הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
שלח לחבר
 


אתר זוהר החיים הוקם על ידי הרב יוחנן באנון ז"ל 
האתר משומר למען זכרו על ידי מפעל הזוהר העולמי (Ha-Zohar.info) ולימוד הזוהר היומי (DailyZohar.com)

   פרשת בראשית    פרשת נח    פרשת לך לך    פרשת וירא    פרשת חיי שרה    פרשת תולדות    פרשת ויצא
   פרשת וישלח    פרשת וישב    פרשת מקץ    פרשת ויגש    פרשת ויחי    פרשת שמות    פרשת וארא
   פרשת בא    פרשת בשלח    פרשת יתרו    פרשת משפטים    פרשת תרומה    פרשת תצוה    פרשת כי תשא
   פרשת ויקהל    פרשת פיקודי    פרשת ויקרא    פרשת צו    פרשת שמיני    פרשת תזריע    פרשת מצורע
   פרשת אחרי מות    פרשת קדושים    פרשת אמר    פרשת בהר    פרשת בחוקותי    פרשת במדבר    פרשת נשא
   פרשת בהעלותך    שלח לך    פרשת קרח    פרשת חוקת    פרשת בלק    פרשת פינחס    פרשת מטות
   פרשת מסעי    פרשת דברים    פרשת ואתחנן    פרשת עקב    פרשת ראה    פרשת שופטים    פרשת כי תבוא
   פרשת כי תצא    פרשת ניצבים וילך    פרשת האזינו    פרשת זאת הברכה
 
    עמוד הבית
    צור קשר
    תחילת הבריאה
    מבנה העולמות
    ראש השנה
    תם עוונך בת ציון
    הנהגות וסגולות
    אדם
    גאולה
    לאלפים
    חיים על פי הזוהר
    אלול
    24 אלף תלמידי רבי עקיבא
    פתיחת אליהו
    רבי שמעון בר יוחאי
    תיקוןני זוהר חדש
    כללי סודות ורזי התורה
    מעלת עיסוק בזוהר
    מהו צדיק ?
    הליכות אור - נוער וחינוך
    סוד הקפת התיבה
    מפעל הזוהר העולמי
    סוד קליפת נוגה
    נפש, רוח, נשמה..
    הצלת רבי יצחק
    ערב רב
    טעמי המצוות
    קריאת שמע בכוונה
    להידמות לאבות
    ט"ו בשבט
    שבת קודש
    שיויתי השם
    רבי שמעון מבטל מוות
    מעלת הלילה
    חיזוק באמונה
    נטילת ידיים
    רחל
    ויעבור
    יום הכיפורים
    ייחודים בתנועה
    מדרש האותיות
    פרשיות השבוע - וידאו
    סוכות
    צפיחית בדבש
    מעוט הירח
    תלמוד ארץ ישראל
    תפילה בציון רשב"י
    סדר עליית הנשמה
    תמונות
    לב נתיבות עשר מאמרות
    חנוכה
    שיעורי תורה בצ'ט
    ברכות השחר
    סגולות שבת
    מזמור יט - פרוש הזוהר
    מדרש רות - זוהר
    הקדמה 6 מצוות
    שיעורי וידאו - זוהר
    פסח
    שביעי פסח ועומר
    עמלק העייף, ישראל יעף
    מעלת משה רבינו
    משיח
    המלחמה האחרונה 1
    אלפיים שנות תפילה
    מדרשי זוהר
    בראשית תמן - תיקון 48
    שום תשים עליך מלך
    כבד את אביך...
    אידרא זוטא
    יסודות הזוהר
    להשיב את הבן לאב
    נסתם הפתוח ונפתח הסתום
    אנכי ה'
    קריאת זוהר כללית
    שיעורי זוהר בקול
    אלול ושיעורים תשרי
    למה אנחנו כאן?
    רפ"ח
    ממלכת כהנים
    פרשות השבוע
    חגי השנה
    סודת הזוהר
    דרשות הרב בטקסט
    תורה וישראל חד הם
    מפתח החכמה ביראה
    ראשי ישן
    הנהגות הימים
    מבצע ה - 70
    שיעורי עץ החיים
    מחיה המתים
    נבואת פרס אירן
    חיטה ומשיח
    נצח זמן ומקום
    נישואין גירושין
    פורים
    מוצאי שבת
    סוד הפרצופים - בפשט
    מלאכים המלווים
תרומות לברכות בעלון
ובאתר נא להשאיר את נוסח
הברכה.
התרומות מיועדות להחזקת האתר
הדפסת עלוני הזוהר
הכנת סרטי וידאוו ייחודים, שיעורי זוהר 
 

 

זוהר הקדוש פרשת בראשית

זוהר חלק א' פרשת בראשית, דף כ"ה עמוד א'

אלו שמתגיירים מאומות העולם הם חרב בבית ראשון ויבש בבית שני

ואלין

אינון דמתגיירין מאומין דעלמא, בגינייהו נפלת ה' זעירא דאברהם באלף חמישאה דהוא ה', דאיהו חרב ויבש, חרב בבית ראשון ויבש בבית שני. [ואותם אלו שמתגיירים מאומות העולם, בגללם נופלת ה' קטנה של אברהם באלף החמישי שהוא ה', שהוא חרב ויבש, חרב בבית ראשון ויבש בבית שני].

*   *   *

משה בגלל שרצה להכניס גרים תחת כנפי השכינה, גרמו לו ירידה

ומשה

בגין דבעא לאעלא גיורין תחות גדפוי דשכינתא, וחשיב דהוו מאלין דאתבריאו בה', והב בהון את ה' דאברהם, גרמו ליה ירידה, כמא דאת אמרת (שמות לב ז) לך רד כי שחת עמך, ובגין דלא קבילו לאת ה' בדחילו דיו"ד וברחימו דה', נחית איהו מדרגיה דאיהו ו'. [ומשה בגלל שרצה להכניס גרים תחת כנפי השכינה, וחשב שהם מאלו שנבראו בה', ונתן בהם אות ה' של אברהם, גרמו לו ירידה כמו שאתה אומר לך רד כי שחת עמך, ובגלל שלא קבלו את אות ה' ביראה של יו"ד ובאהבה של ה' ירד הוא ממדריגתו שהיא ו'].

*   *   *

עתיד משה בסוד הגלגול להתערב ביניהם בגלות בין ערב רב, שהם נשמותיהם מצד אלו שנאמר בהם כי שמים כעשן נמלחו, ואלו הם שלא בקש נח רחמים עליהם ונאמר בהם וימחו מן הארץ, בגלל שהיו מאלו שנאמר בהם תמחה את זכר עמלק, ומשה לא נשמר מהם, ובגלל זה ירד הוא ממדריגתו

ואת

ו' נחתת עמיה, בגין דלא יתאביד בינייהו, דעתיד איהו ברזא דגלגולא לאתערבא בינייהו בגלותא בין ערב רב, דאינון נשמתייהו מסטרא דאלין דאתמר בהון (ישעיה נא ו) כי שמים כעשן נמלחו וגו'. ואלין אינון דלא בעא נח רחמי עלייהו, ואתמר בהון וימחו מן הארץ, בגין דהוו מאלין דאתמר בהון (דברים כה יט) תמחה את זכר עמלק, ומשה לא אסתמר מנייהו, ואפיל ה' בינייהו, ובגין דא איהו לא יעול לארעא דישראל, עד דיתוב ה' לאתרה, ובגין דא נחת איהו מדרגיה, ונחית ביה ו', ובגין דא ה' נפלת, ו' יוקים לה ו' דמשה. [ואות ו' ירדה עמו כדי שלא תאבד ביניהם, שעתיד הוא בסוד הגלגול להתערב ביניהם בגלות בין ערב רב, שהם נשמותיהם מצד אלו שנאמר בהם כי שמים כעשן נמלחו וגומר. ואלו הם שלא בקש נח רחמים עליהם ונאמר בהם וימחו מן הארץ, בגלל שהיו מאלו שנאמר בהם תמחה את זכר עמלק, ומשה לא נשמר מהם והפיל ה' ביניהם, ובגלל זה הוא לא יכנס לארץ ישראל עד שתשוב ה' למקומה. ובגלל זה ירד הוא ממדריגתו וירדה בו ו', ובגלל זה ה' נפלה, ו' יקים אותה ו' של משה].

ובגין

דה"א זעירא ה' דאברהם דאיהי דהבראם, אתזער איהו בגינה, אתמר ביה (ישעיה סג יב) מוליך לימין משה וגו', ואפיק לה מתמן בחילא דו', ואייתי לה עמיה, מיד שריא עליה י"ה. ואשתלים אומאה, (דאתמר) (שמות יז יו) כי יד על כס יה מלחמה ליהו"ה וגו', מאי מדר דר, דא משה, דאתמר ביה (קהלת א ד) דור הולך ודור בא, והא אוקמוה, דלית דור פחות מששים רבוא, ודא משה דאתמר ביה דאנתתא חדא ילדה ששים רבוא בכרס אחד. [ובגלל שהה' הקטנה ה' של אברהם שהיא של הבראם, הוקטן הוא בגללה. ונאמר בו מוליך לימין משה וגומר. והוציא אותה משם בכח הו' והביא אותה עמו. מיד שרה עליו י"ה, ונשלמה שבועה כי יד על כס י"ה' ונשלמה שבועה כי יד על כס יה מלחמה לה, וגומר, מהו מדר דר. זה משה שנאמר בו דור הולך ודור בא. והרי העמידוהו שאין דור פחות מששים רבוא, וזה משה שאמרנו בו שאשה אחד ילדה ששים רבוא בכרס אחד].

