בספר דברים פרק ל כתוב:
יד) כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשׂתוֹ:
טו) רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב וְאֶת הַמָּוֶת וְאֶת הָרָע:
טז) אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וְלִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְחֻקֹּתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְחָיִיתָ וְרָבִיתָ וּבֵרַכְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּה:
בגן עדן שני עצים מיוחדים אחד עץ הדעת טוב ורע והשני עץ החיים, הפך חיים: מוות, נגזר מעץ הדעת, שהדעת היא סוד הבחירה, להבחין מה טוב ומה רע, על משל הפה שאדם מכניס אוכל הפה יודע מכח חושי הטעם אם האוכל הוא טוב לו או רע לו, האדם לא יאכל משהו שהוא לא "טעים".
העץ קיים בכל אחד ואחד, האדם יודע בפנימיות שלו אם מעשהו טוב או רע, הוא השופט של עצמו בידיעה ובבחירה, יש מדרגות של ידיעה, ידיעה בהתבוננות פנימית וידיעה מלימוד, הידיעה בהתבוננות הינה הידיעה של עץ הדעת טוב ורע שהושרש בתוכנו מיום שאדם וחוה אכלו ממנו, ואילו מעץ החיים לא אכלו, והוא עץ החיים המלמד את הטוב והרע ואיך לבחור ולעשות את הנכון, טוב ורע אינם בהכרח הטוב והרע שהאדם מתכוון, אלא הטוב והרע בעיני השם, שהן המצוות, אדם לא נקרא מקיים מצווה כאשר מנדב מכיסו כסף לעני ואומר אני בן-אדם טוב נתתי משלי כי אני נדיב, אלא יתן צדקה ויאמר כי הקב"ה אשר נתן לי ממון, וציווה אותי לתת אזי נחשב לו לקיום מצווה, ישנן מצוות שאינן בעין בשרית נחשבות לטוב, כמו מצות הרגת שבעה עממין: שריפת עיר הנדחת ולהרג אנשיה: וכיוצ"ב, וישנן מצוות שאינן ברורות ולא ברור מה תועלתן, וזאת אפשר לדעת רק מלמוד התורה הקדושה שהיא עץ חיים, כמו שאמר
במשנה מסכת אבות פרק ב) רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אוֹמֵר......
(ה) הוּא הָיָה אוֹמֵר, אֵין בּוֹר יְרֵא חֵטְא, וְלֹא עַם הָאָרֶץ חָסִיד, וְלֹא הַבַּיְשָׁן לָמֵד, וְלֹא הַקַּפְּדָן מְלַמֵּד, וְלֹא כָל הַמַּרְבֶּה בִסְחוֹרָה מַחְכִּים. ובִמְקוֹם שֶׁאֵין אֲנָשִׁים, הִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת אִישׁ:
אין בור רוצה לומר אדם שלא למד מהו טוב ומהו רע כיצד יפחד מלחטוא, כל מה שעושה עושה לגופו ואת נשמתו ממית, ולא עם הארץ: רוצה לומר יושבי קרנות בתי קפה, עצלנים אעפ"י שיש להם כלים ללמוד מעדיפים הבלי העולם ומזניחים העולם הבא, כל מה שעושים עושים כדי שיראו אותם אחרים וישבחו את מעשיהם הם מגיעים לבית הכנסת כי כך נוהגים בקהילה שלהם הם תורמים ולעיתים משתתפים בשיעורי תורה, וכל זה מצוות אנשים מלומדה, משמע מתוך הרגל או כפייה חברתית ולא מפנימיות ורצון להכיר את בוראם ומצוותיו. אינם יכולים להיות חסידים, לא מלשון חסד ולא מלשון חסידות שהיא פרישות וקיום מצוות מאהבה בלתי אמצעית. לבחור בין טוב לרע בין מותר ואסור בין כשר לטמא צריך ללמוד את מסורת אבותינו שמובאת בספרי ההלכה, התלמוד, הזוהר הקדוש הקבלה והמדרשים, ללמוד לפי סדר, למסור נפשך ללמוד ולקיים לעשות את רצונו של הקב"ה ולא ע"מ לקבל פרס.
הבחירה בין טוב לרע אינה כפי הבנת השכל הגשמי. טוב נקרא הקב"ה. רע נקרא הס"א, אלהים אחרים, אותו חלק של הבריאה שמורד בקב"ה, אותו חלק של הנחש הקדמוני, החלק של דור המבול והפלגה, של סדום ועמורה, של מצרים ומכשפיה, של יוון ורומא, של ההשכלה החדשה, של הכפירה של הרדיפה אחר תענוגות עולם החומר המתכלה אותו חלק שאין לו עולם הבא ולכן נלחם בחורמה נגד כל המנסה לקרב את סיום הסיוט שנקרא עולם התיקון, כי רק המתוקנים יזכו לעולם המתוקן, הנצחי, המובטח לאבותינו ב.ב.א.כ.י.ר.
