פתח אליהו - נאמרת לפני תפילת מנחה בכל יום, בעיקר בבתי כנסת ספרדיים או על פי האר"י הקדוש, מעלת אמירת פתח אליהו היא גבוהה מאוד, אליהו נענתה תפילתו בהר הכרמל בשעת מנחה, אליהו הוא המבשר את הגאולה הוא מכין את ישראל לקבל פני משיח צדקנו הוא פותר כל הקושיות, המחלוקות וגם קובע מי הוא יהודי, אמרו על אליהו הנביא - מלאך הברית, מלאך השלום כפי שאמר הקב"ה על פנחס בן אלעזר הכהן שהוא אליהו הנביא ונתתי לו בריתי – שלום, הוא עושה שלום בין ישראל לאביהם שבשמים. בהקדמה תיקוני הזוהר - אומר אליהו הנביא מאמר שכולל בתוכו את הבריאה את כל העולמות את התכלית. פָּתַח אֵלִיָּהוּ וְאָמַר, רִבּוֹן עָלְמִין דְּאַנְתְּ הוּא חָד וְלָא בְחֻשְׁבָּן, פתח - ניקוד של ספירת החכמה פתח בחכמה ואמר אדון העולם אתה הוא אחד ולא בחשבון אחד שלא במספרים 1,2,3 אחד יחיד ומיוחד - ולפני אחד מה אתה סופר? אין, מאומה שאין לפניו ואין אחריו, אדון אחד יחיד ומיוחד אַנְתְּ הוּא עִלָּאָה עַל כָּל עִלָּאִין, אתה הוא עליון על כל העליונים אין מעליך ומכאן אתה עוטף את כל הנבראים כמו חלל כדורי - שהקב"ה עוטף אותו אבל גם.. סְתִימָא עַל כָּל סְתִימִין, פנימי על כל הפנימיים עוטף את כולם ופנימי לכולם, ולכולם בחינת אור מקיף - שמקיף את כל הנבראים וגם כל נברא פרטי אור פנימי המחייה את כל הנבראים ואת כל הבריאה כולה ללא הפסק של רגע לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בָךְ כְּלָל, אין שום מחשבה שיכולה להכיל תפיסה, הבנה בעצמות של הקב"ה, לכל נברא גילוי אחר, בכל נברא תפיסה אחרת אַנְתְּ הוּא דְאַפִּיקַת עֲשַׂר תִּקּוּנִין, וְקָרִינָן לוֹן עֲשַׂר סְפִירָן אתה הוא שהוצאת - מכח המחשבה אל הפועל עשר תיקונים - עשרה מאמרות - עשר דברות עשר ספירות: כתר חכמה בינה חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד מלכות לְאַנְהָגָא בְהוֹן עָלְמִין סְתִימִין דְּלָא אִתְגַּלְיָין להנהיג בהן את העולמות הסתומים, העולמות הרוחניים שאינן מתגלים וְעָלְמִין דְּאִתְגַּלְיָין, וּבְהוֹן אִתְכְּסִיאַת מִבְּנֵי נָשָׁא, וגם את העולמות הגלויים ובתוך עשר הספירות האלו אתה התכסתה - התלבשת והסתתרת מבני אדם. דרך המידות האלו מנהיג הקב"ה את הנבראים, לכל ספירה יש מידה בכללות - חסד וגבורה ימין ושמאל, בפרטות - לכל ספירה יש מידה מיוחדת וזו הנהגת הקב"ה - מידה כנגד מידה כדי שמידת החסד תשפיע צריך להרבות חסד כדי שמידת הדין תשפיע צריך להרבות דין וכן על דרך זו כל המידות וְאַנְתְּ הוּא דְקָשִׁיר לוֹן, וּמְיַחֵד לוֹן, אבל תמיד לדעת ולזכור ולייחד שהקב"ה הוא המקשר את הספירות הוא המייחד אותן הוא המשפיע היחידי וּבְגִין דְּאַנְתְּ מִלְּגָאו, כָּל מָאן דְּאַפְרֵישׁ חַד מִן חַבְרֵיהּ מֵאִלֵּין עֲשַׂר, אִתְחַשֵּׁיב לֵיהּ כְּאִלּוּ אַפְרֵישׁ בָּךְ. ומכיון ששאתה פנימי לכולם ומחיה את