הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
שלח לחבר
 


אתר זוהר החיים הוקם על ידי הרב יוחנן באנון ז"ל 
האתר משומר למען זכרו על ידי מפעל הזוהר העולמי (Ha-Zohar.info) ולימוד הזוהר היומי (DailyZohar.com)

   פרשת בראשית    פרשת נח    פרשת לך לך    פרשת וירא    פרשת חיי שרה    פרשת תולדות    פרשת ויצא
   פרשת וישלח    פרשת וישב    פרשת מקץ    פרשת ויגש    פרשת ויחי    פרשת שמות    פרשת וארא
   פרשת בא    פרשת בשלח    פרשת יתרו    פרשת משפטים    פרשת תרומה    פרשת תצוה    פרשת כי תשא
   פרשת ויקהל    פרשת פיקודי    פרשת ויקרא    פרשת צו    פרשת שמיני    פרשת תזריע    פרשת מצורע
   פרשת אחרי מות    פרשת קדושים    פרשת אמר    פרשת בהר    פרשת בחוקותי    פרשת במדבר    פרשת נשא
   פרשת בהעלותך    שלח לך    פרשת קרח    פרשת חוקת    פרשת בלק    פרשת פינחס    פרשת מטות
   פרשת מסעי    פרשת דברים    פרשת ואתחנן    פרשת עקב    פרשת ראה    פרשת שופטים    פרשת כי תבוא
   פרשת כי תצא    פרשת ניצבים וילך    פרשת האזינו    פרשת זאת הברכה
 
    עמוד הבית
    צור קשר
    תחילת הבריאה
    מבנה העולמות
    ראש השנה
    תם עוונך בת ציון
    הנהגות וסגולות
    אדם
    גאולה
    לאלפים
    חיים על פי הזוהר
    אלול
    24 אלף תלמידי רבי עקיבא
    פתיחת אליהו
    רבי שמעון בר יוחאי
    תיקוןני זוהר חדש
    כללי סודות ורזי התורה
    מעלת עיסוק בזוהר
    מהו צדיק ?
    הליכות אור - נוער וחינוך
    סוד הקפת התיבה
    מפעל הזוהר העולמי
    סוד קליפת נוגה
    נפש, רוח, נשמה..
    הצלת רבי יצחק
    ערב רב
    טעמי המצוות
    קריאת שמע בכוונה
    להידמות לאבות
    ט"ו בשבט
    שבת קודש
    שיויתי השם
    רבי שמעון מבטל מוות
    מעלת הלילה
    חיזוק באמונה
    נטילת ידיים
    רחל
    ויעבור
    יום הכיפורים
    ייחודים בתנועה
    מדרש האותיות
    פרשיות השבוע - וידאו
    סוכות
    צפיחית בדבש
    מעוט הירח
    תלמוד ארץ ישראל
    תפילה בציון רשב"י
    סדר עליית הנשמה
    תמונות
    לב נתיבות עשר מאמרות
    חנוכה
    שיעורי תורה בצ'ט
    ברכות השחר
    סגולות שבת
    מזמור יט - פרוש הזוהר
    מדרש רות - זוהר
    הקדמה 6 מצוות
    שיעורי וידאו - זוהר
    פסח
    שביעי פסח ועומר
    עמלק העייף, ישראל יעף
    מעלת משה רבינו
    משיח
    המלחמה האחרונה 1
    אלפיים שנות תפילה
    מדרשי זוהר
    בראשית תמן - תיקון 48
    שום תשים עליך מלך
    כבד את אביך...
    אידרא זוטא
    יסודות הזוהר
    להשיב את הבן לאב
    נסתם הפתוח ונפתח הסתום
    אנכי ה'
    קריאת זוהר כללית
    שיעורי זוהר בקול
    אלול ושיעורים תשרי
    למה אנחנו כאן?
    רפ"ח
    ממלכת כהנים
    פרשות השבוע
    חגי השנה
    סודת הזוהר
    דרשות הרב בטקסט
    תורה וישראל חד הם
    מפתח החכמה ביראה
    ראשי ישן
    הנהגות הימים
    מבצע ה - 70
    שיעורי עץ החיים
    מחיה המתים
    נבואת פרס אירן
    חיטה ומשיח
    נצח זמן ומקום
    נישואין גירושין
    פורים
    מוצאי שבת
    סוד הפרצופים - בפשט
    מלאכים המלווים
תרומות לברכות בעלון
ובאתר נא להשאיר את נוסח
הברכה.
התרומות מיועדות להחזקת האתר
הדפסת עלוני הזוהר
הכנת סרטי וידאוו ייחודים, שיעורי זוהר 
 

 


עלון פרשת "משפטים"

פרשת משפטים מסיימת את תקופת תיקון השובבים, (יש עוד תוספת של תרומה ותצוה, שנה מעוברת), וכאן רמוז דינייא – רומזת על האדם שלא שומע בקול המשפטים כמו שסבא דזוהר משפטים פותח סוד גלגול הנשמות – דינים קשים שעוברת הנשמה: דין המיתה, חיבוט קבר, דין וחשבון לקב"ה, כמה דברים קשים יותר מגיהינום: כף הקלע, גלגול בדצח"מ (דומם, צומח, חי, מדבר), לגיהנם יש סוף, אפילו מדור שביעי בגיהינום יש לו סוף, מתנקה ונכנס לגן עדן, אבל גלגול הוא קשה מאוד, לא כדאי להתגלגל כדאי לסיים את כל החשבון בעולם הזה, כל עוד הנר דולק, כל עוד הנשמה בגוף. התורה, מטרתה להרתיע את האדם, אין הפקר!, אתה בידי הקב"ה בעולם הזה ובעולם הבא, חשבון ותשובה – במה חטאת? באיזה שמות פגמת? איזה עולמות החשכת? רי"ו, שכ"ה, פ" ד - אפילו תעשה מעט הקב"ה משלים, הקב"ה לא רוצה שתשאר מלוכלך לנצח נצחים, הקב"ה מתהפך בנסיבות לבל ידח ממנו נידח, הנשמה מזוהמת – הקב"ה מכבס, מטהר, מנקה,

קלני מראשי קלני מזרועי - הקב"ה יותר בצער מכל אדם שחוטא, הוא מסייע! לך תעשה משהו! תפילה, צדקה,תענית אפילו אין לאדם כוח – לתענית, לכסף! פה יש לך! תפנה אל השם בתפילה, בדיבור, תאמר שיתייחדו כל השמות שפגמתי שיתוקנו כל הפגמים שפגמתי, הקב"ה שומע ומתקן

את הנפש, את הרוח את הנשמה את העולמות.

שש שנים יעבוד ששת ימי החול הם מצד העבדות ימי החול, ובשביעית יצא לחופשי, זיווג להוליד נשמות טהורות חופשיות מעול עבדות החומר הגשמי הם נשמות שהתעברו בליל שבת קודש, בשביעית חופשי, אלו הם הסריסים מסרסים עצמם כל השבוע ורק בשבת קודש גורמים לזיווג שמוליד נשמות קדושות שיש לו כח להיות צדיק ,לא יהיו לו הפרעות מצד היצר הרע של ששת ימים.

אלו שזווגו בימי החול הם עובדים דרך היצר הרע ואילו בשביעית חופשי מיצר הרע כל כולו קודש, וזה חטאנו אנחנו ואבותינו, הם אבותינו ואימותנו הביאו אותי בימי החול לכן אני חוטא ואני מתוודה ומבקש ומתפלל להיות קודש, וזו תפילה! עכשיו שנולדת ככה מה תעשה? תתקן תאזור כוח גיבור הקב"ה נתן לנו כלים עצומים. הנה תקופת השובבים מסתיימת השבוע אומנם יש תוספת (תרומה תצוה של שנה מעוברת) אבל עיקר התיקון המסוגל הוא השובבים לתקן את הבחינות האלו תענית צדקה תיקונים ואם ואתה לא מסוגל פנה למקום המסוגל ביותר של תיקון האדם תפילה! תתפלל! תאמר הקב"ה אתה סובל מכל יהודי שמתלכלך אתה רוצה אותנו נקיים אתה שמח בנו נקיים תנקה אותי בשבילך אני לא יודע, אין בי כלום אפילו להתפלל אני לא יודע, עכשיו זה זמן לחפש דרך, יתקן את כל התיקונים הראויים בזמן הזה שמסיימים שובבים להביא ולהצמיח ישועה חודש אדר, ניסן חודש הגאולה, בניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל.

 

פרק כא (א) וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם:

זוהר חלק ב דף צד/א

פתח רבי שמעון ואמר, ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם, תרגום ואלין דיניא דתסדר קדמיהון, אלין אינון סדורין דגלגולא, דינין דנשמתין דאתדנו כל חד וחד לקבל עונשיה: תרגום: ואלה המשפטים שתסדר לפניהם אלו הם סדרי הגלגולים, דיני הנשמות שנידונו כל אחד ואחד לקבל עונשה: ונסביר כי כל הנפשות מצד הקדושה היו באדם הראשון, כתוצאה מחטא עץ הדעת טוב ורע התערבבו כל נפשות בטוב מצד הקדושה ורע מצד הטומאה והם כולם היו ערב רב, טוב מעורב ברע, הרוע שלט והתחזק עד כדי שלא יכלו עוד נפשות הטוב להתקן, בורא עולם הטוב והמטיב קיבץ את כל הקדושה בנח ואת כל הרע עם ניצוצות קדושה מיחה (מלשון מחית, עיסה), כאשר חם בנו של נח סירס את אביו נח, לקח ממנו את כל הקדושה ופיזרם בזרעו שהם: כוש, מצרים, פוט וכנען, סבא, חוילה ורעמה וסבתכא שבא ודדן, בבל וארך ואכד, אשור נינוה, כלח, רסן, צידון, פלשתים, חתי, יבוסי, אמורי, גרגשי, חוי, ערקי, סיני, ארודי, צמרי, חמתי, כל מקומות אלו נשבו ניצוצות הקדושה, בא אברהם אבינו ובברית בין הבתרים חתם הסכם עם ה"עיט" הס"מ כי תמורת שיעבוד זרעו בגשמיות לכוחות הטומאה יזכה להוציא את כל ניצוצות הקדושה מבני חם ע"י ייסורי הגוף הגשמי, עניות, מחלות, שמד וכו", הקב"ה הסכים להסכם זה. ואלו כל ניצוצות הקדושה הרי הם אותיות התורה הקדושה, ולאחר שעם ישראל בירר את כוש (ע"י משה רבינו) ואת מצרים (ארץ חם), מיד זכו לקבל את האותיות שפדו מהסטרא אחרא ע"י השיעבוד והייסורים, רק חלק של התורה, כי עדיין ישנם מקומות שעם ישראל עדיין לא בירר. ונבאר כי התורה שבכתב מושלמת ולא נפגמה בחטא האדם הראשון, ולכן אסור להוסיף או לגרוע מתורה שבכתב דבר, אך התורה שבעל פה שהיא ניצוצות הקדושה היא השכינה, היא בת המלך, היא "בכל" בתו של אברהם אבינו כי הוא אימץ את התורה שבעל פה, ואותה עם ישראל צריך לפדות מזרעו של חם בכל מושבותיהם. וזהו סוד הגלגול: התורה שבעל פה מחייה את כל העולם הגשמי בדומם בצומח בחי ובמדבר וזו הנפש. הרוח והנשמה הם מהתורה שבכתב שאי אפשר לפגום בהם, והם כמו מעלית, לאחר שנפש עולה לגוף מתחיל בירורה ע"י קיום המצוות ולימוד התורה ובגמר תיקונה עולה למקומה במלכות העליונה, נפש שלא מצליחה להתקן נשבית ע"י כוחות הטומאה ואלו הן ייסוריה, מלאכי החבלה וכו" עד גמר עונשה ושוב היא עוברת תהליך הברור. עוד יש לדעת כי בכל מאכל שנכנס לגוף יש ניצוץ קדושה, חלק השכינה, וכאשר האדם מברך כראוי, לומד תורה, נפילת אפיים ווידוי אזי נתקן אותו ניצוץ של המאכל והנשמה מעלה אותו למקומו במלכות העליונה, וח"ו והאוכל נכנס ללא ברכה ראויה, וללא לימוד תורה וקיום מצוות הנוספות אזי הניצוץ לא ניתקן והופך להיות מלאך חבלה לאותו אדם, בנוסף, נפש האדם שהיא הניצוץ העיקרי בגופו ניתקן ע"י שש קצוות כמנין שש שנים יעבוד ובשביעית שהיא המלכות יצא לחופשי, כנגד שבע הספירות שצריך הניצוץ להתקן, וכפי שאמרו רבותינו כי העולם הזה, שהוא התורה שבעל פה אמור להתקיים ששת אלפים שנה כנגד שש הספירות ובשביעית שהיא המלכות, חרוב, כי ללא הניצוצות ללא התורה שבעל פה בעולם הזה הוא ייחרב, כפי שאמרו אין ירושלים נבנית אלא מחרבונה של צור, במהרה בימינו אמן.



ספר שמות פרק כג (יט) רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית ה" אֱלֹהֶיךָ לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ:

זוהר חלק ב דף קכד/ב

לא תבשל גדי בחלב אמו, מאי קא מיירי, אלא דלא לערבא מלה תתאה בעלאה, דלא ינקא סטרא דלבר מסטרא פנימאה, מה בין האי להאי, דא דלבר מסטרא דמסאבא, ודא דלגו בסטרא קדישא. תרגום: לא תבשל גדי בחלב אמו, מה הכתוב מתכוון, אלא שלא לערבב מלה תחתונה בעליונה (טומאה בקדושה), שלא תהיה יניקה מצד החיצוניים מצד הפנימיים, מה בין זה לזה, החיצוניים מצד הטומאה והפנימיים מצד הקדושה: הסבר: שתי כוחות -אחד קדושה ואחד טומאה, זה מול זה עשה האלהים, אחת חיה מהשניה, אחת נקראת גדי, שהיא הטומאה ואחת נקראת אמא שהיא הקדושה, כל עוד קיים חטא עץ הדעת טוב ורע וקליפת נוגה בינהם יש מאבק בין הקדושה והטומאה שהטומאה רוצה לינוק מהקדושה והקדושה רוצה להוציא ניצוצות הקדושה מהטומאה, כל אדם חי בין שני כוחות אלו, אחת מבטיחה לו חיי עולם גשמי נוחים, תאוות חיים מלאיים, והשניה מבטיחה לו חיי עולם הבא, נצחי, קדוש, והוא חי בין שני עולמות אלו וזו הבחירה שלו להיות חיל של הקדושה או של הטומאה בכל רגע הבחירה קיימת, וזה בשר וחלב, חול וקודש שבת וחילול שבת, תפילה או התעלמות מהתפילה וזמניה הנחת תפילין או לא, עשיית חסד וצדקה או להתעלם מאחיו. וכל פעולה שהאדם עושה הוא מכריע את כל העולם לקדושה או ח"ו לטומאה, יש ביכולת האדם לעכב הגאולה, להביא "מבול" לעולם חורבן והרס או להביא לעולם ברכה ונועם ע"י הבחירה האם לשמוע לצו האלהי האומר לך בכל רגע בפרק כג (כה) וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה" אֱלֹהֵיכֶם וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ: להיות עבד לקב"ה, נאמן למצוות התורה והליכותיה, לתקן את כל הפגמים, לישר המידות להיות תמים מלשון שלם, להיות נציג הטוב, להכנע לפני כל אדם, לא להלחם על הגשמיות להשקיע במלחמת קדושה בטומאה, לחפש בכל עת כיצד להאדיר כבוד הקב"ה ולהכניע כבוד בני אדם, להתפלל על גאולת כל ישראל, ואז ברך את לחמך ואת מימיך והסרתי מחלה מקרבך א.כ.י.ר

פרק כא (כט) וְאִם שׁוֹר נַגָּח הוּא מִתְּמֹל שִׁלְשֹׁם וְהוּעַד בִּבְעָלָיו וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ וְהֵמִית אִישׁ אוֹ אִשָּׁה הַשּׁוֹר יִסָּקֵל וְגַם בְּעָלָיו יוּמָת:

זוהר חלק ב דף קיח/א - רק התרגום

פתח הרועה הנאמן (נשמת משה רבינו שהתגלתה לרשב"י) ואמר, (תהילים נא יז) אדנ"י שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך, אדנ"י בהפוך אותיות דינ"א, ובגלל זה אמרו בעלי המשנה, דינ"א דמלכותא דינא, כל הדינים בשם הזה נידונים, בד" בג", בד" שכינה כנגד שלושה אבות, עמוד האמצעי דיין אמת, (תפארת) והוא דיין לדון מצד שם אדנ"י, שמשם הוא דיין אמת (אפילו שהוא בתפארת, אך מתגלה רק במלכות, כפי כל המידות שמתגלות במלכות) דיין אמת מצד שם אלהי"ם שופט, כפי הכתוב (שם עה ח) כי אלהי"ם שופט. ומה הדינים?, אחד לדון בנזקי שור, שני לדון בנזקי בור, שלישי לדון בנזקי אש, רביעי לדון בנזקי אדם, ואחריהם לדון בדיני ארבע שומרים, שומר חנם, ושומר שכר, והשואל, ונושא שכר, (ס"א והשוכר), כנגד ארבעה דינים, דין חלוקת השותפים, דין חלוקת קרקעות, דיני עבדים ושפחות, דיני תובע ונתבע, בכמה מיני תביעות של חיוב ממון, וגזל ואבדה, או שמזיק לחברו והורגו באחד מארבע מיתות בית דין. אדון הוא הקב"ה בשם אדנ"י, לדון בכל מיני דינין לשפחה רעה כי תירש גבירתה, שממנה כל הנזיקין נמצאים, שהם כל מלאכי החבלה, שהם נשמות של רשעים, כמה כפי שאמרו בעלי המשנה, נשמות הרשעים הן הן המזיקים בעולם, אל אחר מזיק גזלן רשע (שהוא הסמא"ל), ובת זוגיה סם המות, נזק שבת ובשת ורפוי לשכינה ובניה. שבת שמבטלת תורה לה ולבניה (שבת ממילת שביתה הפך הקדושה) ורפוי שגורמת להם להתרפות מדברי תורה, נזק כמה נזקים של מלאכי חבלה, בעלי המשחית אף וחמה, ובשת שהם מבזיןם את השכינה בעבודה זרה השקרית שלהם, ואומרים איה אלהי"ך.: הסבר: שתי מהויות, אחת גשמית שכל הזמן נמצאת בירידה לתוך התהום (תהומה רבה), (ירידת הדורות), והשניה רוחנית שכל הזמן נמצאת בעליה עד להפרדות מוחלטת, הערוב של הרוחניות בגשמיות הוא חטא עץ הדעת טוב ורע. עם ישראל נמצאים בעולם הגשמי כדי להעלות את הרוחניות למקומה ולהפריד את הרוחניות מהגשמיות "ברור אוכל מפסולת", עם בני ישראל נמצאת השכינה הקדושה הנקראת "אדני", היא המלכות, שלה שייך הדין והיא שדנה את בניה כפי אימא שמנהלת בית ומחלקת תפקידים לבניה, ומענישה את בניה על שלא מקיימים את רצונה, ורצונה לחזור ל"ארמון המלך" שם מקומה, כפי הכתוב בספר ישעיה פרק נ.. הֵן בַּעֲוֹנֹתֵיכֶם נִמְכַּרְתֶּם וּבְפִשְׁעֵיכֶם שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם: האימא ובניה גורשו מארמון הקב"ה עד שיתקנו את שפגמו, והם הנזקים והמזיקים שנוצרו כתוצאה מהחטאים ויצרו מציאות רוחנית שלילית שהיא נזקי שור - גבורה של הטומאה, נזקי הבור שהוא בור ריק אין בו מים אבל נחשים ועקרבים יש בו, ואש זרה, ונזקי אדם בליעל שכל תכליתו לכפור בקב"ה ולהמריד את כל הברואים, ודיני השומרים: בספר תהילים פרק לא (ז) שָׂנֵאתִי הַשֹּׁמְרִים הַבְלֵי שָׁוְא וַאֲנִי אֶל ה" בָּטָחְתִּי: ובספר שיר השירים פרק ה (ז) מְצָאֻנִי הַשֹּׁמְרִים הַסֹּבְבִים בָּעִיר הִכּוּנִי פְצָעוּנִי נָשְׂאוּ אֶת רְדִידִי מֵעָלַי שֹׁמְרֵי הַחֹמוֹת: אלו הם השומרים כוחות הטומאה, ששומרים שלא יבריחו מתוך העולם הזה את ניצוצות הקדושה והם: שומרי חינם, אחינו בני ישראל שמשרתים את הגויים, שהם נגד כל דבר שבקדושה ומלשינים לאומות העולם ולסטרא אחרא על ישראל הקדושים, עליהם נאמר למינים ולמלשינים. שומר שכר, אלו הם הגויים החיים בתוכנו ומרפים ידיהם של ישראל, ודיני חלוקת קרקעות שכאשר ישראל חוטאים במקום מסוים אזי המקום ניתן לכוחות הטומאה וישראל מגורשים משם, דיני עבדים ושפחות, שרוב בני אדם הינם עבדים ושפחות לגשמיות שהיא הגררות אחר תאוות גשמיות וחומר ומשעובדים לחומר, וזו השפחה ירשה את הגבירה שהיא השכינה, ומנהגת את בני ישראל במקום אימם הקדושה, והיא אימם של כל המזיקים הרשעים שהולכים אחריה בעיוורון כי היא מבטיחה להם חיי עולם זה, ומבטלת את בני ישראל מהתורה ומהשבת שהם עיקר תיקון העולמות, עיקר החזרת השכינה ובניה לארמון המלך.

פרק כג(יב) שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂיךָ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ וְהַגֵּר:

ששת ימי המעשה לצורך וינפש, שהם הנפשות הכלואות בבהמות, ובגרים ובבני השפחה ששבתה אותם והכלואים בעולמות הטומאה ויעלו אל מלכות הקדושה שהיא שבת, האלף השביעי שבו עולם החומר חרוב ועולם נצח מתקיים.כפי שאמר בתיקוני זהר דף יב/א: דבר אחר והמשכילים, אלין דידעי בפקודא חמישאה במלת בראשית, יר"א שב"ת, אזהרה דיליה דלא לחללא ברתא דמלכא בט"ל מלאכות, דאינון ארבעים מלאכות חסר א", לקבל ארבעים מלקיות חסר חד, רצועה לאלקאה איהי שפחה בישא, שעטנז, כלילא משור וחמור, דאמר יעקב ויהי לי שור וחמור, על כל דבר פשע על שור על חמור, דאין מלקין בשבת, דלא שלטא שפחה בישא על עלמא, ווי ליה למאן דאשליט לה על עלמא: תרגום: דבר אחר והמשכילים, אלו שיודעים במצוה החמישית במלת בראשית, אותיות "ירא שבת", אזהרה שלה שלא לחלל את בת המלך בט"ל מלאכות, שהם ארבעים מלאכות חסר אחד, כנגד ארבעים מלקות חסר אחד, הרצועה להלקות היא השפחה הרעה, שעטנז, כלולה מחמור ושור, שאמר יעקב ויהי לי שור וחמור, על כל דבר פשע על שור וחמור, שלא מלקים בשבת, שאז לא שולטת השפחה הרעה על העולם.: הסבר: אין בימינו ממש דין הלכות התורה מדיני העולם, אפילו בארץ ישראל אין ההלכה מתקיימת, אך הזוהר אומר לנו כי ההלכות מתקיימות כלשונן וככתבן בעולם הרוחני, הסטרא אחרא וכוחות הטומאה כפופות להלכה כפי שפסקו הפוסקים, וגם כוחות הקדושה הרוחניים כפופים להלכה המדויקת ואלהים שופט, זו המלכות של הקב"ה שמלכותו בכל משלה, וכל החוקים הם רוחניים והיא התורה שבעל פה המנהגת את העולמות כולן, על כן צריך ירא שמים לידע ההלכות על בוריין בכדי לקרב הגאולה ולא ליתן לשומרים לתופסו כאשר הוא פודה משביים את נפשות הבלועות בטומאה, כי כל תכלית היהודי היא לקיים שבת בכל רגע ברוחניות והם כפי שאמר במשנה מסכת שבת פרק ז (ב) אבות מלאכות ארבעים חסר אחת. הזורע: שהיא זרע קודש רק בבת זוגו בקידושין. והחורש: מלשון ואתם תחרשון, תעסקו בתורה. והקוצר: זרעו צדקה וקצרו חסד, שזה פירות עמל צדקה ולימוד התורה. והמעמר: לערום עמר מצוות ולימוד תורה וע"י כך יערום ניצוצות קדושה להעלותם לקדושה. הדש: דישה ובטישה בשקלא וטריה, בי"ג מידות שהתורה נדרשת. והזורה: כקש לפני רוח ומלאך ה" דוחה, שהם כוחות הטומאה ואומות העולם הינם כקש. הבורר: לברור קדושה מטומאה, אוכל מפסולת, עיקר מטפל. הטוחן: לטחון דק דק כל הלכה עד שלא ישארו סיגים וקושיות. והמרקד: זוהי תפילה שהיא ריקוד לפני צור העולמים בקידה והשתחוייה. והלש: זוהי הלשון ששמירתה בטהרה להוציא רק דברי קדושה וחסד מפיו ולסנגר על כל ישראל. והאופה: מים וקמח הנמשלים לתורה ומעירובם בקדושה המוציא לחם שהיא פירות העמל. הגוזז את הצמר: לגזוז את כל המפריע לנו בעבודתו יתברך, הצמר שמכסה על הקדושה. המלבנו: להלבין החטאים, להתוודות עליהם ולהתחייב לעתיד. והמנפצו: אלו המחשבות והרהורים רעים שצריך לנפצם ולא להתייחס אליהם כלל. והצובעו: לצבוע אל כל המראות באור התורה, בצבע הקדושה. והטווה: לטוות רשת של הלכות והבנת התורה. והמסך: לעשות מסכים מעולם השקר ולראות רק קדושה. והעושה שני בתי נירין: להדבק בנפש ורוח הקדושים שהם הנרות. והאורגשני חוטין: לארוג בדי קדושה נקיים שהם מלבושים רוחניים. והפוצע שני חוטין: להפריד ולנתץ את כל קשרי הטומאה ותאוות החומר. הקושר: לקשור את פרד"ס התורה ולא להפריד בפשט, בדרש, ברמז ובסוד. והמתיר: להתרחק מכל המורים המתירים להקל בחומרות, באומרם שכל התורה היא רק פשט. והתופר שתי תפירות: להדבק תמיד בזוגיות פנים אל פנים שבני הזוג יהיו כחוט אחד שאי אפשר לנתק על ידי התערבויות חיצוניות. הקורע על מנת לתפר שתי תפירות: הקדושה היא אחדות הטומאה היא פירוד כל המנסה לקרוע אותך מהתורה הקדושה כדי לתפור אותך לעולם החומר הגשמי להתרחק ממנו. הצד צבי: לחפש את ארץ הצבי הקדושה, ארץ ישראל הרוחנית לצוד אותה להיות תמיד איתה כפי שאמרו על צדיקי חוץ לארץ שהם "ארץ ישראל", השוחטו: לשחוט את יצר הרע בכל יום ע"י קריאת שמע בעיתה ועל המיטה. והמפשיטו: להפשיט את היצר הרע מלבושי השקר. המולחו: מלח ממתיק דינים להמתיק את הדינים ע"י הרבה חסד. והמעבד את עורו: היפוך אותיות רוע, להרחיק את כל הרע לאבדו. והמוחק: למחוק אותו. והמחתכו: לחתוך אותו לחתיכות עד שיעלם. הכותב שתי אותיות: לעסוק באותיות התורה. והמוחק על מנת לכתב שתי אותיות: למחוק ולשרוף את כל ספרי החיצונים, עיתונים מלאי לשון הרע וטומאה. הבונה: תכלית העולם הזה בניית העולם הבא. והסותר: להוציא כל הסתירות והספקות ע"י הדבקות בתורה ובצדיק. המכבה: לכבות את אש יצר הרע. והמבעיר: להבעיר את אש התורה. המכה בפטיש: להכות בכל המזיקים סביב על ידי גריסת הזוהר והתהילים. המוציא מרשות לרשות: שלא להוציא זרע לשווא לרשות האחרת ח"ו הרי אלו אבות מלאכות ארבעים חסר אחת:

 

 

והנה השאיר לנו "בעל הנרות" הקדוש רבי שמעון בר יוחאי את דבריו בספר הזוהר ומובא בגמרא ובדברי חז"ל כי העוסק בדברי התנאים או האמוראים מעורר שורש נשמתם ונדבק בהם ממש לגלות לעוסק בדבריהם, את פרוש דבריהם הקדושים, והזוהר היא הדרך ללמוד את סודות התורה, את הרוחניות, את סוד הגלגול, סודות התפילה וייחוד שמו, סוד הפרצופים העליונים, דבקות בבורא עולם, אמונה שלימה בהשגחה הפרטית, מאיסות בחומר ובתאוות הגשמיות, ידיעת סגולות לימוד התורה בלילה, תפילה בנץ החמה, זוג תפילין רש"י ורבנו ת"ם, טהרת מקווה ונטילת ידיים ליד המיטה לפני הקימה, זיכוי הרבים וקירוב רחוקים, ועוד מסירות נפש שלומדי הזוהר מקיימים כפי משנתו של גדול הצדיקים, ראש לצדיקים בגן עדן, שטוב לסמוך עליו בשעת הדחק שכעת שעת הדחק שעכשיו זה לפני קבלת תורת הגאולה האחרונה, קול תרועות השופר נשמעות בכל העולם, אש ותימרות עשן, קולות משמים וארץ מרעידים את כל הלבבות, כל אומות העולם מתייראים, איים נחרבים, מלחמות בכל קצוות עולם ומסביבנו אויבים רבים מידי, ואין לנו לנו על מי לסמוך אלא על אבינו שבשמים שמבקש וקורא אלינו בניו, ספר שמות פרק כ (א) וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר: (ב) אָנֹכִי ה" אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים: כי זה ישראל בנו בכורו של הקב"ה, כפי שלימד אותנו הזוהר בנים אתם לה", בנים הם נשמות שזכו להאחז בעץ החיים שהוא עולם האצילות שזו תורת הסוד, חיילי השכינה בכל מקום צדיקים שבכח מסירות נפשם כפי שהורה להם הזוהר הקדוש ולא אף לימוד אחר זכו להיות צדיקים, כי הזוהר מוציא משעבוד מצרים המבקשים תאוות עולם גשמי כלה זה והופך את העוסק בו לבן חורין, לבן של החרות אימא עליונה שהיא הבינה שהיא התורה הקדושה ואז רוצה האדם הזה לשמוע את קולו של הקב"ה הוא כבר לא מתיירא שמה ימות אם ישמע את קולו, כי בעולם הזה אנחנו מתים בלי קולו של הקב"ה ודרך הזוהר רואים את הקול - תא חזי....