*   *   *

חמש מינים הם בערב רב, נפילי"ם, גבורי"ם, ענקי"ם, רפאי"ם, עמלקי"ם, בלעם ובלק מצד עמלק היו, קח ע"ם מן בלעם, ל"ק מן בלק, נשאר בבל, כי שם בלל ה' שפת כל הארץ

וחמש

מינין אינון בערב רב, ואינון (סי' נג"ע ר"ע) נ'פילים ג'בורים ע'נקים ר'פאים ע'מלקים, ובגינייהו נפלה ה' זעירא מאתרהא, בלעם ובלק מסטרא דעמלק הוו, טול ע"ם מן בלעם, ל"ק מן בלק, אשתאר בב"ל, (בראשית יא ט) כי שם בלל יהו"ה שפת כל הארץ. [וחמש מינים הם בערב רב, והם נפילי"ם, גבורי"ם, ענקי"ם, רפאי"ם, עמלקי"ם, ובגללם נפלה ה' קטנה ממקומה, בלעם ובלק מצד עמלק היו, קח ע"ם מן בלעם, ל"ק מן בלק, נשאר בבל, כי שם בלל ה' שפת כל הארץ].

אלו הם שנשארו מאלו שנאמר בהם וימח את כל היקום – ומאלו שנשאר מהם בגלות רביעית, הם ראשים בקיום הרבה, והם עומדים על ישראל כלי חמס, ועליהם נאמר כי מלאה הארץ חמס מפניהם, אלו הם עמלקים

ואלין

אינון דאשתארו מאלין דאתמר בהון (שם ז כג) וימח את כל היקום, ומאלין דאשתארו מנהון בגלותא רביעאה, אינון רישין בקיומא סגי, ואינון קיימין על ישראל כלי חמס, ועלייהו אתמר (שם ו יג) כי מלאה הארץ חמס מפניהם, אלין אינון עמלקים. [ואלו הם שנשארו מאלו שנאמר בהם וימח את כל היקום, ומאלו שנשאר מהם בגלות רביעית, הם ראשים בקיום הרבה, והם עומדים על ישראל כלי חמס, ועליהם נאמר כי מלאה הארץ חמס מפניהם, אלו אלו עמלקים].

*   *   *

נפילים מין שני מן הערב רב, והם קטרגו על בריאת האדם ואמרו מה אנוש כי תזכרנו, אמר להם הקב"ה, אם אתם הייתם למטה כמותו, הייתם חוטאים יותר ממנו, מיד ויראו בני האלהים את בנות האדם וגו' חשקו בהן, והקדוש ברוך הוא הפיל אותם למטה בשלשלאות, והם עזא ועזאל שמהם נשמות הערב רב שהם נפילים, שהפילו עצמם לזנות אחר נשים שהן טובות, ובגלל זה הפיל אותם הקדוש ברוך הוא מהעולם הבא שלא יהיה להם חלק שם, ונתן להם שכרם בזה העולם כמו שאתה אומר ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו וגו'

נפילים

עלייהו אתמר (שם ו ב) ויראו בני האלהי"ם את בנות האדם כי טובות הנה, ואלין אינון מינא תניינא, מאלין נפילים מלעילא, דכד בעא קב"ה למעבד אדם, דאמר נעשה אדם בצלמנו וגו', בעא למעבד ליה רישא על עלאין, למהוי איהו פקיד על כלהו, ולמהוי אינון פקידין על ידוי, כגוונא דיוסף דאתמר ביה (שם מא לד) ויפקד פקידים על הארץ. [נפילים עליהם נאמר ויראו בני האלהים את בנות האדם כי טובות הנה, ואלו הם מין שני מאותם נפילים מלמעלה. שכאשר רצה הקדוש ברוך הוא לעשות אדם שאמר נעשה אדם בצלמנו וגומר. רצה לעשות אותו ראש על עליונים, להיות הוא ממונה על כולם, ולהיות הם פקידים על ידו. כמו יוסף שנאמר בו ויפקד פקידים על ידו, כמו יוסף שנאמר בו ויפקד פקידים על הארץ].

אינון

בעו לקטרגא ליה, ואמרו (תהלים ח ה) מה אנוש כי תזכרנו וגו', דעתיד למחטי קמך, אמר לון קב"ה אי אתון הויתון לתתא כותיה, יתיר הויתון חבין מניה, מיד ויראו בני האלהי"ם את בנות האדם וגו', חשקו בהון וקב"ה אפיל לון לתתא בשלשלאן. [הם רצו לקטרג עליו ואמרו מה אנוש כי תזכרנו וגומר. שעתיד לחטוא לפניך. אמר להם הקדוש ברוך הוא אם אתם הייתם למטה כמותו יותר הייתם חוטאים ממנו. מיד ויראו בני האלהים את בנות האדם וגומר חשקו בהן. והקדוש ברוך הוא הפיל אותם למטה בשלשלאות].

ואינון

עז"א ועזא"ל דמנייהו נשמתהון דערב רב, דאינון נפילים דאפילו גרמייהו לזנות בתר נשיא דאינון טבאן, ובגין דא אפיל לון קב"ה מעלמא דאתי, דלא יהא לון חולקא תמן, ויהיב לון אגרייהו בהאי עלמא, כמה דאת אמר (דברים ז י) ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו וגו'. [הם עזא ועזאל שמהם נשמות הערב רב שהם נפילים, שהפילו עצמם לזנות אחר נשים שהן טובות. ובגלל זה הפיל אותם הקדוש ברוך הוא מהעולם הבא שלא יהיה להם חלק שם, ונתן להם שכרם בזה העולם כמו שאתה אומר ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו וגו'].

*   *   *

גבורים מין שלישי מן הערב רב, עליהם נאמר המה הגיבורים וגו' אנשי השם, והם מצד של אלו שנאמר בהם הבה נבנה לנו עיר ונעשה לנו שם, שבונים בתי כנסיות ומדרשות , ושמים בהם ספרי תורה ועטרה על ראשם, ולא לשם השם, אלא לעשות להם שם, זה הוא שכתוב ונעשה לנו שם, ומצד אחר מתגברים על ישראל שהם כעפר הארץ, וגוזלים אותם, ועליהם נאמר והמים גברו מאד מאד על הארץ

גבורים

מינא תליתאה, עלייהו אתמר המה הגבורים וגו' אנשי השם, ואינון מסטרא דאלין דאתמר בהון (בראשית יא ד) הבה נבנה לנו עיר ונעשה לנו שם, דבנין בתי כנסיות ומדרשות, ושויין בהון ס"ת ועטרה על רישוי, ולא לשמא דיהו"ה אלא למעבד לון שם, הה"ד ונעשה לנו שם, ומסטרא אחרא מתגברין על ישראל דאינון כעפרא דארעא, וגזלין לון, (ואתברת עבידתא, ועלייהו אתמר (שם ז יט) והמים גברו מאד מאד על הארץ. [גבורים מין שלישי, עליהם נאמר המה הגיבורים וגומר אנשי השם. והם מצד של אלו שנאמר בהם הבה נבנה לנו עיר [וגו'] ונעשה לנו שם, שבונים בתי כנסיות ומדרשות ושמים בהם ספרי תורה ועטרה על ראשם, ולא לשם השם, אלא לעשות להם שם זה הוא שכתוב ונעשה לנו שם, ומצד אחר מתגברים על ישראל שהם כעפר הארץ, וגוזלים אותם [ונשברת העשיה], ועליהם נאמר והמים גברו מאד מאד על הארץ].

*   *   *

רפאים מין רביעי מן הערב רב, אם יראו את ישראל בדוחק מתרפאים מהם, ויש להם רשות להציל אותם ולא רוצים, ומתרפים מהתורה ומאלו שעוסקים בה, לעשות טוב עם עובדי עבודה זרה, עליהם נאמר רפאים בל יקומו, בזמן שתבוא פקידה לישראל נאמר בהם ותאבד כל זכר למו

רפאים

מינא רביעאה, אם יחזון לישראל בדוחקא מתרפין מנייהו, ואית לון רשו לשזבא לון ולא בעאן, ומתרפין מאורייתא ומאלין דמשתדלין בה, למעבד טב עם עכו"ם, עלייהו אתמר (ישעיה כו יד) רפאים בל יקומו, בזמנא דייתי פקידה לישראל אתמר בהון (שם) ותאבד כל זכר למו. [רפאים מין רביעי. אם יראו את ישראל בדוחק מתרפאים מהם, ויש להם רשות להציל אותם ולא רוצים. ומתרפים מהתורה ומאלו שעוסקים בה, לעשות טוב עם עובדי עבודה זרה, עליהם נאמר רפאים בל יקומו, בזמן שתבוא פקידה לישראל נאמר בהם ותאבד כל זכר למו].