כולם כל מי שמפריד במידות האלו, בעשר המידות -  נחשב לו כאילו הפריד אותך.. שכל פעולה שאדם עושה מכוון, מתפלל, לקשר עצמו לקב"ה לבורא, אין נברא שיכול לפעול ללא כוחו של הקב"ה כל פעולה שמייחסים לנברא ללא קשר לקב"ה כאילו הפריד את הקב"ה כאילו עבד עבודה זרה... וְאִלֵּין עֲשַׂר סְפִירָן אִינּוּן אָזְלִין כְּסִדְרָן, חַד אֲרִיךְ, וְחַד קְצִר, וְחַד בֵּינוּנִי, ואלו העשר ספירות - יש להן סדר שלושה קווים ימין שמאל ואמצע או למעלה למטה ואמצע ובספירות ימין חכמה חסד נצח (ראשי תיבות חח"ן) שמאל בינה גבורה הוד (ראשי תיבות בג"ה) אמצע כתר תפארת יסוד מלכות (ראשי תיבות כתי"ם( לרוחב למעלה כתר חכמה בינה – (כח"ב) אמצע חסד גבורה תפארת – (חג"ת) למטה נצח הוד יסוד מלכות – (נהי"ם) זהו סידרן אבל יש לדעת כי יש קו ארוך - קו הרחמים קו האמצע קו קצר - קו שמאל הדין קו בינוני - קו ימין,  ויש אומרים קו ארוך - קו ימין קו קצר - קו שמאל קו בינוני - קו אמצע וְאַנְתְּ הוּא דְאַנְהִיג לוֹן, וְלֵית מָאן דְּאַנְהִיג לָךְ, לָא לְעִילָא וְלָא לְתַתָּא וְלָא מִכָּל סִטְרָא, ואתה הוא המנהיג אותם ואין מי שמנהיג אותך לא למעלה לא למטה ולא מכל הצדדים לְבוּשִׁין תְּקִינַת לוֹן, דְּמִנַּיְיהוּ פָּרְחִין נִשְׁמָתִין סידרת לבושים להם שמהם יוצאות הנשמות: נשמה היא כללות הרוחניות, בפרטות יש סוגי לבושים "כל צמא" כלים לבושים צלמים מוחין אורות. גוף האדם - עפר מים אש אויר אין בהם חיות, כלי ריק, לתוך הגוף הזה הריק, נכנסת הרוחניות כפי מעשיו, דרגתו, שורשו של אותו נברא וְכַמָּה גוּפִין תְּקִינַת לוֹן, דְּאִתְקְרִיאוּ גוּפָא לְגַבֵּי לְבוּשִׁין דִּמְכַסְיָין עֲלֵיהוֹן וכמה גופות, כלים התקנת להם - לרוחניות שהם גוף ללבושים שמכסים עליהם, שהם הלבשות לבוש על לבוש כמו גוף מח עצמם עצם בשר עור וכו', משמעות הלבושים שהפנימי שבלבושים הוא העליון ברוחניות, הפנימי ביותר הוא הגבוה ביותר, החיצוני הוא הנמוך, וְאִתְקְרִיאוּ בְּתִקּוּנָא דָא, חֶסֶד דְּרוֹעָא יְמִינָא, גְּבוּרָה דְרוֹעָא שְׂמָאלָא, תִּפְאֶרֶת גּוּפָא, נֶצַח וְהוֹד תְּרֵין שׁוֹקִין, וִיסוֹד סִיּוּמָא דְגוּפָא אוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ, מַלְכוּת פֶּה תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה קָרִינָן לֵיהּ. והם נקראים הלבושים כפי גוף האדם:  חסד - זרוע ימין, גבורה - זרוע שמאל,  תפארת - היא הגוף,  נצח - רגל ימין,  הוד - רגל שמאל,  יסוד - אות ברית קודש, מלכות - היא המקבלת של הכל. פה היא הכלי הכללי וגם הפרטי בכל אדם היא כנגד "תורה שבעל פה" הכלי - המלכות יודעת להרחיב דוגמא: היא תקבל אות א' מהמשפיע אצלה זה יהיה - אלף היא מילאה אותו, היא הרחיבה, לכן המלכות נקראית נקבה כי היא כל הזמן בתהליך של קבלת דבר מצומצם, הרחבתו ולידתו. זו תורה שבעל פה - מצומצת במשנה - מורחבת בגמרא - הרחבה על הרחבה פרושי הפוסקים וכו' חָכְמָה מוֹחָא אִיהוּ מַחֲשָׁבָה מִלְּגָו, בִּינָה לִבָּא וּבָהּ הַלֵּב מֵבִין, חכמה - היא מח היא מחשבה פנימית, בינה היא הלב - המוציא מהכח של המחשבה אל הפעולה "ברוך אומר" זו חכמה "ועושה" זו בינה. חכמה נותנת את הצמצום בינה מרחיבה, כח הוא בחכמה –"כח מה" הוצאה אל הפועל - היא בינה - בן יה היא מוציאה את הבן - את התוצאה של אותיות - י ה שהם חכמה ובינה וְעַל אִלֵּין תְּרֵין כְּתִיב (דברים כט כח) הַנִּסְתָּרוֹת לַיהו''ה אלהינ''ו ועל אלו השניים חכמה ובינה נאמר הנסתרות לה' אלהינו שם הויה – חכמה, אלהינו – בינה, שם הנסתרות הם המחשבה וההוצאה אל הפועל הם מוסתרות: כפי זיווג עיבור לידה רק את תוצאת הזיווג רואים את הנולד לא את התהליך לכן הם נסתרות. כֶּתֶר עִלְיוֹן אִיהוּ כֶּתֶר מַלְכוּת, כתר עליון הוא כתר מלכות: כל תחתון לעליון -  הוא עליון לתחתון הבא למשל: כתר היא ספירה עליונה ראשונה, מלכות היא ספירה תחתונה, מלכות של עולם האצילות היא כתר של העולם התחתון ממנו כתר של עולם הבריאה: זנב לאריות בעולם האצילות, ראש לשועלים בעולם הבריאה. זהו כלל ונמצא בכל הנבראים "משפיע ומושפע" המלכות מושפעת מהעליון שלה, ומשפיעה לתחתון שלה, לכן נקרא מלך כשהוא משפיע כלים כאשר הוא מושפע מלכ - כלם – (כתיב חסר) הוספה אות יוד באותיות כ ל מ שאות יוד' מרמזת שיש שפע, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר (ישעיה מו י) מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית, ועליה נאמר מגיד מראשית אחרית ראשית הוא הכתר אחרית היא המלכות אני ראשון – כתר. אני אחרון – מלכות. ועוד המחשבה של בריאת העולמות והנבראים הלכה מראשית לאחרית והכל נכלל באותה מחשבה עד אחרית הימים, ראה את האחרית וברא בראשית וְאִיהוּ קַרְקַפְתָּא דִתְּפִלֵּי, מִלְּגָו אִיהוּ יו''ד ה''א וא''ו ה''א, דְּאִיהוּ אֹרַח אֲצִילוּת, קרקפת - היא חללי הגולגולת הם מקום המוחין שלוש מוחין ועל ידי התפילין שיש בהם אות ש של שלושה קווים ואות  ש של ארבע קווים המרמזים על המוחין – (זה לשעור אחר בפנימיות) זהו שם מ"ה - יוד הא ואו הא גימטריה – 45 גימטריה אדם,  זהו אדם המושלם אדם של עולם האצילות שהוא תכלית הבריאה ישראל עלה במחשבה השם הקדוש הזה - יוד הא ואו הא הוא השם המתקן והמעלה את חסרון האדם של האצילות -  אנ"ך אורות ניצוצין  - כלים באמצעות - קיום המצוות התפילות ותלמוד התורה אִיהוּ שַׁקְיוּ דְאִילָנָא בִּדְרוֹעוֹי וְעַנְפּוֹי, כְּמַיָּא דְאַשְׁקֵי לְאִילָנָא, וְאִתְרַבֵּי בְּהַהוּא שַׁקְיוּ. זה מזון ושתיה של האילן העליון עץ החיים אדם של האצילות  - ישראל שמו לעתיד לבוא,  היום נקרא "פנים קטנות"  "זעיר אנפין" על ידי ההשקיה הזו הוא גדל ומתרבה הוא התכלית:

ממשיך אליהו הנביא ואומר דף יז ע''ב רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, אַנְתְּ הוּא עִלַּת הָעִלּוֹת, סִבַּת הַסִּבּוֹת, אדון העולמות אתה הוא מעולל העלילות סיבת הסיבות "אל נורא עלילה" עלילה היא סיפור המעשה של כל נברא, כל נברא קיבל סיפור מעשה בכח, וצריך להוציא אותו אל הפועל. כל הסיפורים - העלילות הם פרקים בספר אחד: שמו ישראל - ספר תולדות אדם, הוא כתוב, צריך לחיות אותו, להחיות אותו דְּאַשְׁקֵי לְאִילָנָא בְּהַהוּא נְבִיעוּ, וְהַהוּא נְבִיעוּ אִיהוּ כְּנִשְׁמָתָא לְגוּפָא, דְאִיהוּ חַיִּים לְגוּפָא, אתה המשקה את האילן - עץ החיים - אדם של אצילות - זעיר אנפין – ישראל, במעיין הנובע בסדר שנאמר למעלה וזה המעיין הוא כנשמה לגוף, חיים לגוף, מקור הברכה, ברכה עליונה המשפיעה מימיה על כל הנבראים וּבָךְ לֵית דִּמְיוֹן וְלֵית דִּיוֹקְנָא מִכָּל מַה דִּלְּגָו וּלְבָר:, ובך אין דמיון! אין דיוקן! צורה! דמות! מכל הנבראים שבראת, אין בך שום מקרה של הנבראים, כאשר אנחנו אומרים "אהבת השם" זו לא אהבה של נבראים, אין לתת לשם יתברך שום מושג והבנה של נברא, אהבת השם היא מידה נבראת היא תכונה שהבורא ברא, לא שייך לשייך לבורא רגשות של בני אדם: אהבה, שנאה כעס, אלו הם מידות שהקב"ה ברא בשביל בני אדם, הוא שלם אין הפכים אין טוב ורע למעלה ולמטה, כל המידות הם בנבראים מידות של שפע או חוסר שפע מידות של חסד ודין, רק אחרי שבני אדם ידעו את הבורא כי כולם ידעו אותי בגאולה יבינו שהבורא יתברך הוא בורא, לא נברא!! אין לו תכונות של נברא!! כמו נגר שבנה שולחן אין שום דבר בשולחן שמייצג את הנגר אין שום תכונה בשולחן שהיא תכונה של הנגר ומסביר וּבְרָאתָ שְׁמַיָּא וְאַרְעָא, וְאַפִּיקַת מִנְּהוֹן שִׁמְשָׁא וְסִיהֲרָא וְכֹכְבַיָּא וּמַזָּלֵי, וּבְאַרְעָא אִלָנִין וְדִשְׁאִין וְגִנְּתָא דְעִדֶן וְעִשְׂבִּין וְחֵיוָון וְעוֹפִין וְנוּנִין וּבְנֵי נָשָׁא, בראת שמים וארץ והוצאת מהם שמש וירח וכוכבים, מהארץ יצאו כולם, אפילו גלגל חמה מעפר הארץ נוצר, ובארץ רק בכדור הארץ לא באף גלקסיה וכוכבים ומקומות מדומיינים רק בארץ: עצים, דשאים גן עדן ועשבים וחיות ועופות ודגים ובני אדם למה? לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא בְהוֹן עִלָּאִין, וְאֵיךְ יִתְנַהֲגוּן בְּהוֹן עִלָּאִין וְתַתָּאִין, וְאֵיךְ אִשְׁתְּמוֹדְעָאן מֵעִלָּאֵי וְתַתָּאֵי להכיר דרכם, את העליונים, את הרוחניות. כפי העולם הרוחני - כך הוא העולם הגשמי, ועל ידי הכרה זו, ידיעות אלו בכל הנבראים נלמד את רצונו את הנהגותיו את ההשפעה מהעליונים לתחתונים והחוזר מהתחתונים לעליונים, שכל הנבראים קשורים אחד בשני קשר מחייב של השפעה ומושפע לֵית דְּיָדַע בָּךְ כְּלָל. (דף יז ע''ב) וּבַר מִינָּךְ לֵית יְחִידָא בְּעִלָּאֵי וְתַתָּאֵי, ובך אין ידיעה בכלל, אף נברא לא בעליונים ולא בתחתונים מבין עצמותו של הבורא יתברך, וחוץ ממך