זוהר פרשת יתרו לימוד זה לעילוי שכינת עוזנו ... לקרוב הגאולה יג שבט

נמסר בפייס בוק – קבוצת זוהר יומי

נושאי המאמר:

א.מעלתו של רבי שמעון בר – יוחאי

ב.פנים מצד קדושה לעומת פנים מצד הטומאה.

ג.למה ישמעאל זכה בשפע גשמי יותר מכל העמים.

ד.איך יש הבדל בין התנהגויות של ילדים לטוב או הפוך.

ה.מהי קליפה.

ו.מרכבה לקדושה או לטומאה – סגולות להרחיק צרות מהבית.

דברי הזוהר המתורגם בניקוד – דברי השיעור ללא ניקוד.

פָּתַח רַבִּי יְהוּדָה וְאָמַר, (שם) כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ. מִי שֶׁזּוֹכֶה בַּתּוֹרָה וְלֹא נִפְרָד מִמֶּנָּה, זוֹכֶה לִשְׁנֵי חַיִּים - אֶחָד בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְאֶחָד בָּעוֹלָם הַבָּא:

היא חייך בעולם, הזה וארך ימייך לעולם הבא וְכָל מִי שֶׁנִּפְרָד מִמֶּנָּה, כְּמִי שֶׁנִּפְרָד מִן הַחַיִּים,

וּמִי שֶׁנִּפְרָד מֵרַבִּי שִׁמְעוֹן, כְּאִלּוּ נִפְרָד מֵהַכֹּל. וּמַה בַּפָּסוּק הַזֶּה שֶׁהוּא פּוֹתֵחַ פֶּתַח לֹא יָכֹלְנוּ לְהִכָּנֵס אֵלָיו - דִּבְרֵי תוֹרָה הַנִּסְתָּרִים עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. אוֹי לַדּוֹר שֶׁרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי יִסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ.

רַבִּי שִׁמְעוֹן סוֹבֵב רֹאשׁוֹ, וְרָאָה אֶת רַבִּי יְהוּדָה וְאֶת רַבִּי חִזְקִיָּה שֶׁהִגִּיעוּ אֵלָיו. אַחַר שֶׁסִּיֵּם, הִסְתַּכֵּל בָּהֶם. אָמַר לָהֶם, אוֹצָר הָיָה לָכֶם וְאָבַד מִכֶּם. אָמְרוּ לוֹ, וַדַּאי שֶׁפֶּתַח עֶלְיוֹן פָּתַח מוֹרֵנוּ, וְלֹא יָכֹלְנוּ לְהִכָּנֵס בּוֹ:. היתה לתנאים שאלה ולא ידעו לפתור אותה באו לרבי שמעון מיד זיהה שמצאו אוצר של סוד סתום ולא ידעו איך לפתוח את הכספת ולגלות את היהלום מה היתה השאלה? אָמְרוּ לוֹ, (בראשית טז) וְהוּא יִהְיֶה פֶּרֶא אָדָם. וְסוֹף הַפָּסוּק אָנוּ רוֹצִים לָדַעַת, שֶׁכָּתוּב וְעַל פְּנֵי כָל אֶחָיו יִשְׁכֹּן. מַה זֶּה עַל פְּנֵי כָל אֶחָיו? על ישמעאל כתוב והוא יהיה פרא אדם ועל פני כל אחיו ישכן מה הם פני אחיו? אָמַר לָהֶם, חַיֵּיכֶם, הַכֹּל הוּא דָּבָר אֶחָד, וּבְדַרְגָּה אַחַת עוֹלֶה. שָׁנִינוּ, כַּמָּה פָנִים לַפָּנִים יֵשׁ לַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא: פָּנִים הַמְּאִירִים.. יש הרבה פנים: יש פנים של הקב"ה הם הפנים המאירים וממשיך לפרט את סוגי הפנים פָּנִים שֶׁלֹּא מְאִירִים. פָּנִים תַּחְתּוֹנִים. פָּנִים רְחוֹקִים. פָּנִים קְרוֹבִים. פָּנִים שֶׁלְּפָנִים. פָּנִים שֶׁלַּחוּץ. פָּנִים שֶׁל יָמִין. פָּנִים שֶׁל שְׂמֹאל.

אלו הם סוגי ההשפעות כפי בני אדם "מאיר לו פנים", "מחמיץ לו פנים", "מסובב פניו ממנו", מראה לו פנים טובות כועסות וכו" - כפי הפנים, כך ההשפעה הנמשכת מאדם לאדם גם ברוחניות: יש הסתר פנים, יש גילוי פנים. הסתר פנים הוא כשהשם לא נראה לך, בתוכך, אתה לא מרגיש את השם הסתר הזה הוא מהאדם, הקב"ה לא משנה הנהגותיו מי שמתקרב ומתרחק זה הנברא. בֹּא וּרְאֵה, אַשְׁרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁאֲחוּזִים בַּפָּנִים הָעֶלְיוֹנִים שֶׁל הַמֶּלֶךְ בְּאוֹתָם פָּנִים שֶׁהוּא וּשְׁמוֹ אֲחוּזִים בָּהֶם, וְהֵם וּשְׁמוֹ אֶחָד הוּא, וּשְׁאָר הָעַמִּים אֲחוּזִים בְּאוֹתָם פָּנִים רְחוֹקִים, בְּאוֹתָם פָּנִים תַּחְתּוֹנִים, וְלָכֵן הֵם רְחוֹקִים מִגּוּף הַמֶּלֶךְ, שֶׁהֲרֵי רָאִינוּ כָּל אוֹתָם שֶׁל מִצְרַיִם, קְרוֹבֵי יִשְׁמָעֵאל, כְּמוֹ אַחִים וּקְרוֹבִים הָיוּ לוֹ, וְכֻלָּם הָיוּ בְּפָנִים תַּחְתּוֹנִים וּבְאוֹתָם פָּנִים רְחוֹקִים. אלו הם הפנים התחתונים וּבִגְלַל אַבְרָהָם, כְּשֶׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל, זָכָה שֶׁשָּׂם מְדוֹרוֹ וְחֶלְקוֹ בְּמָקוֹם שֶׁשּׁוֹלֵט עַל כָּל אוֹתָם פָּנִים רְחוֹקִים וְתַחְתּוֹנִים,

כפי דרגות הקדושה כך הם דרגות הטומאה יש אברהם בצד חסד של הקדושה יש ישמעאל בצד חסד של הטומאה וכי יש חסד בטומאה, בעמים? כן ראו הכנסת אורחים של בדויים ושל ערבים אבל מצד העמים מצד הנהגות גשמיות ישמעאל הוא הספירה הראשונה של שש קצוות העולם הזה ולכן כל החסד של העולם הגשמי כל השפע של העולם הגשמי עובר דרכו כי ידו בכל, "בכל" = המלכות השכינה, ידו = אות יוד, הוא אוחז באות יוד של שם אדני שהיא המלכות הנמצאת בהר הבית שם אחיזתו משם יונק שפע ומעבירו לכל אחיו, שם ישכן על פני כל אחיו (עשו זו המדריגה השניה גבורה של הטומה הטומאה ולכן נקרא - אדום מלשון דין) וחוזר לישמעאל זָכָה שֶׁשָּׂם מְדוֹרוֹ וְחֶלְקוֹ בְּמָקוֹם שֶׁשּׁוֹלֵט עַל כָּל אוֹתָם פָּנִים רְחוֹקִים וְתַחְתּוֹנִים, עַל כָּל אוֹתָם פָּנִים שֶׁל שְׁאָר הָעַמִּים. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב יָדוֹ בַכֹּל. וּמִשּׁוּם כָּךְ עַל פְּנֵי כָל אֶחָיו יִשְׁכֹּן. כְּלוֹמַר, יָשִׂים מְדוֹרוֹ וְחֶלְקוֹ לְמַעְלָה מִכֻּלָּם שֶׁשּׁוֹלֵט עַל כָּל שְׁאָר הַפָּנִים שֶׁלְּמַטָּה, וּמִשּׁוּם כָּךְ עַל פְּנֵי כָל אֶחָיו וַדַּאי, שֶׁלֹּא זָכוּ כְמוֹתוֹ. מכאן נבארה כוחות שקולים הם יציאתם משורש אחד עץ הדעת טוב - קדושה רע - טומאה טוב - חלק עליון של העץ רע - חלק תחתון של העץ, העץ הזה הוא מידת הנהגת העולם שבו אנו חיים עד שיתגלה עץ החיים שאז יתבטל עץ הדעת טוב ורע שורשי הרוחניות של כל הנבראים הם מעץ הדעת טוב ורע החלק הרע הוא בשורש רע החלק הטוב הוא בשורש – טוב. בָּאוּ רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי חִזְקִיָּה וְנָשְׁקוּ יָדוֹ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, הַיְנוּ מַה שֶּׁאֲנָשִׁים אוֹמְרִים, יַיִן בִּשְׁמָרָיו וּנְבִיעַת הַבְּאֵר, בְּקֶשֶׁר שֶׁל קְיָמָא מִתְעַטֵּר: לאחר שבאר להם רשב"י את הבאור נישקו ידיו יין בשמריו ככל שהיין מזדקן טוב לו הוא נעשה משובח - כך רבי שמעון וכניבעת באר מיים חיים הזורמים ללא הפסקה כך היא תורתו של רבי שמעון בר יוחאי אַשְׁרֵי הַדּוֹר שֶׁמַּכִּירִים אֶת מוֹרֵנוּ! אַשְׁרֵי הַדּוֹר שֶׁהוּא שָׁרוּי בְּתוֹכוֹ!

אָמַר רַבִּי חִזְקִיָּה, הֲרֵי שָׁנִינוּ, כְּשֶׁגֵּר נִמּוֹל נִקְרָא גֵּר צֶדֶק, וְלֹא יוֹתֵר. וְכָאן אָמַר מוֹרֵנוּ יָדוֹ בַכֹּל. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, הַכֹּל נִקְשָׁר בְּאֶחָד.

גר שנימול נקרא גר צדק מהו גר צדק גר - ניגר נשפך זרע קדוש שהתערבב ברע בטומאה ניצוץ הקדוש מתברר לפעמים בגלגול אחד לעיתים יותר וכשסיים ברורו חוזר למקור ועובר תהליך גיור ומילה:

שׁוֹנֶה יִשְׁמָעֵאל, שֶׁאֵינוֹ גֵר. בֶּן אַבְרָהָם הוּא הָיָה, בְּנוֹ שֶׁל קָדוֹשׁ הָיָה. וְכָתוּב בּוֹ בְּיִשְׁמָעֵאל, (בראשית יז) הִנֵּה בֵּרַכְתִּי אֹתוֹ. כָּתוּב כָּאן בֵּרַכְתִּי אֹתוֹ, וְכָתוּב שָׁם (שם כד) וַה" בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל. וְעַל כָּךְ כָּתוּב יָדוֹ בַכֹּל.

ישמעאל אינו גר הוא יצא בקדושה מאברהם הוא אומנם פסולת של אברהם אבל מקור יציאתו היא קודש הוא לא ניגר נשפך בטומאה על כן יכול להכיל ברכה שתתקיים בו. מהי הברכה? על פני אחיו ישכון וידו בכל זכה בעולם הזה לשלוט להיות עשיר לשלוט על השפע החומרי אפילו על מקום מקדשנו שעלים הילכו בו זה אותיות ישמעאל מהלך במקום המקדש אפילו שארץ ישראל נישלטת כביכול ע"י יהודים אין רשות משמים להוציא אותו משם ולכן הוא שם וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב עַל פְּנֵי כָל אֶחָיו יִשְׁכֹּן. שֶׁאִם שְׁאָר קְרוֹבָיו נִמּוֹלוּ (הִתְגַּיְּרוּ), נִקְרָאִים גֵּרֵי צֶדֶק וְלֹא יוֹתֵר, וְהוּא יוֹתֵר וְעֶלְיוֹן מִכֻּלָּם. ומכאן הוא לומד שמעלתו של ישמעאל גדולה משל גר צדק כי הוא יצא בקדושה, הם לא ילד רע!!

- המושג הזה טעון ברור-- הילד הוא רע מכיון שיש לו קליפה רעה הניצוץ הקדוש - הנפש של הילד היא טובה מצד עץ הדעת טוב והקליפה מצד הרע.

למה יש ילד עם קליפה גדולה וילד עם קליפה קטנה?

זהו סוד קדושת הזיווג כפי מחשבות ההורים הכנתם לזיווג טהרת המשפחה שמירת הברית ע"י הגבר צניעות האישה - כך הקליפה של נפש הילד שתתעבר בזיווג תשבר לפני העיבור, ואם לא תשבר על ידי הנהגות ההורים, אז הקליפה והנפש יכנסו יחד לתינוק והוא יוולד ויקרא ילד רע, מי אשם? אבא ואמא.

כָּל שֶׁכֵּן הֵם שֶׁלֹּא נִמּוֹלוּ שֶׁעוֹמְדִים בְּאוֹתָם פָּנִים רְחוֹקִים, בְּאוֹתָם פָּנִים תַּחְתּוֹנִים. וְהוּא מְדוֹרוֹ לְמַעְלָה מִכָּל הַפָּנִים שֶׁלָּהֶם, וּמִכָּל הַפָּנִים שֶׁל עַמִּים עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב עַל פְּנֵי כָל אֶחָיו יִשְׁכֹּן לא נימול התינוק כולו הוא קליפה אין בו קדושה כלל הוא מרכבה לכוחות הטומאה והם רוב העולם ערל ונידה לא יכולים להביא תינוק עם נפש מצד הטוב רק מצד השני של עץ הדעת, מהצד הרע. מה אשם התינוק? אין כאן שאלה!! זו המהות שלו, אין לו מהות שהחסיר או הפסיד הוא נולד קליפה.

אנחנו עוסקים במה שנפגם שזה ערבוב של טוב ברע אותו צריך לתקן להפריד להוציא הטוב לחברו לטוב ולהפרידו מהרע אותם שנולדו קליפות הם כפי קליפת הפרי יש בהם צורך עד שהפרי בשל הם עמי העולם והפרי ישראל הפרי נמצא בחושך כל עוד יש קליפה הפרי לחוץ בתוך הקליפה וצריך להכנס למחשבה של כל פרור בפרי ולהרגיש כיצד הפרור הזה מרגיש לחץ, חושך, חוסר תכלית כך אנחנו מרגישים אבל עוד מעט הפרי יהיה מוכן ובעל הבית יבוא ויקלף את הקליפה ויאכל את הפרי הקב"ה, יש קליפה פנימית שהפנים שלה כלפי הפרי זה ישמעאל יש קליפה חיצונית שאין לה מגע עם הפרי אלו הם אומות העולם רק ישמעאל יכול לנגוס בנו לפרוע פרעות בנו להפריע מנוחתנו ועשו מצד הקליפה הפנימית ואלו הפנים של ישמעאל ועשו הם הפנים העליונים של כוחות הטומאה וְהוּא מְדוֹרוֹ לְמַעְלָה מִכָּל הַפָּנִים שֶׁלָּהֶם, וּמִכָּל הַפָּנִים שֶׁל עַמִּים עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב עַל פְּנֵי כָל אֶחָיו יִשְׁכֹּן ולאחר דברים אלו. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, מִשּׁוּם כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִכְרִיז וְאָמַר, לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי, שֶׁזּוֹהִי הָאֱמוּנָה שֶׁלּוֹ. משום כך משום שזו קליפה שלוחצת אותך מחשיכה לך את כניסת האור מסתירה ממך את השם כביכול אל תחשוב שלישמעאל יש כוחות משלו שיש שתי הנהגות בעולם: יש הנהגה אחת הפנים העליונים מנהיגים, בקליפה יש צורך היא שומרת על הפרי עד שהפרי יבשיל יהיה מוכן לקבל את האור לקבל משמעות שכל מה שקורה הוא שהשגחתו המלאה, לא כוחות הטומאה, לא כוחות הגויים לא אף אחד יכול להזיק או להועיל רק הקב"ה הוא לבדו, מעשייך הם שגורמים לקליפה ללחוץ עליך או להרפות ממך ככל שתהיה נרפה בעולם הגשמי ככל שתעסוק בפרי בתורה בפנימיות ולא תתיחס למה שקורה בחדשות בעולם בצונמי בטמבלויזיה יותר עסוק ברוח אז תהיה רחוק מהקליפה:

לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה. הֲרֵי נִתְבָּאֵר. וְאָמַר רַבִּי יוֹסֵי, כָּל הַפַּרְצוּפִים מֻתָּרִים, פְּרָט לְפַרְצוּף אָדָם, שֶׁהֲרֵי פַּרְצוּף זֶה שׁוֹלֵט בַּכֹּל ממשיך בפרשה פסל תמונה של חיות מותר של בני אדם אסור למה כי הדמות העליונה היא דמות אדם לא של הקב"ה של הנבראים אין סוף אין לו דמות ולא צורה אך את הנבראים עשה בצלם בתבנית אחת דמות של אדם א"ק אדם קדמאה ראשון הנבראים בתוכו כל הנבראים עד טבורו: אין השגה אין ידיעה מטיבורו עולם האצילות מתחת עולם הבריאה מתחת עולם העשיה מתחת עולם הגשמי הזה א"ק הוא רוחני, כל הנבראים הם רוחניים, הגשמיות היא רק לצורך העבודה.

הגשמיות אינה חיה, היא עפר אין לעפר חיות, העפר הוא מרכבה לרוחניות. בין קדושה ובין טומאה אין כוחות רוחניים יכולים לפעול מבלי שתהיה להם מרכבה של גשמיות אדם בוחר לאיזה כוח להיות מרכבה, הנחש בחר להיות מרכבה לס"מ.

כאשר נחרב בית ראשון שאלו איזה מרכבה הייתה בתוך בית המקדש שגרמה למחלוקת להכנס בדקו ומצאו.. פלא עצום.. ארונתא זהו מלך היבוסי הוא מכר את קרקע בית המקדש לדוד המלך. לפני שנבנה הבית הוא מת ונקבר במקום שבו נבנה המזבח.

הייתה מרכבה לטומאה להכנס לבית המקדש כך גם ביתו של אדם אם יש ג"וקים עכברים, לכלוך אז יש כוחות טומאה רוחניים בבית, יש עכבישים יש כעס וריב בבית, כי יש גשמי = מרכבה, לכן צריך להרבות בתשמישי קדושה בבית, כשרות, מזוזת = זז מות, ספרי קודש להרחיק כל גשמי שיכול להיות מרכבה לכוחות השלילים.

וסוף רַבִּי יִצְחָק פָּתַח, אַל תִּתֵּן אֶת פִּיךָ לַחֲטִיא אֶת בְּשָׂרֶךָ. כַּמָּה יֵשׁ לוֹ לָאָדָם לְהִזָּהֵר עַל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה, כַּמָּה יֵשׁ לוֹ לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא יִטְעֶה בָהֶם, וְשֶׁלֹּא יוֹצִיא מֵהַתּוֹרָה מַה שֶּׁלֹּא יוֹדֵעַ וְלֹא קִבֵּל מֵרַבּוֹ. שֶׁכָּל מִי שֶׁאוֹמֵר דִּבְרֵי תוֹרָה מַה שֶּׁלֹּא יוֹדֵעַ וְלֹא קִבֵּל מֵרַבּוֹ, עָלָיו כָּתוּב לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָתִיד לְהִפָּרַע מִמֶּנּוּ בָּעוֹלָם הַבָּא, בִּזְמַן שֶׁנִּשְׁמָתוֹ תִּרְצֶה לְהִכָּנֵס לִמְקוֹמָהּ, דּוֹחִים אוֹתָהּ הַחוּצָה, וְתֻשְׁמַד מֵאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁצְּרוּרָה בִּצְרוֹר חַיֵּי שְׁאָר הַנְּשָׁמוֹת.

ספר שמות פרק יט

(ג) וּמשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים וַיִּקְרָא אֵלָיו יְהֹוָה מִן הָהָר........

זוהר פרשת יתרו זוהר חלק ב דף עט/ב

וּמשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים. אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל מֹשֶׁה שֶׁזָּכָה לְכָבוֹד זֶה שֶׁהַתּוֹרָה הֵעִידָה בִּשְׁבִילוֹ כָּךְ. (שָׁנָה רַבִּי יְהוּדָה) בֹּא וּרְאֵה מַה בֵּין מֹשֶׁה לִשְׁאָר בְּנֵי הָעוֹלָם.

שְׁאָר בְּנֵי הָעוֹלָם, כְּשֶׁעוֹלִים –

עוֹלִים לְעֹשֶׁר,

עוֹלִים לִגְדֻלָּה,

עוֹלִים לְמַלְכוּת.

אֲבָל בְּמֹשֶׁה, כְּשֶׁעוֹלֶה, מַה כָּתוּב?

וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים. אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ!

רַבִּי יוֹסֵי אָמַר, מִכָּאן אָמְרוּ הַחֲבֵרִים, הַבָּא לִטָּהֵר מְסַיְּעִין אוֹתוֹ, שֶׁכָּתוּב וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים. מַה כָּתוּב אַחֲרָיו? וַיִּקְרָא אֵלָיו ה". שֶׁמִּי שֶׁרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב, מְקָרְבִים אוֹתוֹ.

וַיִּקְרָא אֵלָיו מַלְאַךְ ה" מִן הָהָר לֵאמֹר כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב וְגוֹ". רַבִּי יִצְחָק פָּתַח, (תהלים סה) אַשְׁרֵי תִּבְחַר וּתְקָרֵב יִשְׁכֹּן חֲצֵרֶיךָ. אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אָדָם שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִתְרַצָּה בּוֹ וְקֵרַב אוֹתוֹ לִשְׁרוֹת בְּתוֹךְ הַהֵיכָל הַקָּדוֹשׁ, שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא הִתְרַצָּה בּוֹ לַעֲבוֹדָתוֹ, רָשׁוּם הוּא מֵרִשּׁוּמִים שֶׁלְּמַעְלָה לָדַעַת, שֶׁהֲרֵי הוּא נִבְחָר מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ הָעֶלְיוֹן לִשְׁרוֹת בִּמְדוֹרוֹ, וְכָל מִי שֶׁנִּמְצָא בּוֹ אוֹתוֹ הָרֹשֶׁם, עוֹבֵר בְּכָל הַשְּׁעָרִים שֶׁלְּמַעְלָה וְאֵין מוֹחֶה בְּיָדוֹ.

רַבִּי יְהוּדָה אָמַר, אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, שֶׁעָלָיו כָּתוּב אַשְׁרֵי תִּבְחַר וּתְקָרֵב, וְכָתוּב (שמות ב) וּמֹשֶׁה נִגַּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל, (שם כד) וְנִגַּשׁ מֹשֶׁה לְבַדּוֹ אֶל ה" וְהֵם לֹא יִגָּשׁוּ.

משה רבינו הוא סוד הנשמה המבקשת תמיד להדבק בבורא עולם, ליטהר, להזדכך, לעשות רצונו יתברך, ואילו הנפש הבהמית רוצה בכבוד, ממון, מלכות, שתי בחינות אלו שקיימות בכל אדם מושכות אותו לכיוונים מנוגדים, אם הוא בחינת משה רבינו, בחינת נשמה הרי שכל מעשיו מעידים בו שאין הוא רודף אחר ממון ומוותר עליו בקלות, וגם אחר כבוד או שלטון אינו רודף, תפגוש את האדם הזה מתבודד עם קונו, מתפלל בדביקות, בורח ממחלוקות ומכבוד, אינו מקפיד על חיי העולם הזה וקנאי לכבוד שמים ותורה, ובני אדם רודפים אחריו שיברך אותם, שישפיע מעט מקדושתו עליהם, דע כי כל יהודי יכול להגיע למדרגה זו, כאשר יזנח את הנפש הבהמית וידבק בכח נשמתו שתאיר בו כי הנשמה היא בת מלך, שוכנת במשכן המלך ואינה נדבקת באדם שאינו רוצה בה, רק כאשר האדם מבקש את הנשמה על ידי מעשיו, דבקותו בפרד"ס התורה בהתבודדות עם קונו, בתקון מידותיו, תופיע הנשמה, בת המלך תפתח שערי משכן המלך בפניו ואז כל השערים יפתחו ואין מי שימחה בידו כאשר הוא מבטל גזירות, כפי התנא הקדוש רבי שמעון בר יוחאי, והדרך הקלה ביותר להאיר את הנשמה היא לעסוק בתורת הנשמה, אור הזוהר הקדוש שהוא היחידי המבטיח גאולה פרטית ברחמים לכל המבקש למסור נפשו הבהמית לשחיטה ולגלות את הנשמה הנצחית שהיא חיי העולם הבא גם בעולם הזה.

 

 


 

 

דף לז ע""ב תיקוני הזוהר - צדקה

וְעוֹד רִבּוֹן עָלְמָא, קַבֵּל דּוֹרוֹנָא דִלְהוֹן, דְּאִיהִי מַתָּנָה טוֹבָה דְסָלְקָא עֲלַיְיהוּ, דְּאִתְּמַר בָּהּ מַתָּנָה טוֹבָה יֵשׁ לִי בְּבֵית גְּנָזַי וְשַׁבָּת שְׁמָהּ, אִלֵּין אִינוּן דַּהֲווֹ עָבְדִין צְדָקָה עִמָּהּ, דְּאִיהִי צ" תִּשְׁעִין אֲמֵנִים, ד" אַרְבַּע קְדוּשׁוֹת, ק" מֵאָה בִרְכָאָן, ה" חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה,: תרגום: ועוד אדון עולם, קבל מתנה מהם, היא המתנה טובה שעולה עליהם, ונאמר בה "מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה", אלו הם שעושים איתה צדקה: צ – 90 פעמים עונים אמן ביום, ד – ארבע קדושות, ק – מאה ברכות, ה – חמישה חומשי תורה הסבר: שבהם כל ישראל מחוייב בכל יום ובשיעור של רבינו ומורינו הרב הצדיק רבי ניסים פרץ שליט"א – נאמר מעלתן של מאה ברכות והובאו מספר ברכת מאיר חלק א" – עמ" כ – ובענין מעלת "מאה ברכות" ראיתי לאברך היקר בשם ר" אברהם יצחק גולדנברג, כתב: כי יש בסגולת המאה ברכות לזכות להתקרבות לשם יתברך, וכן להשיג יראת שמים, וכן לזכות באמונה, ולחסידות, ומובטח לו שהוא בן העולם הבא, לשמירה בגלות, ולשמירה מהיזק, ולהגנה מקללות ולזכות בפרנסה ואריכות ימים וכן לריבוי מזון – ומי הוא ימנע מעצמו סגולות אלו – פשוט הוא שבכל יום שלוש תפילות יש בהן – 19 פעמים 3 ברכות= 57, וברכות השחר, והתורה,וברכות קריאת שמע, וברכות אשר יצר מספר פעמים – וברכת המזון – יוצא יותר ממאה ברכות, אבל בימי שבתות יש להקפיד על 100 ברכות, וכן בימי תעניות.