*   *   *

ענקים מין חמישי מן הערב רב, שהם מזלזלים באלו שאמרנו בהם וענקים לגרגרותיך, ועליהם נאמר רפאים יחשבו אף הם כענקים, שקולים זה לזה, אלו הם שמחזירים העולם לתוהו ובוהו – מיד שיבוא אור שהוא מן הקדוש ברוך הוא, ימחו מן העולם ויאבדו, אבל הגאולה היא לא תלויה אלא בעמלק עד שימחה, שבו שבועה

ענקים

מינא חמישאה, דאינון מזלזלין לאלין דאתמר בהון (משלי א ט) וענקים לגרגרותיך, ועלייהו אתמר (דברים ב יא) רפאים יחשבו אף הם כענקים, שקילין דא לדא, אלין אינון דאהדרו עלמא לתהו ובהו, ורזא דמלה חרב בי מקדשא והארץ היתה תהו ובהו, דאיהי עקרא וישובא דעלמא, מיד דייתי אור דאיהו קב"ה, יתמחון מן עלמא ויתאבדון, אבל פורקנא לאו איהי תליא אלא בעמלק עד דיתמחי, דביה אומאה, והא אוקמוה. [ענקים מין חמישי, שהם מזלזלים באלו שאמרנו בהם וענקים לגרגרותיך, ועליהם נאמר רפאים יחשבו אף הם כענקים, שקולים זה לזה, אלו הם שמחזירים העולם לתוהו ובוהו. וסוד הדבר חרב בית המקדש והארץ היתה תוהו ובהו, שהוא עיקר וישוב העולם. מיד שיבוא אור שהוא מן הקדוש ברוך הוא, ימחו מן העולם ויאבדו, אבל הגאולה היא לא תלויה אלא בעמלק עד שימחה, שבו שבועה, והרי העמידוהו].

*   *   *

אלה תולדות השמים וגו', אלו הם שנאמר בהם אלה אלהיך ישראל, ביום שימחו אלו, כאלו אותו היום עשה הקדוש ברוך הוא שמים וארץ

דבר

אחר אלה תולדות השמים וגו', אלין אינון דאתמר בהון (שמות לב ד) אלה אלהיך ישראל, ביומא דיתמחון אלין, כאלו ההוא יומא עביד קב"ה שמיא וארעא, הה"ד (בראשית ב') ביום עשות יהו"ה אלהי"ם ארץ ושמים, בההוא זמנא יהא קב"ה עם שכינתיה, ויתחדש עלמא, הה"ד (ישעיה סו כב) כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה וגו', דא איהו ביום עשות. [דבר אחר אלה תולדות השמים וגומר. אלו הם שנאמר בהם אלה אלהיך ישראל. ביום שימחו אלו, כאלו אותו היום עשה הקדוש ברוך הוא שמים וארץ זה הוא שכתוב כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה וגומר, זה הוא ביום עשות].

*   *   *

באותו זמן ויצמח ה' אלהים מן האדמה כל עץ נחמד וגו', אבל בתחילה עד שימחו אלו, לא יורד מטר התורה, וישראל שדומים לעשבים ולאילנות לא יצמחו, וסוד הדבר וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה וגו', בגלל שאדם אין, שהם ישראל בבית המקדש, לעבוד את האדמה בקרבנות

בההוא

זמנא ויצמח ה' אלהים מן האדמה כל עץ נחמד וגומר' אבל בקדמיתא עד דיתמחון אלין לא נחית מטרא דאורייתא, וישראל דדמיין לעשבין ולאילנין לא יצמחון, ורזא דמלה וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה וגו', בגין דאדם אין, דאינון ישראל בבי מקדשא, לעבוד את האדמה בקרבנין. [באותו זמן ויצמח ה' אלהים מן האדמה כל עץ נחמד וגומר, אבל בתחילה עד שימחו אלו לא יורד מטר התורה, וישראל שדומים לעשבים ולאילנות לא יצמחו, וסוד הדבר וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה וגומר, בגלל שאדם אין, שהם ישראל בבית המקדש, לעבוד את האדמה בקרבנות].

*   *   *

זוהר חלק א' פרשת בראשית, דף כ"ו עמוד א'

לעתיד לבוא השכינה לא שולטת עליה האילן של הסטרא אחרא, שהם ערב רב, שהם עץ הדעת טוב ורע, ולא תקבל בה עוד טמא, ה' בדד ינחנו ואין עמו אל נכר, ובשביל זה לא מקבלים גרים לימות המשיח, ותהא השכינה כגפן שלא מקבלת נטע ממין אחר

ויצמח

יהו"ה אלהי"ם, אבא ואמא, כל עץ נחמד דא צדיק, וטוב למאכל דא עמודא דאמצעיתא, דביה הוא זמין (נ"א זמינא) מזון לכלא, דכלא ביה, ולא אתפרנס צדיק אלא מניה, ושכינתא מניה, ולא צריכין לתתאין (דילהון), אלא כולהו נזונין לתתא על ידיה, דבגלותא לא הוה לשכינתא ולח"י עלמין מזונא אלא בח"י ברכאן דצלותא, אבל בההוא זמנא איהו יהא מזונא לכלא. [ויצמח ה' אלהים, אבא ואמא, כל עץ נחמד. זה צדיק, וטוב למאכל, זה צדי"ק, וטוב למאכל, זה עמוד האמצע שבו הוא מכין (נ"א מוכן) מזון לכל שהכל בו, ולא מתפרנס צדיק אלא ממנו, והשכינה ממנו, ולא צריכין לתחתונים (שלהם) אלא כולם ניזונים למטה על ידו, שבגלות לא היה לשכינה ולח"י עולמים מזון אלא בשמונה עשרה ברכות התפילה, אבל באותו זמן הוא יהיה מזון לכל].

ועץ

החיים דהוא אילנא דחיי, יהא נטיע בגו גנתא, דאתמר ביה (בראשית ג') ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעולם, ושכינתא לא שלטא עלה אילנא דסטרא אחרא דאינון ערב רב, דאינון עץ הדעת טוב ורע, ולא תקבל בה עוד טמא, הה"ד (דברים לב יב) יהו"ה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר, ובג"ד לא מקבלין גרים לימות המשיח, ותהא שכינתא כגפנא דלא מקבלא נטעא ממינא אחרא. [ועץ החיים, שהוא אילן החיים יהיה נטוע בתוך הגן שנאמר בו ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעולם. והשכינה לא שולטת עליה האילן של הסטרא אחרא (הצד האחר), שהם ערב רב, שהם עץ הדעת טוב ורע, ולא תקבל בה עוד טמא זה הוא שכתוב ה' בדד ינחנו ואין עמו אל נכר. ובגלל זה לא מקבלים גרים לימות המשיח. ותהא השכינה כגפן שלא מקבלת נטע ממין אחר].

*   *   *

ישראל יהיו כל עץ נחמד למראה, ויחזור עליהם היופי שנאמר בו השליך משמים ארץ תפארת ישראל – ועץ הדעת טוב ורע נדחים מהם, ולא נדבקים ולא מתערבים בהם, שהרי נאמר בישראל ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו, שהם ערב רב – וגילה להם הקדוש ברוך הוא שביום אכלך ממנו, גורמים שמאבדים שני איבודים שהם בית ראשון ובית שני – הם גרמו שהצדיק יחרב ויבש בבית ראשון, שהיא השכינה העליונה, ובבית שני שהיא השכינה התחתונה

וישראל

יהון כל עץ נחמד למראה, ויתחזר עלייהו שופרא, דאתמר ביה (איכה ב א) השליך משמים ארץ תפארת ישראל, ועץ הדעת טוב ורע אדחיין מנייהו, ולא מתדבקין ולא מתערבין בהון, דהא אתמר בישראל ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו, דאינון ערב רב, וגלי לון קב"ה דביום אכלך ממנו גרמו דאבדו ב' אבדין, דאינון בית ראשון ובית שני, ודא איהו כי ביום אכלך ממנו מות תמות ב' פעמים, ואינון גרמו דצדיק יחרב ויבש, בבית ראשון דאיהי שכינתא עלאה, ובבית שני דאיהי שכינתא תתאה, דא איהו (ישעיה יט ה) ונהר יחרב ויבש, ונהר דא (נ"א ו'), יחרב בה' תתאה, בגין דאסתלק מניה נביעו די' לאין סוף. [וישראל יהיו כל עץ נחמד למראה, ויחזור עליהם היופי שנאמר בו השליך משמים ארץ תפארת ישראל, ועץ הדעת טוב ורע, נדחים מהם ולא נדבקים ולא מתערבים בהם, שהרי נאמר בישראל ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו, שהם ערב רב, וגילה להם הקדוש ברוך הוא שביום אכלך ממנו, גורמים שמאבדים שני איבודים שהם בית ראשון ובית שני. וזה הוא כי ביום אכלך ממנו מות תמות שתי פעמים, והם גרמו שהצדיק יחרב ויבש בבית ראשון, שהיא השכינה העליונה, ובבית שני שהיא השכינה התחתונה, זה הוא ונהר יחרב ויבש, ונהר זה ו' יחרב בה' תחתונה, בגלל שמסתלקת ממנו נביעת הי' לאין סוף].

