|
אלול
עיקרו של יום הדין שהוא הברכה או ח"ו הקללה לכל השנה הבאה עלינו לטובה. האדם הוא הנפש כפי מעשיו נמשכים אליו כוחות רוחניים שהם רוח ונשמה, לשני הצדדים יש רוח ונשמה אחד מצד הקדושה והשני מצד הטומאה, אם ח"ו אינו עוסק בקדושה בלימוד התורה, בקיום המצוות הרי שנמשכות אליו רוח ונשמה של הטומאה ואז הוא ארור, מנודה, מחוץ למחנה ישראל הקדוש, ושנה הבאה ארורה ח"ו. וכנגדו מושך לעצמו רוח ונשמה קדושים אשר נקראים ברוך, רצוי בתוך מחנה הקדושה ושנתו תהיה מבורכת וכל אשר יעשה יצליח, הקב"ה קבע כללים בעולם הרוחני, ישנם ימים שיש השפעה של אור ישר, רוחניות קדושה המשפיעה לכל כלי מוכן כמו ימי אלול ימים שאדם קם לפני אשמורת הבוקר, עוסק בלימוד תורה, במזמורי תהילים, בזוהר, גמרא ומוסר, הולך לטבול במקווה טהרה, מגיע לאמירת סליחות באשמורת הבוקר, ובאמת מתוודה על חטאיו ומקבל על עצמו קבלות קטנות או גדולות כל אחד כפי יכולתו האמיתית, ובכל ימי אלול, משתדל לעסוק בחסדים ובמצוות ונמנע ממחלוקות ומכעסים, הרי שביום הדין הוא יבורך וברוך יהיה כל השנה.
"אלול" – הכנה לראש השנה (הליכות אור)
ניתן לפתוח דף חדש
ראש השנה קרוב כל כך, עומדים אנו נבוכים, מה ניתן לעשות בימים המעטים, כיצד ניתן לתקן בהם שנה שלימה. משולים אנו לאדם המקבל טלפון ממנהל הבנק "אתה נמצא ביתרת חובה גדולה מאד, חשבונך מעתה מוגבל..." איזו בושה! ליבו של האדם הזה נוקפו על שחי בלי חשבון, אבל את העבר אין להשיב, ומה יועיל צערו?!
לאושרנו, החשבון בשמים מתנהל אחרת. המנהל הוא אבינו הטוב והמטיב. ואם בא לפניו בעל החשבון ומודה בטעותו, ואומר: "צר לי שהכנסתי עצמי לחשבון חובה, צר לי שחייתי ללא חשבון, ולא הרביתי במצוות בכדי להגביר את צד הזכות. מעתה והלאה אשפר את המאזן, אשתדל לחיות עם חשבון, אזהר מעבירות ואצבור עוד ועוד זכויות".
כשאדם מתנהג כך – מאיר לו הבורא יתברך פניו, ושומט את חובו, וכך נפתח לאדם דף חדש!
זה כוחה של בקשת סליחה, וזה כוחה של תשובה.
מסיבה זו אנו משכימים קום לאמירת הסליחות – כדי לעורר את ליבנו לבקש באמת ובתמים "שמיטת חובות". במרום הרי יודעים אם באמת מוכנים אנו לפתוח דף חדש, לכן הבה נוכיח זאת החל מהיום!
וכשנתחיל עוד היום להשתנות, נקבל על עצמנו אפילו "קבלה" אחת של התחזקות, לפי כוחנו.
כשה' יראה שאנו מתאמצים לפתוח דף חדש, ושוכחים את הנפילות והכישלונות שלנו, ומתחילים מחדש ממש עם כל המרץ וההתלהבות – גם ה' יפתח לנו דף חדש, יגזור עלינו שנה מתוקה, שנה של הארת פנים בחסד וברחמים.