מקור מאה הברכות הוא הבריכה העליונה הנקראית אמא עלאה – משם ס"ג = יוד הי ואו הי – שהוא 63 ומילוי של ס"ג וד י או י = 37 יחד 100

תיקון שובבים

(כב) שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים אֶרְפָּה מְשׁוּבֹתֵיכֶם הִנְנוּ אָתָנוּ לָךְ כִּי אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ:

ייסורים ללא תכלית משל עצמן, ייסורי ה"שבויים", אין מצוה חשובה יותר ממצות פדיון שבויים.

ישנן הנפשות הבלועות אותן נפשות שהחסירו בחייהן, ונדחו, אלו נפשות הדחויות – הם אורו של הקב"ה שנעטף בקליפה ונלקח למקום שבי, למקום הנחש, וכאשר אדם מוכן למסור את כל אשר לו, בין בחיים אלו ובין אחרים, לצורך הצלת אותן הנשמות הדחויות, ידע כי, ייסורים קשים יכולים לתקוף אותו, כי אלו הנשמות הן המחיות את הקליפות, וכל הייסורים, שהן מנת חלקן יפעלו על אותו האדם העוסק בהצלת ופדיון אותן הנפשות האומללות.

אך דעו לכם, אהוביי, כי אין זו בחירה של החומר או השכל החומרי, אדם מגיע להצלת ופדיון הנשמות הללו רק על ידי בחירת הנשמה הנעלמת שלו, כאשר אדם מטהר ומתחטא ומתקדש מתחיל להאיר, האור שלו הינו כמו פנס ביער, כל הברחשים והנחשים נמשכים/חוששים אל האור הזה, וזה שאמר דוד המלך ע"ה בספר תהילים פרק צב :

(ז) איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת:

(ח) בפרח רשעים כמו עשב ויציצו כל פעלי און להשמדם עדי עד:

אותם הקליפות, הרשעים מציצים ומסתכלים ורוצים לינוק מאור הקדושה, ואזי "להשמדם עדי עד", כי האדם הקדוש בכוח הקדושה מזמן אליו את הקליפות האחוזות וחיות מהנפשות הבלועות, וכאשר מתקרבים אליו יונק את הניצוץ הקדוש מתוך הקליפות ומרוקן את הקליפה ממקור חיותה.

ואז אחת משתיים, אם האדם חזק בקדושה הוא פודה את הנפש והקליפה נמוגה.

והפך, ח"ו, יונקים ממנו הקליפות והוא עצמו הופך לנפש שבויה, ותוצאות השבי מחשבות זרות, פחד, חרדה דכאון תאוות לא לו, חולשה בקיום מצוות ולימוד התורה וכו"

ומה התיקון?

ישתבח שמו ויתברך בורא עולם, לא אלמן ישראל – שלח לנו שליחים, צדיקים שגילו לנו תיקון שובבים – שובו בנים שובבים – שורש "שובבים" – שבי, אותם בנים שבוים בקליפה, בכוחות הטומאה, בכפירה וכו" אותם צריך להשיב ע"י ימים מסוגלים שקבעו לנו כפי ראשי תיבות פרשיות השבוע – מפרשת שמות ועד פרשת משפטים:

שמות, וארא, בא, בשלח, יתרו, משפטים – ואלו הן פרשות שחרור העבדים – עם ישראל – ממצרים – כפי הנפשות השבויות במצרים, במקום הצר של בית סוהר הטומאה שאלו ימים המסוגלים לשחרר אותם.

איזה תיקונים עושים בימים אלו?

קו האמצע – תיקון מחשבה, שמירת הלשון -בימים אלו נקבעת תענית דיבור עולמית, כדאי לעקוב אחרי הודעה על התאריך, תיקון תאוות הלב, תיקון היסוד – מספר תיקונים (כל זרע שיצא שלא בקדושה – עונתה, פריה ורביה ולהישמר מהחטא), אפילו שיש תיקונים רבים שהאדם הפרטי במת לא עבר עליהם – יכול להיות שבגלגול קודם עבר עליהם, או מישהו בשורש שלו עבר עליהם והוא משחרר אותו מכלאו ושביו.

את התיקון עורכים במקומות רבים יש פירסומים על התיקונים, ומה צריך להכין לפני = כל התיקונים נעשים בתענית – ואם לא יכול, יפדה תענית במחיר של סעודת עני – אני חושב שזה בערך 20 ₪ לפדיון.

ספר ירמיה : קוֹל עַל שְׁפָיִים נִשְׁמָע בְּכִי תַחֲנוּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כִּי הֶעֱוּוּ אֶת דַּרְכָּם שָׁכְחוּ אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵיהֶם: - העבירות שבגללן מתארכת הגלות

(כב) שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים אֶרְפָּה מְשׁוּבֹתֵיכֶם הִנְנוּ אָתָנוּ לָךְ כִּי אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ: - שבויי העבירות, הנמצאים בשבי הקליפה, יירפאו על ידי התיקון.

(כג) אָכֵן לַשֶּׁקֶר מִגְּבָעוֹת הָמוֹן הָרִים אָכֵן בַּיהֹוָה אֱלֹהֵינוּ תְּשׁוּעַת יִשְׂרָאֵל: גבעות – אלו הן אימהות ישראל – שרה, רבקה, לאה ורחל, ההרים הם האבות – אברהם יצחק ויעקב.

(כד) וְהַבֹּשֶׁת אָכְלָה אֶת יְגִיעַ אֲבוֹתֵינוּ מִנְּעוּרֵינוּ אֶת צֹאנָם וְאֶת בְּקָרָם אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנוֹתֵיהֶם: בשת היא הקיפה – הפך שבת קודש, היא שכלאה את נפשות ישראל

(כה) נִשְׁכְּבָה בְּבָשְׁתֵּנוּ וּתְכַסֵּנוּ כְּלִמָּתֵנוּ כִּי לַיהֹוָה אֱלֹהֵינוּ חָטָאנוּ אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ מִנְּעוּרֵינוּ וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה וְלֹא שָׁמַעְנוּ בְּקוֹל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ: ע"י שנשכב בצום, תענית, תפילה ירפא שבויינו,,,אמן כן יהי רצון

זוהר פרשת שמות – תרגום – מעלת רבי שמעון בר - יוחאי

רַבִּי חִיָּיא הַגָּדוֹל הָיָה הוֹלֵךְ לְבַעֲלֵי הַמִּשְׁנָה לִלְמֹד מֵהֶם. הָלַךְ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי, וְרָאָה פַּרְגּוֹד אֶחָד שֶׁהָיָה מַפְסִיק בַּבַּיִת. תָּמַהּ רַבִּי חִיָּיא. אָמַר, אֶשְׁמַע דָּבָר מִפִּיו מִכָּאן.שָׁמַע שֶׁהָיָה אוֹמֵר, בְּרַח דּוֹדִי וּדְמֵה לְךָ לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים. כָּל הַכִּסּוּף שֶׁכּוֹסְפִים יִשְׂרָאֵל [מִלִּפְנֵי] מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוּא שֶׁאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, תַּאֲוָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּהְיֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא הוֹלֵךְ וְלֹא מִתְרַחֵק, אֶלָּא בּוֹרֵחַ כִּצְבִי אוֹ כְּעֹפֶר הָאַיָּלִים.מָה הַטַּעַם? אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, אֵין חַיָּה בָּעוֹלָם עוֹשָׂה כְּמוֹ הַצְּבִי אוֹ כְּעֹפֶר הָאַיָּלִים. בִּזְמַן שֶׁהוּא בּוֹרֵחַ, הוֹלֵךְ מְעַט מְעַט וּמַחֲזִיר אֶת רֹאשׁוֹ לַמָּקוֹם שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ, וּלְעוֹלָם הוּא תָּמִיד מַחֲזִיר אֶת רֹאשׁוֹ לַאֲחוֹרָיו. כָּךְ אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אִם אָנוּ גוֹרְמִים שֶׁתִּסְתַּלֵּק מִבֵּינֵינוּ - יְהִי רָצוֹן שֶׁתִּבְרַח כְּמוֹ הַצְּבִי אוֹ כְּמוֹ עֹפֶר הָאַיָּלִים, שֶׁהוּא בּוֹרֵחַ וּמַחֲזִיר אֶת רֹאשׁוֹ לַמָּקוֹם שֶׁהִנִּיחַ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (ויקרא כו) וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם. דָּבָר אַחֵר - הַצְּבִי, כְּשֶׁהוּא יָשֵׁן, הוּא יָשֵׁן בְּעַיִן אַחַת, וְהָאַחֶרֶת הוּא נֵעוֹר. כָּךְ אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, עֲשֵׂה כְּמוֹ הַצְּבִי, שֶׁהִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישַׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל.שָׁמַע רַבִּי חִיָּיא וְאָמַר, אִם עֶלְיוֹנִים [פּוֹסְקִים] עוֹסְקִים בַּבַּיִת, וַאֲנִי יוֹשֵׁב בַּחוּץ?! בָּכָה. שָׁמַע רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, וַדַּאי שְׁכִינָה בַּחוּץ, מִי יֵצֵא? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּנוֹ, אִם אֲנִי אֶשָּׂרֵף - [כְּחוֹל] לֹא אֶשָּׂרֵף, שֶׁהֲרֵי הַשְּׁכִינָה מִחוּץ אֵלֵינוּ. שֶׁתִּכָּנֵס הַשְּׁכִינָה, וְתִהְיֶה אֵשׁ שְׁלֵמָה. שָׁמַע קוֹל שֶׁאוֹמֵר: עֲדַיִן לֹא נִסְמְכוּ הַסּוֹמְכִים, וְהַשְּׁעָרִים עֲדַיִן לֹא הֻתְקְנוּ, וּמִקְּטַנֵּי [וּמֵאָהֳלֵי] הַבְּשָׂמִים שֶׁל עֵדֶן, שֶׁכָּעֵת הוּא. לֹא יָצָא רַבִּי אֶלְעָזָר.יָשַׁב רַבִּי חִיָּיא, בָּכָה וְנֶאֱנַח. פָּתַח וְאָמַר, סֹב דְּמֵה לְךָ דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים. נִפְתַּח שַׁעַר הַפַּרְגּוֹד, לֹא נִכְנַס רַבִּי חִיָּיא. זָקַף רַבִּי שִׁמְעוֹן אֶת עֵינָיו וְאָמַר, מִזֶּה נִשְׁמָע שֶׁנִּתְּנָה רְשׁוּת לְמִישֶׁהוּ בַּחוּץ, וְאָנוּ בִּפְנִים?! קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן. הָלְכָה הָאֵשׁ מִמְּקוֹמָהּ עַד מְקוֹם רַבִּי חִיָּיא. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, נִיצוֹץ אוֹר הַקְּלִיטָה בַּחוּץ, שֶׁל הַמַּפְתֵּחַ וְאָנוּ כָּאן בִּפְנִים?! הִתְאַלֵּם פִּיו שֶׁל רַבִּי חִיָּיא.כֵּיוָן שֶׁנִּכְנַס פְּנִימָה, הוֹרִיד אֶת עֵינָיו וְלֹא זָקַף רֹאשׁוֹ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּנוֹ, קוּם הַעֲבֵר יָדְךָ עַל פִּיו, שֶׁלֹּא יוֹדֵעַ בָּזֶה, שֶׁלֹּא רָגִיל בּוֹ. קָם רַבִּי אֶלְעָזָר וְהֶעֱבִיר יָדוֹ עַל פִּי רַבִּי חִיָּיא. פָּתַח פִּיו רַבִּי חִיָּיא וְאָמַר, רָאֲתָה עֵינִי מַה שֶּׁלֹּא רָאִיתִי. הִזְדַּקַּפְתִּי שֶׁלֹּא חָשַׁבְתִּי, שֶׁטּוֹב לָמוּת בְּאֵשׁ שֶׁל זָהָב טוֹב שֶׁדּוֹלֵק.בְּמָקוֹם שֶׁזּוֹרְקִים שְׁבִיבֵי אֵשׁ לְכָל עֵבֶר, וְכָל שְׁבִיב וּשְׁבִיב עוֹלֶה לִשְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁבְעִים מֶרְכָּבוֹת, וְכָל מֶרְכָּבָה נִפְרֶדֶת לְאֶלֶף אֲלָפִים וְרִבּוֹא רְבָבוֹת, עַד שֶׁמַּגִּיעַ לְעַתִּיק הַיָּמִים שֶׁיּוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא, וְהַכִּסֵּא מִזְדַּעֲזֵעַ מִמֶּנּוּ לְמָאתַיִם וְשִׁשִּׁים עוֹלָמוֹת.עַד שֶׁמַּגִּיעַ לִמְקוֹם עִדּוּן הַצַּדִּיקִים, עַד שֶׁנִּשְׁמָע בְּכָל הָרְקִיעִים, וְכָל הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים, וְכֻלָּם בִּזְמַן אֶחָד, תְּמֵהִים וְאוֹמְרִים: זֶהוּ רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי שֶׁהָיָה מַרְעִישׁ הַכֹּל, מִי יָכוֹל לַעֲמֹד לְפָנָיו. זֶהוּ הוּא רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁפּוֹתֵחַ פִּיו לְהַתְחִיל לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, מַקְשִׁיבִים לְקוֹלוֹ כָּל הַכִּסְאוֹת וְכָל הָרְקִיעִים וְכָל הַמֶּרְכָּבוֹת, וְכָל אוֹתָם שֶׁמְּשַׁבְּחִים אֶת רִבּוֹנָם.אֵין פּוֹתְחִים וְאֵין מְסַיְּמִים, כֻּלָּם נִמְצָאִים, עַד שֶׁלֹּא נִשְׁמָע (שֶׁיִּשְׁתַּמֵּעַ) בְּכָל הָרְקִיעִים שֶׁלְּמַעְלָה וְשֶׁלְּמַטָּה פִּתְחוֹן פֶּה. כְּשֶׁמְּסַיֵּם רַבִּי שִׁמְעוֹן לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, מִי רוֹאֶה אֵיזֶה שִׁירִים? מִי רוֹאֶה אֵיזוֹ חֶדְוָה שֶׁמְּשַׁבְּחִים לְרִבּוֹנָם? מִי רוֹאֶה אֶת הַקּוֹלוֹת שֶׁהוֹלְכִים בְּכָל הָרְקִיעִים? כֻּלָּם בָּאִים בִּשְׁבִיל רַבִּי שִׁמְעוֹן וְכוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים לִפְנֵי רִבּוֹנָם, מַעֲלִים רֵיחוֹת שֶׁל בְּשָׂמִים שֶׁל עֵדֶן עַד עַתִּיק הַיָּמִים, וְכָל זֶה מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן.

 

ספר שמות פרק א (ה) וַיְהִי כָּל נֶפֶשׁ יֹצְאֵי יֶרֶךְ יַעֲקֹב שִׁבְעִים נָפֶשׁ וְיוֹסֵף הָיָה בְמִצְרָיִם:

 

הנפש שהיא הרמה הנמוכה של הרוחניות משועבדת למצרים, לתאוות הגוף הגשמי, וכאשר זוכה האדם ל"רוח" מלשון "ותחי רוח יעקב", הרוחניות מקבלת תוספת כוח ומתחילה לזעוק ולצעוק לה" בספר שמות פרק ג (ז) וַיֹּאמֶר ה" רָאֹה רָאִיתִי אֶת עֳנִי עַמִּי אֲשֶׁר בְּמִצְרָיִם וְאֶת צַעֲקָתָם שָׁמַעְתִּי מִפְּנֵי נֹגְשָׂיו כִּי יָדַעְתִּי אֶת מַכְאֹבָיו: ומיד שולח הקב"ה את הנ-שמה אותיות משה משער הנון שהיא הבינה הנקראת אהיה, ואין הנשמה רוצה להגיע אל העולם העכור הזה ביודעה כי הגוף סרבן, כופר, אינו רוצה בגאולה הוא רוצה תאוות החיים הגשמיים והנשמה מתעקשת להישאר בייחוד עם בוראה ואז מפתה הקב"ה את הנשמה בשמחה, בברכת הכהן, במידת החסד שיש בעולם התיקון בספר שמות פרק ד (יג) וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנָי שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח: (יד) וַיִּחַר אַף ה" בְּמשֶׁה וַיֹּאמֶר הֲלֹא אַהֲרֹן אָחִיךָ הַלֵּוִי יָדַעְתִּי כִּי דַבֵּר יְדַבֵּר הוּא וְגַם הִנֵּה הוּא יֹצֵא לִקְרָאתֶךָ וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ: והנשמה (משה) מנסה לשחרר את האדם לעבוד את בוראו, והיצר הרע, פרעה לא מכיר בשם הויה ב"ה וב"ש, הוא מכיר כוחות גשמיים, רוחניות ירודה, אפילו הנשמה מאירה לאדם ומראה לו ניסים, כפי שכל בעל תשובה חש בתחילת התשובה, קשה לו האמונה, קשה לו לחשוב כי הקב"ה ידאג לו ולפרנסתו, עדיין השוטרים (השוטים) אומרים לו בספר שמות פרק ה (כ) וַיִּפְגְּעוּ אֶת משֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן נִצָּבִים לִקְרָאתָם בְּצֵאתָם מֵאֵת פַּרְעֹה:(כא) וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם יֵרֶא ה" עֲלֵיכֶם וְיִשְׁפֹּט אֲשֶׁר הִבְאַשְׁתֶּם אֶת רֵיחֵנוּ בְּעֵינֵי פַרְעֹה וּבְעֵינֵי עֲבָדָיו לָתֶת חֶרֶב בְּיָדָם לְהָרְגֵנוּ: אתה חייב "השתדלות", כוחות הטבע, מלכות הרשעה שולטת צריך להשמר, "ונשמרתם לנפשותיכם", וכו", מיד מרפים את בעל התשובה והוא הופך כמותם עבד לתאוות כבוד ממון וגוף, הוא שכח, בפרק ו (ט) וַיְדַבֵּר משֶׁה כֵּן אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל משֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה: השכיחו ממנו את התכלית שלשמה החל מעשה התשובה, הוא שכח את זעקות נפשו ממצולות, ממצרים לפתע תפסו אותו השוטרים ואומרים לו אל תגדל, תסלק את משה, את הנשמה, והנשמה מבקשת מבוראה לשוב אליו אינה מבינה מדוע הקב"ה לא מסלק את כל המפריעים לאדם להדבק בבורא כמותה, מדוע לא משמיד את המצרים מיד, בפרק ה (כב) וַיָּשָׁב משֶׁה אֶל ה" וַיֹּאמַר אֲדֹנָי לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה לָמָּה זֶּה שְׁלַחְתָּנִי: להפך, כל בעל תשובה יודע כי מרגע תחילת התשובה החלו: בעיות לא מוסברות בגשמיות, הפסד ממון, מחלות שונות, גירושין, ועוד צרות והוא שואל בפרק ה (כג) וּמֵאָז בָּאתִי אֶל פַּרְעֹה לְדַבֵּר בִּשְׁמֶךָ הֵרַע לָעָם הַזֶּה וְהַצֵּל לֹא הִצַּלְתָּ אֶת עַמֶּךָ: ומשיב לו הקב"ה הרי כל חייך חיית תחת שיעבוד היצר הרע, המצר לך, כעת הגיע הזמן להפרע ממנו בפרק ו (א) וַיֹּאמֶר ה" אֶל משֶׁה עַתָּה תִרְאֶה אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה לְפַרְעֹה כִּי בְיָד חֲזָקָה יְשַׁלְּחֵם וּבְיָד חֲזָקָה יְגָרֲשֵׁם מֵאַרְצוֹ: כוחה של הנשמה, כוח משה, התורה הקדושה תגרום ליצר הרע לימוג, להיחלש ואפילו להעלם בכוח מסירות הנפש של בעלי התשובה, הם מחמירים בכל, מוסרים נפש בכל כוחם, לומדים יומם ולילה, כי הם יודעים טבעו של היצר הרע, הם בורחים ממנו באישון לילה, בתקון חצות, הם רצים ללא הפסקה אחר הקדושה, אחר השכינה הקדושה, כל זאת כאשר הם לא נדבקים ברפיון של אלו שעדיין אחוזים בחיי העולם הזה, בתאוות הגשמיות, בכבוד וברדיפה אחר ממון, הם רודפים אחר הקב"ה. ובמקום הזה, אפילו צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד.

זוהר חלק א דף כח/ב

ועלייהו אתמר והנחש היה ערום מכל חית השדה וגו", ערום לרע, מכל חיוון דאומין דעלמא עעכו"ם, ואינון בנוי דנחש הקדמוני דפתי לחוה, וערב רב ודאי אינון הוו זוהמא דאטיל נחש בחוה, ומההיא זוהמא נפק קין, וקטל להבל רועה צאן, דאתמר ביה בשגם הוא בשר, בשגם זה הבל, בשג"ם ודאי איהו מש"ה, וקטיל ליה, ואיהו הוה ברא בוכרא דאדם. ועם כל דא משה בגין לכסאה על ערייתא דאבוהי נטל בת יתרו דאתמר ביה (שופטים א טז) ובני קיני חותן משה, והא אוקמוה אמאי אתקרי קיני, שנפרד מקין, כמה דאת אמר (שם ד יא) וחבר הקיני נפרד מקין, תרגום: ועליו נאמר והנחש היה ערום מכל חית השדה וגומר, ערום לרע, מכל חיות של אומות העולם עובדי כוכבים ומזלות, והם בני הנחש הקדמוני שפיתה את חוה, והערב רב הם הזוהמה שהטיל הנחש בחוה ומהזוהמה נולד קין ורצח את הבל שהיה רועה צאן ועליו נאמר בשגם הוא בשר, זה הבל, בשגם (345) ודאי שזה משה (345), (גילגולו של הבל), והרג אותו זה בכורו של אדם, וכדי לתקן את פגם האדם הראשון שהוא אביו התחתן משה עם בת יתרו שנאמר (שופטים א טז) ובני קיני חותן משה, ולמה נקרא קיני, שנפרד מקין, כמה שנאמר (שם ד יא) וחבר הקיני נפרד מקין: הסבר: קין תולדה של טוב ורע, נחש ואדם, יתרו קיבל את חלקו הטוב של קין לברר אותו ולקן אותו ע"י שסייע למשה שהוא הבל תיקן חלק זה ואף חזר בתשובה שלימה, לומר לך זה קין רוצח הראשון, יתרו שעבד כל העבודה הזרה האפשרית, הקב"ה קיבל תשובתו שאין דבר העומד בפני תשובה.

 

שמות פרק ו (ג) וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי וּשְׁמִי ה" לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם:

אחדות מושלמת אין סופית ונצחית, ללא הפכים, ללא כיוונים, ללא תכלית, פשוטה – אחד יחיד ומיוחד ברוך הוא וברוך שמו, נסתר ונעלם, ללא השגה והבנה, אין כל דמיון יכול לדמותו, וכל צורה לתארו. שלימות לא מובנת לשכל אנושי או רוחני, הוא "אין סוף" פנימי לכל הבריאה ומקיף את כל הנבראים בפרטות ובכללות, את כל הנבראים ברא כפי הנהגות הרוחניות שהם כפי משפחה - סבא (עתיקה קדישא, אריך אנפין), אבא (הנקרא חכמה, כפי הנהגות אבא) אמא (הנקראת בינה, כפי הנהגות אמא) בן (הנקרא פנים קטנות, זעיר אנפין (ז"א), שהוא כפי העולם הזה ו" קצוות, ו"ק, הנקרא שמים ונקרא תורה שבכתב), בת (הנקראת מלכות, שכינה תחתונה, רחל, בת שבע, בכל, כה, ועוד שמות כפי הנהגותיה את חיילותיה שהם עם ישראל, היא התורה שבעל פה) והם ארבע עולמות רוחניים אצילות, בריאה, יצירה ועשיה, והעולם הזה שהוא תחתית עולם העשיה, עולם הקליפה הגשמית, שכל ברייה בעולם זה עטופה בקליפת העור (הרוע) עולם הנחש, עולם העפר (פרעה) וזוהי כללות הנהגותיו של אין סוף ברוך הוא וברוך שמו, הוא מתגלה בהנהגה שמשליט בתקופה או בדור, או בפרטות של כל אדם שהיא ההנהגה הפרטית. וכולם הם זכר ונקבה ואומר הזוהר כי כל תפקידו של האדם הוא לחבר את המידות האלו שהם זכר ונקבה, וזו הבת, השכינה התורה שבעל פה נמצאת בשבי הנחש, ובניה ישראל התחייבו להם ולזרעם לפדותה מתוך הנחש, מתוך פרעה וכל בני "חם" האחרים, ולעלותה לחתן שהוא אחיה, כפי שאמר רעייתי, אחותי (שיר השירים) וממצרים פדו חלק השכינה שהיה שם, וכעת השכינה וחיילותיה ובניה המצולקים והחבולים בורחים מתוך ההפיכה שעשו במצרים, הוציאו את כל חיותו של הנחש משם ועל כן מצרים הפרעונית עומדת להיחרב בעשר מכות כנגד כל משפחת הטומאה על (סבא, אבא ואמא, בן ובת של כוחות הטומאה, כי זה כנגד זה עשה ה") עשר ספירות מכה לכל ספירה, ומשם ילכו עם הקודש לחתונת הבן עם הבת שהוציאו משביה שהחופה היא מתן התורה הקדושה לעם קודש שימשיך למקומות נוספים לאסוף את השכינה בעוד שלוש גלויות שמצפות לו, בעוד ייסורין ושמד עד הגאולה האחרונה במהרה בימינו אמן.

הזוהר הקדוש הוא אויר הנשמה, כפי שהגוף זקוק לאויר כך זקוקה הנשמה לזוהר הקדוש, וביחד עם קיום ההלכות והמצוות, לימוד כל פרד"ס התורה מסירות נפש מוחלטת לקיום ולימוד התורה בטהרה ובקדושה, נזכה לאורו של משיח צדק שיופיע במהרה בימינו. כמו שאמר: זוהר חלק ב" דף ב/א - פרשת שמות: ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו, (דניאל יב ג) והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע, ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד, והמשכילים, אלין אינון דמסתכלי ברזא דחכמתא, תרגום: ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו, (דניאל יב ג) והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע, ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד, והמשכילים אלו הם המסתכלים בסודות החכמה:, חכמת התורה הקדושה שהיא תוכנית הבריאה של כל העולמות וכל הנבראים, עם ישראל הנמצאים בשבי הקליפה הקשה, קליפת מצרים, שמד, רצח, עינויים וכל זאת מפחד הקליפה שיודעת כי עם ישראל הוא בנו של הקב"ה שבא להשמיד את הטומאה ולהאיר את כל העולמות באורו יתברך, וזאת ע"י מסירות נפשם להכנס למקומות הרוע, לקבל על עצמם ייסורים קשים בכדי לפדות את ניצוצות הקדושה שירדו לטומאה ומחיות את הטומאה, אלו הנפשות השבויות "הבנים השובבים", שחלקם נפל בחטא אדם ראשון, וע"י נח שהשתכר ובא בנו חם ולקח ממנו את הקדושה ופיזרם בזרעו שאחד מהם הוא מצרים, והן ע"י ידי כל אחד מישראל שחטא בפגם היסוד וילד בנים אומללים שהפכו להיות המזיקים שלו. ונשלח ממרום איש האלהי"ם משה רבינו נשמת ישראל, ומגלה לבני ישראל כי הם בניו של הקב"ה, ויש להם תכלית, ויש להם תורה, ובעל הבית האמיתי שלהם אינו פרעה, אלא הבורא בעצמו יתברך. כך גם בפרטות של האדם שגופו המצר על נפשו והופך אותה עבד לתאוותיו הגשמיות, מפחד שמא לא תהיה לו פרנסה, והקב"ה מערה עליו רוח קדושה והוא נזכר בתכלית ומתקדש, והמאבקים והנסיונות לא עוזבים אותו, וכאשר הוא משבר את התאוות ומוסר נפשו על קידוש שמו יתברך שולח הקב"ה את הנשמה שהיא הגואל הפרטי של האדם ואם זכה בנשמה הרי הוא בדרך לגאולה הפרטית, וזאת על ידי עסק התורה, פרד"ס התורה, רק כאשר יעסוק בכל הפרד"ס יזכה לנשמה הקדושה, כפי שאמר בתיקוני הזוהר כי הנפש עוסקת בפשט, הרוח עוסקת ברמז ובדרש ואילו הנשמה עוסקת רק בסוד, ואם לא עסק בסוד אזי לא זוכה לנשמה, שהיא אותיות נ - משה, גואל, שבא משער הנון שהוא הסוד.

חסרון ויתרון

אדם המרגיש חסרונו זהו יתרונו – כי הוא נברא, הוא נאצל – אינו יוצר עצמו, כל מה שיש לו זה מהבורא יתברך – שם, צורת גוף, משפחה, חכמה וכן כל הצבעים והמידות והצורות של כל איבריו הרוחניים והגשמיים - וכאשר הוא מבין ויודע את בוראו אז הוא יודע כי הוא חסר הכל, אין לו דבר משל עצמו, כל יתרון שיש בו זו מתנת חינם שקיבל מהבורא.