*   *   *

מיד שיצאו ישראל מן הגלות העם הקדוש לחוד, מיד נהר שהיה חרב ויבש נאמר בו ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן

ומיד

דיפקון ישראל מן גלותא עמא קדישא לחוד, מיד נהר דהוה חרב ויבש, אתמר ביה ונהר יוצא מעדן דא ו' להשקות את הגן, ונהר דא עמודא דאמצעיתא, יוצא מעדן דא אמא עלאה, להשקות את הגן דא שכינתא תתאה. [ומיד שיצאו ישראל מן הגלות העם הקדוש לחוד, מיד נהר שהיה חרב ויבש נאמר בו ונהר יוצא מעדן זה ו' להשקות את הגן, ונהר זה עמוד האמצע, יוצא מעדן זה אמא עליונה להשקות את הגן זה השכינה התחתונה].

*   *   *

באותו זמן נאמר במשה ובישראל אז תתענג על ה', ויתקיים הפסוק אז ישיר משה וגו', ונהפך לערב רב ענ"ג לנג"ע ולאומות העולם עובדי עבודה זרה, כמו פרעה ומצרים שפרח בהם שחין אבעבועות, אבל לישראל יהיה ענ"ג

דבההוא

זמנא אתמר במשה ובישראל (שם נח יד) אז תתענג על יהו"ה, בענג דאיהו ע' עדן נ' נהר ג' גן, ויתקיים קרא (שמות טו א) אז ישיר משה וגו', שר לא נאמר אלא ישיר, ואתהפך לערב רב ענ"ג לנג"ע, ולאומין דעלמא כגוונא דפרעה ומצראי דפרח בהון שחין אבעבועות, אבל לישראל יהא ענ"ג. [שבאותו זמן נאמר במשה ובישראל אז תתענג על ה', בעונג שהוא, ע' עדן נ' נהר ג' גן. ויתקיים הפסוק אז ישיר משה וגומר, שר לא נאמר אלא ישיר. ונהפך לערב רב ענ"ג לנג"ע ולאומות העולם עובדי עבודה זרה, כמו פרעה ומצרים שפרח בהם שחין אבעבועות, אבל לישראל יהיה ענ"ג].

*   *   *

זוהר חלק א' פרשת בראשית, דף כ"ז עמוד ב'

על גילוי עריות גלו ישראל והשכינה בגלות, וזו היא ערות השכינה, ואותה ערוה היא לילית אמא של ערב רב, וערב רב, הם עריות שלה, ועריות של ישראל

ויצו

יהו"ה אלהי"ם וגו', הא אוקמוה לית צו אלא ע"ז, דמתמן אלהי"ם אחרים, ואיהי בכבד דמנה תכבד העבודה, דאיהי עבודה זרה ליה, והכבד כועס והא אוקמוה כל הכועס כאלו עובד ע"ז, דא איהו ויצו. [ויצו ה' אלהים וגומר, הרי העמידוהו אין צו אלא עבודה זרה, שמשם אלהים אחרים. והיא בכבד שממנה תכבד העבודה שהיא עבודה זרה לו, והכבד כועס והרי העמידוה כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה זה הוא ויצו].

על

האדם, דא שפיכות דמים, כמה דאת אמר (בראשית ט ו) באדם דמו ישפך, ודא מרה חרבא דמלאך המות, כמה דאת אמר (משלי ה ד) ואחריתה מרה כלענה חדה כחרב פיות. לאמר דא גלוי עריות, ודא טחול עליה אתמר (משלי ל כ) אכלה ומחתה פיה וגו', דטחול לית ליה פומא וערקין, ואתשקיא מעכירו דדמא אוכמא דכבד, ולא אשכחנא ליה פומא, ודא איהו אכלה ומחתה פיה וגו'. כל שופכי דמים ממרה אינון, דערקין דדמא דלבא מיד דחזאן מרה, כלהון ברחין קדמה. [על האדם, זה שפיכות דמים כמו שאתה אומר באדם דמו ישפך, וזומרה החרב של מלאך המות כמו שאתה אומר ואחריתה מרה כלענה חדה כחרב פיות, לאמר, זה גילוי עריות, וזה טחול עליו נאמר אכלה ומחתה פיה וגומא, הטחול אין לו פה ועורקים, ומושקה מעכירות של הדם השחור של הכבד, ולא מצאנו לו פה, וזה הוא אכלה ומחתה פיה וגומר, כל שופכי דמים ממרה הם, שעורקים של דם הלב מיד שרואים מרה כולם בורחים מלפניה].

ועריין

כלהו אתכסיין בחשוכא, בדם אוכמא דטחול, מאן דעבר על שפיכת דמא וע"ז וג"ע, גליא נשמתיה בכבד מרה טחול, ודיינין ליה בגיהנם, ותלת ממנן עלייהו, משחית אף וחימה. [ועריות כולן מתכסות בחושך בדם שחור של הטחול. מי שעבר על שפיכות דמים ועבודה זרה וגילוי עריות, מתגלית נשמתו בכבד, מרה, טחול, ודנים אותו בגיהנם, ושלשה ממונים עליהם משחית, אף' וחימה].

ט"ו

עריין אינון כחושבן י"ה, ושית אחרנין כחושבן ו'. קדם דגלו ישראל בגלותא ושכינתא עמהון, מני קב"ה לישראל (ויקרא יח ז) ערות אמך לא תגלה, ודא גלותא איהו גלוי ערותא דשכינתא, הה"ד (ישעיה נ א) ובפשעיכם שולחה אמכם, ועל ג"ע גלו ישראל ושכינתא בגלותא, ודא איהי ערוה דשכינתא. והאי ערוה איהי לילית אמא דערב רב, וערב רב אינון עריות דילה, ועריות דישראל דלעילא דעליה אתמר (ויקרא יח ז) ערות אביך לא תגלה. [חמש עשרה עריות הן כחשבון י"ה, ושש אחרות כחשבון ו'. קודם שגלו ישראל בגלות והשכינה עמהם, ציווה הקדוש ברוך הוא לישראל וערות אמך לא תגלה, וזו הגלות היא גילוי ערות השכינה זה הוא שכתוב ובפשעכם שלחה אמכם, ועל גילוי עריות גלו ישראל והשכינה בגלות, וזו היא ערות השכינה. ואותה ערוה היא לילית אמא של ערב רב, וערב רב הם עריות שלה, ועריות של ישראל שלמעלה שעליו נאמר ערות אביך [וגו'] לא תגלה].

*   *   *

הם מבדילים בין ה' ה' שלא מתקרבת ו' ביניהם, זה הוא שכתוב ערות אשה ובתה לא תגלה, והם השכינה העליונה והתחתונה – שבזמן שערב רב שהם נפילי"ם גבורי"ם עמלקי"ם רפאי"ם ענקי'ם בין ה' ה' אין רשות להקדוש ברוך הוא להתקרב ביניהם, וסוד הדבר ונהר יחרב ויבש, יחרב בה' עליונה ויבש בה' תחתונה, כדי שלא יתפרנסו ערב רב מן ו' שהוא עץ החיים, ובגללת זה אין קרבות לו' בין ה' ה' בזמן שערב רב ביניהם.

ואינון

אפרישין בין ה' ה' דלא אתקריב ו' בינייהו, הה"ד (שם יז) ערות אשה ובתה לא תגלה, ואינון שכינתא עלאה ותתאה. דבזמנא דערב רב דאינון (סי' נג"ע ר"ע) נ'פילים ג'בורים ע'מלקים ר'פאים ע'נקים, בין ה' ה', לית רשו לקב"ה לקרבא בינייהו, ורזא דמלה (ישעיה יט ה) ונהר יחרב ויבש, יחרב בה' עלאה, ויבש בה' תתאה, בגין דלא יתפרנסון ערב רב מן ו' דאיהו עץ החיים, ובג"ד לית קריבו לו' בין ה' ה', בזמנא דערב רב בינייהו. [והם מבדילים בין ה' ה' שלא מתקרבת ו' ביניהם זה הוא שכתוב ערות אשה ובתה לא תגלה, והם השכינה העליונה והתחתונה. שבזמן שערב רב שהם נפילי"ם גבורי"ם עמלקי"ם רפאי"ם ענקי'ם בין ה' ה' אין רשות להקדוש ברוך הוא להתקרב ביניהם, וסוד הדבר ונהר יחרב ויבש, יחרב בה' עליונה ויבש בה' תחתונה, כדי שלא יתפרנסו ערב רב מן ו' שהוא עץ החיים, ובגללת זה אין קרבות לו' בין ה' ה' בזמן שערב רב ביניהם].