"שער החמישים"
ספר תיקונים חדשים - הקדמה
מ"ט פנים טמא מ"ט טהור, ורזא שער החמישים טמיר וגניז, מתמן ולהלאה טהור וטמא בימינא ושמאלה..:
תרגום:
מ"ט פנים טמא מ"ט פנים טהור, וסוד שער החמישים סודי וגנוז, ממנו והלאה טהור וטמא בימין ושמאל:
הסבר:
עץ החיים נקרא שער החמישים, לאחר חטא אדם הראשון נגנז "עץ החיים" וניתן עץ הדעת - טוב ורע, מותר ואסור, טמא וטהור וכו', שער החמישים הוא ספירת הבינה, הנקראת "מי" (גימטריה 50), היא נקראת "תשובה", היא נקראת העולם הבא, היא אימא העליונה שממנה משפיע ה"אין סוף" חיים לכל הנבראים.
תשובה היא: וידוי, עזיבת החטא וקבלה לעתיד שלא לחטוא יותר, היא חובת כל אדם בכל יום להתוודות על כל חטאיו של היום הקודם, בין בשוגג בין במזיד, וזה כל ימי חייו יהיה בתשובה, בדורונו יש תשובה נוספת הנקראת "בעלי תשובה", אנשים שנולדו כ"חילונים" ומצאו את הקב"ה והתורה, כל אחד בדרך נפלאה וניסית אחרת. הם כמו תינוק שחוזר לרחם אימו ונולד מחדש, וברוחניות כך באמת קורה, בעל התשובה נכנס ל"רחם" של האימא העליונה, לבינה, לתשובה, הוא זוכה ל"עץ החיים" לשער החמישים בחייו, רואים את זה על "בעלי תשובה" הם מחדשים חידושי תורה שלא נשמעו מעולם, הם מתעלים מעל אחרים שנולדו "חרדים", הם יודעים תורה שמעולם לא למדו, הם מבינים דבר מתוך דבר כי הם באים משער הבינה, שער החמישים של הקדושה, הם נולדו מחדש.
בספר דברים פרק ל (י) כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְחֻקֹּתָיו הַכְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה כִּי תָשׁוּב אֶל ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ: אותם "בעלי תשובה", היו בשבי מיום היוולדם, נפשם הייתה במקום שנקרא "שער החמישים" של הטומאה, זהו שער הכפירה, שער בו נמצאים ניצוצות קדושה אחרונים לפני ביאת הגואל, כל נפש שהייתה במקום הזה ויצאה משם לשער החמישים של הקדושה לקחה איתה "שק" של ניצוצות קדושה, הם עשו את הברור הקשה ביותר, הם היו במכרה "היהלומים" הנדירים והקשים להשגה, ומיד בגמר איסוף הניצוצות הם עלו להיטהר, "תשוב", בכל נפשך, עם כל הנפשות שאסף בטומאה, ובזכות הברור הקשה הזה, בזכות ייסורי הנשמה שהתלכלכה בטומאה זכו להכנס לשער החמישים של הקדושה עוד בחייהם, ועליהם נאמר "במקום שבעלי תשובה עומדים, צדיקים גמורים לא יכולים לעמוד", מכיון שצדיקים גמורים אינם יורדים ל"שער החמישים של הטומאה", ואלו הצדיקים הגמורים שנולדו "חרדים", הם המורים או לפחות צריכים להיות, מורי דרך והוראה ל"בעלי התשובה", לקבל אותם ובניהם למוסדות תורה, לקהילה ללמדם, לחזקם, וגם ללמוד מהם, וזו "ישראל ערבים זה לזה", כל יהודי עם תפקיד מסויים שרק הוא יכול לעשות, בקבלה זו של "בעלי תשובה", באחדות זו נזכה לראות פני משיח במהרה אמן.
מדרש הנעלם זוהר בראשית מאמר יהי מאורות
בראש השנה דן כל העולם כלו, גופות בני אדם והנשמות, ופוקד אותם, ודן אותם על כל מה שעשו כל השנה כולה. ותאנא, אפילו צעדיו של אדם נמנין, ובאין בדין באותו היום, ככתוב, וכל צעדי יספור:...