(ז) וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרָיִם:

רַעְיָא מְהֵימְנָא – פרשת וארא – הבאתי רק תרגום והמעיין יבורך.

וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה" אֱלֹהֵיכֶם וְגוֹ". מִצְוָה זוֹ רִאשׁוֹנָה שֶׁל כָּל הַמִּצְווֹת. רֵאשִׁית רִאשׁוֹנָה לְכָל הַמִּצְווֹת - לָדַעַת אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּכְּלָל. מַה זֶּה בַּכְּלָל? לָדַעַת שֶׁיֵּשׁ שַׁלִּיט עֶלְיוֹן שֶׁהוּא רִבּוֹן הָעוֹלָם, וּבָרָא אֶל כָּל הָעוֹלָמוֹת, שָׁמַיִם וָאָרֶץ וְכָל חֵילוֹתֵיהֶם. וְזֶהוּ בַּכְּלָל. וְסוֹף הַכֹּל בִּפְרָט, לָדַעַת אוֹתוֹ בִּפְרָט.

וּכְלָל וּפְרָט הוּא רֹאשׁ וָסוֹף, סוֹד שֶׁל זָכָר וּנְקֵבָה כְּאֶחָד, וְנִמְצָא אָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁמִּתְעַסֵּק בִּכְלָל וּפְרָט, אָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה הוּא כְּלָל וּפְרָט. תִּקּוּן שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה הוּא כְּלָל וּפְרָט. מִשּׁוּם כָּךְ, רֵאשִׁית הַכֹּל - שֶׁיֵּשׁ לָדַעַת שֶׁיֵּשׁ שַׁלִּיט וְדַיָּן עַל הָעוֹלָם, וְהוּא רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים, וּבָרָא אֶת הָאָדָם מִן הֶעָפָר, וְנָפַח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים, וְזֶהוּ בְּדֶרֶךְ כְּלָל.

כְּשֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם לֹא הָיוּ מַכִּירִים אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. כֵּיוָן שֶׁבָּא מֹשֶׁה אֲלֵיהֶם, לִמֵּד אוֹתָם מִצְוָה רִאשׁוֹנָה זוֹ, שֶׁכָּתוּב וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה" אֱלֹקֵיכֶם הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם וְגוֹ". וְאִלְמָלֵא מִצְוָה זוֹ, לֹא הָיוּ יִשְׂרָאֵל מַאֲמִינִים בְּכָל אוֹתָם נִסִּים וּגְבוּרוֹת שֶׁעָשָׂה לָהֶם בְּמִצְרַיִם. כֵּיוָן שֶׁיָּדְעוּ מִצְוָה זוֹ בְּדֶרֶךְ כְּלָל, נַעֲשׂוּ לָהֶם נִסִּים וּגְבוּרוֹת.

וּלְסוֹף אַרְבָּעִים שָׁנָה, שֶׁכְּשֶׁהִשְׁתַּדְּלוּ בְּכָל אוֹתָן מִצְווֹת שֶׁל הַתּוֹרָה שֶׁלִּמֵּד אוֹתָם מֹשֶׁה, בֵּין אוֹתָן שֶׁנּוֹהֲגוֹת בָּאָרֶץ וּבֵין אוֹתָן שֶׁנּוֹהֲגוֹת בְּחוּץ לָאָרֶץ, אָז לִמֵּד אוֹתָם בְּדֶרֶךְ פְּרָט. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (דברים ד) וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבוֹתָ אֶל לְבָבֶךָ. הַיּוֹם דַּוְקָא, מַה שֶּׁלֹּא הָיָה רְשׁוּת מִקֹּדֶם לָכֵן. כִּי ה" הוּא הָאֱלֹהִים - זֶה בְּדֶרֶךְ פְּרָט. בְּדָבָר זֶה כַּמָּה סוֹדוֹת וּסְתָרִים יֵשׁ בּוֹ, וְזֶה וְאוֹתוֹ שֶׁבַּהַתְחָלָה הַכֹּל דָּבָר אֶחָד, זֶה בִּכְלָל וְזֶה בִּפְרָט.

וְאִם תֹּאמַר, הֲרֵי כָּתוּב (משלי א) יִרְאַת ה" רֵאשִׁית דָּעַת - הַתֵּרוּץ, זֶה בְּדֶרֶךְ פְּרָט לָדַעַת מִי הִיא יִרְאַת ה". וְאַף עַל גַּב שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם לִירָא מִמֶּנּוּ עַד שֶׁלֹּא יֵדַע, אֲבָל כָּאן כָּתוּב רֵאשִׁית דַּעַת, לָדַעַת אוֹתוֹ שֶׁהֲרֵי הוּא רֵאשִׁית, לָדַעַת אוֹתוֹ בְּדֶרֶךְ פְּרָט.

לָכֵן מִצְוָה רִאשׁוֹנָה לְהַכִּיר אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּכְלָל וּפְרָט, בַּהַתְחָלָה וּבַסּוֹף, וְסוֹד זֶה - (ישעיה מד) אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן. אֲנִי רִאשׁוֹן בִּכְלָל, וַאֲנִי אַחֲרוֹן בִּפְרָט. וְהַכֹּל בִּכְלָל אֶחָד וְסוֹד אֶחָד. כֵּיוָן שֶׁיֵּדַע אֶת זֶה בִּכְלָל, יַשְׁלִים אֶת כָּל אֵיבָרָיו, וּמִי הֵם? מָאתַיִם אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה מִצְווֹת, שֶׁהֵם מָאתַיִם אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה אֵיבְרֵי הָאָדָם. כֵּיוָן שֶׁהִשְׁתַּלֵּם בָּהֶם עַל זֶה בִּכְלָל, אָז יֵדַע בְּדֶרֶךְ פְּרָט, שֶׁזֶּה הוּא רְפוּאָה לְכֻלָּם, וְיֵדַע אֶת כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה שֶׁמִּתְחַבְּרִים לָתֵת רְפוּאָה לְכָל הָאֵיבָרִים.

וְאִם תֹּאמַר, כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה אֵיךְ נוֹתְנִים רְפוּאָה לְכָל הָאֵיבָרִים? וַדַּאי כָּךְ הוּא לְמַעְלָה וּלְמַטָּה. הַשָּׁנָה וְהַיָּמִים שֶׁלָּהּ נוֹתְנִים רְפוּאָה לְכָל הָאֵיבָרִים, לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, [בִּזְמַן] שֶׁהָאֵיבָרִים מְרִיקִים בְּרָכוֹת לִימוֹת הַשָּׁנָה, וְאָז רְפוּאָה וְחַיִּים תְּלוּיִים עָלֵינוּ מִלְמַעְלָה וּמִתְמַלְּאִים מֵהַכֹּל. מִי גָרַם לָהֶם? יְמוֹת הַשָּׁנָה.

אַף כָּךְ גַּם לְמַטָּה, כְּשֶׁאָדָם יַשְׁלִים אֶת גּוּפוֹ בְּאוֹתָן מִצְווֹת הַתּוֹרָה, אֵין לְךָ כָּל יוֹם שֶׁלֹּא בָא לְהִתְבָּרֵךְ מִמֶּנּוּ, וּכְשֶׁהֵם מִתְבָּרְכִים מִמֶּנּוּ, אָז חַיִּים וּרְפוּאָה תְּלוּיִים עָלָיו מִלְמַעְלָה. מִי גָרַם לוֹ? אוֹתָם יְמוֹת הַשָּׁנָה. יְמוֹת הַשָּׁנָה, כְּמוֹ שֶׁמִּתְבָּרְכִים מִלְמַעְלָה מִסּוֹד שֶׁל אָדָם, כָּךְ גַּם מִתְבָּרְכִים לְמַטָּה מִסּוֹד שֶׁל אָדָם.

אַשְׁרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל בָּעוֹלָם הַזֶּה, בְּאוֹתָם מִצְווֹת הַתּוֹרָה, שֶׁנִּקְרָאִים אָדָם, שֶׁכָּתוּב (יחזקאל לד) אָדָם אַתֶּם. אַתֶּם קְרוּיִים אָדָם, וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם לֹא קְרוּיִים אָדָם. וּמִשּׁוּם שֶׁיִּשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ אָדָם, יֵשׁ לָהֶם לְהִשְׁתַּדֵּל בְּאוֹתָן מִצְווֹת הַתּוֹרָה לִהְיוֹת הַכֹּל אֶחָד בְּסוֹד שֶׁל אָדָם.

כְּשֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל עַל הַר סִינַי, דָּבָר רִאשׁוֹן הוּא אָנֹכִי. אָנֹכִי עוֹלֶה לְסוֹדוֹת [עוֹלָמוֹת] רַבִּים, וְכָאן הוּא סוֹד שֶׁל מִצְוָה רִאשׁוֹנָה לְהַכִּיר אוֹתוֹ בַּכְּלָל. מִשּׁוּם שֶׁכָּתוּב אָנֹכִי, הֲרֵי רוֹמֵז שֶׁיֵּשׁ אֱלוֹהַּ שַׁלִּיט עֶלְיוֹן [שֶׁהוּא] עַל הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר כִּי ה" אֱלֹהֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא, מִצְוָה רִאשׁוֹנָה בִּכְלָל. בִּפְרָט, מִשּׁוּם שֶׁכָּתוּב (בראשית כא) ה" אֱלֹהֶיךָ. זֶה פְּרָט, וְזֶה כְּלָל וּפְרָט, מִצְוָה רִאשׁוֹנָה, שֶׁצָּרִיךְ לָדַעַת בָּרֹאשׁ וּבַסּוֹף כְּפִי שֶׁבֵּאַרְנוּ. (ע"כ רעיא מהימנא).

 

 

 

 

 

 

 
 
 
 
 
 

תורה מה יהיה עליה – שיעור פרשת משפטים יום ב"

בכל יום יוצאת בת קול מחורב-הר סיני....

תורה,תורה איילת אהבים,

זוהר משפטים

וְיִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ כַּיּוֹנָה, נִרְדָּפִים לִפְנֵי נֶשֶׁר מִצַּד שֶׁל הָעוֹפוֹת שֶׁל אֻמּוֹת הָעוֹלָם

נדרוש בע"ה זה מול זה עשה הקב"ה כפי חיות הקודש אריה שור נשר אדם של הקדושה, יש חיות מרכבת הטומאה.

נשר הוא צד התפארת, יונה היא כנסת ישראל, וכל יהודי הוא יונה או אפרוח או גוזל, או ביצה שטרם בקעה כפי מעשיו.

יונה-זו תפילה, כאשר אדם מתפלל הוא מתקן עולמות, בונה רקיעים חדשים, מעלה את השכינה ואת כל ניצוצות הקדושה, פודה שבויים, מרפא חולים ו"אני תפילה" אמר דוד המל ע"ה- כל מהותו של דוד – תפילה, כל ספר תהילים הוא תפילה והתפילה מבררת טוב מרע היא מוציאה את הקדושה מהשבי מפי הנחש מהקליפות העוטפות את הניצוץ והן נלחמות זה - מחשבות התוקפות בתפילה, זהו הנשר המסואב הרודף אחר היונה אחר התפילה שלא תגיע לשורש, שלא יקח יעקב את רחל ולאה ואת שבטי יה מבית לבן הנבל...יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ כַּיּוֹנָה, נִרְדָּפִים לִפְנֵי נֶשֶׁר מִצַּד שֶׁל הָעוֹפוֹת שֶׁל אֻמּוֹת הָעוֹלָם

עד בוא חשבון, עד יתעורר הנשר הקדוש ,קום נשר קדוש!, זו מידת הבינה,זו אמא המכסה בכנפיה על בניה, בְּאוֹתוֹ זְמַן יִתְעוֹרֵר נֶשֶׁר וְיִפְרֹשׂ כְּנָפָיו עַל עִרְבּוּבֵי הָאֻמּוֹת, וְעֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל, שֶׁהֵם עֲמָלֵקִים, וְעִרְבּוּבְיָה רָעָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְטוֹרֵף אוֹתָם שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר אֶחָד מֵהֶם, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בְּיִשְׂרָאֵל, (דברים לב) ה" בָּדָד יַנְחֶנּוּ וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר.

את זה אמר בלעם הרשע אשר ראה בנבואת טומאתו את מפלתם של הנוגשים בישראל "אין עמו אל נכר", אין לישראל אלא- הקב"ה, רק הוא, לבדו ימלוך על ישראל, מידותיו ,ספירות, פרצופים, הם הכל לבושיו... הכל זה "אחד יחיד ומיוחד", ללא פירוד, ללא תכלית.לו העוז והמשרה, והוא גואל ואין אחר אין גואל לבד מהקב"ה. גאולה כללית: אל תעוררו את האהבה עד שתחפץ, עד שהקב"ה יחפוץ , עד אחרון השבויים לא ידח ממנו נידח, לא יוותר על אף ניצוץ קדוש, כולם ישובו ללא יוצא מן הכלל כולם יתוקנו לימי נצח ואם באים ייסורים תכופים - תשמח תרקוד, הקב"ה מנקה אותך..

גם אם אין לך כח ,כסף בריאות, גם אם אתה שבוי בתאוות עולם נפסד זה, הקב"ה יינקה אותך, רק זה יכאב יותר..

אתה יכול להקל על עצמך ועל ייסוריך, תדבק בו, תדבר איתו יש לך פה, ואם אתה לא יודע לדבר תבכה,  ואם אתה לא יכול לבכות, אז תבכה על שאתה לא יכול לבכות ,תזעקקק, לך ליער ותצעק, תצעק בלב, ותצעק בקול,  שומע כל תפילה, בוחן כל לב וכליה , הכל בידו יכול הכל הוא רוצה להציל אותך, ואתה?  רוצה שהוא יציל אותך? קשה לך?

בלילה מתחת לשמיכה בוכה הנשמה, אתה חסר אונים? הוא הכתובת, הוא מחכה לך, למה אתה מחכה- צעק.

ואחר כך יבוא גואל פרטי יגאל אותך אני יודע, הוא גאל אותי ,אני צעקתי, בכיתי, התייסרתי והוא גאל אותי, ושימח אותי..ועכשיו אני רוצה לשמח אותך...כמוני!

 

ואחר כך יבוא גואל כללי אז מִשָּׁם וְאֵילָךְ אֵין מְקַבְּלִים גֵּרִים, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהָ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, אֵין מְקַבְּלִים גֵּרִים לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ.  אין מקבלים גרים , למה ?

מכיוון שאין בהם ניצוצות קדושה יותר,כל הקדושה עברה לצד של הקדושה, לישראל, ונשארה הטומאה מופרדת.

אֻמּוֹת עוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת שֶׁל הָעוֹלָם שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ, יְעוֹרֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַיָּה שֶׁל אָדָם לִשְׁלֹט עֲלֵיהֶם, לְקַיֵּם בָּהֶם (ישעיה ס) כִּי הַגּוֹי וְהַמַּמְלָכָה אֲשֶׁר לֹא יַעַבְדוּךָ יֹאבֵדוּ. לְקַיֵּם בְּיִשְׂרָאֵל, (בראשית א) וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וְגוֹ". (שם ט) וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם וְגוֹ".

ומסביר :

וּמִצַּד שֶׁל תְּבוּאוֹת חֲמִשָּׁה מִינֵי לֶחֶם, שְׁבוּרִים מִכֻּלָּם, וְהֵם: חִטָּה, וּשְׂעוֹרָה, וְכֻסֶּמֶת, וְשִׁבֹּלֶת שׁוּעָל, וְשִׁיפוֹן.

חיטה כאשר מוציאים את המוץ מהחיטה מעיפים ברוח את החיטה עם המוץ החיטה נוחתת בגלל כובדה על האדמה הקשה והמוץ עף ושט לו באוויר ואומר : ראו את החיטה איזה מכות היא מקבלת ואילו אני מתעופף כמו פרפר באוויר,,,

זה ישראל המשולים לחיטה הם חוטפים מכות הם מתבררים, הקב"ה צורף אותם להוציא הקש והתבן והמוץ..

חִטָּה, וּשְׂעוֹרָה, וְכֻסֶּמֶת, וְשִׁבֹּלֶת שׁוּעָל, וְשִׁיפוֹן. הִמְשִׁיל אוֹתָם לְיִשְׂרָאֵל, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (ירמיה כ) קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה" רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה, בְּה". כְּשֶׁיֵּצְאוּ מֵהַגָּלוּת, כָּךְ יִהְיוּ שְׁבוּרִים, עַד שֶׁיִּתְבָּרֵר אֹכֶל מִתּוֹךְ פְּסֹלֶת, שֶׁהַיְנוּ קַשׁ, עֵרֶב רַב, עַד שֶׁיִּתְבָּרְרוּ וְיִוָּדְעוּ יִשְׂרָאֵל בֵּינֵיהֶם, כְּמוֹ בַּר שֶׁנִּבְרָר מִתּוֹךְ מוֹץ וָתֶבֶן.

וְעַד שֶׁיִּתְבָּרְרוּ מֵהֶם, י", שֶׁהִיא מַעֲשֵׂר, לֹא שׁוֹרָה עַל ה", שֶׁהוּא לֶחֶם שֶׁל חֲמִשָּׁה מִינִים, לְקַיֵּם אֶת הַשְּׁבוּעָה (שמות יז) כִּי יָד עַל כֵּס יָ"הּ

חמישה מינים

חיטה - נפלים

שעורה - גיבורים

כסמת - ענקים

שבלת שועל - רפאים

שיפון- עמלקים

נגע רע- ראשי תיבות הם המוץ והתבן והקש של חמשת מיני הדגן הנקראים ישראל וזה יד על כס י-ה כסאו של הקב"ה הוא ישראל,  יש יד על הכסא יש יד על ישראל , נגע רב- ערב רב,

אַחַר שֶׁיִּתְבָּרֵר, מִתְכַּנְּסִים לְאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁנִּקְרָא יְרוּשָׁלַיִם, כְּמוֹ שֶׁאֶת הַחִטָּה, אַחַר שֶׁנִּבְרָר קַשׁ וָתֶבֶן, מַכְנִיסִים אוֹתָהּ לְאוֹצָר. כָּךְ יִתְכַּנְּסוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם בַּר, לִירוּשָׁלַיִם,שהיא בנויה על הר ה".. שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ (תהלים כד) מִי יַעֲלֶה בְהַר ה" וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב. נָקִי כְּמוֹ בַּר, שֶׁהִיא תְבוּאָה כְּשֶׁנִּבְרֶרֶת מִתּוֹךְ פְּסֹלֶת. בְּאוֹתוֹ זְמַן - נַשְּׁקוּ בַר, כְּבַתְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (שיר א) יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ. בַּר תַּרְגּוּם בֵּן. בְּאוֹתוֹ זְמַן שֶׁיִּהְיוּ נְקִיִּים כְּמוֹ בַּר מִתּוֹךְ קַשׁ וָתֶבֶן, שׁוֹרֶה שְׁמוֹ עֲלֵיהֶם, וְקוֹרֵא לָהֶם בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל.

מתי יהיה ישראל נקי ממוץ ותבן וקש? נקי מעבודת העמים, מג"ינסים וקוקה קולה, מבארים וחופשות בהאיטי וטהיטי, מהליכות העמים,?   אנחנו לא כמו כל העמים, מעולם לא היינו.... מעולם לא קיבלו אותנו ולעולם לא ייקבלו, לא משנה כמה חנופה לברק חוסיין אובמבה..- תרצו להיות ככל העמים , היו לא תהיו, הוא מלככם, הוא בוראכם, הוא החליט וקבע שישראל הוא בנו בכורו והוא יבנה בטוב- ע"י קיום מצוות התורה, או ברע ימשלו בו עמים , יטבחו בו לאומים, ישרפו בו רשעים, ישנאו אותו יגרשו אותו,  ואז בבכי תחנונים נבוא ונשתחווה ונכרעה ונבכה ונצום ונתענה ונתוודה ונבקש מחילה וסליחה ורחמים זכרון קדושים וקדושות והוא מלך רחום וחנון, סולח ומוחל אבל לא מוותר, הוא רוצה שיהיו זכויות, לא צדקה לחיי נצח. אז הוא מנקה ומחטא.

כרם ישראל, ישראל משולה לגפן לא מקבלת שום תערובת אי אפשר להרכיב על גפן טהורה, כך ישראל טהור, מה שיש זה רק בוץ רפש לכלוך ננקה את הלכלוך ויתגלה יהלום ענק זוהר.

וְכָךְ מִכָּל הָאִילָנוֹת אֵין שָׁבוּר כַּגֶּפֶן. בִּנְטִיעָתוֹ שָׁבוּר, בַּעֲנָבָיו שָׁבוּר, שֶׁהֵם כְּתוּשִׁים בֵּין הָרַגְלַיִם. וְכָךְ זַיִת, הַזֵּיתִים שֶׁלָּהּ כְּתוּשִׁים. בַּגָּלוּת נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל לָהֶם, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (תהלים פ) גֶּפֶן מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ. וְכֵן בַּגָּלוּת הָרְבִיעִית, (ישעיה ה) כִּי כֶרֶם ה" צְבָאוֹת בֵּית יִשְׂרָאֵל

אַחַר שֶׁיִּהְיוּ נְקִיִּים מִתּוֹךְ פְּסֹלֶת, יִתְקַדְּשׁוּ לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ בְּיַיִן לְנַסֵּךְ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְזֵיתִים לְהַדְלִיק מָאוֹר נֵרוֹת לַמְּנוֹרָה. וּמִי זוֹכֶה לָזֶה? יַיִן שֶׁלֹּא הִתְנַסֵּךְ לְכּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. שֶׁעֵרֶב רַב הֵם יַיִן שֶׁהִתְנַסֵּךְ לְכוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, וּמֵהֶם מְשֻׁמָּדִים, מִינִים, אֶפִּיקוֹרְסִים, מְשֻׁמָּדִים לָעֲבֵרוֹת שֶׁבְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ.

דעו לכם שאין כופרים בישראל, אין אפיקורסים בישראל, יש לכלוך על ישראל והלכלוך מדבר, הקליפה מדברת, לא ישראל, רק צריך להאיר את ישראל הפנימי של האדם שנראה כביכול כופר והוא בעצמו יסלק את הקליפה.

רוב הטועים מוכחים בכעס, ברוגז.  לא זו הדרך כנגד הקליפה, קליפה היא כמו קוף, כפי שתגיב היא תגיב, תכעס, היא תכעס, תאהב היא תאהב, אז תאהב ותשמיד אותה באור אהבתך את הקדוש,  בתחבולות תעשה לך מלחמה כפי יעקב..

תשתמש בכלים של העולם הזה, אל תרכוש אותם לעצמך, תשתמש בהם.. שבור את הקליפה של חברך, אהובך, אחותך, בעלך, אשתך, ילדייך, ע"י הרבה אהבה, דוגמא אישית, נועם הליכות ואל תכעס על שום דבר , דע לך שברגע שאתה מרגיש כעס זה אומר שעברת לשליטת הקליפה הכעס הוא הקליפה, אש הגהנום.."כל הכועס כל מיני גהנום שולטים בו"... "אין לו אלוה" עובד עבודה זרה על שום דבר.. אל תכעס....

יש כעס מדומה לצורך חינוך, זה בסדר- בתנאי שהוא חיצוני , הוא לא יושב בלב, וליבי חלל בקרבי- חלל- לא חלול בלי מפריד, חלל אחד שלם של אהבה חסד ,שלימות, אחדות, ללא כל הפרדה כפי דוד המלך בלי יצר הרע ומהיכן הוא ניזון?- היצר הרע..

וְיִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם, וַיְּתְעָרְבוּ בַגּוֹיִם וַיִּלְמְדוּ מַעֲשֵׂיהֶם. עַד שֶׁיִּהְיוּ דְרוּכִים בֵּין רַגְלֵיהֶם, בַּגָּלוּת הֵם לֹא נִבְרְרוּ מֵהֶם: יצר הרע ניזון מחיקוי הגויים לימוד מעשיהם טמבליוזיה תשקורת לשון הרע הבלי עולם זה תלבושות מפוארות על גוף שתכליתו להיות מאכל לתולעים וּבִשְׁבִילָם אָמַר דָּוִד, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, (שם מט) לָמָּה אִירָא בִּימֵי רָע עֲוֹן עֲקֵבַי יְסֻבֵּנִי הם עוונות שלמדנו מהגויים, מתרבותם המקולקלת..

ראו הבדל בין חינוך תורני לבין חינוך של גויים אי אי אי עד שלא ראיתי לא האמנתי.. איזו תרבות , אילו מנהגים, מידות מתוקנות אוהבים ,מנדבים את הסוכריה האחרונה, שרים, מזמרים לקב"ה, מעירים השחר לשמוע קולם המרעיד ב 5 בבוקר, ילדים בני חמש שש מזמרים תהילים, קוראים משנה, מתרגשים ליום חדש, מבקשים עוד ממתק לילד שאין לו, מטבע לצדקה לקופה, מסודרים..

הם מבקשים .. ראיתי גם ראיתי את הצד השני של אחיי, ילדיי מקודם חינוך של גויים מותגים, סדרות ירודות של לשון הרע ורשעות חיצוניות שטוחה, מתעתעים בנו..

אנחנו עם עתיק 3500 שנה מאז מתן תורה.. ולא הכנסנו חינוך מקולקל והתפרנסנו וחיינו ולמדנו תורה בלי ליבה בלי חינוך של עולם נפסד זה, , ,

תעוררו את האהבה תחת התפוח

וַעֲלֵיהֶם אָמַר שְׁלֹמֹה (שיר השירים א) צְאִי לָךְ בְּעִקְבֵ"י הַצֹּאן. בְּיַעֲקֹ"ב. שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר אֶל הַנָּחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי שֶׁפִּתָּה אֶת חַוָּה, (בראשית ג) הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב. אַחַר שֶׁיָּצְאוּ מִן הַגָּלוּת נִמְשָׁלִים לְתַפּוּחִים וּלְכָל הָרֵיחוֹת הַטּוֹבִים, כְּמוֹ שֶׁבִּיצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁכָּתוּב בָּהּ (שיר השירים ח) תַּחַת הַתַּפּוּחַ עוֹרַרְתִּיךָ

יקרע לנו את ים סוף,

כנסו לים התורה, עלו להר, שמעו את קולו של האחד אני ה" אלוקיכם ,אני ולא אחר , אני ולא מלאך, אני ולא שרף, - פתאום יופיע המלך בהיכלו- היינו כחולמים.. אז יימלא שחוק פינו ולשוננו רינה אמן כן יהי רצון..תיהיו ברוכים..


השם יאיר לנו היום בתיקוני הזוהר תיקון ס"ט הוא התיקון הארוך ביותר ובו עניניים רבים נבחר לי עמוד ק" והתאים לי מאוד כיון שגם העלון השבועי, "חיים על פי הזוהר" הגיע מספרו למאה שבועות וגם מתאים לפרשת השבוע כך שההשגחה ממש הראתה לנו פנים מאירים בע"ה נעשה ונצליח,

יהיה שיעור זה לעילוי נפש, רוח נשמה, חיה, יחידה – של מור אבי ר" יעקב עובדיה בן סולטנה שיום פקידתו חל השבוע, ת.נ.צ.ב.ה. אמן.

וּבְגִין דָּא אִתְּמַר בֵּיהּ (קהלת א ד) דּוֹר הוֹלֵךְ וְדוֹר בָּא, וְלֵית דּוֹר פָּחוּת מִשִּׁשִּׁים רִבּוֹא, וּלְעִילָא דּוֹר הוֹלֵךְ דָּא ו", דְּסָלִיק לְשִׁתִּין רִבּוֹא בְּשִׁית סְפִירָן. (שם) וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עוֹמָדֶת דָּא שְׁכִינְתָּא

על כך נאמר דור הולך ודור בא הדור שהלך הוא הדור שבא

סוג הגלגול סוד כל דור שלישי חוזר אותם נפשות רוחות נשמות תמיד יחד, מה שתוקן נשאר למעלה, מה שעדיין לא תוקן - חוזר, אין חדש תחת השמש, מי שאתם רואים אותו בחיים אלו- מלווה ותכם בכל הגלגולים..

וְלֵית דּוֹר פָּחוּת מִשִּׁשִּׁים רִבּוֹא, וּלְעִילָא דּוֹר הוֹלֵךְ דָּא ו", דְּסָלִיק לְשִׁתִּין רִבּוֹא בְּשִׁית סְפִירָן. (שם) וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עוֹמָדֶת דָּא שְׁכִינְתָּא והוא כללות , אין דור שאין בו את כללות כל הרוחניות . 60 ריבוא , שש מאות אלף נפשות, רוחות, נשמות, זהו כל הרוחניות, אין תוספות והם השורשים ויש ענפים וכל ריבוא מוצאו מספירה אחרת..

6 ספירות והארץ לעולם עומדת , זו המלכות - ממנה יוצאת הרוחניות אל עבודתן בעולמות התיקון..

