תורה מה יהיה עליה – שיעור פרשת משפטים יום ב"

בכל יום יוצאת בת קול מחורב-הר סיני....

תורה,תורה איילת אהבים,

זוהר משפטים

וְיִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ כַּיּוֹנָה, נִרְדָּפִים לִפְנֵי נֶשֶׁר מִצַּד שֶׁל הָעוֹפוֹת שֶׁל אֻמּוֹת הָעוֹלָם

נדרוש בע"ה זה מול זה עשה הקב"ה כפי חיות הקודש אריה שור נשר אדם של הקדושה, יש חיות מרכבת הטומאה.

נשר הוא צד התפארת, יונה היא כנסת ישראל, וכל יהודי הוא יונה או אפרוח או גוזל, או ביצה שטרם בקעה כפי מעשיו.

יונה-זו תפילה, כאשר אדם מתפלל הוא מתקן עולמות, בונה רקיעים חדשים, מעלה את השכינה ואת כל ניצוצות הקדושה, פודה שבויים, מרפא חולים ו"אני תפילה" אמר דוד המל ע"ה- כל מהותו של דוד – תפילה, כל ספר תהילים הוא תפילה והתפילה מבררת טוב מרע היא מוציאה את הקדושה מהשבי מפי הנחש מהקליפות העוטפות את הניצוץ והן נלחמות זה - מחשבות התוקפות בתפילה, זהו הנשר המסואב הרודף אחר היונה אחר התפילה שלא תגיע לשורש, שלא יקח יעקב את רחל ולאה ואת שבטי יה מבית לבן הנבל...יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ כַּיּוֹנָה, נִרְדָּפִים לִפְנֵי נֶשֶׁר מִצַּד שֶׁל הָעוֹפוֹת שֶׁל אֻמּוֹת הָעוֹלָם

עד בוא חשבון, עד יתעורר הנשר הקדוש ,קום נשר קדוש!, זו מידת הבינה,זו אמא המכסה בכנפיה על בניה, בְּאוֹתוֹ זְמַן יִתְעוֹרֵר נֶשֶׁר וְיִפְרֹשׂ כְּנָפָיו עַל עִרְבּוּבֵי הָאֻמּוֹת, וְעֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל, שֶׁהֵם עֲמָלֵקִים, וְעִרְבּוּבְיָה רָעָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְטוֹרֵף אוֹתָם שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר אֶחָד מֵהֶם, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בְּיִשְׂרָאֵל, (דברים לב) ה" בָּדָד יַנְחֶנּוּ וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר.

את זה אמר בלעם הרשע אשר ראה בנבואת טומאתו את מפלתם של הנוגשים בישראל "אין עמו אל נכר", אין לישראל אלא- הקב"ה, רק הוא, לבדו ימלוך על ישראל, מידותיו ,ספירות, פרצופים, הם הכל לבושיו... הכל זה "אחד יחיד ומיוחד", ללא פירוד, ללא תכלית.לו העוז והמשרה, והוא גואל ואין אחר אין גואל לבד מהקב"ה. גאולה כללית: אל תעוררו את האהבה עד שתחפץ, עד שהקב"ה יחפוץ , עד אחרון השבויים לא ידח ממנו נידח, לא יוותר על אף ניצוץ קדוש, כולם ישובו ללא יוצא מן הכלל כולם יתוקנו לימי נצח ואם באים ייסורים תכופים - תשמח תרקוד, הקב"ה מנקה אותך..

גם אם אין לך כח ,כסף בריאות, גם אם אתה שבוי בתאוות עולם נפסד זה, הקב"ה יינקה אותך, רק זה יכאב יותר..

אתה יכול להקל על עצמך ועל ייסוריך, תדבק בו, תדבר איתו יש לך פה, ואם אתה לא יודע לדבר תבכה,  ואם אתה לא יכול לבכות, אז תבכה על שאתה לא יכול לבכות ,תזעקקק, לך ליער ותצעק, תצעק בלב, ותצעק בקול,  שומע כל תפילה, בוחן כל לב וכליה , הכל בידו יכול הכל הוא רוצה להציל אותך, ואתה?  רוצה שהוא יציל אותך? קשה לך?

בלילה מתחת לשמיכה בוכה הנשמה, אתה חסר אונים? הוא הכתובת, הוא מחכה לך, למה אתה מחכה- צעק.

ואחר כך יבוא גואל פרטי יגאל אותך אני יודע, הוא גאל אותי ,אני צעקתי, בכיתי, התייסרתי והוא גאל אותי, ושימח אותי..ועכשיו אני רוצה לשמח אותך...כמוני!

 

ואחר כך יבוא גואל כללי אז מִשָּׁם וְאֵילָךְ אֵין מְקַבְּלִים גֵּרִים, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהָ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, אֵין מְקַבְּלִים גֵּרִים לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ.  אין מקבלים גרים , למה ?

מכיוון שאין בהם ניצוצות קדושה יותר,כל הקדושה עברה לצד של הקדושה, לישראל, ונשארה הטומאה מופרדת.

אֻמּוֹת עוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת שֶׁל הָעוֹלָם שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ, יְעוֹרֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַיָּה שֶׁל אָדָם לִשְׁלֹט עֲלֵיהֶם, לְקַיֵּם בָּהֶם (ישעיה ס) כִּי הַגּוֹי וְהַמַּמְלָכָה אֲשֶׁר לֹא יַעַבְדוּךָ יֹאבֵדוּ. לְקַיֵּם בְּיִשְׂרָאֵל, (בראשית א) וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וְגוֹ". (שם ט) וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם וְגוֹ".

ומסביר :

וּמִצַּד שֶׁל תְּבוּאוֹת חֲמִשָּׁה מִינֵי לֶחֶם, שְׁבוּרִים מִכֻּלָּם, וְהֵם: חִטָּה, וּשְׂעוֹרָה, וְכֻסֶּמֶת, וְשִׁבֹּלֶת שׁוּעָל, וְשִׁיפוֹן.