העצה לזכיה בדין
מראשית החודש אנו תוקעים בשופר לעורר את הלבבות, אך נהיה כנים עם עצמנו: האמנם חדורים אנו "חרדת הדין"? אדם העומד למשפט אפילו רק עבירת תנועה שעונשה שלילת רישיון, הרי הוא מתקשה להירדם, מתוח ומוטרד במשך היום. וכאן, הרי עלולה להיות "שלילת רישיון" מסוג אחר, ה' ירחם! בראש השנה דנים על החיים והבריאות, על הפרנסה והנחת... איזו שאננות.
רבינו יונה מביא בספרו שערי תשובה (שער א' אות ב') משל המובא במדרש (קהלת רבה): מעשה בפלוגת שודדים שנלכדה ונחבשה בבית הסוהר, וצפויים היו לעונשי מוות, הצליחו לחפור מנהרה ולהימלט בה – פרט לאחד. בא שר בית הסוהר וראה מחתרת חתורה, והאיש ההוא עודנו עצור. ויך אותו במטהו. ואמר לו: אומלל שכמוך, הלא המחתרת חתורה לפניך, ואיך לא מיהרת להימלט על נפשך?!"
במבט ראשון, המשל הזה תמוה. שר בית הסוהר היה צריך לציין אותו לשבח, הרי הוא שמר את החוק ולא ברח..?
והתשובה היא: אילו הוא היה שומר חוק, הוא לא היה מוצא את עצמו בבית האסורים. הוא נשאר בכלאו מסיבה אחת: האדישות השתלטה עליו והכהתה את חושיו, הוא אינו מבין את חומרת מעשיו ולאיזה עונש הוא צפוי. בגלל השאננות ראוי הוא למלקות.
אילו היינו מודעים לחומרת המצב שלנו ברוחניות ובגשמיות, לא היינו שאננים כל כך. אנו צריכים להבין מה מונח על הכף ביום הדין, די להביט מסביבנו... להבין שכל הצער והקשיים האלו נגזרו בראש השנה שעבר! הרי אנו רוצים להיחלץ מדין קשה ולצאת למרחב.
מה נדרש מאיתנו לשם כך?
הצדיק רבי ישראל מסלאנט זצ"ל אמר: העצה הבדוקה לזכיה בדין, היא עצם חרדת הדין! לדעת מה מונח על הכף.
חרדה אמתית צריכה שתתבטא בשני מישורים: בחרטה על העבר, וזאת אנו עושים באמירת הסליחות ובווידויים – ובניסיון להשתפר, לשנות דרך ולצבור זכויות. בבחינת "סור מרע ועשה טוב", וכך נזכה להגיע מוכנים לקראת ראש השנה, ולהיכתב כולנו בספר החיים והשלום, אמן.
אני לדודי ודודי לי – אלול – זמן קנין הידידות עם הבורא!
נמצאים אנו בעיצומו של חודש אלול . אלו ימים של רחמים, המון אהבה מושפעת על עם ישראל בימים אלו. חודש אלול זהו זמן המסוגל לקנין של שייכות וידידות עם הבורא יתברך.
היסוד של כל התורה כולה הוא האמונה! אמונה בה' יתברך, אמונה בתורה, אמונה בחכמי ישראל. יהודי מחוייב להאמין גם בעניינים שהם למעלה מהשגתו ורחוקים מההרגשים שלו.
אחד הדברים שצריך להאמין הוא: כי חודש אלול הינו דבר עצום ונורא. כידוע, רבותינו גדולי ישראל עשו רעש גדול מחודש אלול. ידועים דברי רבי ישראל סלנטר זצ"ל שכל ימות השנה צריכים להיות כמו אלול, ואלול עצמו ודאי ש'אלול' הוא!
מספרים על רבי ישראל סלנטר שמראש חודש אלול היה שרוי בפחד איום ונורא. פעם שאל אותו יהודי אחד: "מה הפחד, וכי אלול הוא דוב" ?! ענה לו רבי ישראל: "אלול מפחיד יותר מדוב"! שהרי דוד המלך אמר "גם את הארי ואת הדוב היכה עבדך" (שמואל א' יז-לו) - דוד המלך לא פחד מהארי ומהדוב, ואף על פי כן מעיד על עצמו כי "סמר מפחדך בשרי וממשפטיך יראתי" (תהלים קיט-קכ). אחז בדוד המלך פחד איום ונורא מפני משפט ה' בראש השנה.