נשמה לעולם הבריאה, רוח לעולם היצירה, נפש בעולם העשיה והאדם הגשמי, היהודי הוא כמו עמוד מתנועע רגליו על האדמה – ומחזיק אל כל הרוחניות של כל העולמות הפרטיים שלו.

עכשיו ידבר על המזל,  מזל- לא של גויים, מזל של ישראל :

וּבְגִינָהּ אִתְּמַר לֵית מַזָּל יוֹמָא גָרִים אֶלָּא מַזָּל שַׁעְתָּא גָרִים, וְלֵית לְכָל בַּר נַשׁ קַיְימָא שַׁעְתָּא , לכן אמרו במסכת ברכות- לא מזל יום גורם אלא מזל שעה, לכל אדם יש את השעה שלו ומסביר שעה נקראת המלכות.

שכינה=385

שעה=375

עשר ספירותיה, יחד 385, כל ספירה השפעה אחרת, כל שעה השפעה אחרת, נולד בשעה שספירת היסוד שולטת יולד צדיק מצד הקדושה ו"זנאי" מצד הרע, נולד בשעה שמלכות שולטת יולד עני ומסכן, כי היא דלה ועניה וכן על דרך זו כל הספירות – יציאתו בספירה מסוימת קובעת את: בניי, חיי ומזוני שלו.  לכן אמר לא היום קובע את מזלו אלא השעה,השכינה, המלכות.

וְהַאי שַׁעְתָּא מִינָהּ בָּנֵי חַיֵּי וּמְזוֹנֵי לְבַר נַשׁ, וּבְגִין דָּא אוּקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין בָּנֵי חַיֵּי וּמְזוֹנֵי לַאו בִּזְכוּתָא תַלְיָא מִלְתָא אֶלָּא בְּמַזָּלָא תַלְיָא מִלְתָא

וזו השעה הקובעת בניי-בנים , חיי- אורך חיים, בריאות, ומזוני- פרנסה.. ולכן אמרו במשנה בנים מזון וחיים לא תלוי אלא במזל, זהו המזל של עם ישראל..,ספירת המלכות של עולם האצילות, לא כוכבים.

מַאי מַזָּלָא דִילָהּ בַּעְלָהּ, וּלְבַעְלָהּ לֵית מַזָּל, כְּמָה דְאוּקִימְנָא אֵין מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל, וְאַף עַל גַּב דְּכֹלָּא תַּלְיָא בְּמַזָּלָא אֲפִילוּ סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁבְּהֵיכָל, הֵיכָל שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, סֵפֶר תּוֹרָה צַדִּיק.

מהו המזל שלה, של השכינה?בעלה, הוא נקרא ישראל, זעיר אנפין לעתיד לבוא בסוף הבנין ועל כן אמרו אין מזל לישראל לא אמרו ליהודים או לבני ישראל, אלא לישראל, עצמו הוא מעל המזל, המזל היא אשתו המלכות הוא מעליה.

 

וְאַף עַל גַּב דְּכֹלָּא תַּלְיָא בְּמַזָּלָא אֲפִילוּ סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁבְּהֵיכָל, הֵיכָל שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, סֵפֶר תּוֹרָה צַדִּיק

ואפילו שהכל תלוי במזל- אילו ספר שבהיכל, היכל=הכלי. הכלי-מלכות=שכינה ספר=יסוד - זהו זווג , כאשר נפתח ההיכל כביכול נולד תינוק חדש לכן מכוונים ביסוד של אמא שם קנ"א- אלף הה יוד הה שהוא שם המסוגל ליתן השגות גבוהות בעת פתיחת ההיכל.

לכן צדיק יסוד עולם, היא התורה! היא היסוד של העולם.  

 

וּתְרֵיסַר מַזָּלוֹת אִינוּן וְאִינוּן ו""ו :

שנים עשר מזלות כנגד י"ב שבטים אבל בסוד הם כנגד וו ,

ו- תפארת,

ו שניה-יסוד,

הם יעקב ויוסף יעקב מקבל השפע-מעבירו ליוסף, יוסף מעבירו למלכות לכן צער גדול היה ליעקב, כאשר אין יוסף, יעקב מקבל הוא שפע ולא היה לו למי ליתנו ו

זוהי אות א" -  י" למעלה ו" באמצע, י" למטה.

י" שפע

ו" תפארת ויסוד

י" השפע שיירד למטה

דְּאִיהוּ מַזָּלָא דְכֹלָּא, וְכָל מַזָּלוֹת מִנֵּיהּ תַּלְיָין דְּאִינוּן ו" ו", דִּי מְמַנָּן עַל תְּרֵיסַר שַׁעְתֵּי, דְאִינוּן הֵ""א הֵ""א, זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּקַיְימָא לֵיהּ שַׁעְתָּא.

ומוסיף שהכל במזל תלוי - מהו מזל ? נוזל, שפע שיורד למעלה ומשפיע למטה, השפע יש לו כתובת , כלי - רק כלי של השפע המסויים ייקבלו, יש לו מזל- זכה בפרס כי הפרס הזה היה אור של הכלי שלו..

וזהו הא הא –

הא הראשונה מהבינה- היא אימא המשפיעה על ו" שהוא זעיר אנפין ל אות הא תחתונה שהיא מלכות.

הא=6

הא=6

יחד 12 מזלות, חוזר לגלגול.

כָּל הַנֶּפֶשׁ הַבָּאָה לְיַעֲקֹב מִצְרַיְמָה שִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ, לְאַתְעָרוּתָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא שִׁשִּׁים, לְאַתְעָרוּתָא דְצַדִּיק וָשֵׁשׁ, וְכֹלָּא אִתְרְמִיז בְּצַדִּיק דְּבֵיהּ גִּלְגּוּל, וְעוֹד יְסוֹד תַּמָּן יוּ""ד, דְּאִתְגַּלְגַּל בֵּיהּ וְנָח בֵּיהּ מִכָּל גִּלְגּוּלִין דְּאִתְגַּלְגַּל, וּבְגִין דָּא

כל הנפש , שישים- ספירות, בנפש יש רק שש ספירות כיון שהיא מעולם של שש קצוות אמר וכל הנפש שישים ושש שבאו למצרים. לעורר את העמוד האמצעי שבוא שש ספירות: חסד וע"ס (עשר הספירות של החסד), גבורה וע"ס, תפארת וע"ס, נצח וע"ס, הוד וע"ס,יסוד וע"ס. 60.

שש- הם היסוד. אות ו כֹלָּא אִתְרְמִיז בְּצַדִּיק דְּבֵיהּ גִּלְגּוּל כל הגלגול יוצא מהיסוד, היסוד נקרא ו, הגלגל מסתובב , נפש יורדת דרך הגלגל ליסוד שהוא ו" וזה גלגול .. מה מתגלגל ?

רק מה שלא תוקן בדצח"מ, ניצוצות קטנים הולכים לדומם, חי, צומח.

ניצוצות גדולים- אדם.

אין לאף אדם נפש או נשמה שלימה הוא חלק מ 60 ריבוא לכן כל התיקונים וכל התפילות וכל הכוונות הם ברבים. חטאנו! מי? אני וכל הקשור לשורשי , נפשי רוחי ונשמתי ומלבושיהם- כאשר אחד משרשרת הקשורה לשורשי נפשי חוטא- הלכלוך נדבק גם בי..- וזה ישראל ערבים זה לזה..

ויתרגל האדם תמיד לקשור כל מעשיו בקדושה עם כללות ישראל.

 

וּבְכָל זִמְנָא דְאָתֵי וְאָזִיל שַׁעְתָּא קַיְימָא לֵיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עוֹמָדֶת, דִּלְהַאי בַּת זוּגֵיהּ קַיְימָא לֵיהּ בְּכָל אֲתַר וּבְכָל גִּלְגּוּלָא וּבְכָל שַׁעְתָּא,:

בכל זמן שבא ויורד יש שעה שעומדת לו כי הוא נולד בשעה של ספירה מסויימת והספירה הזו תמיד תתקיים אם יידע לכוון אליה במדויק יכול לקבל את מירב השפע, ואין איתנו מי שיודע ..

אַף עַל גַּב דְּאָזִיל וְאָתֵי בְכַמָּה גִלְגּוּלִין, הַאי אִיהוּ צַדִּיק וְטוֹב לוֹ, וּלְמָאן דְּשַׁעְתָּא דִילֵיהּ לָא קַיְימָא לֵיהּ

אפילו שבא ויורד בכמה גלגולים יש צדיק וטוב לו ומי שהשעה לא עומדת לו- צדיק ורע לו.. למה רע ?

כי הוא נולד בשעת ספירת המלכות או ההוד או הגבורה,

אָמַר לֵיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר, וְהָא ר" פְּדָת צַדִּיק גָּמוּר הֲוָה, וְאַמַּאי לָא נָפַל בְּשַׁעְתָּא דִילֵיהּ דְּאִיהִי בַּת זוּגֵיהּ בֶּן גִּילוֹ,

אמר רבי אלעזר- רבי פדת היה צדיק גמור

בתלמוד בבלי מסכת תענית דף כה/א

רבי אלעזר בן פדת דחיקא ...חלש לביה ונים אזול רבנן לשיולי ביה חזיוהו דקא בכי וחייך ונפק צוציתא דנורא מאפותיה כי אתער אמרו ליה מאי טעמא קבכית וחייכת אמר להו דהוה יתיב עמי הקדוש ברוך הוא ואמרי ליה עד מתי אצטער בהאי עלמא ואמר לי אלעזר בני ניחא לך דאפכיה לעלמא מרישא אפשר דמתילדת בשעתא דמזוני אמרי לקמיה כולי האי...

רבי אלעזר בן פדת נחלש ונרדם, הביאו רבנים אליו ראו אותו בוכה וצוחק,, כאשר התעורר שאלו אותו למה בכית וחייכת?, אמר להם ישב איתי הקב"ה, ואמרתי לו עד מתי אני אהיה בצער בעולם הזה (עוני), אמר לי הקב"ה, אלעזר בני, אם נוח לך אהפןך את העולם לראשיתו ואולי אתה תיוולד בשעת מזל של פרנסה, אמרו לו עד כדי כך, ורק "ואולי".

עניין זה מתמיה וכי הקב"ה לא יכול לעשות מה שהוא רוצה ?

כן הוא יכול, אבל הוא צדיק, חוקים והכפיף עצמו לחוקיו , לא כמו מלך בשר ודם שמשנה חוקים לפי צרכיו אלא הקב"ה קבע חוק שאם הוא יישנה דבר בחוקי הבריאה- כל הבריאה תקרוס..תחזור לתוהו ובוהו.

כל הבחירה ניתנה רק לאדם, הורי התינוק קובעים את ייצר התינוק היו קדושים.. יהיה קדוש עם יצר רע קטן והפוך..

וכן על דרך זו הבחירה היא רק אצל האדם, הברכה של הפרנסה תלויה במעשיו..

אָמַר לֵיהּ בְּרִי אִית גִּלְגּוּלָא דִמְחַיֵּיב לֵיהּ דְּנָפִיל בְּמַזָּלֵיהּ דְּאִיהוּ בֶּן גִּילוֹ, דְאִתְּמַר בֵּיהּ (דברים ח ט) אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנוּת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם, דְּאִיהִי שַׁעְתָּא דִמְזוֹנֵי וְשַׁעְתָּא דְחַיֵּי וּבָנֵי

כאשר ר" פדת שאל ונענה- אומר ר" שמעון- הכל תלוי בעבודתו של האדם יש ותיקונו להיות עם המלכות כפי דוד המלך הוא יוצא מהמלכות ממידתה, עוני מסכנות, כדי לתקנה הוא צריך להיות כמותה בשורשה, דבוק איתה,

אם יוולד בעושר הוא לא ירגיש במחסור , הוא לא יישתתף בצער באמת,

עוֹלָם דְּכָל צַדִּיק דָּא שְׁכִינְתָּא, כַּד אִסְתַּלַּק מִינָהּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא וְאִשְׁתְּאָרַת חֲרֵיבָה, וּבְגִינָהּ אִתְּמַר תִּבְעִי דְאַחֲרִיב עָלְמָא, כיון שהעולם של הצדיק היא השכינה כל עולמו של הצדיק כל מאויו,רצונו, הוא להשפיע על המלכות שתעלה למקומה, שתחזור לארמון המלך, וכאשר מסתלק ממנה בעלה, העמוד האמצעי-זעיר אנפין- נשארת ללא שפע, אומללה ומוזנחת ואלו שנולדים בשעה שלה הם המנחמים אותה, הם השומרים עליה בתיקון חצות, בתפילות, בקיום המצוות לעילוי השכינה, נהי בכי תמרורים רחל מבכה על בניה כי איננו..

לא כתוב כי אינם כתוב כי איננו , ו העמוד האמצעי , בעלה איננו..

 

דְאִיהִי אִתְקְרִיאַת אוּלַי, וַעֲלָהּ אִתְּמַר כּוּלֵי הַאי וְאוּלַי דְּזָכֵי לְשַׁעְתָּא דִמְזוֹנֵי, וַעֲלָהּ אִתְּמַר (דניאל ח ב) עַל אוּבַל אוּלָי, דִּכְבָר אִתְחַיַּיב קֳדָם דְּיֵיתֵי לְעָלְמָא דְאִיהִי שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה: היא נקראית אולי, ועליה נאמר כל זאת (זאת = המלכות) ואולי יזכה לפרנסה, שכבר נקבע גורלו לפי יציאתו מהשעה מהספירה השלטת בשעת לידתו.

כל נפש התחייבה לתקן את פגמיה לפני שמגיעה לעולם הזה במשל יושבת עם הקב"ה ומתכננים את כל מהלך החיים שיבוא, איזה סימנים יהיו בדרך כדי להוביל אותה לתיקונה איזה שפע יהיה או לא איזה משפחה, איזה עיר וכו, הכל בידי שמיים הכל קבוע מראש והרשות נתונה, מהי אם כן הבחירה?

לידע לקרוא את הסימנים, לא לטעות בהם, התבוננות, יראת שמיים שהיא קיום המצוות, ע"י קיום המצוות נפתחים קודים, צפנים שניתנו בנפש לפני ירידתה.

וַדַּאי קַיְימָא לֵיהּ שַׁעְתָּא דְאִיהִי בַת זוּגֵיהּ דְּאִתְגַּלְגַּל עִמֵּיהּ, אִם לָא קַיְימָא בֵיהּ שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעוֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע, שְׁאֵרָהּ דָּא גִלְגּוּלָא קַדְמָאָה, שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ, כְּסוּתָהּ כִּי הִיא כְסוּתֹה לְבַדָּהּ הִיא שִׂמְלָתוֹ לְעוֹרוֹ (שם כב כו) דָא גִלְגּוּלָא תִנְיָינָא, וְעוֹנָתָהּ אָדָם יִחוּדָא דִילֵיהּ דְּאִיהוּ גִלְגּוּלָא תְּלִיתָאָה. בת זוגו זו הנשמה

אלו הגלגולים שארה - גלגול ראשון של הנפש עד שהיא ניתקנת

יכולה לחזור אלף גלגולים אבל זה נקרא גלגול אחד של הנפש

כסותה - רוח, גלגול שני אותו דבר ועונתה זוהי הנשמה, הגלגול השלישי.

 

פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶיךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן

השפע קבוע לאדם מראש השנה עד ראש השנה, נקבע כמה מהשפע המולד שלו יקבל, הכל לפי מעשיו, יש שפע שמתבזבז , אין בו ברכה, יש שפע רק שהוא נוזל, יש לו חורים בכלים,  יש כמה דברים שצריך לכוון הם פשוטים "פותח את ידיך".. זוהי שעת רצון גדולה, כאשר אומרים מזמור אשרי יושבי ביתך ומגיעים לפסוק "פותח את ידיך"... לא לומר שמות אלה, רק במחשבה!!!

פותח=פ

את=א

ידך=י

פאי=שם קדוש, גימטריה= 91,

שם הויה=26, שם אדני=65, יחד = 91, יאהדונהי,

לחבר את שתי כפות הידים ולפתוח אותן כלפי מעלה,

פותח את ידך - סופי תיבות:

פותח = ח

את = ת

ידך = ך

חתך - לחתוך את שתי הכפות להפנותן כלפי מעלה

חילוף השם פאי - סאל שם מע"ב שמות,

משביע לכל חי רצון, אם אתה צדיק תמשיך בכוונה

קודם כיוונת עבור הפרנסה שלך..

ומשביע לכל חי רצון

לכל = ל

חי = ח

רצון = ר

רחל

שכל השפע ילך לרחל- לא עבורי,

כאשר מגיעים בתפילת 18 לברכת השנים, היא הברכה המסוגלת לפרנסה כיון שכל השפע נמצא בנפש השבויה, בברכת השנים מבקשים על הפרנסה, כל אחד לפי מילותיו שיחבר תפילה קצרה לבקשה לפרנסה, לחוסר המדוייק, ככל שהבקשה מדוייקת יותר כך היא הכוונה שמושפעת ע"י המלאך הממונה על הפרנסה שאסור להזכירו אלא לבקש מהקב"ה שישלח את מלאך הפרנסה דיקרונסא, זה מופיע בסידורים פשוטים ומקובל על הכל..

לסגולה לרפואה - רופא חולי עמו ישראל - זו ברכת רופא חולים

רופא= ר

חולי=ח

עמו= ע

ישראל=י

רח עי =רפח

כאשר אדם חולה זה אומר- העדר אור קדוש מהאבר החולה, אור זה ניצוץ שאיננו להחזיר אותו, צריך להעלות את הרפ"ח החסר- זו כל הכוונה, בברכת הזו- תכוונו.. שהרפ"ח יחזור לאבר החולה של החולה שעליו אנו מתפללים,

וגם כאן יש שני חולים שעליהם כולנו צריכים להתפלל בכל תפילה הם : משיח צדקנו-המחולל מפשעינו, הוא לוקח לעל עצמו מחלות של ישראל להקל סבלם של ישראל

והחולת אהבה-היא השכינה הקדושה שהיא חסרה את ניצוצות הכללות , עליה ועליו להתפלל...

 

וּבְגִין דָּא צִיצִית וּתְפִילִּין אִינוּן כִּסּוּיָא דִילָהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב כִּי הִיא כְסוּתֹה לְבַדָּהּ הִיא שִׂמְלָתוֹ לְעוֹרוֹ, (ובעור דתפילין, כסותה לבדה היא שמלתו לעורו), בְּעוֹר דִּתְּפִלִּין, כְּסֻתָהּ עַל אַרְבַּע כַּנְפוֹת כְּסוּתְךָ אֲשֶׁר תְּכַסֶּה בָּהּ (דברים כב יב). וְעוֹנָתָהּ מִסִּטְרָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא דְאִיהוּ יִשְׂרָאֵל שְׁמַע יִשְׂרָאֵל:

כסותא-זו ציצית טלית תפילין הם כסותה של השכינה , ע"י מצוות אלו נפדית השכינה, זו כסותה. עונתה, יש לה שתי עונות כל יום, פעמיים ביום - שמע ישראל שהיא נותנת לשכינה הקדושה שפע גדול ייחוד שמו יתברך להעלותה ע"י מסירות נפש שבמילה "אחד" שבה חובה לקבל על עצמינו ארבע מיתות בית דין ע"י כל נשמות ישראל יורדות אל מקום המוות ואוספות את ניצוצות השכינה..

ובמילה ואהבת- עולות מהמוות אל החיים, אל הקב"ה במסילת בית א-ל להביא גאולה, שמחה, אהבת חינם, קדושה, המלכת הקב"ה על כל העולמות במהרה בימינו אמן , שתבוא הגאולה אי אי אי.. אמן ואמן.

 

תורה מה יהיה עליה – שיעור פרשת משפטים יום ב"

בכל יום יוצאת בת קול מחורב-הר סיני....

תורה,תורה איילת אהבים,

זוהר משפטים

וְיִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ כַּיּוֹנָה, נִרְדָּפִים לִפְנֵי נֶשֶׁר מִצַּד שֶׁל הָעוֹפוֹת שֶׁל אֻמּוֹת הָעוֹלָם

נדרוש בע"ה זה מול זה עשה הקב"ה כפי חיות הקודשאריה שור נשר אדם של הקדושה, יש חיות מרכבת הטומאה.

נשר הוא צד התפארת, יונה היא כנסת ישראל, וכל יהודי הוא יונה או אפרוח או גוזל, או ביצה שטרם בקעה כפי מעשיו.

יונה-זו תפילה, כאשר אדם מתפלל הוא מתקן עולמות, בונה רקיעים חדשים, מעלה את השכינה ואת כל ניצוצות הקדושה,פודה שבויים, מרפא חוליםו"אני תפילה" אמר דוד המל ע"ה- כל מהותו של דוד – תפילה, כל ספר תהילים הוא תפילה והתפילה מבררת טוב מרע היא מוציאה את הקדושה מהשבי מפי הנחש מהקליפות העוטפותאת הניצוץ והן נלחמות זה - מחשבות התוקפות בתפילה,זהו הנשר המסואב הרודף אחר היונה אחר התפילהשלא תגיע לשורש, שלא יקח יעקב את רחל ולאה ואת שבטי יה מבית לבן הנבל...יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ כַּיּוֹנָה, נִרְדָּפִים לִפְנֵי נֶשֶׁר מִצַּד שֶׁל הָעוֹפוֹת שֶׁל אֻמּוֹת הָעוֹלָם

עד בוא חשבון, עד יתעורר הנשר הקדוש ,קום נשר קדוש!, זו מידת הבינה,זו אמא המכסה בכנפיה על בניה, בְּאוֹתוֹ זְמַן יִתְעוֹרֵר נֶשֶׁר וְיִפְרֹשׂ כְּנָפָיו עַל עִרְבּוּבֵי הָאֻמּוֹת, וְעֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל, שֶׁהֵם עֲמָלֵקִים, וְעִרְבּוּבְיָה רָעָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְטוֹרֵף אוֹתָם שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר אֶחָד מֵהֶם, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בְּיִשְׂרָאֵל, (דברים לב) ה" בָּדָד יַנְחֶנּוּ וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר.

את זה אמר בלעם הרשע אשר ראה בנבואת טומאתו את מפלתם של הנוגשים בישראל "אין עמו אל נכר", אין לישראל אלא- הקב"ה, רק הוא, לבדו ימלוך על ישראל, מידותיו ,ספירות, פרצופים, הם הכל לבושיו... הכל זה "אחד יחיד ומיוחד", ללא פירוד, ללא תכלית.לו העוז והמשרה, והוא גואל ואין אחר אין גואל לבד מהקב"ה.גאולה כללית: אל תעוררו את האהבה עד שתחפץ, עד שהקב"ה יחפוץ , עד אחרון השבויים לא ידח ממנו נידח, לא יוותר על אף ניצוץ קדוש, כולם ישובו ללא יוצא מן הכלל כולם יתוקנו לימי נצח ואם באים ייסורים תכופים - תשמח תרקוד, הקב"ה מנקה אותך..

גם אם אין לך כח ,כסף בריאות, גם אם אתה שבוי בתאוות עולם נפסד זה, הקב"ה יינקה אותך, רק זה יכאב יותר..

אתה יכול להקל על עצמך ועל ייסוריך, תדבק בו, תדבר איתו יש לך פה, ואם אתה לא יודע לדבר תבכה, ואם אתה לא יכול לבכות, אז תבכה על שאתה לא יכול לבכות ,תזעקקק, לך ליער ותצעק, תצעק בלב, ותצעק בקול, שומע כל תפילה, בוחן כל לב וכליה , הכל בידו יכול הכל הוא רוצה להציל אותך,ואתה? רוצה שהוא יציל אותך? קשה לך?

בלילה מתחת לשמיכה בוכה הנשמה, אתה חסר אונים? הוא הכתובת, הוא מחכה לך, למה אתה מחכה- צעק.

ואחר כך יבוא גואל פרטי יגאל אותך אני יודע, הוא גאל אותי ,אני צעקתי, בכיתי, התייסרתי והוא גאל אותי, ושימח אותי..ועכשיו אני רוצה לשמח אותך...כמוני!

ואחר כך יבוא גואל כללי אז מִשָּׁם וְאֵילָךְ אֵין מְקַבְּלִים גֵּרִים, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהָ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, אֵין מְקַבְּלִים גֵּרִים לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ. אין מקבלים גרים , למה ?

מכיוון שאין בהם ניצוצות קדושה יותר,כל הקדושה עברה לצד של הקדושה, לישראל, ונשארה הטומאה מופרדת.

אֻמּוֹת עוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת שֶׁל הָעוֹלָם שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ, יְעוֹרֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַיָּה שֶׁל אָדָם לִשְׁלֹט עֲלֵיהֶם, לְקַיֵּם בָּהֶם (ישעיה ס) כִּי הַגּוֹי וְהַמַּמְלָכָה אֲשֶׁר לֹא יַעַבְדוּךָ יֹאבֵדוּ. לְקַיֵּם בְּיִשְׂרָאֵל, (בראשית א) וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וְגוֹ". (שם ט) וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם וְגוֹ".

ומסביר :

וּמִצַּד שֶׁל תְּבוּאוֹת חֲמִשָּׁה מִינֵי לֶחֶם, שְׁבוּרִים מִכֻּלָּם, וְהֵם: חִטָּה, וּשְׂעוֹרָה, וְכֻסֶּמֶת, וְשִׁבֹּלֶת שׁוּעָל, וְשִׁיפוֹן.

חיטה כאשר מוציאים את המוץ מהחיטה מעיפים ברוח את החיטה עם המוץ החיטה נוחתת בגלל כובדה על האדמה הקשה והמוץ עף ושט לו באוויר ואומר : ראו את החיטה איזה מכות היא מקבלת ואילו אני מתעופף כמו פרפר באוויר,,,

זה ישראל המשולים לחיטה הם חוטפים מכות הם מתבררים, הקב"ה צורף אותם להוציא הקש והתבן והמוץ..

חִטָּה, וּשְׂעוֹרָה, וְכֻסֶּמֶת, וְשִׁבֹּלֶת שׁוּעָל, וְשִׁיפוֹן. הִמְשִׁיל אוֹתָם לְיִשְׂרָאֵל, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (ירמיה כ) קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה" רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה, בְּה". כְּשֶׁיֵּצְאוּ מֵהַגָּלוּת, כָּךְ יִהְיוּ שְׁבוּרִים, עַד שֶׁיִּתְבָּרֵר אֹכֶל מִתּוֹךְ פְּסֹלֶת, שֶׁהַיְנוּ קַשׁ, עֵרֶב רַב, עַד שֶׁיִּתְבָּרְרוּ וְיִוָּדְעוּ יִשְׂרָאֵל בֵּינֵיהֶם, כְּמוֹ בַּר שֶׁנִּבְרָר מִתּוֹךְ מוֹץ וָתֶבֶן.

וְעַד שֶׁיִּתְבָּרְרוּ מֵהֶם, י", שֶׁהִיא מַעֲשֵׂר, לֹא שׁוֹרָה עַל ה", שֶׁהוּא לֶחֶם שֶׁל חֲמִשָּׁה מִינִים, לְקַיֵּם אֶת הַשְּׁבוּעָה (שמות יז) כִּי יָד עַל כֵּס יָ"הּ

חמישה מינים

חיטה - נפלים

שעורה - גיבורים

כסמת - ענקים

שבלת שועל - רפאים

שיפון- עמלקים

נגע רע- ראשי תיבות הם המוץ והתבן והקש של חמשת מיני הדגן הנקראים ישראל וזה יד על כס י-ה כסאו של הקב"ה הוא ישראל, יש יד על הכסא יש יד על ישראל , נגע רב- ערב רב,

אַחַר שֶׁיִּתְבָּרֵר, מִתְכַּנְּסִים לְאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁנִּקְרָא יְרוּשָׁלַיִם, כְּמוֹ שֶׁאֶת הַחִטָּה, אַחַר שֶׁנִּבְרָר קַשׁ וָתֶבֶן, מַכְנִיסִים אוֹתָהּ לְאוֹצָר. כָּךְ יִתְכַּנְּסוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם בַּר, לִירוּשָׁלַיִם,שהיא בנויה על הר ה".. שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ (תהלים כד) מִי יַעֲלֶה בְהַר ה" וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב. נָקִי כְּמוֹ בַּר, שֶׁהִיא תְבוּאָה כְּשֶׁנִּבְרֶרֶת מִתּוֹךְ פְּסֹלֶת. בְּאוֹתוֹ זְמַן - נַשְּׁקוּ בַר, כְּבַתְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (שיר א) יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ. בַּר תַּרְגּוּם בֵּן. בְּאוֹתוֹ זְמַן שֶׁיִּהְיוּ נְקִיִּים כְּמוֹ בַּר מִתּוֹךְ קַשׁ וָתֶבֶן, שׁוֹרֶה שְׁמוֹ עֲלֵיהֶם, וְקוֹרֵא לָהֶם בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל.