אין אף אחד- שהוא אחד יחיד ומיוחד, כולם זקוקים לשאר הנבראים ואתה לא זקוק לאף אחד! הם כולם תלויים אחד בשני ולכל אחד תפקיד מיוחד, רק שלו, וצריך את כל התפקידים עד לשלימות המוחלטת של מכונה העובדת ללא תקלות ללא הפרעות עד היות - תוצאת רצונו יתברך -  ישראל שלם -  ללא סיגים, ללא מניעות, ספקות, יצר רע, סטרא אחרא, דביקות ושלימות בבורא וּבַר מִינָּךְ לֵית יְחִידָא בְּעִלָּאֵי וְתַתָּאֵי, וְאַנְתְּ אִשְׁתְּמוֹדָע אָדוֹן עַל כֹּלָּא, וְכָל סְפִירָן כָּל חַד אִית לֵיהּ שֵׁם יְדִיעַ, וּבְהוֹן אִתְקְרִיאוּ מַלְאָכַיָּא, וְאַנְתְּ לֵית לָךְ שֵׁם יְדִיעַ וחוץ ממך אין יחיד בעליונים ובתחתונים, וזו היא הידיעה אותך, שאתה, רק אתה! יחיד! ואדון של הכל, כי לכל ספירה יש שם, והם כולם מלאכים מלשון שליחיך, ושמותם הם שמות הקודש, שם הויה, אלהים, אדני, וכל השמות: אבל אתה! ממש אין לך שם של ידיעה, כי כל השמות הם מידות הנהגתך:  דְּאַנְתְּ הוּא מְמַלֵּא כָל שְׁמָהָן, וְאַנְתְּ הוּא שְׁלִימוּ דְּכֻלְּהוּ, וְכַד אַנְתְּ תִּסְתַּלֵּק מִנְּהוֹן, אִשְׁתָּאֲרוּ כֻּלְּהוּ שְׁמָהָן כְּגוּפָא בְּלָא נִשְׁמָתָא. ואתה ממלא את השמות, אתה נותן כוח לשמות לפעול, וח"ו אם תסתלק מהם, ישארו כגוף ללא נשמה, אין בשמות כוח אלא מכוחך: אַנְתְּ חַכִּים וְלַאו בְּחָכְמָה יְדִיעָא, אַנְתְּ הוּא מֵבִין וְלָא מִבִּינָה יְדִיעָא, וכפי שאהבת השם אינה תכונה של רגש אלה מידה נבראית כך היא החכמה, אתה חכם אבל לא ממידת החכמה הנקראת ספירת החכמה, וכן בבינה אתה מבין אבל לא הבנה נבראית , לֵית לָךְ אֲתַר יְדִיעָא אֶלָּא לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא תּוּקְפָךְ וְחֵילָךְ לִבְנֵי נָשָׁא, אין מקום של ידיעתך! אלא רק כדי ליידע את בני האדם: כוחך ועוצמתך! שהם נגלים על ידי הנהגותייך במידות, בספירות, בשמות, במלאכים, בישראל: וּלְאַחֲזָאָה לוֹן אֵיךְ אִתְנַהֵיג עָלְמָא בְּדִינָא וּבְרַחֲמֵי, דְאִינוּן צֶדֶק וּמִשְׁפָּט, כְּפוּם עוֹבְדֵיהוֹן דִּבְנֵי נָשָׁא ולהראות איך אתה מנהיג את העולם בדין וברחמים שהם צדק ומשפט כפי מעשי בני האדם מידה כנגד מידה, נשפט בכל יום, ובכל יום מושפע העולם כפי מעשיהם של בני האדם ואלו המידות שבהן אתה מנהג דִּין אִיהוּ גְבוּרָה, מִשְׁפָּט עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, צֶדֶק מַלְכוּתָא קַדִּישָׁא, מֹאזְנֵי צֶדֶק תְּרֵין סַמְכֵי קְשׁוֹט, הִין צֶדֶק אוֹת בְּרִית, דיו מספירת הגבורה משפט מספירת התפארת צדק - מלכות מאזני צדק - נצח והוד שבועת הצדק יסוד ברית קודש כֹּלָּא לְאַחֲזָאָה אֵיךְ אִתְנַהֵיג עָלְמָא, אֲבָל לַאו דְּאִית לָךְ צֶדֶק יְדִיעָא דְאִיהוּ דִין, וְלַאו מִשְׁפָּט יְדִיעָא דְאִיהוּ רַחֲמֵי, וְלַאו מִכָּל אִלֵּין מִדּוֹת כְּלָל. הכל כדי להראות איך מתנהג העולם על ידך אבל אצלך לא באמת קיימות המידות האלו הם רק לנבראים, אין לך מכל המידות האלו ייחוס אליך! רק לבריאה המופלאה שבראת.