חיטה כאשר מוציאים את המוץ מהחיטה מעיפים ברוח את החיטה עם המוץ החיטה נוחתת בגלל כובדה על האדמה הקשה והמוץ עף ושט לו באוויר ואומר : ראו את החיטה איזה מכות היא מקבלת ואילו אני מתעופף כמו פרפר באוויר,,,

זה ישראל המשולים לחיטה הם חוטפים מכות הם מתבררים, הקב"ה צורף אותם להוציא הקש והתבן והמוץ..

חִטָּה, וּשְׂעוֹרָה, וְכֻסֶּמֶת, וְשִׁבֹּלֶת שׁוּעָל, וְשִׁיפוֹן. הִמְשִׁיל אוֹתָם לְיִשְׂרָאֵל, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (ירמיה כ) קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה" רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה, בְּה". כְּשֶׁיֵּצְאוּ מֵהַגָּלוּת, כָּךְ יִהְיוּ שְׁבוּרִים, עַד שֶׁיִּתְבָּרֵר אֹכֶל מִתּוֹךְ פְּסֹלֶת, שֶׁהַיְנוּ קַשׁ, עֵרֶב רַב, עַד שֶׁיִּתְבָּרְרוּ וְיִוָּדְעוּ יִשְׂרָאֵל בֵּינֵיהֶם, כְּמוֹ בַּר שֶׁנִּבְרָר מִתּוֹךְ מוֹץ וָתֶבֶן.

וְעַד שֶׁיִּתְבָּרְרוּ מֵהֶם, י", שֶׁהִיא מַעֲשֵׂר, לֹא שׁוֹרָה עַל ה", שֶׁהוּא לֶחֶם שֶׁל חֲמִשָּׁה מִינִים, לְקַיֵּם אֶת הַשְּׁבוּעָה (שמות יז) כִּי יָד עַל כֵּס יָ"הּ

חמישה מינים

חיטה - נפלים

שעורה - גיבורים

כסמת - ענקים

שבלת שועל - רפאים

שיפון- עמלקים

נגע רע- ראשי תיבות הם המוץ והתבן והקש של חמשת מיני הדגן הנקראים ישראל וזה יד על כס י-ה כסאו של הקב"ה הוא ישראל,  יש יד על הכסא יש יד על ישראל , נגע רב- ערב רב,

אַחַר שֶׁיִּתְבָּרֵר, מִתְכַּנְּסִים לְאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁנִּקְרָא יְרוּשָׁלַיִם, כְּמוֹ שֶׁאֶת הַחִטָּה, אַחַר שֶׁנִּבְרָר קַשׁ וָתֶבֶן, מַכְנִיסִים אוֹתָהּ לְאוֹצָר. כָּךְ יִתְכַּנְּסוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם בַּר, לִירוּשָׁלַיִם,שהיא בנויה על הר ה".. שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ (תהלים כד) מִי יַעֲלֶה בְהַר ה" וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב. נָקִי כְּמוֹ בַּר, שֶׁהִיא תְבוּאָה כְּשֶׁנִּבְרֶרֶת מִתּוֹךְ פְּסֹלֶת. בְּאוֹתוֹ זְמַן - נַשְּׁקוּ בַר, כְּבַתְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (שיר א) יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ. בַּר תַּרְגּוּם בֵּן. בְּאוֹתוֹ זְמַן שֶׁיִּהְיוּ נְקִיִּים כְּמוֹ בַּר מִתּוֹךְ קַשׁ וָתֶבֶן, שׁוֹרֶה שְׁמוֹ עֲלֵיהֶם, וְקוֹרֵא לָהֶם בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל.

מתי יהיה ישראל נקי ממוץ ותבן וקש? נקי מעבודת העמים, מג"ינסים וקוקה קולה, מבארים וחופשות בהאיטי וטהיטי, מהליכות העמים,?   אנחנו לא כמו כל העמים, מעולם לא היינו.... מעולם לא קיבלו אותנו ולעולם לא ייקבלו, לא משנה כמה חנופה לברק חוסיין אובמבה..- תרצו להיות ככל העמים , היו לא תהיו, הוא מלככם, הוא בוראכם, הוא החליט וקבע שישראל הוא בנו בכורו והוא יבנה בטוב- ע"י קיום מצוות התורה, או ברע ימשלו בו עמים , יטבחו בו לאומים, ישרפו בו רשעים, ישנאו אותו יגרשו אותו,  ואז בבכי תחנונים נבוא ונשתחווה ונכרעה ונבכה ונצום ונתענה ונתוודה ונבקש מחילה וסליחה ורחמים זכרון קדושים וקדושות והוא מלך רחום וחנון, סולח ומוחל אבל לא מוותר, הוא רוצה שיהיו זכויות, לא צדקה לחיי נצח. אז הוא מנקה ומחטא.

כרם ישראל, ישראל משולה לגפן לא מקבלת שום תערובת אי אפשר להרכיב על גפן טהורה, כך ישראל טהור, מה שיש זה רק בוץ רפש לכלוך ננקה את הלכלוך ויתגלה יהלום ענק זוהר.

וְכָךְ מִכָּל הָאִילָנוֹת אֵין שָׁבוּר כַּגֶּפֶן. בִּנְטִיעָתוֹ שָׁבוּר, בַּעֲנָבָיו שָׁבוּר, שֶׁהֵם כְּתוּשִׁים בֵּין הָרַגְלַיִם. וְכָךְ זַיִת, הַזֵּיתִים שֶׁלָּהּ כְּתוּשִׁים. בַּגָּלוּת נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל לָהֶם, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (תהלים פ) גֶּפֶן מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ. וְכֵן בַּגָּלוּת הָרְבִיעִית, (ישעיה ה) כִּי כֶרֶם ה" צְבָאוֹת בֵּית יִשְׂרָאֵל

אַחַר שֶׁיִּהְיוּ נְקִיִּים מִתּוֹךְ פְּסֹלֶת, יִתְקַדְּשׁוּ לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ בְּיַיִן לְנַסֵּךְ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְזֵיתִים לְהַדְלִיק מָאוֹר נֵרוֹת לַמְּנוֹרָה. וּמִי זוֹכֶה לָזֶה? יַיִן שֶׁלֹּא הִתְנַסֵּךְ לְכּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. שֶׁעֵרֶב רַב הֵם יַיִן שֶׁהִתְנַסֵּךְ לְכוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, וּמֵהֶם מְשֻׁמָּדִים, מִינִים, אֶפִּיקוֹרְסִים, מְשֻׁמָּדִים לָעֲבֵרוֹת שֶׁבְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ.