מתי יהיה ישראל נקי ממוץ ותבן וקש? נקי מעבודת העמים, מג"ינסים וקוקה קולה, מבארים וחופשות בהאיטי וטהיטי, מהליכות העמים,? אנחנו לא כמו כל העמים, מעולם לא היינו.... מעולם לא קיבלו אותנו ולעולם לא ייקבלו, לא משנה כמה חנופה לברק חוסיין אובמבה..- תרצו להיות ככל העמים , היו לא תהיו, הוא מלככם, הוא בוראכם, הוא החליט וקבע שישראל הוא בנו בכורו והוא יבנה בטוב- ע"י קיום מצוות התורה, או ברע ימשלו בו עמים , יטבחו בו לאומים, ישרפו בו רשעים, ישנאו אותו יגרשו אותו, ואז בבכי תחנונים נבוא ונשתחווה ונכרעה ונבכה ונצום ונתענה ונתוודה ונבקש מחילה וסליחה ורחמים זכרון קדושים וקדושותוהוא מלך רחום וחנון,סולח ומוחלאבל לא מוותר, הוא רוצה שיהיו זכויות, לא צדקה לחיי נצח. אז הוא מנקהומחטא.

כרם ישראל, ישראל משולה לגפןלא מקבלת שום תערובתאי אפשר להרכיב על גפןטהורה,כך ישראל טהור, מה שיש זה רק בוץ רפש לכלוך ננקה את הלכלוך ויתגלה יהלום ענק זוהר.

וְכָךְ מִכָּל הָאִילָנוֹת אֵין שָׁבוּר כַּגֶּפֶן. בִּנְטִיעָתוֹ שָׁבוּר, בַּעֲנָבָיו שָׁבוּר, שֶׁהֵם כְּתוּשִׁים בֵּין הָרַגְלַיִם. וְכָךְ זַיִת, הַזֵּיתִים שֶׁלָּהּ כְּתוּשִׁים. בַּגָּלוּת נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל לָהֶם, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (תהלים פ) גֶּפֶן מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ. וְכֵן בַּגָּלוּת הָרְבִיעִית, (ישעיה ה) כִּי כֶרֶם ה" צְבָאוֹת בֵּית יִשְׂרָאֵל

אַחַר שֶׁיִּהְיוּ נְקִיִּים מִתּוֹךְ פְּסֹלֶת, יִתְקַדְּשׁוּ לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ בְּיַיִן לְנַסֵּךְ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְזֵיתִים לְהַדְלִיק מָאוֹר נֵרוֹת לַמְּנוֹרָה. וּמִי זוֹכֶה לָזֶה? יַיִן שֶׁלֹּא הִתְנַסֵּךְ לְכּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. שֶׁעֵרֶב רַב הֵם יַיִן שֶׁהִתְנַסֵּךְ לְכוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, וּמֵהֶם מְשֻׁמָּדִים, מִינִים, אֶפִּיקוֹרְסִים, מְשֻׁמָּדִים לָעֲבֵרוֹת שֶׁבְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ.

דעו לכם שאין כופרים בישראל, אין אפיקורסים בישראל, יש לכלוך על ישראל והלכלוך מדבר, הקליפה מדברת, לא ישראל, רק צריך להאיר את ישראל הפנימי של האדם שנראה כביכול כופר והוא בעצמו יסלק את הקליפה.

רוב הטועים מוכחים בכעס, ברוגז. לא זו הדרך כנגד הקליפה, קליפה היא כמו קוף, כפי שתגיב היא תגיב, תכעס, היא תכעס, תאהב היא תאהב, אז תאהב ותשמיד אותה באור אהבתך את הקדוש, בתחבולות תעשה לך מלחמה כפי יעקב..

תשתמש בכלים של העולם הזה, אל תרכוש אותם לעצמך, תשתמש בהם.. שבור את הקליפה של חברך, אהובך, אחותך, בעלך, אשתך, ילדייך, ע"י הרבה אהבה, דוגמא אישית, נועם הליכות ואל תכעס על שום דבר , דע לך שברגע שאתה מרגיש כעס זה אומר שעברת לשליטת הקליפה הכעס הוא הקליפה, אש הגהנום.."כל הכועס כל מיני גהנום שולטים בו"... "אין לו אלוה" עובד עבודה זרה על שום דבר.. אל תכעס....

יש כעס מדומה לצורך חינוך, זה בסדר- בתנאי שהוא חיצוני , הוא לא יושב בלב, וליבי חלל בקרבי- חלל- לא חלול בלי מפריד, חלל אחד שלם של אהבה חסד ,שלימות, אחדות, ללא כל הפרדה כפי דוד המלך בלי יצר הרע ומהיכן הוא ניזון?- היצר הרע..

וְיִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם, וַיְּתְעָרְבוּ בַגּוֹיִם וַיִּלְמְדוּ מַעֲשֵׂיהֶם. עַד שֶׁיִּהְיוּ דְרוּכִים בֵּין רַגְלֵיהֶם, בַּגָּלוּת הֵם לֹא נִבְרְרוּ מֵהֶם: יצר הרע ניזוןמחיקוי הגוייםלימוד מעשיהםטמבליוזיהתשקורתלשון הרעהבלי עולם זהתלבושות מפוארות על גוףשתכליתו להיות מאכל לתולעיםוּבִשְׁבִילָם אָמַר דָּוִד, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, (שם מט) לָמָּה אִירָא בִּימֵי רָע עֲוֹן עֲקֵבַי יְסֻבֵּנִיהם עוונות שלמדנו מהגויים, מתרבותם המקולקלת..

ראו הבדל בין חינוך תורני לבין חינוך של גויים אי אי אי עד שלא ראיתי לא האמנתי.. איזו תרבות , אילו מנהגים, מידות מתוקנות אוהבים ,מנדבים את הסוכריה האחרונה, שרים, מזמרים לקב"ה, מעירים השחר לשמוע קולם המרעיד ב 5 בבוקר, ילדים בני חמש שש מזמרים תהילים, קוראים משנה, מתרגשים ליום חדש, מבקשים עוד ממתק לילד שאין לו, מטבע לצדקה לקופה, מסודרים..

הם מבקשים ..ראיתי גם ראיתי את הצד השני של אחיי, ילדיי מקודם חינוך של גויים מותגים, סדרות ירודות של לשון הרע ורשעות חיצוניות שטוחה, מתעתעים בנו..

אנחנו עם עתיק 3500 שנה מאז מתן תורה.. ולא הכנסנו חינוך מקולקל והתפרנסנו וחיינו ולמדנו תורה בלי ליבה בלי חינוך של עולם נפסד זה, , ,

תעוררו את האהבה תחת התפוח

וַעֲלֵיהֶם אָמַר שְׁלֹמֹה (שיר השירים א) צְאִי לָךְ בְּעִקְבֵ"י הַצֹּאן. בְּיַעֲקֹ"ב. שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר אֶל הַנָּחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי שֶׁפִּתָּה אֶת חַוָּה, (בראשית ג) הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב. אַחַר שֶׁיָּצְאוּ מִן הַגָּלוּת נִמְשָׁלִים לְתַפּוּחִים וּלְכָל הָרֵיחוֹת הַטּוֹבִים, כְּמוֹ שֶׁבִּיצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁכָּתוּב בָּהּ (שיר השירים ח) תַּחַת הַתַּפּוּחַ עוֹרַרְתִּיךָ

יקרע לנו את ים סוף,

כנסו לים התורה, עלו להר, שמעו את קולו של האחד אני ה" אלוקיכם ,אני ולא אחר , אני ולא מלאך, אני ולא שרף, - פתאום יופיע המלך בהיכלו- היינו כחולמים.. אז יימלא שחוק פינו ולשוננו רינה אמן כן יהי רצון..תיהיו ברוכים..

 




 

רעיא מהימנא ספר במדבר פרשת נשא דף קכב/א זוהר קדוש

ביאור מהן שתי שבתות אליהן התכוון

רבי שמעון בר – יוחאי

באומרו – אילו שמרו בני ישראל שתי שבתות היו נגאלים מיד.

ובו ביאור מהו עמלק וערב רב

ובו ביאור מהו כיסוי ראש

ובו ביאור מהי שבת ומהו וינפש

שֶׁאוֹת ה" וַדַּאי הִיא וִדּוּי דְּבָרִים, וְסוֹד הַדָּבָר - (הושע יד) קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל ה" אִמְרוּ אֵלָיו וְגוֹ" וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ. שֶׁוַּדַּאי כְּשֶׁאָדָם חוֹטֵא, גּוֹרֵם לְהַרְחִיק ה" מֵאוֹת ו". שֶׁמִּסְתַּלֵּק בֶּן יָ"הּ, זֶה יה"ו, מֵאוֹת ה".

( אות ה" ראשונה בשם הויה – נקראת תשובה, שבת גדולה – שבת וה שחוזרות אותיות וה לאותיות יה ואז שמו אחד – שבת ראשונה שצריך לשמור היא – וידוי, תשובה וקבלה לעתיד)

וְלָכֵן חָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְהִתְרַחֲקוּ יִשְׂרָאֵל מִשָּׁם וְגָלוּ לְבֵין הָעַמִּים. וּמִשּׁוּם זֶה, כָּל מִי שֶׁעוֹשֶׂה תְשׁוּבָה, גּוֹרֵם לְהַחֲזִיר ה" לָאוֹת ו", וְהַגְּאֻלָּה תְלוּיָה בָּזֶה. וּמִשּׁוּם זֶה הַכֹּל תָּלוּי בִּתְשׁוּבָה. שֶׁכָּךְ אָמְרוּ הָרִאשׁוֹנִים, כָּל הַקִּצִּים כָּלוּ, וְאֵין הַדָּבָר תָּלוּי אֶלָּא בִּתְשׁוּבָה, שֶׁהוּא שְׁלֵמוּת שְׁמוֹ.

וְעַל כָּךְ, (יחזקאל כ) וָאֶעֱשֶׂה לְמַעַן שְׁמִי. וְעוֹד, (ישעיה מח) לְמַעֲנִי לְמַעֲנִי אֶעֱשֶׂה. וְאִם לֹא חוֹזְרִים, אֲנִי אַעֲמִיד לָהֶם מֶלֶךְ שֶׁקָּשִׁים גְּזֵרוֹתָיו מִשֶּׁל פַּרְעֹה, וְיַחְזְרוּ בְּעַל כָּרְחָם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (דברים ד) וְשַׁבְתָּ עַד ה" אֱלֹהֶיךָ, עַד יְהֹוָ"ה וַדַּאי.

וּתְשׁוּבָה זוֹ נִקְרֵאת חַיִּים, (משלי ד) כִּי מִמֶּנּוּ תּוֹצְאוֹת חַיִּים, שֶׁהֵם נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל. וְהוּא הֶבֶל שֶׁיּוֹצֵא וְנִכְנָס בְּפִי הָאָדָם בְּלֹא עָמָל וּבְלֹא יְגִיעָה, ה" שֶׁל הִבָּרְאָם, וְעָלָיו נֶאֱמַר (דברים ח) כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי ה" יִחְיֶה הָאָדָם. וְהִיא עַל רֹאשׁ הָאִישׁ, עָלֶיהָ נֶאֱמַר (במדבר יב) וּתְמוּנַת ה" יַבִּיט. (תהלים לט) אַךְ בְּצֶלֶם יִתְהַלֶּךְ אִישׁ.

וּמִשּׁוּם שֶׁהִיא עַל רֹאשׁ הָאִישׁ, אָסוּר לוֹ לָאָדָם לָלֶכֶת אַרְבַּע אַמּוֹת בְּגִלּוּי רֹאשׁ, שֶׁאִם הִיא מִסְתַּלֶּקֶת מֵעַל רֹאשׁוֹ שֶׁל הָאָדָם, מִיָּד מִסְתַּלְּקִים מִמֶּנּוּ הַחַיִּים.

(והיא השכינה ה" אחרונה השם הויה – היא המלכות שבת קטנה, היא בת מלך שבויה כל יהודי חייב לכסות את ראשו בשכינה – שכל מחשבותיו, מטרותיו, מצוותיו, מעשיו יהיו לעילוי שכינת עוזנו – להחזיר עטרה אל הראש – אל עולם הקדושה, עולם האצילות, ע"י קיום מצוות לחומרא, קריאת שמע בקול, בכוונה, שמירת בריתות: ברית מילה, ברית שבת, ברית זוגיות, ברית תורה, זו שבת שניה)

וְאִם תֹּאמַר שֶׁכָּךְ שׁוֹרֶה עַל רֹאשׁ אֻמּוֹת הָעוֹלָם, אַף עַל גַּב שֶׁלֹּא נִבְרְאוּ בָהֶם שָׁמַיִם וָאָרֶץ וְכָל תּוֹלְדוֹתֵיהֶם - לֹא שׁוֹרֶה וַדַּאי. שֶׁמֹּשֶׁה בִּקֵּשׁ מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹּא תִשְׁרֶה שְׁכִינָה עַל אֻמּוֹת הָעוֹלָם, וְנָתַן לוֹ.

הַהֶבֶל הָעוֹמֵד עַל אֻמּוֹת הָעוֹלָם מֵאֵיפֹה יוֹצֵא? אוֹ עַל הָרְשָׁעִים שֶׁהֵם עֵרֶב רַב, מְעֹרָבִים עִם יִשְׂרָאֵל?

אֶלָּא וַדַּאי לֹא כָּל הַפָּנִים שָׁוִים. אֲפִלּוּ יִשְׂרָאֵל אֵינָם שָׁוִים, כָּל שֶׁכֵּן אֲחֵרִים.

אֶלָּא וַדַּאי עַל דְּמוּת זוֹ שֶׁל אוֹת ה" פֵּרְשׁוּהָ, מַתָּנָה טוֹבָה יֵשׁ לִי בְּבֵית גְּנָזַי וְשַׁבָּת שְׁמָהּ. וּכְשֶׁהִיא שׁוֹרָה עַל יִשְׂרָאֵל, אֵין לָהֶם יְגִיעָה וְלֹא שִׁעְבּוּד, וּבָהּ נֶפֶשׁ עֲמֵלָה וִיגֵעָה (שמות לב) שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ.

(וי נפש – אוי לנו על נפש השבויה בקליפות, אימנו זרוקה ומושלכת, עכברים נוגסים בבשרה, ואין לה מנחם, בניה עסוקים בתאוות חומר, בפרנסה של עולם מתכלה, ברדיפת כבוד, ב"אני" בתיקון "שלי", בייסורים "שלי" – בשכר "שלי", בכבוד בני אדם שהיום הם כאן ומחר מאכל לתולעים – עד מתי תעסקו בכם, ובבני אדם ?

שובו בנים שובבים וארפא משובותיכם – איך? על ידי שתי השבתות:

א.תשובה, וידוי, קבלה לעתיד.

ב.צער השכינה, ייחוד שמותיו יתברך, חומרות, טהרה, שמירת בריתות, תלמוד תורה.

שבת שלום

מדרש רות שיעור שלישי – פייס בוק רוחני – בפרשת יתרו יום ג"

א.מהי צרעת רוחנית.

ב.מהו הסגר מחוץ למחנה.

ג.למה יש "מחלות נפש"

ד.בכל לילה אומרים "הריני סולח ומוחל.."

ה.פדיון נפש

תורת ה" תמימה לומד זוהר מדרש רות המשך שלישי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי יוּדָא אָמַר, כָּל הַחוֹשֵׁד בִּכְשֵׁרִים, רָאוּי לִלְקוֹת בְּצָרַעַת. דִּכְתִיב, (במדבר יב יא) אֲשֶׁר נוֹאַלְנוּ וַאֲשֶׁר חָטָאנוּ. וּכְתִיב, (שם י ב) אַל נָא תְהִי כַּמֵּת.

חושד בכשרים - יחלה בצרעת! מרים אחות משה חשדה במשה שגירש את אשתו ציפורה לקתה בצרעת נסגרה ימים מחוץ למחנה, למחנה הקדושה זוהי צרעת רוחנית....לצאת ממחנה הקדושה אותיות עת צר - מקום צר - מקום מצרים - עבד לכוחות הטומאה להיות מגורש ממחנה הקדושה כיון שטימאת את עצמך כיון שמשכת כוחות המדמה לינוק קדושה מרחיק אותך הקב"ה מהמחנה ואז - תפילה לא נשמעת, שמחה עזבה, מטרידים אותך בעיות גשמיות אתה נסגר מחוץ למחנה. על מה על שחשדת בכשרים האם החשד מספיק? לא!

הוא צריך לצאת מהכח אל הפועל הדיבור מוציא את החשד דיבור לשון הרע, לכן אמרו המדבר לשון הרע - חולה בצרעת דִּכְתִיב, (במדבר יב יא) אֲשֶׁר נוֹאַלְנוּ וַאֲשֶׁר חָטָאנוּ. וּכְתִיב, (שם י ב) אַל נָא תְהִי כַּמֵּת. ריחוק ממחנה הקדושה – מוות.. התקרבות לקדושה – חיים.

יש הרבה עבירות שגזירתן כרת - מהו כרת? הנפש אשר חטאה – תכרת, אותו חלק בנפש שהיה אחראי על העבירה על לשון הרע או כל עבירה שיש איתה כרת נלקחת לשבי הקליפה מוצאת מהנפש הכללית של האדם וסוגרים אותה כמשל – "בבית סוהר" לתקופה קצובה, היא שבויה היא אסירה, הניצוץ הזה קשור עם הנפש השורשית שממשיכה אצל האדם, הניצוץ משדר את כל הייסורים שעוברים עליו הנפש השורשית מרגישה את הייסורים כאילו האדם עצמו נמצא בב"בית סוהר" הזה, יכול להיות חרדה לא מוסברת, דכאון, פחדים מכל עלה נידף, בעיות נפשיות סבוכות יותר. הכל מאותו ניצוץ, שבוי.

לנפש השבויה יש זמן קצוב לעונש בתום הזמן ישתחרר הניצוץ ויחזור לשורשו ואז - אין דכאון אין חרדות והשמחה שבה למעונו, יש דרך קצרה, ישתבח הבורא שנתן לנו תורת אמת ושליחי אמת להורות לנו דרך "פדיון נפש" זהו תהליך של שחרור מוקדם של הנפש שנשבתה, מכיון שהניצוץ מחייה את הקליפה של החטא של הלשון הרע הקליפה "זכאית" לתקופת חיותה במקום הנפש צריך להכניס חיות אחרת משהו שיחייה את הקליפה נפש תמורת נפש והוא יכול להיות צדקה חסד עזרה לאחרים השתתפות בצער השכינה ועוד מצוות שמאפשרות לפדות את הנפש ולהשיבה לשורשה.

המשך הזוהר - חֲבֵרָיו שֶׁל אִיּוֹב חַשָׁדוּהוּ בַּמֶּה שֶׁלֹּא הָיָה בוֹ, וְלֹא בִּקְשׁוּ מִמֶּנּוּ מְחִילָה, וְלֹא בִקְּשׁוּ עַל נַפְשָׁם, עַד שֶׁבִּיקֵּשׁ אִיּוֹב עֲלֵיהֶם רַחֲמִים. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוֹדִיעַ לָהֶם, שֶׁחָטְאוּ בַּמֶּה שֶׁחֲשָׁדוּהוּ. וּלְפִיכָךְ, (איוב מב ח) וְעַבְדִי אִיּוֹב יִתְפַּלֵּל בַּעַדְכֶם.

לא די להם שחשדו בו גם כאשר הודיע להם שהם טועים כי איוב לא דיבר בדעת דעתו השתבשה לא ביקשו מחילה אבל איוב התפלל בעדם וזוהי מעלתו של איש קדוש בכל לילה הולך לישון כשאין בליבו טרוניה לאף בריה ואומר ריבונו של עולם הריני מוחל וסולח לכל מי שהכעיס אותי וכו" לכל בר ישראל ולא יענש שום אדם בסיבתי, כמה אהבה צריכה להיות לנו לכל ישראל הנמצאים בגלות הארוכה הזו ולדעת שלא הנשמה הקדושה עושה את הרע, זה הדמיון, זה הריחוק מידיעת השם מידיעה של השגחה פרטית. על מה אתה כועס? את מי אתה מאשים? מי אמר לו "קלל" שאל דוד המלך! הקב"ה! הוא בעל החגורה הוא המכה והמרפא, אליו תטען, אם תצדק!! וכדי שלא יהיה דין ליהודי בגלל כעסך, שלא יהיו כלי משחית בידי המקטרג לעלות ולומר לקב"ה יש לי עד שפלוני עשה כך, אל תדבר על אף אחד, אל תקטרג על אף אחד, אם תלמד הלכות לשון הרע תדע איך להוכיח! תדע מתי מותר לדבר מתי יש "נפקא מינא" ותהיה כפי איוב, אפילו חשדו בכשר תתפלל עליהם הם מדברים ללא דעת וְאָמַר רַבִּי יוֹסִי בֶּן קִסְמָא, מַהוּ דִּכְתִּיב כִּי אִם פָּנָיו אֶשָּׂא לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת עִמָּכֶם נְבָלָה. מַאי נְבָלָה, זוֹ צָרַעַת. דִּכְתִיב, (במדבר יב יד) וְאָבִיהָ יָרֹק יָרַק בְּפָנֶיהָ אביה של מי של מרים הקב"ה הרחיק אותה נבלה זהו חסרון חיים כמו נבלת חיה שאין בה חיים הקב"ה מסלק חיות מאבר שנפגם בעבירה זוהי מחלה אין אור אין קדושה יש טומאה יש מות באבר ואז הוא חולה ואין תרופה עד שלא יעבור זמן הגזירה או עד לתיקון תשובה זה מושך את האור חזרה לאבר שחלה בֹּא וּרְאֵה, כְּשֶׁנִּגְלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶל אִיּוֹב, מַה כְּתִיב. (איוב לח א) וַיַּעַן ה" אֶת אִיּוֹב מִן הַסְעָרָה כאשר נגלה הקב"ה לאיוב גילה לו את כל סודות הבריאה בספר איוב יש סודות שעד היום לא פורשו חלקן בזוהר חלקן ע"י האר"י הקדוש וחלקן מחכה לפירוש................בילאו"א

 

 

[תיקוני זוהר - דף כא ע""א] נדרש בפייס בוק – שיעור זוהר יומי פרשת יתרו

אליהו הנביא הוא פנחס בן אלעזר הכהן הוא יד ימינו של משה רבינו הוא שומר השכינה הוא שומר הברית הוא נוטל לאבות בכל בוקר את ידיהם הוא משכין שלום בין ישראל לאביהם הוא מלאך אבל גם אדם שניים כאלו יש אחד חנוך... הפך להיות מלאך השם השולט בכל המלאכים נקרא נער נקרא עבד השכינה מטט רון והשני אליהו הנביא.

קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן, ...(פתח) וְאָמַר לְאֵלִיָּהוּ, אֵלִיָּהוּ אֵלִיָּהוּ בְּאוֹמָאָה עֲלָךְ בְּמַלְכוּת קַדִּישָׁא, דְאִיהִי נְפִילָא בְגָלוּתָא, טוֹל רְשׁוּתָא דְלָא תָזוּז מִינָן,

אמר רבי שמעון לאליהו הנביא אני משביע אותך - בבקשה של שבועה במלכות הקדושה - השכינה היא נפלה בגלות .........

מהי גלות? רבים לא מבינים משמעות של גלות השכינה השכינה מעולם לא יצאה מתחום ארץ ישראל בשום מקרה, הגלות של השכינה היא ירדה ממקומה בעולם האצילות וגלתה לעולמות התיקון הרוחניים לעולם הבריאה בפנימיות שלה, לעולם היצירה – באמצע, בעולם העשיה בחיצוניות שלה רגליה יורדות מות המלכות של עולם העשיה רגליה נכנסות לתוך עולם הנחש ומחייות שם את כל ניצוצות הקדושה וזו הגלות. שם אוחזת בה ידו של ישמעאל "ידו בכל" והוא יונק ממנה במקומה בקשר שלה לעולם הגשמי שהוא הר הבית בית המקדש שמעולם לא זזה שכינה משם יניקה של ישמעאל מהשכינה היא חיות לכל כוחות הטומאה הוא ישמעאל כפי בעולם הגשמי בעל הנפט האנרגיה גם בעולם הרוחני הוא בנו של אברהם ולכן נותן לכל אחיו מצד הטומאה את חיותם הרוחנית והגשמית לכן גלות זו נקראית גלות ישמעאל שהיא הגלות הקשה, שאמר הקב"ה לאברהם שישמור עליו וברך אותו בעולם הזה רק בעולם הזה.

אליהו הנביא הוא מצד הקדושה הוא מלאך הברית ברית מילה בוא מופיע בכל ברית קודש כנגדו בטומאה ברית ישמעאל ברית של טומאה של זימה בני ישמעאל רדופים זימה, בני אדום רדופים שפיכות דמים. גורשו כל כוחות הקדושה מהר הבית השכינה לבדה המלאכים מחוץ להיכל.. טוֹל רְשׁוּתָא דְלָא תָזוּז מִינָן, דְּהָא שְׁכִינְתָּא וְחֵילָהָא נָטְרִין לָךְ, מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת דְּאִתְּמַר בְּהוֹן (ישעיהו לג ז) הֵן אֶרְאֶלָם צָעֲקוּ חוּצָה, לְבַר מֵהֵיכָלִין צועיקם חוצה מלאכי שלום מר יבכיון:

מי נשאר לעזור לשכינה במאבקה? אומר רבי שמעון, אתה אליהו! רק אתה נשארת! ועכשיו גם אנחנו איתך,. טוֹל רְשׁוּתָא דְלָא תָזוּז מִינָן: תבקש רשות שלא תזוז מאיתנו לעזור לך לשמור על השכינה הקדושה... לָא אִית מָאן דִּמְקַבֵּל צְלוֹתִין דְּיִשְׂרָאֵל, כַּמָּה צִפָּרִין מְצַפְצְפִין בִּצְלוֹתִין לְגַבֵּי אִמָּהוֹן, דְּאִינוּן מְקַנְנָן עַל אַרְעָא, דְנָטְרִין לָךְ, וְכֻלְּהוּ אִתְקְרִיאוּ צִפָּרִים, אין מי שמקבל תפילת ישראל כמה נשמות - ציפורים מצייצות וצוחות וצועקות את מר הגלות ואין עונה עַל שֵׁם קַן צִפּוֹר דְּאִיהִי אִימָּא קַדִּישָׁא, דְאִתְּמַר בָּהּ (דברים כב ו) כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ, וַעֲלָהּ אִתְּמַר (תהלים פד ד) גַּם צִפּוֹר מָצְאָה בַיִת:, על שם קן הציפור קן של השכינה נחרב לפני שנחרב עלתה השכינה מדרגה אחר מדריגה מבקשת שעם ישראל יעשו תשובה ואין עונה ועוד מדריגה עד המדריגה העשירית ונטשה את העולם ועלתה לעולמות העליונים והגיע אל ארמון מלך מלכי המלכים וביקשה להכנס שאל אותה הקב"ה מה לך כאן? אמרה לו בניי לא רוצים אותי גירשו אותי מארמוני, שרפו אותו, החריבו הבית. אמר לה אין מקומך איתי... בפשעכם שולחה אימכם... לכי איתם לגלות... צאי לך בעקבי הצאן.

ירדה למטה חיפשה מסתור מצאה כמה צדיקים מיד נחרבו בתי כל הצדיקים נשארו מעטים שעשו לה קן בתוכם, וזה גם ציפור מצאה בית דרור קן לה. דרור - חופש – חרות, חרות על הלוחות תורה שעוסקים בתורה נותנים בית לשכינה.

בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת, וּדְרוֹר קֵן לָהּ דָּא אִימָּא עִלָּאָה יוֹבֵל, דְּאִתְּמַר בָּהּ (ויקרא כה י) וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ, רק בתורה השכינה חוזרת לפרוח לשמוח.

וּדְרוֹר קֵן לָהּ דָּא אִימָּא עִלָּאָה יוֹבֵל - ואם לא תורה אז אימא עליונה הנקראת תשובה. בְּזִמְנָא דְצִפּוֹר מָצְאָה בַיִת דְּאִיהִי בֵּי מַקְדְּשָׁא, וְאִתְבְּנִיאַת וְאִתְתַּקְנַת, מִיָּד דְּרוֹר דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה, אַשְׁכְּחַת קֵן לָהּ לְעִילָא.

ועשו לי מקדש ןשכנתי בתוכם בית מקדש בתוך הלב להכין, להיות מקדש , קן לשכינה הקדושה.