לפעמים אנשים לא מבינים ותוהים לעצמם: ממה הפחד הגדול? הרי אנו חיים כבר עשרים, ארבעים שנה ואנו עדיין חיים, למה שבדיוק עכשיו נמות?
זהו עניינה של הבקשה שתיקנו חז"ל לאומרה בימים אלו "זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים" – לשם כך נדרשת מאיתנו אמונה!
כך היא לשונו הנפלאה של הרמב"ם בספר המצוות (מ"ע ד'): "שציוונו להאמין יראתו יתעלה ולהפחד ממנו, ולא נהיה ככופרים ההולכים בשרירות ליבם ובקרי, אבל נירא ביראת עונשו בכל עת, וזהו אומרו את ה' אלוקיך תירא".
אומר רבי שמשון פינקוס זצ"ל – הרי לנו מלשונו של הרמב"ם כי יראת העונש, עצם העובדה שהקב"ה מעניש לעוברי רצונו – היא מהדברים שבאמת אינם נתפסים בשכל האדם, והאדם מצווה להאמין בהם!
אדם שמורגל לחיים של חסד ורחמים, קשה לו מאד לחיות בפחד ויראה מהשי"ת. הוא אינו מסוגל לתפוס שכעת בראש השנה הוא עומד למשפט שבו נקבע כל עתידו לטוב ולמוטב. באפשרותו כעת על ידי מעשיו לשנות דברים, לו ולמשפחה הסובבת אותו, ואף לכל עם ישראל. חובה עלינו להאמין בכך! לדעת שהקדוש ברוך הוא אמת ותורתו אמת ואנו כעת בעיצומם של הימים הנוראים.
האופן לזכות בדין
ישנם שני אופנים כיצד לזכות בדין הנורא ביום ראש השנה.
האפשרות הראשונה היא: להיעשות צדיק בדינו, וזאת על ידי תשובה שעניינה תיקון ושיפור המעשים.
האפשרות השניה היא: על ידי הימצאות בחיקו של הקדוש ברוך הוא.
בתקופה זאת יהודי עומד במצב בו הוא חש כולו את נוראות הימים. כביכול הוא 'מחובק' בזרועותיו של ה'. ובו זמנית הינו עומד למשפט אצל ה'. תחושות הקירבה והפחד אופפים אותו יחדיו. כפועל יוצא מכך – האדם חייב להתכונן כראוי לקראת המשפט שלו. אך במקביל לכך – הימצאותו מחובק בזרועותיו של ה' גורמת לכך שהנהגת הדין עימו תיעשה באופן אחר לגמרי. יהודי שמתקרב לבוראו בבחינת "יושב בסתר עליון בצל שדי יתלונן" יש לו אפשרות להינצל בבחינת "ממך אליך אברח" (מתוך פיוטו של רבי שלמה אבן גבירול).
כבר נודעו דברי הקדמונים כי ראשי התיבות של חודש אלול – אני לדודי ודודי לי - זוהי הדרך של הידידות עם ה' יתברך. מאחר וידידות זמנית בשום אופן לא תיקרא 'ידידות' – בהכרח שימים אלו הם הזמן המתאים לקנין אמיתי של שייכות לה'.
זוהי עבודתנו בימים אלו לעבוד על ענין הידידות והחביקה עם הקב"ה. לאהוב את ה' בכל ליבנו נפשנו ומאודנו. כל מה שאנו עושים הכל יהיה לכבודו של ה' יתברך. כך נוכל להיות בנים של מלך. בנים אהובים של ה'. ומתוך כך נכתב ונחתם לחיים טובים לאלתר עם כל ישראל. וזה מה שאנו מתפללים "זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים, כתבנו בספר חיים למענך אלוקים חיים" – מרוב אהבתנו וחיבתנו אל הקב"ה, אנו מתפללים ומבקשים מה' - חיים שכל המהות שלהם הם "למענך אלוקים חיים"!
|
.gif){kind=small}
.jpg)
.jpg)