ולית

רשו לאת י' לקרבא בה' תניינא, הה"ד (ויקרא יח טו) ערות כלתך לא תגלה. ואינון אפרישו בין ו' לה' עלאה, הה"ד (שם ח) ערות אשת אביך לא תגלה, די' איהו אב, ה' אם, ו' בן, ה' בת, ובגין דא מני לגביה ה' עלאה, ערות אשת אביך לא תגלה, (שם ט) ערות אחותך בת אביך דא ה' תתאה, את בת בנה ואת בת בתה אינון ה"א ה"א, דאינון תולדין דה', ערות אחי אביך דא יו"ד, דאיהו תולדה דאת י', ואיהו אח לוא"ו. [ואין רשות לאות י' להתקרב בה' השנייה, זה הוא שכתוב ערות כלתך לא תגלה. והם מפרידים בין ו' לה' עליונה זה הוא שכתוב ערות אשת אביך לא תגלה, שי' הוא אב ה' אם, ו' בן, ה' בת, ובגלל זה ציוה לגביו ה' עליונה ערות אשת אביך לא תגלה, ערות אחותך בת אביך זה ה' תחתונה, את בת בנה ואת בת בתה הן ה"א ה"א שהן תולדות הה'. ערות אחי אביך, זה יו"ד שהוא תולדת האות י', והוא אח לוא"ו].

*   *   *

סוף סוף בזמן שערב רב מעורבים בישראל, אין התקרבות וייחוד באותיות שם יהו"ה, ומיד שימחו מהעולם נאמר באותיות של הקדוש ברוך הוא ביום ההוא יהיה יהו"ה אחד ושמו אחד – ובגלל זה אדם שהם ישראל, יש להם יחוד בתורה שנאמר בה עץ חיים היא למחזיקים בה

סוף

סוף, בזמנא דערב רב מעורבין בישראל, לית קריבו ויחודא באתוון שם יהו"ה, ומיד דיתמחון מעלמא, אתמר באתוון דקב"ה (זכריה יד ט) ביום ההוא יהיה יהו"ה אחד ושמו אחד. ובג"ד אדם דאינון ישראל, אית לון יחודא באורייתא, דאתמר בה (משלי ג יח) עץ חיים היא למחזיקים בה, ואיהי מטרוניתא מלכות, דמסטרהא אתקריאו ישראל בני מלכים. [סוף סוף בזמן שערב רב מעורבים בישראל אין התקרבות וייחוד באותיות שם יהו"ה. ומיד שימחו מהעולם נאמר באותיות של הקדוש ברוך הוא ביום ההוא יהיה יהו"ה אחד ושמו אחד. ובגלל זה אדם שהם ישראל, יש להם יחוד בתורה שנאמר בה עץ חיים היא למחזיקים בה. והיא המלכה מלכו"ת שמצדה נקראו ישראל בני מלכים].

*   *   *

אמר הקב"ה לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו, זה משנה אשתו של אותו נער והיא שפחת השכינה, ואם זכו ישראל היא עזר להם בגלות מצד של היתר טהור כשר, ואם לא, היא כנגדו מצד של טמא פסול אסור, טהור היתר כשר, הוא יצר הטוב, פסול טמא אסור, הוא יצר הרע

ובגין

דא אמר קודשא בריך הוא לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו, דא משנה אתתא דההוא נער, ואיהו (נ"א ואיהי) שפחה דשכינתא ואי זכו ישראל איהי עזר לון בגלותא, מסטרא דהתר טהור כשר, ואי לאו איהי כנגדו, מסטרא דטמא פסול אסור, טהור התר כשר איהו יצר הטוב, פסול טמא אסור איהו יצר הרע. [ובגלל זה אמר הקדוש ברוך הוא לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו, זה משנה אשתו של אותו נער והוא (נ"א והיא) שפחת השכינה, ואם זכו ישראל היא עזר להם בגלות מצד של היתר טהור כשר, ואם לא, היא כנגדו מצד של טמא פסול אסור, טהור היתר כשר, הוא יצר הטוב. פסול טמא אסור, הוא יצר הרע].

*   *   *

אין יחוד עד שערב רב ימחו מהעולם – בשביל זה נקבר משה לחוץ מארץ הקודש, והקבורה שלו משנה היא, ולא ידע אדם את קבורתו עד היום הזה – תחת עבד כי ימלוך זה הוא עבד הידוע, ושפחה זו משנה, ונבל כי ישבע לחם זה ערב רב עם נבל ולא חכם

ואתתא

דאית לה דם טוהר ודם נדה, מסטרא דמשנה. איהי שויא ליה, ולאו איהי בת זוגיה, יחודא דיליה, דלית יחודא עד דערב רב יתמחון מעלמא, ובג"ד אתקבר משה לבר מארעא קדישא, וקבורתא דיליה משנה איהי, ולא ידע גבר ית קבורתיה עד יומא הדין, קבורתא דיליה משנה דשלטא על מטרוניתא, דאיהי קבלה למשה ומלכא, ומטרוניתא מתפרשא מבעלה בגין דא (משלי ל כא) תחת שלש רגזה ארץ וכו', תחת עבד כי ימלוך, דא איהו עבדא ידיעא ושפחה דא משנה ונבל כי ישבע לחם דא ערב רב, עם נבל ולא חכם. [ואשה שיש לה דם טוהר ודם נדה מצד המשנה, היא שוה לו, ואין היא בת זוגו היחוד שלו, שאין יחוד עד שערב רב ימחו מהעולם. ובגלל זה נקבר משה לחוץ מארץ הקודש, והקבורה שלו משנה היא, ולא ידע אדם את קבורתו עד היום הזה. הקבורה שלו משנה ששולטת על המלכה שהיא קבלה למשה, והמלך והמלכה נבדלת מבעלה. בגלל זה תחת שלש רגזה ארץ וכו'. תחת עבד כי ימלוך זה הוא עבד הידוע, ושפחה זו משנה, ונבל כי ישבע לחם זה ערב רב עם נבל ולא חכם].

*   *   *

זוהר חלק א' פרשת בראשית, דף כ"ח עמוד ב'

באותו זמן נעברים ערב רב מהעולם, שנעברת ערוה מהעולם, שאלו הם שגרמו הגלות ערב רב וודאי, ועליהם נאמר: והנחש היה ערום מכל חית השדה וגו', ערום לרע מעל חיות של אומות העולם עובדי עבודה זרה, והם בני הנחש הקדמוני שפיתה את חוה, וערב רב וודאי אלו הם זוהמה שהטיל נחש בחוה, ומאותה זוהמא יצא קין והרג את הבל רועה צאן

בההוא

זמנא מתעברין ערב רב מעלמא, ואתמר בישראל ובמשה כל חד בבת זוגייהו, ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבוששו, דאתעבר ערוה מעלמא, דאלין אינון דגרמו גלותא ערב רב ודאי. ועלייהו אתמר: [באותו זמן נעברים ערב רב מהעולם, ונאמר בישראל ובמשה כל אחד בבת זוגם ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבששו שנעברת ערוה מהעולם. שאלו הם שגרמו הגלות ערב רב וודאי, ועליהם נאמר]:

והנחש

היה ערום מכל חית השדה וגו', ערום לרע, מכל חיוון דאומין דעלמא עעכו"ם, ואינון בנוי דנחש הקדמוני דפתי לחוה, וערב רב ודאי אינון הוו זוהמא דאטיל נחש בחוה, ומההיא זוהמא נפק קין, וקטל להבל רועה צאן, דאתמר ביה בשגם הוא בשר, בשגם זה הבל, בשג"ם ודאי איהו מש"ה, וקטיל ליה, ואיהו הוה ברא בוכרא דאדם. [והנחש היה ערום מכל חית השדה וגומר. ערום לרע מעל חיות של אומות העולם עובדי עבודה זרה, והם בני הנחש הקדמוני שפיתה את חוה, וערב רב וודאי אלו הם זוהמה שהטיל נחש בחוה, ומאותה זוהמא יצא קין והרג את הבל רועה צאן שאמרנו בו בשגם הוא בשר, בשגם זה הבל, בשג"ם וודאי הוא מש"ה והרג אותו, והוא היה הבן הבכור של אדם].

*   *   *

משה רצה אחר כך להחזיר ערב רב בתשובה, לכסות ערות אביו – הקב"ה אמר לו, מגזע רע הם, השמר מהם

ועם

כל דא משה בגין לכסאה על ערייתא דאבוהי נטל בת יתרו דאתמר ביה (שופטים א טז) ובני קיני חותן משה, והא אוקמוה אמאי אתקרי קיני, שנפרד מקין, כמה דאת אמר (שם ד יא) וחבר הקיני נפרד מקין, ולבתר בעא לאהדרא ערב רב בתיובתא, לכסאה ערייתא דאבוהי וקב"ה מחשבה טובה מצרפה למעשה, ואמר ליה קב"ה מגזעא בישא אינון תסתמר מנייהו. אלין אינון חובה דאדם, דאמר ליה ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו, אלין אינון חובה דמשה וישראל. [ועם כל זה, משה כדי לכסות על ערות אביו, לקח בת יתרו שנאמר בו ובני קיני חותן משה. והרי העמידוהו מדוע נקרא קיני, שנפרד מקין כמו שאתה אומר וחבר הקיני נפרד מקין, ואחר כך רצה להחזיר ערב רב בתשובה, לכסות ערות אביו. והקדוש ברוך הוא מחשבה טובה הקדוש ברוך הוא מצרפה למעשה, ואמר לו הקדוש ברוך הוא, מגזע רע הם השמר מהם, אלו הם חטא האדם, שאמר לו ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו. אלו הם חטא של משה וישראל].