דעו לכם שאין כופרים בישראל, אין אפיקורסים בישראל, יש לכלוך על ישראל והלכלוך מדבר, הקליפה מדברת, לא ישראל, רק צריך להאיר את ישראל הפנימי של האדם שנראה כביכול כופר והוא בעצמו יסלק את הקליפה.

רוב הטועים מוכחים בכעס, ברוגז.  לא זו הדרך כנגד הקליפה, קליפה היא כמו קוף, כפי שתגיב היא תגיב, תכעס, היא תכעס, תאהב היא תאהב, אז תאהב ותשמיד אותה באור אהבתך את הקדוש,  בתחבולות תעשה לך מלחמה כפי יעקב..

תשתמש בכלים של העולם הזה, אל תרכוש אותם לעצמך, תשתמש בהם.. שבור את הקליפה של חברך, אהובך, אחותך, בעלך, אשתך, ילדייך, ע"י הרבה אהבה, דוגמא אישית, נועם הליכות ואל תכעס על שום דבר , דע לך שברגע שאתה מרגיש כעס זה אומר שעברת לשליטת הקליפה הכעס הוא הקליפה, אש הגהנום.."כל הכועס כל מיני גהנום שולטים בו"... "אין לו אלוה" עובד עבודה זרה על שום דבר.. אל תכעס....

יש כעס מדומה לצורך חינוך, זה בסדר- בתנאי שהוא חיצוני , הוא לא יושב בלב, וליבי חלל בקרבי- חלל- לא חלול בלי מפריד, חלל אחד שלם של אהבה חסד ,שלימות, אחדות, ללא כל הפרדה כפי דוד המלך בלי יצר הרע ומהיכן הוא ניזון?- היצר הרע..

וְיִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם, וַיְּתְעָרְבוּ בַגּוֹיִם וַיִּלְמְדוּ מַעֲשֵׂיהֶם. עַד שֶׁיִּהְיוּ דְרוּכִים בֵּין רַגְלֵיהֶם, בַּגָּלוּת הֵם לֹא נִבְרְרוּ מֵהֶם: יצר הרע ניזון מחיקוי הגויים לימוד מעשיהם טמבליוזיה תשקורת לשון הרע הבלי עולם זה תלבושות מפוארות על גוף שתכליתו להיות מאכל לתולעים וּבִשְׁבִילָם אָמַר דָּוִד, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, (שם מט) לָמָּה אִירָא בִּימֵי רָע עֲוֹן עֲקֵבַי יְסֻבֵּנִי הם עוונות שלמדנו מהגויים, מתרבותם המקולקלת..

ראו הבדל בין חינוך תורני לבין חינוך של גויים אי אי אי עד שלא ראיתי לא האמנתי.. איזו תרבות , אילו מנהגים, מידות מתוקנות אוהבים ,מנדבים את הסוכריה האחרונה, שרים, מזמרים לקב"ה, מעירים השחר לשמוע קולם המרעיד ב 5 בבוקר, ילדים בני חמש שש מזמרים תהילים, קוראים משנה, מתרגשים ליום חדש, מבקשים עוד ממתק לילד שאין לו, מטבע לצדקה לקופה, מסודרים..

הם מבקשים .. ראיתי גם ראיתי את הצד השני של אחיי, ילדיי מקודם חינוך של גויים מותגים, סדרות ירודות של לשון הרע ורשעות חיצוניות שטוחה, מתעתעים בנו..

אנחנו עם עתיק 3500 שנה מאז מתן תורה.. ולא הכנסנו חינוך מקולקל והתפרנסנו וחיינו ולמדנו תורה בלי ליבה בלי חינוך של עולם נפסד זה, , ,

תעוררו את האהבה תחת התפוח

וַעֲלֵיהֶם אָמַר שְׁלֹמֹה (שיר השירים א) צְאִי לָךְ בְּעִקְבֵ"י הַצֹּאן. בְּיַעֲקֹ"ב. שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר אֶל הַנָּחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי שֶׁפִּתָּה אֶת חַוָּה, (בראשית ג) הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב. אַחַר שֶׁיָּצְאוּ מִן הַגָּלוּת נִמְשָׁלִים לְתַפּוּחִים וּלְכָל הָרֵיחוֹת הַטּוֹבִים, כְּמוֹ שֶׁבִּיצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁכָּתוּב בָּהּ (שיר השירים ח) תַּחַת הַתַּפּוּחַ עוֹרַרְתִּיךָ

יקרע לנו את ים סוף,

כנסו לים התורה, עלו להר, שמעו את קולו של האחד אני ה" אלוקיכם ,אני ולא אחר , אני ולא מלאך, אני ולא שרף, - פתאום יופיע המלך בהיכלו- היינו כחולמים.. אז יימלא שחוק פינו ולשוננו רינה אמן כן יהי רצון..תיהיו ברוכים..

---

השם יאיר לנו היום בתיקוני הזוהר תיקון ס"ט הוא התיקון הארוך ביותר ובו עניניים רבים נבחר לי עמוד ק" והתאים לי מאוד כיון שגם העלון השבועי, "חיים על פי הזוהר" הגיע מספרו למאה שבועות וגם מתאים לפרשת השבוע כך שההשגחה ממש הראתה לנו פנים מאירים בע"ה נעשה ונצליח,

יהיה שיעור זה לעילוי נפש, רוח נשמה, חיה, יחידה – של מור אבי ר" יעקב עובדיה בן סולטנה שיום פקידתו חל השבוע, ת.נ.צ.ב.ה. אמן.