יש לה חוקים היא תבוא כל פעם שתעסוק בתורה במצוות בחסד בצניעות בשמירת הברית היא יכולה להיות במקדש קבוע אצלך בלב כאשר אצלך הקביעות של הקדושה קיימת של התורה יש קובע עיתים לתורה.. חמש דקות כאן.. חמש דקות שם.. כך גם השכינה שורה אצלו. ויש דבוק בשכינה 24 שעות במחשבה בשינה באכילה בהליכה במידות בקבלת עול מלכות כפי המקום בלב כך השכינה נמצאת אין לה בית משלה:

וּמִיָּד אֲשֶׂר שָׁתָה אֶפְרוֹחֶיהָ, אִלֵּין שִׁית בְּנִין דִּילָהּ, שִׁית סְפִירָן, דְּאִינוּן שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה, כֻּלְּהוּ פָרְחִין לְגַבָּהּ,: שישה ימים שש ספירות שם אין לה בית כי הם נפגמו לכן נקראים ימי חול: חלול - חלל, טוב ורע מעורבים. ויש יום אחד בשבוע שהיא חוזרת לביתה המפואר ושם היא זוכרת את מה שקרה כל השבוע מי היה איתה מי הכין לה בית מי דאג לה בכה איתה שמר עליה שמח אותה וביום השבת היא גומלת לו כי היא מלכת שבת שלא נפגמה כפי ימי השבוע כך יהיו השבתות שלו.

וְאֶפְרוֹחִים דְּאִינוּן יִשְׂרָאֵל לְתַתָּא, כֻּלְּהוּ פָרְחִין עִמָּהּ בְּגָלוּתָא, וּבְזִמְנָא דְאִנּוּן בֵּיצִים, דְּלֵית לוֹן גַּדְפִין בְּפִקּוּדִין דַּעֲשֵׂה לְפָרְחָא, אִתְּמַר בָּהּ לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים. והאפרוחים מי אלו במשל של הציפור אלו שאין להם לא רגליים ולא כנפיים תלויות רק בציפור מחכות ל"נס" עצלנים אלו ש"אין לי כוח" ואפרוחים יש להם רגליים בלי כנפיים הם עושים רק לצרכיהם ובעלי הכנף אלו הבנים האוהבים שעפים עם אימם ומגינים עליה אִי הָכִי מַאי כִּי יִקָּרֵא קַן, אֶלָּא בְזִמְנָא דְלֵית לָהּ לִשְׁכִינְתָּא אֲתַר לְשַׁרְיָא תַּמָּן בִּקְבִיעוּ, אִיהִי אָזְלַת בְּמִקְרֶה, וְדָא אִיהוּ כָּל הַקּוֹבֵעַ מָקוֹם לִתְפִלָּתוֹ וכו" הם נמצאים בקביעות של קדושה לא במקרה לא רק בזמנים מסוייים כל הקובע מקום לתפילתו, ללימודו - המקום הוא בלב מקום קבוע של ששת ימי המעשה לעסוק בתורה ובמצוותיה לא צריך בשביל זה בית מדרש מפואר עם כסאות מרופדים ומנורות מזהב אפשר ללמוד תורה.. בדרך, בבית, באוהל, באוטובוס, בחדר בכל מקום גם לעבוד גם לטייל גם לאכול הכל כשהתורה היא הפנימיות שלי אני לוקח אותה איתי לכל מקום .

אֲבָל נִשְׁמָתָא דְלֵית לָהּ קְבִיעוּ בִצְלוֹתָא אוֹ בְּאוֹרַיְיתָא, אֶלָּא אִי אִזְדַּמְנַת לָהּ בְּמִקְרֶה, הָכִי אִיהִי שַׁרְיָא עֲלָהּ בְּמִקְרֶה, וְדָא אִיהוּ כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ וכו". אבל נשמה שאין לה קביעות בתפילה בתורה אלא במקרה כשמזדמן כך גם השכינה שורה על האדם כשמזדמן ואם היא לא מוצאת קן נקי בטוח אז הכל מתהפך אימא העליונה מופיעה מידת הדין מי היא ם סתומה קנ – ם = נקם

וְעוֹד קַן צִפּוֹר לְעִילָא, אִיהוּ כָּרְסַיָּא, וְקַן דִּילָהּ לְתַתָּא מטטרו""ן, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר (במדבר יד יח) וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה, דְתַמָּן קַן, וְאִיהוּ קַנֹּא וְנוֹקֵם, בְּזִמְנָא דְלָא אַשְׁכְּחַת קִינָא לְשַׁרְיָיא :

ואז העבד מטט רון לוקח את אותיות קן ו - ם ומחברן לנקמה על מי? על מי שלא עשה קן לשכינה מי שבגד באימו מי שהשאיר את אימו להתבוסס בדמה ואז נשרפים יערות בתים ואנשים ומלחמות ושמי ברזל נמתחים.. וגם אז יש הרבה שאומרים זה מקרה זה לא קשור אפילו שמידת הדין כבר הורגת עדין לא מתבוננים בהנהגה של הקב"ה דָּא דְאִתְּמַר בָּהּ (יהושע ה ד) מֵתוּ בַמִּדְבָּר בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתָם מִמִּצְרָיִם, מה קרה להם מתו בדרך בצאתם ממצרים לא יכלו לעזוב את מצרים את היצרים את התאוות את המאכלים והבתים היפים ונסיעות לחו"ל וערבי זמר ושירה ושמחת הוללים חשבו להיות כמו המצרים האמריקאיים - לא תהיו אתם! עם נבחר לכם יש עולם אחר! וְאִיהוּ קַנֹּא וְנוֹקֵם, וְעוֹד בַּדֶּרֶךְ, דָּא קְבוּרַת רָחֵל, דְּאִיהִי בְּפָרָשַׁת אוֹרְחִין, וַעֲלָהּ אִתְּמַר (ירמיהו ט א) מִי יִתְּנֵנִי בַמִּדְבָּר מְלוֹן אֹרְחִים, וְאִינוּן תְּרֵין מְשִׁיחִין, דְּמִתַּמָּן קָא עָבְרִין כַּד אָתָאן לְמִפְרַק לְיִשְׂרָאֵל.

רחום וחנון אפילו שנאמרו דברים אלו הבטחתו יקיים בזכותכם לומדי תורה עכשיו קבורת רחל שם סימן בדרך הבטחה. שבזכות רחל בזכות היותה במקום שהיא נמצאת כשעולים ומזכירים לצור העולמים את רחל השכינה שגורשה מביתה זה אלפי שנים בזכותה יבואו שני המשיחים שם יעברו לפני שיגאלו את ישראל שנזכה לגאולה ברחמים במהרה בימינו אמן...

שיעור זוהר – בקבוצת זוהר יומי

מוצאי שבת פרשת יתרו

תורה מה יהיה עליה נלמד תיקוני זוהר לכבוד מלווה מלכה דוד המלך לקרב הגאולה

קָם רִבִּי שִׁמְעוֹן בּוּצִינָא קַדִּישָׁא עַל רַגְלוֹי, וְסָלִיק יְדוֹי לְמָארֵי עָלְמָא וְאָמַר, רִבּוֹן עָלְמָא יְהֵא רַעֲוָא דִּילָךְ, לְמֵיהַב לָן תָּקְפָא לִי וּלְכָל חַבְרַיָּא וּלְכָל דְּעָאלִין בִּקְרָבָא דָּא

תיקוני הזוהר החדש......

רבי שמעון

נר הקדוש

בוצינא זהו נר

למה רבי שמעון

נמשל לנר

וגם כל מורה וצדיק

נמשל לנר

מכיון

שכאשר רבי שמעון

מעביר את ידיעותיו

הלאה

כמו אש המדליקה נר אחר

אבל לא מחסירה מהאש שלה....

הרים ידיו למעלה

לרבון העולמים

ואמר

רבון עולם

יהי רצון

שלך

לתת לי כוח

חזק

לי ולכל החברים

שמתעסקים בקרב

הזה

איזה קרב

לימוד תורה הוא קרב?

בפשט

שקלא וטריא

חברים ללימוד

בהתחלה אויבים

בשכל

כל אחד טוען טיעוניו

עד שהופכים

לאוהבים

אבל בסוד

זהו קרב לחיים או למוות

זהו הצלת השכינה

הנקראת תורה

שבעל פה

מאבק אכזרי עם קליפות

חיילות הטומאה

היודעות כל תכסיסי האדם

מכיון שהם הראשונים

שניצחו את חוה

וחוה זו הפכה להיות בת בריתם (לילי"ת)

וסיפרה להם

ונתנה להם את כל סודות האדם.......

עד רבי שמעון

שם הצליח רבי שמעון

להפריד אותה מידיעות

הסוד

רק ישראל

קדושים

יכולים להרים חרבות הזוהר הקדוש

רק ישראל טהורים

יכולים להבין מה הזוהר

משמעותו

לא טהור - לא יבין,

יחשוב שאלו סיפורים יפים...משלים..

אבל אלו

אותיות

הזוהר

הם ייחודים עליונים

שמורידים כוחות עצומים

כנגד כוחות הטומאה

לכן הזוהר נחשב

חרב השחיטה של כוחות הטומאה

ולכן יש כל כך הרבה

מתנגדים

לזוהר

כי הם עדיין שבויים

בכוחות הטומאה

בכוחות הגלות

הארוכה

דְּאִנּוּן מִסִּטְרָא דִּילָךְ לְאַעֲלָא בִּקְרָבָא דָּא בְּלָא כִּסּוּפָא קַמָּךְ, וּלְאַפָּקָא מִתַּמָּן בְּלֹא כִּסּוּפָא קַמָּךְ וְקַמֵּי מַטְרוֹנִיתָא עִלָּאָה

אלו הלוחמים

הם מהצד שלך, אומר רבי שמעון בר יוחאי

למי אומר?

לקב"ה,

נכון

אבל לאיזה מלבוש

רבי שמעון מתכוון?

ללבוש זעיר אנפין

לבן

שאבדה לו אישתו, השכינה הקדושה

אומר לו

אנחנו מהצד שלך

אתה עץ החיים

אתה תורת הסוד

תן לנו כוח

לעלות לפניך

ללא בושה

בְּלֹא כִּסּוּפָא קַמָּךְ וְקַמֵּי מַטְרוֹנִיתָא עִלָּאָה

ללא בושה

לפניך

ולפני

המלכה העליונה

הבינה

אימא עלאה

דְּכַד נַצְּחִין בְּנָהָא קְרָבִין, אִתְּמַר בָּהּ (תהלים קיג) אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה. וְלֹא אָהָא בְּכִסּוּפָא קַמֵּי בְּרַתָּא דְּמַלְכָּא דְּאִתְּמַר בָּהּ (שם מה) כָּל כְּבוֹדָהּ בַּת מֶלֶךְ פְּנִימָה וְגוֹ". דְּהָא כַּמָּה כָּרוֹזִין נַפְקִין בְּגִינַהּ

כאשר בניה מנצחים

בקרבות

נאמר

אם הבנים שמחה

ולא נהיה בבושה

לפני

בת המלך

שנאמר עליה

כל כבודה בת מך פנימה

מלך

היא בשבי

כרגע

היא בחוץ

מחוץ לארמון

ועם ישראל קיבל על עצמו

להכניס אותה בחזרה

לארמון

המלך

דְּהָא כַּמָּה כָּרוֹזִין נַפְקִין בְּגִינַהּ. הָדָא הוּא דִּכְתִיב (משלי ח) בְּרֹאשׁ הוֹמִיּוֹת תִּקְרָא בְּפִתְחֵי שְׁעָרִים בְּעִיר אֲמָרֶיהָ תֹּאמַר

כמה כרוזים

יוצאים

ככתוב

בראש הומיות

תקרא

היא צועקת

ומתחננת

ומבקשת

וסובלת

בפתחי שערים

בעיר

במושב

בשדה

תאמר

מה היא אומרת?

אֲלֵיכֶם אִישִׁים אֶקְרָא וְקוֹלִי אֶל בְּנֵי אָדָם

דְּהָא כַּמָּה פָּרְשִׁין תַּקִּיפִין הֲווֹ מִתְכַּנְּשִׁין לְאַגָּחָא קְרָבָא עִם חִוְיָא נָחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי, דְּקָטִיל לְאָדָם קַדְמָאָה, וְקָטִיל לְכָל דָּרִין דְּאַתְיָן אֲכַתְרֵהּ

כמה פרשים/חיילים/לוחמים/חזקים

היו מתכנסים

לקרבות

עם הנחש הקדמוני

שהרג את האדם הראשון

והורג בכל דור ודור

מִנְּהוֹן הֲוָה אָכִיל בְּנוּרָא דִּילֵהּ דְּאִיהוּ גֵּיהִנֹּם, וּמִנְּהוֹן הֲוָה בָּלַע לוֹן חַיִּין כְּגַוְנָא דְּקֹרַח, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן (במדבר טז) וְיָרְדוּ הֵם וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם חַיִּים שְׁאוֹלָה (במדבר ט""ז, ל""ג). מִנְּהוֹן קָטִיל בְּכַמָּה מִינֵי מִיתָה

מהם באש

איזו אש

אש הגיהנם

הנחש הורג את הנפש

לא הגוף חשוב

הוא גורם לאדם

להמית עצמו על תאוות מדומיינות

לעבור על מצוות התורה

לכפור בקב"ה

ואז נלקח לגיהנם ונשרף באש

כי הנחש פיתה אותו

כך הנחש נלחם

גם את קורח הוא פיתה

והצליח

להכניס אותו לשער הגיהנם

קורח שמזרעו יצא שמואל הנביא

ועוד רבים וחזקים / תנאים / צדיקים / חכמים

שחשבו שיוכלו לנצח את הנחש

בתחבולות

בפשט

ברמז

בדרש

בתמימות של נאיביות – ללא ידיעות סודות התורה.

עד שבא רבי שמעון

ולימד

שאת הנחש הורגים רק כאשר

הורגים את ה"אני"

אני ......את התאוות

אני.....את הגשמיות

אני .........את הדבקות לעפר הנחש

כאשר אתה לא דבק לאוכל הנחש

לגשמיות

הוא לא יכול לפתות אותך יותר

לא בנשים יפות – הכל בא מהעפר והכל חוזר לעפר..גם נשים/גברים יפים...

ולא במאכלי תאווה ...הכל חוזר לעפר..אוכל שלא נאכל מותלע, נרקב

ולא שכירות של נח..

ולא זהב וכסף

כאשר אתה משבר

את הדמיון הזה

אז יש לך נשק

יום הדין כנגד הנחש

. וְכַמָּה מָארֵי תְּרִיסִין הֲווֹ מִתְכַּנְּשִׁין לְגַבֵּהּ בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת וּפַסְקִין עָלֶיהָ כַּמָּה פְּסָקוֹת בְּקַלִּין וַחֲמוּרִין דִּילֵהּ (שמות ב) וַיִּפֶן כֹּ"ה וָכֹ"ה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ

וכמה בעלי כוח מלחמה

חיילים לכאורה

נכנסים לבתי כנסיות

ובתי מדרשות

אבל....אי אי אי....תאוות החומר

כסאות מרופדים, מזגנים, ארוחות,

טישים.."סעודות מצוה"

כבוד

מחלוקות

תאוות ממון

שנור

והנחש תופס גם אותם

עד

ש.................

ויפן כה וכה

וירא כי אין איש

אין אף אחד

שבאמת מוכן לוותר

על כל מה שכתוב למעלה

לֵית בְּהוּ חַד דְּקָטִיל לְחִוְיָא וְכָרוֹזִין נַפְקִין מָאן דְּנָצַח קְרָבָא וְקָטִיל לְחִוְיָא יְהֵא הֲלָכָה דִּילֵהּ וְכַמָּה הֲלָכוֹת פְּסוּקוֹת אִנּוּן דְּאִתְּמַר בְּכָל חַד הֲלָכָה כִּפְלוֹנִי וְאִנּוּן

אין אף אחד

שהרג את הנחש

והכרוזים יוצאים

ומבטיחים

למי שיהרוג

את נחש

וישחרר את בת המלך

תהיה הלכה כמותו – הלכה – הכלה = כלת משה

וכל כך הרבה הלכות יש

וכולן עם מחלוקות

לעדה כזו כך, לחצר זו כך, וכו"

ולאחרת כך.

חוץ מאחד!

שעליו אין מחלוקת

שברגע שאמרת

"הלכה למשה מסיני"

נגמר

זו ההלכה

משה רבינו

הוא היחידי שנלחם עם הנחש

וניצח אותו

ונשאר יחידי.

שניצח אותו,

כמעט!

כי ערב רב

הפריע

חגג עם ישראל

הפריע למשה להרוג את הנחש

לכן לא נכנס לארץ

משה לא התחתן

רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חַיִל וְאַתְּ עָלִית עַל כֻּלָּנָה. וְאִיהִי אֲרוּסָה לְמֹשֶׁה הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי וְעַד לָאו אִיהִי נְשׂוּאָה לֵהּ עַד דְּיִקְטוֹל לְחִוְיָא וְיֵעוּל לְאַרְעָא קַדִּישָׁא

עליו נאמר

רבות בנות

עשו חיל

ואת עלית על כולנה.

השכינה הקדושה

היא ארוסתו של משה

היא קיבל אותה בדין

לאחר שהצליח

למצוא נקודת התורפה אצל הנחש

כאשר

הגיעו

למים ואמר לו הקב"ה

דבר עם הסלע

אמר לו קדש את אשתך

ראה משה שהנחש עדיין

עם ישראל

וידע שאסור

שהנחש יאכל מעץ החיים

וחי לעולם

לכן היכה בסלע

ואז

מה אמרה לו השכינה

יען כי לא הקדשתני

לא קידשת אותי

לא התחתנת איתי

אתה לא יכול להכנס לחדרי

להתייחד איתי

ארץ ישראל

היא חדרה של השכינה

לכן לא נכנס

וְעַד לָאו אִיהִי נְשׂוּאָה לֵהּ עַד דְּיִקְטוֹל לְחִוְיָא וְיֵעוּל לְאַרְעָא קַדִּישָׁא. דִּבְגִין דָּא לָא עָאל לְאַרְעָא קַדִּישָׁא עַד דְּיִזְכֶּה לָהּ דְּמִדִּתְרֵין לוּחִין אִתְּבָּרוּ פָּרְחָא מִנֵּהּ וּבְגָלוּתָא רְבִיעָאָה יִזְכֶּה לָהּ וּבְגִינָהּ יִזְכֶּה לְאַעֲלָא לְאַרְעָא קַדִּישָׁא.

ומכיון שהם לא נשואים

עד שיהרוג את הנחש

ויוציא כל בלעו מפיו

לא יכנס לארץ ישראל

אבל בסוף הגלות הרביעית

מה שהיה הוא

מ ה

ש היה

ה וא

משה

משה יעלה בגלות הרביעית

אתה יודע מאיפה

הוא יעלה?

אם תדע מה משה עושה כרגע

יחד עם

יוסף

יחד עם דוד

יחד עם שלושת האבות?

היית מצטרף אליהם?...!!!!!

נפש

רוח

נשמה

נשמת האבות

יוסף משה אהרון ודוד

בגן עדן עליון

רוחם גן עדן תחתון

אבל נפשם

אי אי אי אי

נפשם

בשבי?

בעומק שער החמישם

של הקליפה

הקשה

ביותר

הם בתוך לוע הנחש

מעלים את אחרוני

השבויים

את אחינו ואחיותנו

מוצאים יקר מזולל

את השכינה

הקדושה

מעלים אותה לגאולה

ומוסרים עצמם בכל רגע

לרעל הנחש

לייסורים

אלו הם שבעת הרועים

על כן אזור חלצייך לוחם, הידמי לאימהות הקדושות לצדקניות שבזכותן ניגאלנו.

היה כפי אברהם – רדוף חסד, האכל עניים, פרסם שמו יתברך בכל העולם, ואת היי כפי שרה, בתוך האוהל, מסלקת עבודה זרה מיצחק מבנייך, מדביקה אותו בקדושה – בלי פלזמה וטכנו לוגיה ו"ליבה"...

ואם לא כפי אברהם – אז תהיה יצחק מסור נפשך, כנס למקומות הטומאה והצל את אחייך, ספר להם על הקב"ה, משוך אותם לעולם הבא באהבה, ואת היי כפי רבקה, גדלי זרע קודש יעקב, סלקי טומאה חזקי קדושה.

ואם לא ואין לך מספיק יכולת וכוח, אז כנס לאוהל יעקב – הדבק בתורה, למד תורה יומם ולילה עבור עם ישראל עבור השכינה, ואת היי עקרת הבית כפי רחל אם הבנים כפי לאה.

וגם אם שם לא מצאת עצמך, היה משה רבינו, שר התפילות התפלל כל יום 515 תפילות אל תרפה על כל אחד מישראל, ואת היי כפי ציפורה גיזרי את עורלות בנייך – שמירת הלשון, שמירת המחשבות, שמירת הרהורי הלב, שמירת הברית, שמירת העיניים.

וגם אם שם לא מצאת עצמך = היה כפי אהרון רודף שלום, עושה שלום בין כל ישראל, בכל מקום של מחלוקת הכנס שלום.

וכן על דרך זו..

אלו הם

אבותינו הקדושים

שבזכותם

אנחנו חיים...............עד

שתבוא הגאולה....


בס"ד

שיעור זוהר פרשת וארא - נמסר בבית מדרש - זוהר יומי - פיס בוק כ"ג טבת

ר" יוחנן באנון הי"ו

זוהר דף ל""ב ע""א.

וְתָא חֲזֵי אַרְבַּע מְאָה שְׁנִין קַיְימָא הַהוּא מְמַנָּא דִבְנֵי יִשְׁמָעֵאל

אומר הזוהר ארבע מאות שנים עומד הממונה של ישמעאל.

הממונה הוא שרו של ישמעאל כפי שיש לכל אומה שר ממונה

ולישראל אין. רק הקב"ה עומד ממונה של ישמעאל ודורש זכות ברית המילה של ישמעאל לקבל עבורה שכר.

וּבִקֵּשׁ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָמַר לוֹ, מִי שֶׁנִּמּוֹל יֵשׁ לוֹ חֵלֶק בְּשִׁמְךְ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כֵּן.

תרגום הזוהר: הרי ברית מילה היא שמו של הקב"ה

שדי קודם לברית הוא - ש.ד - ממש אחרי הברית מקבל אור של הקב"ה.

י הופך להיות קדוש - אות ברית קודש. שם שדי

אָמַר לוֹ וַהֲרֵי יִשְׁמָעֵאל שֶׁנִּמּוֹל, לָמָּה אֵין לוֹ חֵלֶק בְּךְ כְּמוֹ יִצְחָק?

אמר לו השר הממונה צריך להיות כמו יצחק

לָמָּה אֵין לוֹ חֵלֶק בְּךְ כְּמוֹ יִצְחָק. אָמַר לוֹ, זֶה נִמּוֹל כָּרָאוּי וּכְתִקּוּנָיו, וְזֶה אֵינוֹ כָּךְ. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאֵלּוּ מִתְדַבְּקִים בִּי כָּרָאוּי לִשְׁמוֹנֶה יָמִים

שמונה ימי מילה, נניח, אז איך אברהם כן? הרי הוא נימול בגיל 90

מה תהיה תשובה?

אמר למשה: "נגליתי לאבות רק בשם שדי אבל לך בשם יהוה כי אתה וכל ישראל כבר זרע קודש. אָמַר לוֹ הַשָּׂר הַמְּמוּנֶה, וְעִם כָּל זֶה, כֵּיוָן שֶׁנִּמּוֹל לֹא יִהְיֶה לוֹ שָׂכָר טוֹב עַל זֶה

משא ומתן של תגרן בשוק: תן משהו אוי לנו ואוי לסבלותינו, אוֹי לְאוֹתוֹ זְמָן שֶׁנּוֹלָד יִשְׁמָעֵאל בָּעוֹלָם וְנִמּוֹל, מילת ישמעאל היא ייסורי ישראל מכיון שהקב"ה הרחיק כל שכר לעולם הבא.לישמעאל וזרעו

נתן להם כל שכרם בעולם הזה.

ידו בכל בכל- זו השכינה הקדושה. ידו- אות יוד

יוד של שם אדני, הוא אוחז בה , איפה?

היכן השכינה מעולם לא זזה,? בית המקדש, הר הבית שם הוא יונק ממנה את שכרו על הברית .

ואז יד כל בו כל יסוד, כל = יסוד של כוחות הטומאה. הוא יונק מהשכינה וכוחות הטומאה יונקים ממנו.

שעלים הילכו שם- שעלים בהר הבית, שעלים - ישמעל

וַעֲתִידִים בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל לִשְׁלוֹט עַל אֶרֶץ הַקְּדוֹשָׁה זְמָן הַרְבֵּה בְּשָׁעָה שֶׁהִיא רֵיקָה מִכֹּל, כְּמוֹ שֶׁהַמִּלָּה שֶׁלָּהֶם הִיא רֵיקָה בְּלִי שְׁלֵמוּת. וְהֵם יְעַכְּבוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָשׁוּב לִמְקוֹמָם, עַד שֶׁיֻּשְׁלָם הַזְּכוּת שֶׁל בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל.

מעכבי הגאולה ישמעאל בארץ הקודש ישארו עד שתגמר זכותם

ולכן הם עדיין סביבותינו ובתוכנו , יונקים קדושה ומרבים מדון ומלחמות וחרב בעולם.

עַד שֶׁיֻּשְׁלָם הַזְּכוּת שֶׁל בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל. וַעֲתִידִים בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְעוֹרֵר מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת בָּעוֹלָם,

והנה ימים הגיעו, עיני כל העולם על ישראל, כל המלחמות שיש בעולם בין אם זה בפקיסטן - פקע שטן,שם יצא השטן - אפגני שטן

עירק - חיזבאלה, חמאס פתח מלחמות באדום בקוריאה

הכל זה ישראל מעורר.. (רוחו של משיח)

וְיִתְאַסְּפוּ בְּנֵי אֱדוֹם עֲלֵיהֶם, וְיַעֲרְכוּ עִמָּהֶם מִלְחָמָה, אַחַת עַל הַיָּם, וְאַחַת עַל הַיַּבָּשָׁה, וְאַחַת סָמוּךְ לִירוּשָׁלַיִם, וְיִמְשְׁלוּ אֵלּוּ עַל אֵלּוּ,

, וְאֶרֶץ הַקְּדוֹשָׁה לֹא תִּמָּסֵר לִבְנֵי אֱדוֹם.

לא תמסר- אובמבה - במבה חושב שיוכל לשלוט על ישראל, לב שרים ביד מלך- הקב"ה מנהל את שרי העולם את הנשיאים, את ביבי וברק.

בְּאוֹתוֹ זְמָן, יִתְעוֹרֵר עַם אֶחָד מִסּוֹף הָעוֹלָם עַל רוֹמִי הָרְשָׁעָה, וְיַעֲרֹךְ עָלֶיהָ מִלְחָמָה שְׁלושָה חָדֳשִׁים

רומי- מי זו רומי? האימפריה השלטת: ג"ינס, קוקה קולה, פופ הופ, = ארה"ב..

למה קורא לה רשעה? הרי הם נותנים לישראל הרבה כסף, מטוסים!

אמר נשיא פרס שבזכות אמריקה אנחנו חיים,, טיפש..

הקב"ה מחייה אותנו- קנה משענת רצוצה של טומאה המבקשת לקחת כל חלק קדוש מעמינו ולזרוק אותו לתןך חיי החומר - פופ הופ,

להיות כמו אמריקה , רדידות שטחיות - תאווה..

מי זה העם שיתעורר להלחם ברומי הזו?

הרב נחמני זצוק"ל אמר- זו קוריאה או סין.

מה יקרה במלחמה הזו הקרובה כל כך?

מלחמות הטומאה בעיצומן, הודו ופקיסטן על קשמיר

קשמיר - מי שקר,, מי ישלוט בשקר?

אין להם הרבה חיות, רוב הקדושה עזבה כבר את העולם.

הודו - הנחש

פקיסטן פקע שטן - השטן- הם נלחמים בינהם.

שְׁלושָה חָדֳשִׁים, וְיִתְאַסְּפוּ שָׁם עַמִּים, וְיִפְּלוּ בִּידֵיהֶם, עַד שֶׁיֵּאָסְפוּ עָלֶיהָ כָּל בְּנֵי אֱדוֹם מִכָּל קַצְוֵי הָעוֹלָם

שלושה חודשי מלחמה ואז תהיה הפרדה - אדום יתקבצו מכל העולם

ישמעלים מכל העולם, שתי צבאות על כל כלי הנשק, משמידי אנושות, מוכנים, ערוכים..

מי ישלוט בעולם?

אני-אמר הקב"ה-אני !!!

וְאָז יִתְעוֹרֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲלֵיהֶם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, כִּי זֶבַח לַה" בְּבָצְרָה.

בבצרה- יש לקב"ה לעשות בציר, מי זה בא לבוש אדם מבצרה?

זה הקב"ה- נוקם.

וּלְאַחַר כָּךְ, מַה כָּתוּב, לֶאֱחֹז בְּכַנְפוֹת הָאָרֶץ וְגוֹ"

ינער הארץ- רעיודת אדמה, מפולות שלגים, המסת קרחונים, נפילת כלכלות..

וִיכַלֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל מִן הָאָרֶץ- למה קודם ישמעאל?

כי הוא הפחות חשוב בנקמה- נקום בבני אדום, מה ההבדל?

זה טבח שרף שחט, וגם זה ישמעאל בנו שלאברהם.