*   *   *

בגללם גלו ישראל בגלות וגורשו משם, ומשה בגללם גורש ממקומו ולא זכה להכנס בארץ ישראל, שבגללם עבר מאמר הקדוש ברוך הוא וחטא בסלע שהכה בו, שלא אמר לו אלא ודברתם אל הסלע, והם גרמו – בגללם אמר מי אשר חטא לי אמחנו מספרי, שהם מזרע עמלק שנאמר בו תמחה את זכר עמלק, והם גרמו לשבור שני הלוחות התורה

ובגינייהו

גלו ישראל בגלותא ואתתרכו מתמן, הה"ד ויגרש את האדם, ואדם ישראל ודאי, ומשה בגינייהו אתתרך מאתריה, ולא זכה למיעל בארעא דישראל, דבגינייהו עבר מאמר הקב"ה, וחב בסלע דמחא ביה, דלא אמר ליה אלא (במדבר כ ח) ודברתם אל הסלע, ואינון גרמו, ועם כל דא מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה, דאיהו לא קביל לון ויהיב בהון אות ברית אלא לכסאה ערייתא דאבוה, וקב"ה אמר ליה (שם יד יב) ואעשה אותך לגוי גדול ועצום ממנו, ובגינייהו אמר (שמות לב לג) מי אשר חטא לי אמחנו מספרי, דאינון מזרעא דעמלק, דאתמר ביה (דברים כה יט) תמחה את זכר עמלק. ואינון גרמו לתברא תרין לוחין דאורייתא. ומיד: [ובגללם גלו ישראל בגלות וגורשו משם זה הוא שכתוב ויגרש את האדם, ואדם ישראל וודאי, ומשה בגללם גורש ממקומו ולא זכה להכנס בארץ ישראל. שבגללם עבר מאמר הקדוש ברוך הוא וחטא בסלע שהכה בו, שלא אמר לו אלא ודברתם אל הסלע, והם גרמו. ועם כל זה מחשבה טובה הקדוש ברוך הוא מצרפה למעשה, שהוא לא קיבל אותם ונתן בהם אות ברית, אלא לכסות ערותו של אביו. והקדוש ברוך הוא אמר לו ואעשה אותך לגוי גדול ועצום ממנו. ובגללם אמר מי אשר חטא לי אמחנו מספרי. שהם מזרע עמלק שנאמר בו תמחה את זכר עמלק. והם גרמו לשבור שני הלוחות התורה. ומיד].

*   *   *

מה שהיה 'משה', התהפך לערב רב לשמה ולשנינה, אשוב 'שמה', כאן רמוז שעתיד לחזור ביניהם בגלות האחרונה, והולך ביניהם לשמ"ה, והוא אמר ה' נתן וה' לקח יהי שם ה' מבורך

ותפקחנה

עיני שניהם, וידעו ישראל כי ערומים הם בטונא דמצרים, דהוו בלא אורייתא, ואתמר בהו (יחזקאל טז ז) ואת ערום ועריה, ואיוב בגין דא אמר ב' זמני (איוב א כא) ערום יצאתי מבטן אמי וערום אשוב שמה, מה דהוה משה, אתהפך לערב רב לשמה ולשנינה, אשוב שמה, הכא רמיז דעתיד לאחזרא בינייהו בגלותא בתראה, ואזיל בינייהו לשמ"ה, ואיהו אמר (שם) יהו"ה נתן ויהו"ה לקח יהי שם יהו"ה מבורך. [ותפקחנה עיני שניהם, וידעו ישראל כי ערומים הם. במשא (פ"א בחומר) של מצרים שהיו בלי תורה ונאמר בהם ואת ערום ועריה, ואיוב בגלל זה אמר שתי פעמים, ערום יצתי מבטן אמי וערום אשוב שמה. מה שהיה 'משה', התהפך לערב רב לשמה ולשנינה, אשוב 'שמה', כאן רמוז שעתיד לחזור ביניהם בגלות האחרונה, והולך ביניהם לשמ"ה, והוא אמר ה' נתן וה' לקח יהי שם ה' מבורך].

*   *   *

בזמן שנשברו שני לוחות התורה והתורה שבעל פה, נאמר בהם ויתפרו עלי תאנה, התכסו בכמה קליפות מערב רב, בגלל כי ערומים הם שלא תתגלה ערותם, והכיסוי שלהם כנפי ציצית ורצועות של תפילין

ובזמנא

דאתברו תרין לוחין דאורייתא, ואורייתא דבעל פה, אתמר בהון ויתפרו עלה תאנה, אתכסו בכמה קליפין מערב רב, בגין כי ערומים הם, דלא יתגלי עריתייהו, וכסוייא דילהון כנפי ציצית, ורצועין דתפלין, דעלייהו אתמר: [ובזמן שנשברו שני לוחות התורה והתורה שבעל פה, נאמר בהם ויתפרו עלי תאנה, התכסו בכמה קליפות מערב רב, בגלל כי ערומים הם שלא תתגלה ערותם, והכיסוי שלהם כנפי ציצית ורצועות של תפילין שעליהם נאמר].

ויעש

יהו"ה אלהי"ם לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם, אבל לגבי ציציות ויתפרו עלה תאנה ויעשו להם חגורות, דא איהו (תהלים מה ד) חגור חרבך על ירך גבור, ודא ק"ש, דאתמר ביה (שם קמט ו) רוממות אל בגרונם וגו', דא הוא ויעשו להם חגורות: [ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם, אבל לגבי ציציות ויתפרו עלי תאנה, ויעשו להם חגורות, זה הוא חגור חרבך על ירך גבור, וזה קריאת שמע שנאמר בה רוממות אל בגרונם וגומר, זה הוא ויעשו להם חגורות].

*   *   *

הערב רב מתו כאשר קרבו להר סיני, והם היו שאמרו למשה ואל ידבר עמנו אלהים פן נמות, ושכחו התורה, ואלו הם עמי הארץ שנארה בהם ארור שוכב עם כל בהמה, בגלל שהם מצד אותו נחש שנאמר בו ארור אתה מכל הבהמה

וישמעו

את קול יהו"ה אלהי"ם וגו', כד קריבו לטורא דסיני, הה"ד (דברים ד לג) השמע עם קול אלהי"ם מדבר מתוך האש וגו', וערב רב מיתו, ואינון הוו דאמרו למשה (שמות כ טז) ואל ידבר עמנו אלהי"ם פן נמות, ואשכחו אורייתא, ואלין אינון עמי הארץ דאתמר בהון (דברים כז כא) ארור שוכב עם כל בהמה, בגין דאינון מסטרא דההוא חויא, דאתמר ביה ארור אתה מכל הבהמה. [וישמעו את קול ה' אלהים וכו'. כאשר קרבו להר סיני זה הוא שכתוב השמע עם קול אלהים מדבר מתוך האש וגומר, וערב רב מתו והם היו שאמרו למשה ואל ידבר עמנו אלהים פן נמות, ושכחו התורה, ואלו הם עמי הארץ שנארה בהם ארור שוכב עם כל בהמה, בגלל שהם מצד אותו נחש שנאמר בו ארור אתה מכל הבהמה].

*   *   *

כמה ערבובים הם רעים בהמות וחיות, אבל יש עירבוב מצד הנחש, ויש עירבוב מצד של אומות עובדי עבודה זרה, שדומים לחיות ובהמות של השדה, ויש ערבוב מצד המזיקים, שנשמות הרשעים הם מזיקי העולם ממש, ויש עירבוב של שדים ורוחות ולילין, והכל מעורבבים בישראל, ואין בכולם קללה כעמלק שהוא נחש רע אל אחר, הוא גילוי לכל עריות העולם, רוצח הוא, ובת זוגו סם מות עבודה זרה והכל סמא"ל, ויש סמא"ל ויש סמא"ל ולא כולם שוים. אבל אותו צד הנחש הוא קללה על הכל

והא

כמה ערבובין אינון בישין בעירן וחיוון, אבל אית ערבוביא מסטרא דנחש, ואית ערבוביא מסטרא דאומין עעכו"ם, דדמו לחיוון ובעירן דחקלא, ואית ערבוביא מסטרא דמזיקין, דנשמתין דחייביא אינון מזיקין דעלמא ממש. ואית ערבוביא דשדים ורוחין ולילין, וכלא מעורבבין בישראל, ולא אית בכלהו לטייא כעמלק, דאיהו חיויא בישא אל אחר, איהו גלוי לכל עריין דעלמא, רוצח איהו, ובת זוגיה סם מות ע"ז, וכלא סמא"ל, ואית סמא"ל ואית סמא"ל, ולאו כלהו שוויין אבל ההוא סטרא דחיויא איהו לטייא על כלא. [והרי כמה ערבובים הם רעים בהמות וחיות. אבל יש עירבוב מצד הנחש, ויש עירבוב מצד של אומות עובדי עבודה זרה, שדומים לחיות ובהמות של השדה. ויש ערבוב מצד המזיקים, שנשמות הרשעים הם מזיקי העולם ממש, ויש עירבוב של שדים ורוחות ולילין, והכל מעורבבים בישראל, ואין בכולם קללה כעמלק שהוא נחש רע אל אחר, הוא גילוי לכל עריות העולם, רוצח הוא, ובת זוגו סם מות עבודה זרה והכל סמא"ל. ויש סמא"ל ויש סמא"ל ולא כולם שוים. אבל אותו צד הנחש הוא קללה על הכל].