וּבְגִין דָּא אִתְּמַר בֵּיהּ (קהלת א ד) דּוֹר הוֹלֵךְ וְדוֹר בָּא, וְלֵית דּוֹר פָּחוּת מִשִּׁשִּׁים רִבּוֹא, וּלְעִילָא דּוֹר הוֹלֵךְ דָּא ו", דְּסָלִיק לְשִׁתִּין רִבּוֹא בְּשִׁית סְפִירָן. (שם) וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עוֹמָדֶת דָּא שְׁכִינְתָּא

על כך נאמר דור הולך ודור בא הדור שהלך הוא הדור שבא

סוג הגלגול סוד כל דור שלישי חוזר אותם נפשות רוחות נשמות תמיד יחד, מה שתוקן נשאר למעלה, מה שעדיין לא תוקן - חוזר, אין חדש תחת השמש, מי שאתם רואים אותו בחיים אלו- מלווה ותכם בכל הגלגולים..

וְלֵית דּוֹר פָּחוּת מִשִּׁשִּׁים רִבּוֹא, וּלְעִילָא דּוֹר הוֹלֵךְ דָּא ו", דְּסָלִיק לְשִׁתִּין רִבּוֹא בְּשִׁית סְפִירָן. (שם) וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עוֹמָדֶת דָּא שְׁכִינְתָּא והוא כללות , אין דור שאין בו את כללות כל הרוחניות . 60 ריבוא , שש מאות אלף נפשות, רוחות, נשמות, זהו כל הרוחניות, אין תוספות והם השורשים ויש ענפים וכל ריבוא מוצאו מספירה אחרת..

6 ספירות והארץ לעולם עומדת , זו המלכות - ממנה יוצאת הרוחניות אל עבודתן בעולמות התיקון..

נשמה לעולם הבריאה, רוח לעולם היצירה, נפש בעולם העשיה והאדם הגשמי, היהודי הוא כמו עמוד מתנועע רגליו על האדמה – ומחזיק אל כל הרוחניות של כל העולמות הפרטיים שלו.

עכשיו ידבר על המזל,  מזל- לא של גויים, מזל של ישראל :

וּבְגִינָהּ אִתְּמַר לֵית מַזָּל יוֹמָא גָרִים אֶלָּא מַזָּל שַׁעְתָּא גָרִים, וְלֵית לְכָל בַּר נַשׁ קַיְימָא שַׁעְתָּא , לכן אמרו במסכת ברכות- לא מזל יום גורם אלא מזל שעה, לכל אדם יש את השעה שלו ומסביר שעה נקראת המלכות.

שכינה=385

שעה=375

עשר ספירותיה, יחד 385, כל ספירה השפעה אחרת, כל שעה השפעה אחרת, נולד בשעה שספירת היסוד שולטת יולד צדיק מצד הקדושה ו"זנאי" מצד הרע, נולד בשעה שמלכות שולטת יולד עני ומסכן, כי היא דלה ועניה וכן על דרך זו כל הספירות – יציאתו בספירה מסוימת קובעת את: בניי, חיי ומזוני שלו.  לכן אמר לא היום קובע את מזלו אלא השעה,השכינה, המלכות.

וְהַאי שַׁעְתָּא מִינָהּ בָּנֵי חַיֵּי וּמְזוֹנֵי לְבַר נַשׁ, וּבְגִין דָּא אוּקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין בָּנֵי חַיֵּי וּמְזוֹנֵי לַאו בִּזְכוּתָא תַלְיָא מִלְתָא אֶלָּא בְּמַזָּלָא תַלְיָא מִלְתָא

וזו השעה הקובעת בניי-בנים , חיי- אורך חיים, בריאות, ומזוני- פרנסה.. ולכן אמרו במשנה בנים מזון וחיים לא תלוי אלא במזל, זהו המזל של עם ישראל..,ספירת המלכות של עולם האצילות, לא כוכבים.

מַאי מַזָּלָא דִילָהּ בַּעְלָהּ, וּלְבַעְלָהּ לֵית מַזָּל, כְּמָה דְאוּקִימְנָא אֵין מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל, וְאַף עַל גַּב דְּכֹלָּא תַּלְיָא בְּמַזָּלָא אֲפִילוּ סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁבְּהֵיכָל, הֵיכָל שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, סֵפֶר תּוֹרָה צַדִּיק.

מהו המזל שלה, של השכינה?בעלה, הוא נקרא ישראל, זעיר אנפין לעתיד לבוא בסוף הבנין ועל כן אמרו אין מזל לישראל לא אמרו ליהודים או לבני ישראל, אלא לישראל, עצמו הוא מעל המזל, המזל היא אשתו המלכות הוא מעליה.

 

וְאַף עַל גַּב דְּכֹלָּא תַּלְיָא בְּמַזָּלָא אֲפִילוּ סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁבְּהֵיכָל, הֵיכָל שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, סֵפֶר תּוֹרָה צַדִּיק

ואפילו שהכל תלוי במזל- אילו ספר שבהיכל, היכל=הכלי. הכלי-מלכות=שכינה ספר=יסוד - זהו זווג , כאשר נפתח ההיכל כביכול נולד תינוק חדש לכן מכוונים ביסוד של אמא שם קנ"א- אלף הה יוד הה שהוא שם המסוגל ליתן השגות גבוהות בעת פתיחת ההיכל.

לכן צדיק יסוד עולם, היא התורה! היא היסוד של העולם.  