היה בו מעט, קמצוץ של חסד אברהם.

ידוע שבארצות המזרח רוב הזמן ליהודים היתה מנוחה ושגשוג

אבל - עשו ,אדום, אניקוזציה- רק עבור האיקוזציה הנקמה צריכה להיות אדירה. מי שקורא על זוועות האינקוזציה של הנוצרים הרשעים

חדרי המרתף שהיו מלאים בכלי משחית אדם, סד עינויים.תקראו תבכו כמוני

ופוגורמים, שריפות של קהילות שלימות בתוך דירי חזירים

עוללים בני יומם.

והשואה זה אדום,בהם ינקום לכן הוא משאיר אותם לסוף.

ישַׁבֵּר כָּל הַכֹּחוֹת שֶׁלְּמַעְלָה, וְלֹא יִשָּׁאֵר כֹּחַ לְמַעְלָה עַל עַם הָעוֹלָם

וישברו כל שרי אומות העולם ולא יהיה שום כח שיעמוד מול ישראל יותר

בכל אחד מאיתנו מעורב הערב רב בדם שלנו

כל מצוה כל לימוד תורה כל קידוש השם, מממגר אותם.

הרע משתמש בכל אחד מאיתנו זה נכון, השם הבטיח שישחוט אותו לעיני כל העולם בקרוב. אמן

יש במנהיגים שלנו כך אומר הרב שלי שהם רק קליפה הם לא יהודים, יש הרבה רוע במנהיגים אצלנו היום ובמערכת המשפט, נורא ואיום! אין דין שם ולא דין של צדיק

ולכן הסגרו עמי בחדרים לימדו תורה, הרבו חסד, ואהבת חינם ברוך אדני לעולם אמן ואמן..

רעיא מהימנא ספר במדבר פרשת נשא דף קכב/א זוהר קדוש

ביאור מהן שתי שבתות אליהן התכוון

רבי שמעון בר – יוחאי

באומרו – אילו שמרו בני ישראל שתי שבתות היו נגאלים מיד.

ובו ביאור מהו עמלק וערב רב

ובו ביאור מהו כיסוי ראש

ובו ביאור מהי שבת ומהו וינפש

שֶׁאוֹת ה" וַדַּאי הִיא וִדּוּי דְּבָרִים, וְסוֹד הַדָּבָר - (הושע יד) קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל ה" אִמְרוּ אֵלָיו וְגוֹ" וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ. שֶׁוַּדַּאי כְּשֶׁאָדָם חוֹטֵא, גּוֹרֵם לְהַרְחִיק ה" מֵאוֹת ו". שֶׁמִּסְתַּלֵּק בֶּן יָ"הּ, זֶה יה"ו, מֵאוֹת ה".

( אות ה" ראשונה בשם הויה – נקראת תשובה, שבת גדולה – שבת וה שחוזרות אותיות וה לאותיות יה ואז שמו אחד – שבת ראשונה שצריך לשמור היא – וידוי, תשובה וקבלה לעתיד)

וְלָכֵן חָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְהִתְרַחֲקוּ יִשְׂרָאֵל מִשָּׁם וְגָלוּ לְבֵין הָעַמִּים. וּמִשּׁוּם זֶה, כָּל מִי שֶׁעוֹשֶׂה תְשׁוּבָה, גּוֹרֵם לְהַחֲזִיר ה" לָאוֹת ו", וְהַגְּאֻלָּה תְלוּיָה בָּזֶה. וּמִשּׁוּם זֶה הַכֹּל תָּלוּי בִּתְשׁוּבָה. שֶׁכָּךְ אָמְרוּ הָרִאשׁוֹנִים, כָּל הַקִּצִּים כָּלוּ, וְאֵין הַדָּבָר תָּלוּי אֶלָּא בִּתְשׁוּבָה, שֶׁהוּא שְׁלֵמוּת שְׁמוֹ.

וְעַל כָּךְ, (יחזקאל כ) וָאֶעֱשֶׂה לְמַעַן שְׁמִי. וְעוֹד, (ישעיה מח) לְמַעֲנִי לְמַעֲנִי אֶעֱשֶׂה. וְאִם לֹא חוֹזְרִים, אֲנִי אַעֲמִיד לָהֶם מֶלֶךְ שֶׁקָּשִׁים גְּזֵרוֹתָיו מִשֶּׁל פַּרְעֹה, וְיַחְזְרוּ בְּעַל כָּרְחָם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (דברים ד) וְשַׁבְתָּ עַד ה" אֱלֹהֶיךָ, עַד יְהֹוָ"ה וַדַּאי.

וּתְשׁוּבָה זוֹ נִקְרֵאת חַיִּים, (משלי ד) כִּי מִמֶּנּוּ תּוֹצְאוֹת חַיִּים, שֶׁהֵם נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל. וְהוּא הֶבֶל שֶׁיּוֹצֵא וְנִכְנָס בְּפִי הָאָדָם בְּלֹא עָמָל וּבְלֹא יְגִיעָה, ה" שֶׁל הִבָּרְאָם, וְעָלָיו נֶאֱמַר (דברים ח) כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי ה" יִחְיֶה הָאָדָם. וְהִיא עַל רֹאשׁ הָאִישׁ, עָלֶיהָ נֶאֱמַר (במדבר יב) וּתְמוּנַת ה" יַבִּיט. (תהלים לט) אַךְ בְּצֶלֶם יִתְהַלֶּךְ אִישׁ.

וּמִשּׁוּם שֶׁהִיא עַל רֹאשׁ הָאִישׁ, אָסוּר לוֹ לָאָדָם לָלֶכֶת אַרְבַּע אַמּוֹת בְּגִלּוּי רֹאשׁ, שֶׁאִם הִיא מִסְתַּלֶּקֶת מֵעַל רֹאשׁוֹ שֶׁל הָאָדָם, מִיָּד מִסְתַּלְּקִים מִמֶּנּוּ הַחַיִּים.

(והיא השכינה ה" אחרונה השם הויה – היא המלכות שבת קטנה, היא בת מלך שבויה כל יהודי חייב לכסות את ראשו בשכינה – שכל מחשבותיו, מטרותיו, מצוותיו, מעשיו יהיו לעילוי שכינת עוזנו – להחזיר עטרה אל הראש – אל עולם הקדושה, עולם האצילות, ע"י קיום מצוות לחומרא, קריאת שמע בקול, בכוונה, שמירת בריתות: ברית מילה, ברית שבת, ברית זוגיות, ברית תורה, זו שבת שניה)

וְאִם תֹּאמַר שֶׁכָּךְ שׁוֹרֶה עַל רֹאשׁ אֻמּוֹת הָעוֹלָם, אַף עַל גַּב שֶׁלֹּא נִבְרְאוּ בָהֶם שָׁמַיִם וָאָרֶץ וְכָל תּוֹלְדוֹתֵיהֶם - לֹא שׁוֹרֶה וַדַּאי. שֶׁמֹּשֶׁה בִּקֵּשׁ מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹּא תִשְׁרֶה שְׁכִינָה עַל אֻמּוֹת הָעוֹלָם, וְנָתַן לוֹ.

הַהֶבֶל הָעוֹמֵד עַל אֻמּוֹת הָעוֹלָם מֵאֵיפֹה יוֹצֵא? אוֹ עַל הָרְשָׁעִים שֶׁהֵם עֵרֶב רַב, מְעֹרָבִים עִם יִשְׂרָאֵל?

אֶלָּא וַדַּאי לֹא כָּל הַפָּנִים שָׁוִים. אֲפִלּוּ יִשְׂרָאֵל אֵינָם שָׁוִים, כָּל שֶׁכֵּן אֲחֵרִים.

אֶלָּא וַדַּאי עַל דְּמוּת זוֹ שֶׁל אוֹת ה" פֵּרְשׁוּהָ, מַתָּנָה טוֹבָה יֵשׁ לִי בְּבֵית גְּנָזַי וְשַׁבָּת שְׁמָהּ. וּכְשֶׁהִיא שׁוֹרָה עַל יִשְׂרָאֵל, אֵין לָהֶם יְגִיעָה וְלֹא שִׁעְבּוּד, וּבָהּ נֶפֶשׁ עֲמֵלָה וִיגֵעָה (שמות לב) שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ.

(וי נפש – אוי לנו על נפש השבויה בקליפות, אימנו זרוקה ומושלכת, עכברים נוגסים בבשרה, ואין לה מנחם, בניה עסוקים בתאוות חומר, בפרנסה של עולם מתכלה, ברדיפת כבוד, ב"אני" בתיקון "שלי", בייסורים "שלי" – בשכר "שלי", בכבוד בני אדם שהיום הם כאן ומחר מאכל לתולעים – עד מתי תעסקו בכם, ובבני אדם ?

שובו בנים שובבים וארפא משובותיכם – איך? על ידי שתי השבתות:

א.תשובה, וידוי, קבלה לעתיד.

ב.צער השכינה, ייחוד שמותיו יתברך, חומרות, טהרה, שמירת בריתות, תלמוד תורה.

שבת שלום

 

שיעור שנמסר באינטרנט – לקבוצה של עשרות משתתפים:

למתק הדינים להרבות שלום וברכה בעם הקודש במצפה לגאולה.

בָּרֵךְ עָלֵינוּ השם אֱלֹקֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת. וְאֶת כָּל מִינֵי תְבוּאָתָהּ לְטוֹבָה.

וְתֵן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה עַל כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה.

וְרַוֵּה פְּנֵי תֵבֵל וְשַׂבַּע אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִטּוּבָךְ.

וּמַלֵּא יָדֵינוּ מִבִּרְכוֹתֶיךָ וּמֵעֹשֶׁר מַתְּנוֹת יָדֶיךָ.

שָׁמְרָה וְהַצִּילָה שָׁנָה זוֹ מִכָּל דָּבָר רָע.

וּמִכָּל מִינֵי מַשְׁחִית וּמִכָּל מִינֵי פּוּרְעָנוּת.

וַעֲשֵׂה לָהּ תִּקְוָה טוֹבָה וְאַחֲרִית שָׁלוֹם.

חוּס וְרַחֵם עָלֶיהָ וְעַל כָּל תְּבוּאָתָהּ וּפֵירוֹתֶיהָ.

וּבָרְכָהּ בְּגִשְׁמֵי רָצוֹן בְּרָכָה וּנְדָבָה.

וּתְהִי אַחֲרִיתָהּ חַיִּים וְשָׂבָע וְשָׁלוֹם.

כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת לִבְרָכָה.

כִּי אֵל טוֹב וּמֵטִיב אַתָּה וּמְבָרֵךְ הַשָּׁנִים:

בָּרוּךְ אַתָּה ........מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים:

בעזרת השםאנחנו נלמד בארמיתתיקון מיוחדשל הזוהר הקדושדף ס"ז - ז"חונתרגם

תהיו מאוחדים

תייחדו את שמו יתברך.

למתק כל הדינים.

מעל ישראל

רִבִּי אַבָּא הֲוָה יָתִיב קָמֵיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן, קָם רִבִּי שִׁמְעוֹן בְּפַלְגּוּ לֵילְיָא, לְמִלְעֵי בְּאוֹרַיְיתָא

רבי אבא

ישב לפני רבי שמעון בר יוחאי

קם רבי שמעון בחצות לילה

לעסוק בתורה

קָמוּ רִבִּי אֶלְעָזָר וְרִבִּי אַבָּא עִמֵּיהּ. פָּתַח רִבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, (תהלים מב) כְּאַיָּל תַּעֲרוֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרוֹג אֵלֶיךָ אֱלֹהִים

קמו רבי אלעזר בנו של רשב"י

ורבי אבא

לפני מורם

אמר רבי שמעון

כאיל תערוג על אפיקי מים

כן נפשי תערוג אליך אלהים

תערוג מלשון נקבה

איל הוא זכר

הנקבה היא הנפש

הנפש שבויה בעולם הגשמי

היא מבקשת

את אפיקי המים

כך הנפש מבקשת את אלהים

הַאי קְרָא אוּקְמוּהָ חַבְרַיָּיא, זַכָּאִין אִינּוּן יִשְׂרָאֵל מִכָּל עַמִּין, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יָהַב לוֹן אוֹרַיְיתָא קַדִּישָׁא,

זה הוסבר

זכאים הם ישראל

מכל העמים

שהקב"ה נתן להם תורה

וְאוֹרִית לוֹן נִשְׁמָתִין קַדִּישִׁין מֵאֲתַר קַדִּישָׁא, בְּגִין לְמֶעְבַּד פִּקּוּדוֹי, וּלְאִשְׁתַּעֲשְׁעָא בְּאוֹרַיְיתָא,

והוריש להם נשמה קדושה

ממקום קדוש

מחצב הנשמות

כדילעשות את מצוות התורה

ולהשתעשע בתורה

דְּכָל מַאן דְּאִשְׁתַּעֲשָׁע בְּאוֹרַיְיתָא, לָא דָּחִיל מִכֹּלָּא. דִּכְתִּיב, (תהלים קיט) לוּלֵי תּוֹרָתְךָ שַׁעֲשׁוּעָי אָז אָבַדְתִּי בְעָנְיִי.

כל מי שמשתעשע עם התורה

לא פוחד מכלום

אין פחד כלל

שנאמר

לוּלֵי תּוֹרָתְךָ שַׁעֲשׁוּעָי אָז אָבַדְתִּי בְעָנְיִי.

לולא התורה

אבדתי

בעוני

לא עוני גשמי !

יש הרבה עשירים בכסף וזהב

וענייםבאושר

אושר הוא מהשורש אשר

הוא מאושר - כי

הקב"ה אישר אותו

יש לו חותם המלך

מהו החותם

הנשמה

שרק למי שבחר בתורה

ואמר

נעשה ונשמע

יש לו אותה

מַאן אִינּוּן שַׁעֲשׁוּעָי. אוֹרַיְיתָא. דְּאוֹרַיְיתָא שַׁעֲשׁוּעִים אִקְרֵי, דִּכְתִּיב, (משלי ח) וָאֶהְיֶה שַׁעֲשׁוּעִים יוֹם יוֹם. וְדָא הוּא דְּתָנֵינָן,

מהם השעשועים

תורה

היא נקראת שעשועים

קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָתֵי לְאִשְׁתַּעְשְׁעָא עִם צַדִּיקַיָּיא בְּגִנְתָא דְּעֵדֶן

ומי שמתעסק בה

הקב"ה משתעשע איתו

אלו הנשמות

של הצדיקים

שמגיעות בכל לילה

לגן עדן

מי הם הצדיקים

כל מי שעוסק בתורה לשמה

בלילה

ככתוב

אין חדש תחת השמש

כאשר יש שמש אין חדש

אי אפשר לחדש

אבל בלילה

קומי אורי

אור התורה

חידושי התורה כולם

הם פרי עמל לילה

כך כתב הרמב"ם ואחרים

בְּגִין לְמֶחְדֵּי בְּהוּ. דְּתָנֵינָן, זַכָּאִין אִינּוּן צַדִּיקַיָּא, דִּכְתִיב בְּהוּ, (ישעיה נח) אָז תִּתְעַנַּג עַל יְיָ",

מה הם השעשועים

של הקב"ה בהם

הוא שמח בבניו

העוסקים בתוכנית הבריאה

הם בוראים עולמות

בעסק התורה

כלת משה

והוא מתגאה בבניו

ואומר לכל צבא השמים

ראו בני בכורי ישראל

ראו מסירות נפש

עניות

דלות

גלות

צרות

ייסורים

כוחות טומאה

והוא קם

בלילה

יושב

לומד תורה

3317

שנים

עם ישראל מקיים

נעשה ונשמע

לא עזבנו

ולא נעזוב

זַכָּאִין אִינּוּן צַדִּיקַיָּא, דִּכְתִיב בְּהוּ, (ישעיה נח) אָז תִּתְעַנַּג עַל יְיָ", בְּגִין לְאִתְעַנְּגָא מֵהַהוּא שַׁקְיוּ דְּנַחֲלָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (ישעיה נח) וְהִשְׁבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ

זכאים הם ישראל

הצדיקים

העוסקים בתורה

כתוב בהם

אז תתענג

להתענג ממעין הנחל

נחל

מהו הנחל הזה

נוצר = נ

חסד = ח

לאלפים = ל

חסדי השם יתברך

נחל גימטריה 88

פח גימטריה 88

הפח נשבר

ואנחנו נמלטנו

איך

ע"י הפך הפח

ע"י הנחל

מעיין התורה

כי בלי תורה

לוּלֵי תּוֹרָתְךָ שַׁעֲשׁוּעָי אָז אָבַדְתִּי בְעָנְיִי.

אבדתי

האבדון

הוא איבוד הדרך

כאשר עוסקים בטפל ולא בעיקר

עוסקים בכבוד בני אדם

והתורה צועקת בכל יום

יוצאת בת קול מחורב (סיני)

ואומרת אוי להם לבריות

מעלבונה של התורה

מי היא התורה?

תורה שבעל פה קרינן לה

מלכות

תָּאנָא, כְּאַיָּל תַּעֲרוֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם, דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (תהלים כב) אֱיָלוּתִי לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה

כנסת ישראל

היא האיילה

היא המבקשת

מבניה

אנא בניי אהוביי

אני אימא שלכם

מושלכת בחוצות

מבוזה

מושפלת

אנא בניי

הקימו אותי

נפלה בתולת ישראל לא תוסיף קום

מי יקים אותה

קום יוסף הצדיק

הצל את אימך

הסתר אותה מעשיו הרשע,

שוב פעם כפי שעשית.

לא הקב"ה יקים אותה

לא...

את !!

אתה !!

בניה יקימו

אותה

לא לברוח מאחריות

העדרים יקימו אותה.

הקב"ה יכול לגאול את העולם בשניה

הוא מלך אסור ברהטים

אני אסרתי את עצמי אומר הקב"ה

אתם תשחררו אותי

נתתי לכם מפתחות

מפתח התשובה

מפתח התורה

ע"י הבחירה שלנו לגאולה , זו התוכנית המושלמת שנתעורר מלמטה .

סודות הזוהר

התעוררות

דלתתא

נכון

לא בעיה לקב"ה לגאול

בהבל פיו ברא שמים וארץ

אבל כל הבריאה

כל הנבראים

כל העולמות

נבראו עבור הרגע

המיוחד

שעם ישראל פותח בצעקה

של תשובה

אבא!!!!

ואז ישמע אל

ויכרית את ישמעאל ואדום וכל המרעים לבנו.

בנו בכורו,

ישראל עלה

ראשון במחשבה

ואחרוןבמעשה

הוא ישלים את עצמו

הוא תכלית הבריאה

הקב"ה רצה בן

שותף

אמיתי

שעמל

בנה

וראוי להקרא בן

למלך מלכי המלכים

מַבּוּעֵי נַחֲלָא מַאן אִינּוּן. מַבּוּעָא חַד לְעֵילָּא

מבועי נחל

מעייני הנחל

המקום שממנו נובעים המים

מהם? שואל הזוהר

יש מבוע אחד

קדום

לכל

מבוע הרחמים

הוא נקרא עתיקא קדישא

מקור הרחמים

רעוא דרעוין

עתיק

ראשון הנבראים אחר התיקון

אצלו יש 13 מכילן דרחמי

יג תיקוני דיקנא קדישא

13 מידות הרחמים

שלעולם לא חוזרות ריקם

וְזַמִּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְחַדְּתָּא עָלְמָא בְּהוּ, עָלַיְיהוּ כְּתִיב, (ישעיה סו) כִּי כַאֲשֶׁר הַשָּׁמַיִם הַחֲדָשִׁים וְהָאָרֶץ הַחֲדָשָׁה וְגוֹ"

והקב"ה יזמן שמחה בעולםהחדש

ככתוב

כי כאשר השמים החדשים

והארץ החדשה

מה המשמעות?

עולם זה הוא עולם תיקון

כל תכליתו לשמש

את הפועלים לבנות את הארץ החדשה

וכאשר תסתיים הבנייה

מה יהיה עם עולם זה

כתוב במסכת סוטא

חרוב

העולם הזה לא יתקיים במתכונת הזו

זו לידת האיילה

היא כעת בצירים אחרונים של יולדת

את העולם הבא

צירים כואבים

מי השפיר נשפכו על אוייבנו

הם טובעים במים

ואנחנו יבשים

מיובשים

התינוק החדש

לפני לידה

כל יולדת יודעת

איזו מצוקה נמצא העובר

ברגע היציאה

איזה כאבים מרגישה היולדת

כל רגע הצירים תכופים יותר

אש

תאונות

מחבלים

מחלוקות

סלקום נפלה

ומלחמות מאיימות עלינו

מכל עבר

חיזבאללה בצפון

חמס בדרום

אירן במזרח

המערב הים

לאן נברח

מה תצעק

כנסלים התורה

הקב"ה יבקע אותו

בזכות יעקב

וינוס בזכות יוסף

היובש!!

השמים מתוחים

תכולים כמו אמצע קיץ

הסירו הבגדים הצואים

הלבישו את המלכה במלבוש מלכות

תָּאנָא כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם. בַּיוֹם הַזֶּה. הַיּוֹם הַזֶּה מִבָּעֵי לֵיהּ. אֶלָּא בַּיוֹם הַזֶּה דַּיְיקָא, דְּבֵיהּ אִתְגְלֵי עַתִּיקָא קַדִּישָׁא, לְכַפָּרָא עַל חוֹבֵיהוֹן דְּכֹלָּא.

כפי המשנה

כי ביום הזה

יכפר עליכם

איזה יום?

יום אחד

לא יום ולא לילה

אותו יום

בו השמש תעמוד מלכת

ויפתחו שערי שמים

והארץ

אשר הושלכהמשמים "השליך ארץ"

תעלה

ואיתה כל בניה הקדושים

מעלה

וינערו ממנה כל הרשעים

יפלו לתהומא רבא

והיא תסיר מעליה את כל גילולי העבודה הזרה

ואש תעטוף אותה

ושערי שמים

יפתחו

ותשמע שירת המלאכים

וכולנו נהלל לשם יתברך

ונאמר אל מלך מלא רחמים.............



זוהר חדש - תיקונים


אָמְרוּ נִשְׁמָתִין דִּמְתִיבְתָּא עִלָּאָה, וַדַּאי הַאי אִיהוּ דְּדַרְגֵּהּ עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא דְּעָתִיד לְאִתְגַּלְּיָא בְּדָרָא דְּמַלְכָּא מְשִׁיחָא אִתְגַּלְּיָא בֵּהּ.

אמרו נשמות של הישיבה העליונה

זו דרגא של העמוד האמצעי

שעתיד להתגלות בדור של מלך המשיח

העמוד האמצעי

התינוק - פנים קטנות - זעיר אנפין

זה הילד ישראל שמו -

הוא הבן של מלך מלכי המלכים

והוא עבר תהליכי גדילה ולמידה

ונפילות וקימה

וגלויות

הכל כדי להיות ראוי להיקרא בן של הקב"ה

בנים אתם לה"

הוא נגלה בכל דור

וְרָזָא דְּמִלָּא קְרָא אוֹכַח, מַ"ה שֶּׁהָיָ"ה הוּא שֶׁיִּהְיֶ"ה. וּבָהּ מִמְּכוֹ""ן שִׁבְתּ""וֹ הִשְׁגִּי""חַ אֶל כָּל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ.

סוד שלו הוא מה שכתוב

מה -

שהיה

הוא

משה

משה - הוא כללות ישראל

ממכון

שבתו

השגיח

משה

ישראל לעתיד לבוא, נבנה

מפנימיות וחיצוניות

של כל נשמות ישראל

יש את השורשים - הם האבות

הנביאים

מלכות בית דוד

הצדיקים - משורש יוסף

וכל העם קשור לשורש מהם

אבל - הראש

הדעת

הוא משה רבינו

הוא הפנימיות

הוא המקשר אל הקב"ה

פסול לך את הלוחות

לך, עבורך, כל שאר העם יינקו ממך!

הרועה הנאמן - רעיא מהמינא

קוּם רָעֲיָא מְהֵימָנָא לְאִתְּעָרָא לְהַהוּא דְּאִתְּמַר בֵּהּ אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר. וּכְמָה אִנּוּן דְּמִיכִין וְשֵׁינָתָא בְּעֵינֵיהוֹן, דְּלָא פַּתְחִין לוֹן לְאִתְעַסְּקָא בְּרָזִין דְּאוֹרַיְתָא,

קום רעיא מהמנא - קום רועה נאמן

הגיע זמן לפקוד את העדר

עליהם נאמר

אני ישנה וליבי ער

כמה כולם ישנים - בדור האחרון הזה

פתוחים לעולם הזה, לתאוותיו

לעולם נעלם המשקר, המדמה..

וסותמים עינהם לראות את האמת

על ידי

סודות התורה

דְּכָל רָז אור אִתְקְרֵי, לְאַנְהָרָא בֵּהּ לְבַת עֵינָא וּלְאִתְּעָרָא לָהּ בֵּהּ לְגַבֵּי בַּעְלָהּ, דְּאִיהִי דְּמִיכָא בְּגָלוּתָא בֵּין אִנּוּן מָארֵי תּוֹרָה. דְּלֵית חַד מִנַּיְהוּ דְּיִתְּעַר לָהּ בְּבַעְלָהּ דְּאִיהוּ ר""ז אוֹר דְּנָהִיר בָּהּ בָּבַת עֵינָא. דְּרָז אוֹר אִיהוּ בְּחֻשְׁבָּן.

כל רז נקרא אור

רז = גימטירה 207

אור = 207

להאיר לאחת המיוחדת

בת עין

בת של ע - ...ע = 70

היא המלכות

השכינה הקדושה

שמעליה 7 רועים

שומרים

שבע הכלולים מעשר - 70 נפש בני יעקב

שכל תכליתם היא

בת עין

שכינה

שומרני כאישון בת עין

להיות שומרי השכינה, שומרי המלכה

למסור נפש עבור הבת, היחידה שהלכה לאיבוד

ביער העמים, מבוזה ומושפלת

צועקת ומייללת

לבניה ולבנותיה

שובו - שובו הביתה

לְאַנְהָרָא בֵּהּ לְבַת עֵינָא וּלְאִתְּעָרָא לָהּ בֵּהּ לְגַבֵּי בַּעְלָהּ, דְּאִיהִי דְּמִיכָא בְּגָלוּתָא בֵּין אִנּוּן מָארֵי תּוֹרָה. דְּלֵית חַד מִנַּיְהוּ דְּיִתְּעַר לָהּ בְּבַעְלָהּ דְּאִיהוּ ר""ז אוֹר דְּנָהִיר בָּהּ בָּבַת עֵינָא. דְּרָז אוֹר אִיהוּ בְּחֻשְׁבָּן.

להאיר בה בתוכה את אור התורה

היא דלה ועניה אין לה מעצמה כלום

רק שאריות שבניה נותנים לה

כאשר הם לא מבקשים עבור עצמם

כל היום

תן לי...תן לי

הב ..הב לי

אפילו בעלי התורה

לומדים עבור עצמם

ואין לה מנחם

ואין לה עזרה

חוץ

מאלו העוסקים בסוד

יודעים את סודה של המלכה

שהיא העולם הבא

היא התכלית

והם נדבקים רק בה

ואתה הרועה הנאמן

משה רבינו

עתיד להתגלות בדור האחרון

וללמד את ישראל את סודותיה

מעלותיה

של כלת משה

דְּהָא אַנְתְּ הוּא דְּאִתְּמַר בֵּהּ מֹשֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי. דְּהָא הֲווֹ כֻּלְּהוּ נְבִיאַיָּא וְחַכְמַיָּא וּמָארֵי קַבָּלָה לְגַבָּךְ, כְּסִיהֲרָא וְכוֹכְבַיָּא וּמַזָּלֵי דְּלֵית לוֹן נְהוֹרָא אֶלָּא מְשַׁמְּשָׁא.

כפי אז

משה קיבל תורה מסיני

כולם קיבלו ממשה

הנביאים

החוזים

הצדיקים

החכמים

הוא כמו אור החמה המאיר לכוכבים וללבנה

כי אין לכל הכוכבים והלבנה

אלא מה שמקבלים מהשמש

וּבְגִין דְּאִתְּמַר בָּךְ פְּנֵי מֹשֶׁה כִּפְנֵי חַמָּה. קוּם אַנְהִיר לוֹן דְּעַד דֶּאֱמֶת אַנְהִיר לוֹן, כֻּלְּהוּ הֲווֹ בַּחֲשׁוֹכָא וְלֵית לוֹן נְהוֹרָא.

בגלל זה נאמר פני משה כפני החמה

קום תאיר

קום תדליק את נשמות ישראל

קום תפתח לב כל אחד מישראל

כפי שעשית

כולם בחשיכה

אין איתנו מי יודע מה

קום עד שהאמת

תצעק

קום עד שכל ישראל יאמרו שוב

נעשה ונשמע

קום וקבור את קורח ועדתו

קום גיבור מחה את העמלק

קום משה רבינו

הגיע זמן הגאולה

 



חזרה לדף הבית
האתר נבנה במערכת 2all בניית אתרים