*   *   *

לעתיד לבוא עתיד הקדוש ברוך הוא לבער כל מינים רעים מהעולם כמו שכתוב בלע המות לנצח, אז שב הכל למקומו כמו שכתוב ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד

ויקרא

יהו"ה אלהי"ם אל האדם ויאמר לו איכה, הכא רמיז ליה דעתיד לחרבא בי מקדשא, ולמבכי בה איכה, הה"ד (איכה א א) איכה ישבה בדד, א"י כ"ה ולזמנא דאתי עתיד קב"ה לבערא כל זינין בישין מעלמא, כדכתיב (ישעיה כה ח) בלע המות לנצח, כדין תב כלא לאתריה, כדכתיב (זכריה יד ט) ביום ההוא יהיה יהו"ה אחד ושמו אחד. [ויקרא ה' אלהים אל האדם ויאמר לו איכה, כאן רמז לו שעתיד להחריב בית המקדש ולבכות בו איכה זה הוא שכתוב איכה ישבה בדד, א"י כח, ולעתיד לבוא עתיד הקדוש ברוך הוא לבער כל מינים רעים מהעולם כמו שכתוב בלע המות לנצח, אז שב הכל למקומו כמו שכתוב ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד].

*   *   *

זוהר חלק א' פרשת בראשית, השמטות שבסוף הספר סימן כ"ט, דף רס"ב עמוד ב'

סוד אמ"ן יאהדונה"י, שהוא וחיבור שני שמות באותיות, ומשום זה גדול העונה אמן יותר מן המברך, בזמן שאלו שנים בראש הצדיקים, אבל הם כאשר הם בראש הרשעים, כנסת ישראל אומרת לגבם אל תראוני שאני שחרחרת, מאלו ששורים לפתות בני אדם, כמו שהיו מפתים את ישראל בעגל בשש שעות

ודא

הוא רזא אמ"ן יאהדונה"י דאיהו חבורא דתרין שמהן באתוון ובג"ד גדול העונה אמן יותר מן המברך בזמנא דאינון תרין ברישא דצדיקייא אבל כד אינון ברישא דחייביא כ"י אמרת לגבייהו אל תראוני שאני שחרחרת מאלין דשריין לפתאה לבני נשא כמה דהוו מפתין לישראל בעגלא בשית שעתין הה"ד וירא העם כי בשש משה לרדת מן ההר. ואוקמוה מאי כי בשש אלא בשית שעתין עבדו ית עגלא בגין לאפרשא לון משבע הה"ד אך ביום הראשון תשביתו שאור. אך חלק בין שש לשבע ובג"ד אמרה כנסת ישראל ששזפתני השמש גרמו דאסתלק מניה ו' דאיהי השש ואור השש דהוה נהיר בסתרא דשית תיבין דאינון שמע ישראל יי' אלקינו יי' אחד. בני אמי נחרו בי נחר גרונם דבטילו ק"ש דאתמר ביה רוממות אל בגרונם. [וזה הוא סוד אמ"ן יאהדונה"י, שהוא וחיבור שני שמות באותיות, ומשום זה גדול העונה אמן יותר מן המברך, בזמן שאלו שנים בראש הצדיקים, אבל הם כאשר הם בראש הרשעים, כנסת ישראל אומרת לגבם אל תראני שאני שחרחרת, מאלו ששורים לפתות בני אדם, כמו שהיו מפתים את ישראל בעגל בשש שעות, זה הוא שכתוב וירא העם כי בשש משה לרדת מן ההר, והעמידוהו מה כי בשש, אלא בשש שעות עשו את העגל, כדי להפריש אותם משבע, זה הוא שכתוב אך ביום הראשון תשביתו שאור, אך, חלק בין שש לשבע, ומשום זה אומרת כנסת ישראל ששזפתני השמש, גרמו שהסתלקה ממני ו', שהוא השש, ואור השש שהיה מאיר בסתר של שש תיבות שהן שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד, בני אמי נחרו בי, נחר גרונם שבטלו קריאת שמע שנאמר בה רוממות אל בגרונם].

*   *   *

שמוני נוטרה את הכרמים שהם שאר אומות ערב רב, ומשום זה כרמי שלי לא נטרתי, ומשום זה אלו ערב רב מצליחים בכל

ובגין

דא שמוני נוטרה את הכרמים דאינון שאר אומין ערב רב, ובגין דא כרמי שלי לא נטרתי, ובגין דא אינון ערב רב מצליחין בכולא. [ומשום זה שמוני נוטרה את הכרמים שהם שאר אומות ערב רב. ומשום זה כרמי שלי לא נטרתי. ומשום זה אלו ערב רב מצליחים בכל].

*   *   *

זוהר חלק א' פרשת בראשית, השמטות שבסוף הספר סימן כ"ט, דף רס"ג עמוד א'

בזמן ההוא ימחו מן העולם כל אלו שנאמר בהם ויעשו כן חרטומי מצרים בלטיהם

ובזמנא

ההוא יתמחון מן עלמא כל אינון דאתמר בהון ויעשו כן חרטומי מצרים בלטיהם. [ובזמן ההוא ימחו מן העולם כל אלו שנאמר בהם ויעשו כן חרטומי מצרים בלטיהם] (עיין זוהר חלק ב' פרשת כי תשא, דף ק"צ עמוד ב').

 

 
ספר שמות פרק יב  (לח) וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם וְצֹאן וּבָקָר מִקְנֶה כָּבֵד מְאֹד:

ערב רב, נגע רע, הם כל הרשעים שנוצרו בתתקע"ד דורות, עליהם נאמר שהקב"ה בורא עולמות ומחריבן, שאלו היכן אלו הרשעים?, ואמרו כי הקב"ה שותל אותם בכל דור ודור לצורך בירורם ותיקונם. הם אשר מחה הקב"ה מהיקום במבול, הם  אנשי סדום ועמורה, הם ערב רב אשר עלה עם עם ישראל ממצרים, הם בלק ובלעם, והם שבעת העממים שהיו בארץ כנען, והם התערבבו עם עם ישראל והפכו להיות חלק מדמם, בכל יהודי קיים הערב רב,  יש שבדמו כל חמשת הסוגים, ויש פחות, הערב רב אינם בני אדם שלימים, הם חלקים שיש בכל אדם, הם הגורמים לאדם להתרחק מהקב"ה ומהתורה, הם הכופרים שבתוך כל אדם, הם רודפי הבצע והכבוד שבכל אדם, הם שגורמים לאדם לרדוף אחר זימה ותאוות הגוף, הם אשר מפילים ומרחיקים את האדם מקיום המצוות, הם הסיבה, אך לא התרוץ כי הקב"ה נטע נשמת אלוה בכל יהודי שבכוחה להתנגד לערב רב, להלחם בו לנצחו, ולקיים "את זרע עמלק תמחה", כל יסוריים אשר באים על מקיים המצוות בקיום המצוות הם יסוריי הערב רב אשר נמחים כתוצאה מקיום המצוות ומתייסרים בגופו של היהודי המקיים את המצוות, הם המונעים מהיהודי להחמיר בהלכות לעסוק בחסידות, בחומרות, לטבול במקוה בכל יום, כי הטבילה מטביעה אותם ומוחה אותם מגופו של היהודי, הם אשר מתרצים כל מיני תירוצים וסברות ליהודי שלא יעסוק בזוהר הקדוש ובתורת הקבלה והייחודים כי זו חרב השחיטה שלהם, הם אשר מוצאים הקלה בכל הלכה, ככל שמקיים המצוה מקיימה ללא כוונה, בהרבה קולות והקלות הרי זה מחייה אותם, כל תפילה הם מפריעים לאדם להדבק בקונו, כי התפילה הזכה ובעלת הכוונה היא הורגת בהם, וכאשר אתה יודע את כל זה, תשמע אותם מדברים בתוכך ומתרצים לך למה לא לקיים את שכתוב כאן והם:

ערב רב  = נגע רע (שניהם ג"ק 6) נפילים גבורים עמלקים  רפאים ענקים  והם כולם ניצוצות קדושה שנשבו ע"י הקליפה.