 

וּתְרֵיסַר מַזָּלוֹת אִינוּן וְאִינוּן ו""ו :

שנים עשר מזלות כנגד י"ב שבטים אבל בסוד הם כנגד וו ,

ו- תפארת,

ו שניה-יסוד,

הם יעקב ויוסף יעקב מקבל השפע-מעבירו ליוסף, יוסף מעבירו למלכות לכן צער גדול היה ליעקב, כאשר אין יוסף, יעקב מקבל הוא שפע ולא היה לו למי ליתנו ו

זוהי אות א" -  י" למעלה ו" באמצע, י" למטה.

י" שפע

ו" תפארת ויסוד

י" השפע שיירד למטה

דְּאִיהוּ מַזָּלָא דְכֹלָּא, וְכָל מַזָּלוֹת מִנֵּיהּ תַּלְיָין דְּאִינוּן ו" ו", דִּי מְמַנָּן עַל תְּרֵיסַר שַׁעְתֵּי, דְאִינוּן הֵ""א הֵ""א, זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּקַיְימָא לֵיהּ שַׁעְתָּא.

ומוסיף שהכל במזל תלוי - מהו מזל ? נוזל, שפע שיורד למעלה ומשפיע למטה, השפע יש לו כתובת , כלי - רק כלי של השפע המסויים ייקבלו, יש לו מזל- זכה בפרס כי הפרס הזה היה אור של הכלי שלו..

וזהו הא הא –

הא הראשונה מהבינה- היא אימא המשפיעה על ו" שהוא זעיר אנפין ל אות הא תחתונה שהיא מלכות.

הא=6

הא=6

יחד 12 מזלות, חוזר לגלגול.

כָּל הַנֶּפֶשׁ הַבָּאָה לְיַעֲקֹב מִצְרַיְמָה שִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ, לְאַתְעָרוּתָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא שִׁשִּׁים, לְאַתְעָרוּתָא דְצַדִּיק וָשֵׁשׁ, וְכֹלָּא אִתְרְמִיז בְּצַדִּיק דְּבֵיהּ גִּלְגּוּל, וְעוֹד יְסוֹד תַּמָּן יוּ""ד, דְּאִתְגַּלְגַּל בֵּיהּ וְנָח בֵּיהּ מִכָּל גִּלְגּוּלִין דְּאִתְגַּלְגַּל, וּבְגִין דָּא

כל הנפש , שישים- ספירות, בנפש יש רק שש ספירות כיון שהיא מעולם של שש קצוות אמר וכל הנפש שישים ושש שבאו למצרים. לעורר את העמוד האמצעי שבוא שש ספירות: חסד וע"ס (עשר הספירות של החסד), גבורה וע"ס, תפארת וע"ס, נצח וע"ס, הוד וע"ס,יסוד וע"ס. 60.

שש- הם היסוד. אות ו כֹלָּא אִתְרְמִיז בְּצַדִּיק דְּבֵיהּ גִּלְגּוּל כל הגלגול יוצא מהיסוד, היסוד נקרא ו, הגלגל מסתובב , נפש יורדת דרך הגלגל ליסוד שהוא ו" וזה גלגול .. מה מתגלגל ?

רק מה שלא תוקן בדצח"מ, ניצוצות קטנים הולכים לדומם, חי, צומח.

ניצוצות גדולים- אדם.

אין לאף אדם נפש או נשמה שלימה הוא חלק מ 60 ריבוא לכן כל התיקונים וכל התפילות וכל הכוונות הם ברבים. חטאנו! מי? אני וכל הקשור לשורשי , נפשי רוחי ונשמתי ומלבושיהם- כאשר אחד משרשרת הקשורה לשורשי נפשי חוטא- הלכלוך נדבק גם בי..- וזה ישראל ערבים זה לזה..

ויתרגל האדם תמיד לקשור כל מעשיו בקדושה עם כללות ישראל.

 

וּבְכָל זִמְנָא דְאָתֵי וְאָזִיל שַׁעְתָּא קַיְימָא לֵיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עוֹמָדֶת, דִּלְהַאי בַּת זוּגֵיהּ קַיְימָא לֵיהּ בְּכָל אֲתַר וּבְכָל גִּלְגּוּלָא וּבְכָל שַׁעְתָּא,:

בכל זמן שבא ויורד יש שעה שעומדת לו כי הוא נולד בשעה של ספירה מסויימת והספירה הזו תמיד תתקיים אם יידע לכוון אליה במדויק יכול לקבל את מירב השפע, ואין איתנו מי שיודע ..

אַף עַל גַּב דְּאָזִיל וְאָתֵי בְכַמָּה גִלְגּוּלִין, הַאי אִיהוּ צַדִּיק וְטוֹב לוֹ, וּלְמָאן דְּשַׁעְתָּא דִילֵיהּ לָא קַיְימָא לֵיהּ

אפילו שבא ויורד בכמה גלגולים יש צדיק וטוב לו ומי שהשעה לא עומדת לו- צדיק ורע לו.. למה רע ?

כי הוא נולד בשעת ספירת המלכות או ההוד או הגבורה,

אָמַר לֵיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר, וְהָא ר" פְּדָת צַדִּיק גָּמוּר הֲוָה, וְאַמַּאי לָא נָפַל בְּשַׁעְתָּא דִילֵיהּ דְּאִיהִי בַּת זוּגֵיהּ בֶּן גִּילוֹ,

אמר רבי אלעזר- רבי פדת היה צדיק גמור

בתלמוד בבלי מסכת תענית דף כה/א

רבי אלעזר בן פדת דחיקא ...חלש לביה ונים אזול רבנן לשיולי ביה חזיוהו דקא בכי וחייך ונפק צוציתא דנורא מאפותיה כי אתער אמרו ליה מאי טעמא קבכית וחייכת אמר להו דהוה יתיב עמי הקדוש ברוך הוא ואמרי ליה עד מתי אצטער בהאי עלמא ואמר לי אלעזר בני ניחא לך דאפכיה לעלמא מרישא אפשר דמתילדת בשעתא דמזוני אמרי לקמיה כולי האי...