עובר לחלק השני של פתיחת אליהו אומר אליהו הנביא קוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן וְיִתְחַדְשׁוּן מִלִּין עַל יְדָךְ, דְּהָא רְשׁוּתָא אִתְיַהִיב לָךְ לְגַלָּאָה רָזִין טְמִירִין עַל יְדָךְ, מַה דְּלָא אִתְיַיהִיב רְשׁוּ לְגַלָּאָה לְשׁוּם בַּר נַשׁ עַד כְּעַן, קום רבי שמעון (בר יוחאי זיע"א) ויתחדשו מילים על ידך יש לך רשות לגלות סודות טמירים מה שלא הרשו לגלות לאף אדם לפנייך   קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח וְאָמַר, לְךָ יהו''ה הַגְּדוּלָה וְהַגְּבוּרָה וכו' (ד''ה א כט יא), עִלָּאִין שְׁמָעוּ אִינוּן דְּמִיכִין דְּחֶבְרוֹן, וְרַעִִיָא מְהֵימְנָא אִתְעָרוּ מִשְּׁנַתְכוֹן, הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שׁוֹכְנֵי עָפָר (ישעיהו כו יט), קם רבי שמעון פתח ואמר אלו הן המידות שדיברנו עליהם בתחילה לך ה' הגדולה - חסד הגבורה והתפארת והנצח והוד כי כל - בשמים - הוא זעיר אנפין ובארץ - היא מלכות לך ה' הממלכה - היא המלכות והמתנשא לכל הוא היסוד עִלָּאִין שְׁמָעוּ אִינוּן דְּמִיכִין דְּחֶבְרוֹן, וְרַעִִיָא מְהֵימְנָא אִתְעָרוּ מִשְּׁנַתְכוֹן, עליונים שימעו ואתם הישנים בחברון ומשה רבינו התעוררו משנתכם הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שׁוֹכְנֵי עָפָר (ישעיהו כו יט), אִלֵּין אִינוּן צַדִּיקַיָּא דְאִינוּן מִסִּטְרָא דְהַהוּא דְאִתְּמַר בָּהּ (שיר ה ב) אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עִר, הקיצו ורננו שוכני עפר אלו הם הצדיקים מצד זו שעליה נאמר אני ישנה וליבי ער זו המלכות השכינה השוכבת בעפר גם אצל כל יהודי שנפטר יש חלק נפש שנשאר בקבר איתו עד תחיית המתים במהרה בימינו החלק הזה הוא סיבת עלייה לקבר הוא המקשר את הנפטר עם העולמות הרוחניים גם צדיקים יש להם חלק הנפש הנקרא כסתא דחיותא שנותר עד תחיית המתים בבא" וְלַאו אִינוּן מֵתִים, וּבְגִין דָּא אִתְּמַר בְּהוֹן הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ וזו האמת אינם מתים (אין חדלון חוץ מלרשעים) לכן נאמר עליהם הקיצו ורננו שוכני עפר וּבְגִין דָּא אִתְּמַר בְּהוֹן הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ וכו', הָקִיצוּ אַנְתְּ וַאֲבָהָן, רַעִִיָא מְהֵימְנָא אִתְּעַר אַנְתְּ וַאֲבָהָן לְאִתְעָרוּתָא דִשְׁכִינְתָּא דְאִיהִי יְשֵׁנָה בְּגָלוּתָא, דְּעַד כְּעַן צַדִּיקַיָּא כֻּלְּהוּ דְּמִיכִין וְשִׁינְתָא בְחוֹרֵיהוֹן. ובגלל זה נאמר הקיצו ורננו מי צריך להקיץ אלו הם משה רבינו והאבות הקדושים התעוררו עבור השכינה שהיא ישנה בגלות כי עד עכשיו - כל הצדיקים ישנים ורדומים אינם פועלים די לגאולת השכינה מִיָּד יְהִיבַת