נפילים - שהם שני המלאכים עזא ועזאל אשר קיטרגו אצל הקב"ה שלא לברוא את האדם, הפיל אותם הקב"ה ארצה ומיד ויראו את בנות האדם, והם הערב רב שעוסקים בזימה ובתאוות אסורות.

גיבורים - המה הגיבורים ואנשי השם, שאמרו הבה נבנה לנו עיר ונעשה לנו שם, שבונים בתי מדרשות ובתי כנסיות ומכניסים ספרי תורה ככתר על ראשם, ולא עושים זאת לשם שמים, אלא לפאר ולכבוד שמם, והם מצד הערב רב המתגבר על ישראל וגוזל עשייתם.

ענקים - אלו שמחזירים את העולם לתהו ובהו ועוסקים רק בעיניני העולם הכלה הזה, מלשון ענקים (תכשיטים) לגרגרתיך, משכילים בדרך שכל גשמי בתורה, ומעטרים את עצמם בידיעות רחבות לצורך כבוד והאדרת שמם מנותקים ומנתקים מהרוחניות, ניתוק מפרד"ס התורה ואומרים שאין אלא פשט, וחיי העולם הזה.

רפאים - סוג זה של ערב רב, כאשר רואה שהגויים דוחקים בישראל ונוגשים בהם, מיד מתרפים מהתורה ורצים לפייס את הגויים, ומתחברים איתם, מתלבשים כמותם, אוכלים מאכליהם, נדבקים בתרבותם המקולקלת ונרפים מעבודת השם.

עמלקים - אלו הם מתעי ישראל, הם בלק ובלעם ובבל, אשר מנהיגים את העם לילך בדרך הגויים, בדרך של קסמי שווא ודמיונות, אוהבי כבוד ובצע, ועליהם נאמר שרק כאשר ימחו לגמרי יהיה שמו של הקב"ה שלם.


זוהר חדש - תיקונים


אָמְרוּ נִשְׁמָתִין דִּמְתִיבְתָּא עִלָּאָה, וַדַּאי הַאי אִיהוּ דְּדַרְגֵּהּ עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא דְּעָתִיד לְאִתְגַּלְּיָא בְּדָרָא דְּמַלְכָּא מְשִׁיחָא אִתְגַּלְּיָא בֵּהּ.

אמרו נשמות של הישיבה העליונה

זו דרגא של העמוד האמצעי

שעתיד להתגלות בדור של מלך המשיח

העמוד האמצעי

התינוק - פנים קטנות - זעיר אנפין

זה הילד ישראל שמו -

הוא הבן של מלך מלכי המלכים

והוא עבר תהליכי גדילה ולמידה

ונפילות וקימה

וגלויות

הכל כדי להיות ראוי להיקרא בן של הקב"ה

בנים אתם לה"

הוא נגלה בכל דור

וְרָזָא דְּמִלָּא קְרָא אוֹכַח, מַ"ה שֶּׁהָיָ"ה הוּא שֶׁיִּהְיֶ"ה. וּבָהּ מִמְּכוֹ""ן שִׁבְתּ""וֹ הִשְׁגִּי""חַ אֶל כָּל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ.

סוד שלו הוא מה שכתוב

מה -

שהיה

הוא

משה

משה - הוא כללות ישראל

ממכון

שבתו

השגיח

משה

ישראל לעתיד לבוא, נבנה

מפנימיות וחיצוניות

של כל נשמות ישראל

יש את השורשים - הם האבות

הנביאים

מלכות בית דוד

הצדיקים - משורש יוסף

וכל העם קשור לשורש מהם

אבל - הראש

הדעת

הוא משה רבינו

הוא הפנימיות

הוא המקשר אל הקב"ה

פסול לך את הלוחות

לך, עבורך, כל שאר העם יינקו ממך!

הרועה הנאמן - רעיא מהמינא

קוּם רָעֲיָא מְהֵימָנָא לְאִתְּעָרָא לְהַהוּא דְּאִתְּמַר בֵּהּ אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר. וּכְמָה אִנּוּן דְּמִיכִין וְשֵׁינָתָא בְּעֵינֵיהוֹן, דְּלָא פַּתְחִין לוֹן לְאִתְעַסְּקָא בְּרָזִין דְּאוֹרַיְתָא,

קום רעיא מהמנא - קום רועה נאמן

הגיע זמן לפקוד את העדר

עליהם נאמר

אני ישנה וליבי ער

כמה כולם ישנים - בדור האחרון הזה

פתוחים לעולם הזה, לתאוותיו

לעולם נעלם המשקר, המדמה..

וסותמים עינהם לראות את האמת

על ידי

סודות התורה

דְּכָל רָז אור אִתְקְרֵי, לְאַנְהָרָא בֵּהּ לְבַת עֵינָא וּלְאִתְּעָרָא לָהּ בֵּהּ לְגַבֵּי בַּעְלָהּ, דְּאִיהִי דְּמִיכָא בְּגָלוּתָא בֵּין אִנּוּן מָארֵי תּוֹרָה. דְּלֵית חַד מִנַּיְהוּ דְּיִתְּעַר לָהּ בְּבַעְלָהּ דְּאִיהוּ ר""ז אוֹר דְּנָהִיר בָּהּ בָּבַת עֵינָא. דְּרָז אוֹר אִיהוּ בְּחֻשְׁבָּן.

כל רז נקרא אור

רז = גימטירה 207

אור = 207

להאיר לאחת המיוחדת

בת עין

בת של ע - ...ע = 70

היא המלכות

השכינה הקדושה

שמעליה 7 רועים

שומרים

שבע הכלולים מעשר - 70 נפש בני יעקב

שכל תכליתם היא

בת עין

שכינה

שומרני כאישון בת עין

להיות שומרי השכינה, שומרי המלכה

למסור נפש עבור הבת, היחידה שהלכה לאיבוד

ביער העמים, מבוזה ומושפלת

צועקת ומייללת

לבניה ולבנותיה

שובו - שובו הביתה

לְאַנְהָרָא בֵּהּ לְבַת עֵינָא וּלְאִתְּעָרָא לָהּ בֵּהּ לְגַבֵּי בַּעְלָהּ, דְּאִיהִי דְּמִיכָא בְּגָלוּתָא בֵּין אִנּוּן מָארֵי תּוֹרָה. דְּלֵית חַד מִנַּיְהוּ דְּיִתְּעַר לָהּ בְּבַעְלָהּ דְּאִיהוּ ר""ז אוֹר דְּנָהִיר בָּהּ בָּבַת עֵינָא. דְּרָז אוֹר אִיהוּ בְּחֻשְׁבָּן.

להאיר בה בתוכה את אור התורה

היא דלה ועניה אין לה מעצמה כלום

רק שאריות שבניה נותנים לה

כאשר הם לא מבקשים עבור עצמם

כל היום

תן לי...תן לי

הב ..הב לי

אפילו בעלי התורה

לומדים עבור עצמם

ואין לה מנחם

ואין לה עזרה

חוץ

מאלו העוסקים בסוד

יודעים את סודה של המלכה

שהיא העולם הבא

היא התכלית

והם נדבקים רק בה

ואתה הרועה הנאמן

משה רבינו

עתיד להתגלות בדור האחרון

וללמד את ישראל את סודותיה

מעלותיה

של כלת משה

דְּהָא אַנְתְּ הוּא דְּאִתְּמַר בֵּהּ מֹשֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי. דְּהָא הֲווֹ כֻּלְּהוּ נְבִיאַיָּא וְחַכְמַיָּא וּמָארֵי קַבָּלָה לְגַבָּךְ, כְּסִיהֲרָא וְכוֹכְבַיָּא וּמַזָּלֵי דְּלֵית לוֹן נְהוֹרָא אֶלָּא מְשַׁמְּשָׁא.

כפי אז

משה קיבל תורה מסיני

כולם קיבלו ממשה

הנביאים

החוזים

הצדיקים

החכמים

הוא כמו אור החמה המאיר לכוכבים וללבנה

כי אין לכל הכוכבים והלבנה

אלא מה שמקבלים מהשמש

וּבְגִין דְּאִתְּמַר בָּךְ פְּנֵי מֹשֶׁה כִּפְנֵי חַמָּה. קוּם אַנְהִיר לוֹן דְּעַד דֶּאֱמֶת אַנְהִיר לוֹן, כֻּלְּהוּ הֲווֹ בַּחֲשׁוֹכָא וְלֵית לוֹן נְהוֹרָא.

בגלל זה נאמר פני משה כפני החמה

קום תאיר

קום תדליק את נשמות ישראל

קום תפתח לב כל אחד מישראל

כפי שעשית

כולם בחשיכה

אין איתנו מי יודע מה

קום עד שהאמת

תצעק

קום עד שכל ישראל יאמרו שוב

נעשה ונשמע

קום וקבור את קורח ועדתו

קום גיבור מחה את העמלק

קום משה רבינו

הגיע זמן הגאולה

 



חזרה לדף הבית
האתר נבנה במערכת 2all בניית אתרים