רבי אלעזר בן פדת נחלש ונרדם, הביאו רבנים אליו ראו אותו בוכה וצוחק,, כאשר התעורר שאלו אותו למה בכית וחייכת?, אמר להם ישב איתי הקב"ה, ואמרתי לו עד מתי אני אהיה בצער בעולם הזה (עוני), אמר לי הקב"ה, אלעזר בני, אם נוח לך אהפןך את העולם לראשיתו ואולי אתה תיוולד בשעת מזל של פרנסה, אמרו לו עד כדי כך, ורק "ואולי".

עניין זה מתמיה וכי הקב"ה לא יכול לעשות מה שהוא רוצה ?

כן הוא יכול, אבל הוא צדיק, חוקים והכפיף עצמו לחוקיו , לא כמו מלך בשר ודם שמשנה חוקים לפי צרכיו אלא הקב"ה קבע חוק שאם הוא יישנה דבר בחוקי הבריאה- כל הבריאה תקרוס..תחזור לתוהו ובוהו.

כל הבחירה ניתנה רק לאדם, הורי התינוק קובעים את ייצר התינוק היו קדושים.. יהיה קדוש עם יצר רע קטן והפוך..

וכן על דרך זו הבחירה היא רק אצל האדם, הברכה של הפרנסה תלויה במעשיו..

אָמַר לֵיהּ בְּרִי אִית גִּלְגּוּלָא דִמְחַיֵּיב לֵיהּ דְּנָפִיל בְּמַזָּלֵיהּ דְּאִיהוּ בֶּן גִּילוֹ, דְאִתְּמַר בֵּיהּ (דברים ח ט) אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנוּת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם, דְּאִיהִי שַׁעְתָּא דִמְזוֹנֵי וְשַׁעְתָּא דְחַיֵּי וּבָנֵי

כאשר ר" פדת שאל ונענה- אומר ר" שמעון- הכל תלוי בעבודתו של האדם יש ותיקונו להיות עם המלכות כפי דוד המלך הוא יוצא מהמלכות ממידתה, עוני מסכנות, כדי לתקנה הוא צריך להיות כמותה בשורשה, דבוק איתה,

אם יוולד בעושר הוא לא ירגיש במחסור , הוא לא יישתתף בצער באמת,

עוֹלָם דְּכָל צַדִּיק דָּא שְׁכִינְתָּא, כַּד אִסְתַּלַּק מִינָהּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא וְאִשְׁתְּאָרַת חֲרֵיבָה, וּבְגִינָהּ אִתְּמַר תִּבְעִי דְאַחֲרִיב עָלְמָא, כיון שהעולם של הצדיק היא השכינה כל עולמו של הצדיק כל מאויו,רצונו, הוא להשפיע על המלכות שתעלה למקומה, שתחזור לארמון המלך, וכאשר מסתלק ממנה בעלה, העמוד האמצעי-זעיר אנפין- נשארת ללא שפע, אומללה ומוזנחת ואלו שנולדים בשעה שלה הם המנחמים אותה, הם השומרים עליה בתיקון חצות, בתפילות, בקיום המצוות לעילוי השכינה, נהי בכי תמרורים רחל מבכה על בניה כי איננו..

לא כתוב כי אינם כתוב כי איננו , ו העמוד האמצעי , בעלה איננו..

 

דְאִיהִי אִתְקְרִיאַת אוּלַי, וַעֲלָהּ אִתְּמַר כּוּלֵי הַאי וְאוּלַי דְּזָכֵי לְשַׁעְתָּא דִמְזוֹנֵי, וַעֲלָהּ אִתְּמַר (דניאל ח ב) עַל אוּבַל אוּלָי, דִּכְבָר אִתְחַיַּיב קֳדָם דְּיֵיתֵי לְעָלְמָא דְאִיהִי שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה: היא נקראית אולי, ועליה נאמר כל זאת (זאת = המלכות) ואולי יזכה לפרנסה, שכבר נקבע גורלו לפי יציאתו מהשעה מהספירה השלטת בשעת לידתו.

כל נפש התחייבה לתקן את פגמיה לפני שמגיעה לעולם הזה במשל יושבת עם הקב"ה ומתכננים את כל מהלך החיים שיבוא, איזה סימנים יהיו בדרך כדי להוביל אותה לתיקונה איזה שפע יהיה או לא איזה משפחה, איזה עיר וכו, הכל בידי שמיים הכל קבוע מראש והרשות נתונה, מהי אם כן הבחירה?

לידע לקרוא את הסימנים, לא לטעות בהם, התבוננות, יראת שמיים שהיא קיום המצוות, ע"י קיום המצוות נפתחים קודים, צפנים שניתנו בנפש לפני ירידתה.

וַדַּאי קַיְימָא לֵיהּ שַׁעְתָּא דְאִיהִי בַת זוּגֵיהּ דְּאִתְגַּלְגַּל עִמֵּיהּ, אִם לָא קַיְימָא בֵיהּ שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעוֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע, שְׁאֵרָהּ דָּא גִלְגּוּלָא קַדְמָאָה, שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ, כְּסוּתָהּ כִּי הִיא כְסוּתֹה לְבַדָּהּ הִיא שִׂמְלָתוֹ לְעוֹרוֹ (שם כב כו) דָא גִלְגּוּלָא תִנְיָינָא, וְעוֹנָתָהּ אָדָם יִחוּדָא דִילֵיהּ דְּאִיהוּ גִלְגּוּלָא תְּלִיתָאָה. בת זוגו זו הנשמה

אלו הגלגולים שארה - גלגול ראשון של הנפש עד שהיא ניתקנת

יכולה לחזור אלף גלגולים אבל זה נקרא גלגול אחד של הנפש

כסותה - רוח, גלגול שני אותו דבר ועונתה זוהי הנשמה, הגלגול השלישי.