שְׁכִינְתָּא תְּלַת קָלִין לְגַבֵּי רַעִִיָא מְהֵימְנָא, וְיֵימָא לֵיהּ קוּם רַעִִיָא מְהֵימְנָא, דְהָא עֲלָךְ אִתְּמַר (שיר ה ב) קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק לְגַבָּאי בְּאַרְבַּע אַתְוָון דִּילֵיהּ מיד התעוררה השכינה לקולו של רבי שמעון בר יוחאי והשמיעה שלושה קולות לעבר משה רבינו הרועה הנאמן ואמרה לו קום רועה הנאמן עלייך נאמר קול דודי דופק בארבע אותיות שמו הקדוש אתה גאלת אותי ממצרים אתה תגאל אותי מהגלות האחרונה על ידי שמו הקדוש כפי תפילת 18 שכל מתפלל חייב על פי ההלכה לכוון בשלוש ראשונות ושלוש אחרונות שמו הקדוש - שם הויה שמה של השכינה שם אדני בכל כריעה אות משם הויה מעלה אות משם אדני ארבע כריעות וזקיפות י מעלה א ה מעלה ד ו מעלה נ ה מעלה י ואז שמו המלא יאהדונהי ומה הוא אומר שם הויה פִּתְחִי לִי אֲחוֹתִי רַעִִיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי, דְּהָא תַּם עֲוֹנֵךְ בַּת צִיּוֹן, לֹא יוֹסִיף לְהַגְלוֹתֵךְ שעל ידי שישראל מעלים אותה דופקים בפתח של מקום שביה ומעלים אותה למקומה ואז היא בת ציון לא תמצא עוד בגלות תם עוונך בת ציון לא יוסיף להגלותך חלק שלישי של דברי רבי שמעון שֶׁרֹאשִׁי נִמְלָא טָל (שיר ה ב), מַאי נִמְלָא טָל אֶלָּא אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אַנְתְּ חֲשִׁיבַת דְמִיּוֹמָא דְאִתְחָרַב בֵּי מַקְדְּשָׁא דְעָאלְנָא בְּבֵיתָא דִילִי שראשי נמלא טל מהו נמלא טל? את חשבת שאחרי שנחרב ביתך והוגלת אני חזרתי לביתי אני נח לַאו הָכִי, דְלָא עָאלְנָא כָל זִמְנָא דְאַנְתְּ בְּגָלוּתָא, הֲרֵי לָךְ סִימָנָא שֶׁרֹאשִׁי נִמְלָא טָל בודאי שלא שלא עליתי לביתי נשבע השם שא ייכנס לירושלים של מעלה עד שלא ייכנס לירושלים של מטה הוכחה ראשי נמלא טל רק מי שבחוץ בלילה מחכה ראשו נמלא טל מהו ט"ל ? הֵ''א שְׁכִינְתָּא בְגָלוּתָא, שְׁלִימוּ דִּילָהּ וְחַיִּים דִּילָהּ אִיהוּ טָל אות הא - היא השכינה שלימות שלה - שלימות של השם הקדוש הוא ט"ל - 39 יוד הא וא - 39 יוד הא ואו = 39 וְדָא אִיהוּ יו''ד ה''א וא''ו, וְה''א אִיהִי שְׁכִינְתָּא דְלָא מֵחוּשְׁבַּן טָ''ל, אֶלָּא יו''ד ה''א וא''ו, וזהו השלמת שמו הקדוש על ידי חיבור ט"ל - יוד הא ואו עם השכינה - הא יהיה שמו שלם דְּאִיהוּ מַלְיָא לִשְׁכִינְתָּא מִנְּבִיעוּ דְּכָל מְקוֹרִין עִלָּאִין, מִיָּד קָם רַעִִיָא מְהֵימְנָא, וַאֲבָהָן קַדִּישִׁין עִמֵּיהּ, עַד כַּאן רָזָא דְיִחוּדָא, מִכַּאן וְאֵילֵךְ פָּרָשָׁתָא קַדְמָאָה דְסִתְרֵי אוֹרַיְיתָא. זהו המילוי של השכינה החיים שלה מיד קמו משה רבינו הרועה הנאמן והאבות הקדושים איתו עד כאן סוד הייחוד שגילו, אליהו הנביא ורבי שמעון בר יוחאי לארקמת שכינתא מעפרה ולעילוי שכינת עוזנו לקירוב הגאולה להשכנת שלום בין ישראל לקב"ה ברוך ה' לעולם אמן אומן... ואמן