אמר רב יהודה אמר רב, מפני מה בראש השנה דין הגוף והנשמה. מפני שבו נולד אדם הראשון, ובו ביום נעשה גוף, ונזרקה בו נשמה, ובו ביום נידון ונקבע הדין לדורות:
ובחג נדונין על שהם מבזים בנטילת ידים, ועל שהם מזלזלים במקואות ובטהרות שהם מים. ועל כך נדונין על המים, על ענין המים:
אמר רבי אחא, בד' פרקים כמו כן, האדם נדון. בו ביום שמהרהר העבירה. ובזמן שעושהו. וביום ראש השנה. ובעולם הבא. רבי אבהו אמר, בזמן שעושה העבירות. ובזמן שיחלה. דאמר רבי אבהו, כיון שיחלה האדם, סלקין ליה לדינא.(מעלים אותו לדין) ובזמן שמת כשיוצאה נשמתו ממנו. ובעולם הבא:
אמר רבי יהודה, בטחון הצדיקים ושמחתם, כשיוצאין מן העוה"ז בכשרון מעשים. וכשבאין לעיין בנשמה, אין מוחין בידה. ומה אומרין לה. כלך יפה רעיתי. אמר רבי אבהו, הצדיק אומר זה על הנשמה שבו, כלך יפה רעיתי, מנהיגתי דלא אבאישת לך בעובדין בישין, (שלא הבאשת אותי במעשים רעים) ככתוב ומום אין בך:
סגולה אמיתית לזכות בבני חיי ומזוני לקראת שנת התש"ע:
כפי המאמר, בראש השנה נידונים גוף ונשמה כפי מעשיהם בשנה החולפת, כפי קבלתם לשנה הבאה וכפי עמידתם במה שקיבלו על עצמם בשנה החולפת. השתוקק מלך שיבנו לו בית קיץ ביער המרוחק מכל מקום ישוב, כיון שהעבודה קשה מאוד ומרוחקת ממקום ישוב ביקש המלך שרק מי שמתנדב מרצון ילך ליער המרוחק, מספר עבדים שאהבו את המלך ותמיד ראשונים לקיים את רצונו התנדבו, ואכן יצאו למקום המרוחק, הם ביקשו להגיע למקום מיד ותכף החלו בבניית בית קיץ למלך, שמח המלך בעבדיו החרוצים שעושים רצונו והיה שולח להם כל יום עגלה עמוסה כל טוב, מאכלים ומזינים, בגדים טובים עם עבדיו האחרים, זה המשל והנמשל: האדם בא לעולם הזה כדי לבנות מלכות לקב"ה, לתקן עולם במלכות שדי, רוב בני האדם מבקשים פרנסה, בנים, בריאות, ועוד חלקם מוסיפים שכל זאת מבקשים לצורך עבודתו יתברך, אולם ישנו מקטרג לכל בקשה ומוצא הוא את הפרצה בבקשה ואין הבקשה מתמלאת, חכם יבקש את הרוחניות, אני רוצה ללמוד תורה, אני רוצה לקום לתקון חצות, להתפלל בנץ, לתקן מידותיי וכן הלאה, ובטח החכם שמבקש לעשות רצון המלך, בהתנדבות ללא קבלת שכר בעולם הזה, במסירות נפש אמיתית, ויתחיל לעשות כך, אפילו שקשה בהתחלה בוודאי שהמלך ישלח אליו עגלות עמוסות כל טוב לצורך בניית ארמון מלכותו ולא יחסיר מהאדם הזה מאומה, ואפשר לראות בחוש למי הקב"ה נענה בתפילה ולמי הוא לא נענה, כי בגשמיות אני לא צריך מאומה, אני צריך ורוצה לבצע את שליחותו של הקב"ה, את הסיבה להיותי בעולם זה ואז הכל רוחני, והקב"ה יתן לי כלים למלא שליחות זו, וכל אחד לפי צרכיו ולא לפי רצונו, יהי רצון שלכל אחד מאיתנו ינתנו הכלים לבנות מלכותו יתברך.
ספר דברים פרק כט (כח) הַנִּסְתָּרֹת לַה' אֱלֹהֵינוּ וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת:
בספר פרדס רמונים - שער ח פרק יב
בפסוק הנסתרות לה' אלהינו, שנסתרות הם אותיות י"ה דהיינו שלש ראשונות י"ה, והנגלות דהיינו ו"ה שהם תפארת ומלכות עם כללות שאר האצילות.עכ"ל. ונסביר כי רבים מהפשטנים משתמשים בפסוק זה להסביר דרכם המקולקלת שלא לעסוק בזוהר ובתורת הסוד, והנה המאור הקדוש רבי שמעון בר - יוחאי ורבי משה קורדברו זיע"א, מסבירים מהו: בעשר ספירות ברא הקב"ה את כל העולמות, כתר חכמה ובינה נקראים נסתרות - שהם שלוש הספירות שעליהם נאמר במכוסה ממך, במופלא ממך, וכו' אל תחקור, אך בשבעת הספירות האחרות נאמר "שאל נא לימים ראשונים" שהם ששת ימי החול ושבת, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות, אלו הם הנגלות, אלו המידות שבהן צריך האדם לעסוק.
.gif){kind=small}
.jpg)
.jpg)
.jpg)