלָה וְאוֹתִיּוֹת מִלְּמַטָּה, וְכֻלָּן יַחַד הֵם מֵהָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן וּמֵהָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן.

וְעֲבַד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָתְוָון עִלָּאִין רַבְרְבָן, וְאָתְוָון תַּתָּאִין זְעִירִין. וּבְגִין כָּךְ בֵּי''ת בֵּי''ת בְּרֵאשִׁית בָּרָא. אָלֶ''ף אָלֶ''ף אֱלהִים אֶת. אָתְוָון מִלְּעֵילָא וְאָתְוָון מִתַּתָּא, וְכֻלְהוּ כְּחֲדָא הֲווּ מֵעָלְמָא עִלָּאָה וּמֵעָלְמָא תַּתָּאָה.


זוהר חדש - תיקונים


אָמְרוּ נִשְׁמָתִין דִּמְתִיבְתָּא עִלָּאָה, וַדַּאי הַאי אִיהוּ דְּדַרְגֵּהּ עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא דְּעָתִיד לְאִתְגַּלְּיָא בְּדָרָא דְּמַלְכָּא מְשִׁיחָא אִתְגַּלְּיָא בֵּהּ.

אמרו נשמות של הישיבה העליונה

זו דרגא של העמוד האמצעי

שעתיד להתגלות בדור של מלך המשיח

העמוד האמצעי

התינוק - פנים קטנות - זעיר אנפין

זה הילד ישראל שמו -

הוא הבן של מלך מלכי המלכים

והוא עבר תהליכי גדילה ולמידה

ונפילות וקימה

וגלויות

הכל כדי להיות ראוי להיקרא בן של הקב"ה

בנים אתם לה"

הוא נגלה בכל דור

וְרָזָא דְּמִלָּא קְרָא אוֹכַח, מַ"ה שֶּׁהָיָ"ה הוּא שֶׁיִּהְיֶ"ה. וּבָהּ מִמְּכוֹ""ן שִׁבְתּ""וֹ הִשְׁגִּי""חַ אֶל כָּל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ.

סוד שלו הוא מה שכתוב

מה -

שהיה

הוא

משה

משה - הוא כללות ישראל

ממכון

שבתו

השגיח

משה

ישראל לעתיד לבוא, נבנה

מפנימיות וחיצוניות

של כל נשמות ישראל

יש את השורשים - הם האבות

הנביאים

מלכות בית דוד

הצדיקים - משורש יוסף

וכל העם קשור לשורש מהם

אבל - הראש

הדעת

הוא משה רבינו

הוא הפנימיות

הוא המקשר אל הקב"ה

פסול לך את הלוחות

לך, עבורך, כל שאר העם יינקו ממך!

הרועה הנאמן - רעיא מהמינא

קוּם רָעֲיָא מְהֵימָנָא לְאִתְּעָרָא לְהַהוּא דְּאִתְּמַר בֵּהּ אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר. וּכְמָה אִנּוּן דְּמִיכִין וְשֵׁינָתָא בְּעֵינֵיהוֹן, דְּלָא פַּתְחִין לוֹן לְאִתְעַסְּקָא בְּרָזִין דְּאוֹרַיְתָא,

קום רעיא מהמנא - קום רועה נאמן

הגיע זמן לפקוד את העדר

עליהם נאמר

אני ישנה וליבי ער

כמה כולם ישנים - בדור האחרון הזה

פתוחים לעולם הזה, לתאוותיו

לעולם נעלם המשקר, המדמה..

וסותמים עינהם לראות את האמת

על ידי

סודות התורה

דְּכָל רָז אור אִתְקְרֵי, לְאַנְהָרָא בֵּהּ לְבַת עֵינָא וּלְאִתְּעָרָא לָהּ בֵּהּ לְגַבֵּי בַּעְלָהּ, דְּאִיהִי דְּמִיכָא בְּגָלוּתָא בֵּין אִנּוּן מָארֵי תּוֹרָה. דְּלֵית חַד מִנַּיְהוּ דְּיִתְּעַר לָהּ בְּבַעְלָהּ דְּאִיהוּ ר""ז אוֹר דְּנָהִיר בָּהּ בָּבַת עֵינָא. דְּרָז אוֹר אִיהוּ בְּחֻשְׁבָּן.