 

פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶיךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן

השפע קבוע לאדם מראש השנה עד ראש השנה, נקבע כמה מהשפע המולד שלו יקבל, הכל לפי מעשיו, יש שפע שמתבזבז , אין בו ברכה, יש שפע רק שהוא נוזל, יש לו חורים בכלים,  יש כמה דברים שצריך לכוון הם פשוטים "פותח את ידיך".. זוהי שעת רצון גדולה, כאשר אומרים מזמור אשרי יושבי ביתך ומגיעים לפסוק "פותח את ידיך"... לא לומר שמות אלה, רק במחשבה!!!

פותח=פ

את=א

ידך=י

פאי=שם קדוש, גימטריה= 91,

שם הויה=26, שם אדני=65, יחד = 91, יאהדונהי,

לחבר את שתי כפות הידים ולפתוח אותן כלפי מעלה,

פותח את ידך - סופי תיבות:

פותח = ח

את = ת

ידך = ך

חתך - לחתוך את שתי הכפות להפנותן כלפי מעלה

חילוף השם פאי - סאל שם מע"ב שמות,

משביע לכל חי רצון, אם אתה צדיק תמשיך בכוונה

קודם כיוונת עבור הפרנסה שלך..

ומשביע לכל חי רצון

לכל = ל

חי = ח

רצון = ר

רחל

שכל השפע ילך לרחל- לא עבורי,

כאשר מגיעים בתפילת 18 לברכת השנים, היא הברכה המסוגלת לפרנסה כיון שכל השפע נמצא בנפש השבויה, בברכת השנים מבקשים על הפרנסה, כל אחד לפי מילותיו שיחבר תפילה קצרה לבקשה לפרנסה, לחוסר המדוייק, ככל שהבקשה מדוייקת יותר כך היא הכוונה שמושפעת ע"י המלאך הממונה על הפרנסה שאסור להזכירו אלא לבקש מהקב"ה שישלח את מלאך הפרנסה דיקרונסא, זה מופיע בסידורים פשוטים ומקובל על הכל..

לסגולה לרפואה - רופא חולי עמו ישראל - זו ברכת רופא חולים

רופא= ר

חולי=ח

עמו= ע

ישראל=י

רח עי =רפח

כאשר אדם חולה זה אומר- העדר אור קדוש מהאבר החולה, אור זה ניצוץ שאיננו להחזיר אותו, צריך להעלות את הרפ"ח החסר- זו כל הכוונה, בברכת הזו- תכוונו.. שהרפ"ח יחזור לאבר החולה של החולה שעליו אנו מתפללים,

וגם כאן יש שני חולים שעליהם כולנו צריכים להתפלל בכל תפילה הם : משיח צדקנו-המחולל מפשעינו, הוא לוקח לעל עצמו מחלות של ישראל להקל סבלם של ישראל

והחולת אהבה-היא השכינה הקדושה שהיא חסרה את ניצוצות הכללות , עליה ועליו להתפלל...

 

וּבְגִין דָּא צִיצִית וּתְפִילִּין אִינוּן כִּסּוּיָא דִילָהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב כִּי הִיא כְסוּתֹה לְבַדָּהּ הִיא שִׂמְלָתוֹ לְעוֹרוֹ, (ובעור דתפילין, כסותה לבדה היא שמלתו לעורו), בְּעוֹר דִּתְּפִלִּין, כְּסֻתָהּ עַל אַרְבַּע כַּנְפוֹת כְּסוּתְךָ אֲשֶׁר תְּכַסֶּה בָּהּ (דברים כב יב). וְעוֹנָתָהּ מִסִּטְרָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא דְאִיהוּ יִשְׂרָאֵל שְׁמַע יִשְׂרָאֵל:

כסותא-זו ציצית טלית תפילין הם כסותה של השכינה , ע"י מצוות אלו נפדית השכינה, זו כסותה. עונתה, יש לה שתי עונות כל יום, פעמיים ביום - שמע ישראל שהיא נותנת לשכינה הקדושה שפע גדול ייחוד שמו יתברך להעלותה ע"י מסירות נפש שבמילה "אחד" שבה חובה לקבל על עצמינו ארבע מיתות בית דין ע"י כל נשמות ישראל יורדות אל מקום המוות ואוספות את ניצוצות השכינה..

ובמילה ואהבת- עולות מהמוות אל החיים, אל הקב"ה במסילת בית א-ל להביא גאולה, שמחה, אהבת חינם, קדושה, המלכת הקב"ה על כל העולמות במהרה בימינו אמן , שתבוא הגאולה אי אי אי.. אמן ואמן.

 

רעיא מהימנא ספר במדבר פרשת נשא דף קכב/א זוהר קדוש

ביאור מהן שתי שבתות אליהן התכוון

רבי שמעון בר – יוחאי

באומרו – אילו שמרו בני ישראל שתי שבתות היו נגאלים מיד.

ובו ביאור מהו עמלק וערב רב

ובו ביאור מהו כיסוי ראש

ובו ביאור מהי שבת ומהו וינפש

שֶׁאוֹת ה" וַדַּאי הִיא וִדּוּי דְּבָרִים, וְסוֹד הַדָּבָר - (הושע יד) קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל ה" אִמְרוּ אֵלָיו וְגוֹ" וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ. שֶׁוַּדַּאי כְּשֶׁאָדָם חוֹטֵא, גּוֹרֵם לְהַרְחִיק ה" מֵאוֹת ו". שֶׁמִּסְתַּלֵּק בֶּן יָ"הּ, זֶה יה"ו, מֵאוֹת ה".