כל רז נקרא אור

רז = גימטירה 207

אור = 207

להאיר לאחת המיוחדת

בת עין

בת של ע - ...ע = 70

היא המלכות

השכינה הקדושה

שמעליה 7 רועים

שומרים

שבע הכלולים מעשר - 70 נפש בני יעקב

שכל תכליתם היא

בת עין

שכינה

שומרני כאישון בת עין

להיות שומרי השכינה, שומרי המלכה

למסור נפש עבור הבת, היחידה שהלכה לאיבוד

ביער העמים, מבוזה ומושפלת

צועקת ומייללת

לבניה ולבנותיה

שובו - שובו הביתה

לְאַנְהָרָא בֵּהּ לְבַת עֵינָא וּלְאִתְּעָרָא לָהּ בֵּהּ לְגַבֵּי בַּעְלָהּ, דְּאִיהִי דְּמִיכָא בְּגָלוּתָא בֵּין אִנּוּן מָארֵי תּוֹרָה. דְּלֵית חַד מִנַּיְהוּ דְּיִתְּעַר לָהּ בְּבַעְלָהּ דְּאִיהוּ ר""ז אוֹר דְּנָהִיר בָּהּ בָּבַת עֵינָא. דְּרָז אוֹר אִיהוּ בְּחֻשְׁבָּן.

להאיר בה בתוכה את אור התורה

היא דלה ועניה אין לה מעצמה כלום

רק שאריות שבניה נותנים לה

כאשר הם לא מבקשים עבור עצמם

כל היום

תן לי...תן לי

הב ..הב לי

אפילו בעלי התורה

לומדים עבור עצמם

ואין לה מנחם

ואין לה עזרה

חוץ

מאלו העוסקים בסוד

יודעים את סודה של המלכה

שהיא העולם הבא

היא התכלית

והם נדבקים רק בה

ואתה הרועה הנאמן

משה רבינו

עתיד להתגלות בדור האחרון

וללמד את ישראל את סודותיה

מעלותיה

של כלת משה

דְּהָא אַנְתְּ הוּא דְּאִתְּמַר בֵּהּ מֹשֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי. דְּהָא הֲווֹ כֻּלְּהוּ נְבִיאַיָּא וְחַכְמַיָּא וּמָארֵי קַבָּלָה לְגַבָּךְ, כְּסִיהֲרָא וְכוֹכְבַיָּא וּמַזָּלֵי דְּלֵית לוֹן נְהוֹרָא אֶלָּא מְשַׁמְּשָׁא.

כפי אז

משה קיבל תורה מסיני

כולם קיבלו ממשה

הנביאים

החוזים

הצדיקים

החכמים

הוא כמו אור החמה המאיר לכוכבים וללבנה

כי אין לכל הכוכבים והלבנה

אלא מה שמקבלים מהשמש

וּבְגִין דְּאִתְּמַר בָּךְ פְּנֵי מֹשֶׁה כִּפְנֵי חַמָּה. קוּם אַנְהִיר לוֹן דְּעַד דֶּאֱמֶת אַנְהִיר לוֹן, כֻּלְּהוּ הֲווֹ בַּחֲשׁוֹכָא וְלֵית לוֹן נְהוֹרָא.

בגלל זה נאמר פני משה כפני החמה

קום תאיר

קום תדליק את נשמות ישראל

קום תפתח לב כל אחד מישראל

כפי שעשית

כולם בחשיכה

אין איתנו מי יודע מה

קום עד שהאמת

תצעק

קום עד שכל ישראל יאמרו שוב

נעשה ונשמע

קום וקבור את קורח ועדתו

קום גיבור מחה את העמלק

קום משה רבינו

הגיע זמן הגאולה

 



חזרה לדף הבית
האתר נבנה במערכת 2all בניית אתרים