( אות ה" ראשונה בשם הויה – נקראת תשובה, שבת גדולה – שבת וה שחוזרות אותיות וה לאותיות יה ואז שמו אחד – שבת ראשונה שצריך לשמור היא – וידוי, תשובה וקבלה לעתיד)

וְלָכֵן חָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְהִתְרַחֲקוּ יִשְׂרָאֵל מִשָּׁם וְגָלוּ לְבֵין הָעַמִּים. וּמִשּׁוּם זֶה, כָּל מִי שֶׁעוֹשֶׂה תְשׁוּבָה, גּוֹרֵם לְהַחֲזִיר ה" לָאוֹת ו", וְהַגְּאֻלָּה תְלוּיָה בָּזֶה. וּמִשּׁוּם זֶה הַכֹּל תָּלוּי בִּתְשׁוּבָה. שֶׁכָּךְ אָמְרוּ הָרִאשׁוֹנִים, כָּל הַקִּצִּים כָּלוּ, וְאֵין הַדָּבָר תָּלוּי אֶלָּא בִּתְשׁוּבָה, שֶׁהוּא שְׁלֵמוּת שְׁמוֹ.

וְעַל כָּךְ, (יחזקאל כ) וָאֶעֱשֶׂה לְמַעַן שְׁמִי. וְעוֹד, (ישעיה מח) לְמַעֲנִי לְמַעֲנִי אֶעֱשֶׂה. וְאִם לֹא חוֹזְרִים, אֲנִי אַעֲמִיד לָהֶם מֶלֶךְ שֶׁקָּשִׁים גְּזֵרוֹתָיו מִשֶּׁל פַּרְעֹה, וְיַחְזְרוּ בְּעַל כָּרְחָם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (דברים ד) וְשַׁבְתָּ עַד ה" אֱלֹהֶיךָ, עַד יְהֹוָ"ה וַדַּאי.

וּתְשׁוּבָה זוֹ נִקְרֵאת חַיִּים, (משלי ד) כִּי מִמֶּנּוּ תּוֹצְאוֹת חַיִּים, שֶׁהֵם נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל. וְהוּא הֶבֶל שֶׁיּוֹצֵא וְנִכְנָס בְּפִי הָאָדָם בְּלֹא עָמָל וּבְלֹא יְגִיעָה, ה" שֶׁל הִבָּרְאָם, וְעָלָיו נֶאֱמַר (דברים ח) כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי ה" יִחְיֶה הָאָדָם. וְהִיא עַל רֹאשׁ הָאִישׁ, עָלֶיהָ נֶאֱמַר (במדבר יב) וּתְמוּנַת ה" יַבִּיט. (תהלים לט) אַךְ בְּצֶלֶם יִתְהַלֶּךְ אִישׁ.

וּמִשּׁוּם שֶׁהִיא עַל רֹאשׁ הָאִישׁ, אָסוּר לוֹ לָאָדָם לָלֶכֶת אַרְבַּע אַמּוֹת בְּגִלּוּי רֹאשׁ, שֶׁאִם הִיא מִסְתַּלֶּקֶת מֵעַל רֹאשׁוֹ שֶׁל הָאָדָם, מִיָּד מִסְתַּלְּקִים מִמֶּנּוּ הַחַיִּים.

(והיא השכינה ה" אחרונה השם הויה – היא המלכות שבת קטנה, היא בת מלך שבויה כל יהודי חייב לכסות את ראשו בשכינה – שכל מחשבותיו, מטרותיו, מצוותיו, מעשיו יהיו לעילוי שכינת עוזנו – להחזיר עטרה אל הראש – אל עולם הקדושה, עולם האצילות, ע"י קיום מצוות לחומרא, קריאת שמע בקול, בכוונה, שמירת בריתות: ברית מילה, ברית שבת, ברית זוגיות, ברית תורה, זו שבת שניה)

וְאִם תֹּאמַר שֶׁכָּךְ שׁוֹרֶה עַל רֹאשׁ אֻמּוֹת הָעוֹלָם, אַף עַל גַּב שֶׁלֹּא נִבְרְאוּ בָהֶם שָׁמַיִם וָאָרֶץ וְכָל תּוֹלְדוֹתֵיהֶם - לֹא שׁוֹרֶה וַדַּאי. שֶׁמֹּשֶׁה בִּקֵּשׁ מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹּא תִשְׁרֶה שְׁכִינָה עַל אֻמּוֹת הָעוֹלָם, וְנָתַן לוֹ.

הַהֶבֶל הָעוֹמֵד עַל אֻמּוֹת הָעוֹלָם מֵאֵיפֹה יוֹצֵא? אוֹ עַל הָרְשָׁעִים שֶׁהֵם עֵרֶב רַב, מְעֹרָבִים עִם יִשְׂרָאֵל?

אֶלָּא וַדַּאי לֹא כָּל הַפָּנִים שָׁוִים. אֲפִלּוּ יִשְׂרָאֵל אֵינָם שָׁוִים, כָּל שֶׁכֵּן אֲחֵרִים.

אֶלָּא וַדַּאי עַל דְּמוּת זוֹ שֶׁל אוֹת ה" פֵּרְשׁוּהָ, מַתָּנָה טוֹבָה יֵשׁ לִי בְּבֵית גְּנָזַי וְשַׁבָּת שְׁמָהּ. וּכְשֶׁהִיא שׁוֹרָה עַל יִשְׂרָאֵל, אֵין לָהֶם יְגִיעָה וְלֹא שִׁעְבּוּד, וּבָהּ נֶפֶשׁ עֲמֵלָה וִיגֵעָה (שמות לב) שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ.

(וי נפש – אוי לנו על נפש השבויה בקליפות, אימנו זרוקה ומושלכת, עכברים נוגסים בבשרה, ואין לה מנחם, בניה עסוקים בתאוות חומר, בפרנסה של עולם מתכלה, ברדיפת כבוד, ב"אני" בתיקון "שלי", בייסורים "שלי" – בשכר "שלי", בכבוד בני אדם שהיום הם כאן ומחר מאכל לתולעים – עד מתי תעסקו בכם, ובבני אדם ?

שובו בנים שובבים וארפא משובותיכם – איך? על ידי שתי השבתות:

א.תשובה, וידוי, קבלה לעתיד.

ב.צער השכינה, ייחוד שמותיו יתברך, חומרות, טהרה, שמירת בריתות, תלמוד תורה.

שבת שלום