הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
שלח לחבר
 


אתר זוהר החיים הוקם על ידי הרב יוחנן באנון ז"ל 
האתר משומר למען זכרו על ידי מפעל הזוהר העולמי (Ha-Zohar.info) ולימוד הזוהר היומי (DailyZohar.com)

   פרשת בראשית    פרשת נח    פרשת לך לך    פרשת וירא    פרשת חיי שרה    פרשת תולדות    פרשת ויצא
   פרשת וישלח    פרשת וישב    פרשת מקץ    פרשת ויגש    פרשת ויחי    פרשת שמות    פרשת וארא
   פרשת בא    פרשת בשלח    פרשת יתרו    פרשת משפטים    פרשת תרומה    פרשת תצוה    פרשת כי תשא
   פרשת ויקהל    פרשת פיקודי    פרשת ויקרא    פרשת צו    פרשת שמיני    פרשת תזריע    פרשת מצורע
   פרשת אחרי מות    פרשת קדושים    פרשת אמר    פרשת בהר    פרשת בחוקותי    פרשת במדבר    פרשת נשא
   פרשת בהעלותך    שלח לך    פרשת קרח    פרשת חוקת    פרשת בלק    פרשת פינחס    פרשת מטות
   פרשת מסעי    פרשת דברים    פרשת ואתחנן    פרשת עקב    פרשת ראה    פרשת שופטים    פרשת כי תבוא
   פרשת כי תצא    פרשת ניצבים וילך    פרשת האזינו    פרשת זאת הברכה
 
    עמוד הבית
    צור קשר
    תחילת הבריאה
    מבנה העולמות
    ראש השנה
    תם עוונך בת ציון
    הנהגות וסגולות
    אדם
    גאולה
    לאלפים
    חיים על פי הזוהר
    אלול
    24 אלף תלמידי רבי עקיבא
    פתיחת אליהו
    רבי שמעון בר יוחאי
    תיקוןני זוהר חדש
    כללי סודות ורזי התורה
    מעלת עיסוק בזוהר
    מהו צדיק ?
    הליכות אור - נוער וחינוך
    סוד הקפת התיבה
    מפעל הזוהר העולמי
    סוד קליפת נוגה
    נפש, רוח, נשמה..
    הצלת רבי יצחק
    ערב רב
    טעמי המצוות
    קריאת שמע בכוונה
    להידמות לאבות
    ט"ו בשבט
    שבת קודש
    שיויתי השם
    רבי שמעון מבטל מוות
    מעלת הלילה
    חיזוק באמונה
    נטילת ידיים
    רחל
    ויעבור
    יום הכיפורים
    ייחודים בתנועה
    מדרש האותיות
    פרשיות השבוע - וידאו
    סוכות
    צפיחית בדבש
    מעוט הירח
    תלמוד ארץ ישראל
    תפילה בציון רשב"י
    סדר עליית הנשמה
    תמונות
    לב נתיבות עשר מאמרות
    חנוכה
    שיעורי תורה בצ'ט
    ברכות השחר
    סגולות שבת
    מזמור יט - פרוש הזוהר
    מדרש רות - זוהר
    הקדמה 6 מצוות
    שיעורי וידאו - זוהר
    פסח
    שביעי פסח ועומר
    עמלק העייף, ישראל יעף
    מעלת משה רבינו
    משיח
    המלחמה האחרונה 1
    אלפיים שנות תפילה
    מדרשי זוהר
    בראשית תמן - תיקון 48
    שום תשים עליך מלך
    כבד את אביך...
    אידרא זוטא
    יסודות הזוהר
    להשיב את הבן לאב
    נסתם הפתוח ונפתח הסתום
    אנכי ה'
    קריאת זוהר כללית
    שיעורי זוהר בקול
    אלול ושיעורים תשרי
    למה אנחנו כאן?
    רפ"ח
    ממלכת כהנים
    פרשות השבוע
    חגי השנה
    סודת הזוהר
    דרשות הרב בטקסט
    תורה וישראל חד הם
    מפתח החכמה ביראה
    ראשי ישן
    הנהגות הימים
    מבצע ה - 70
    שיעורי עץ החיים
    מחיה המתים
    נבואת פרס אירן
    חיטה ומשיח
    נצח זמן ומקום
    נישואין גירושין
    פורים
    מוצאי שבת
    סוד הפרצופים - בפשט
    מלאכים המלווים
תרומות לברכות בעלון
ובאתר נא להשאיר את נוסח
הברכה.
התרומות מיועדות להחזקת האתר
הדפסת עלוני הזוהר
הכנת סרטי וידאוו ייחודים, שיעורי זוהר 
 

 
עלון פרשת שמיני ושבת פרה
פרשת שמיני - שבת פרה מפי מורינו ורבינו המקובל רבי ניסים פרץ שליט"א

בשם השם נעשה ונצליח

השבת פרשת שמיני ופרשת פרה – אני אקדיש את דברי דווקא על פרשת פרה, תיקנו לנו רבותינו כך נפסק בשולחן ערוך לקרוא ארבע פרשיות :שקלים זכור פרה והחודש

בזמן שבית המקדש היה קיים היו צריכים להקריב קורבן פסח בי"ד בניסן, איך אפשר להקריב קורבן פסח, ואדם טמא? היו קוראים פרשת פרה כדי לעורר כל אדם שלא יטמא ואם יטמא יטהר אבל עכשיו שאין בית מקדש מה הטעם שתיקנו? – שקלים יש טעם, זכור גם קיימים הטעמים, וגם פרשת חודש, אבל פרשת פרה מה הטעם? אומר המשנה ברורה בהקדמה להלכות פרה אדומה, תיקנו לנו כדי להתפלל שגם עלינו יזה השם מים טהורים ונטהר במהרה יבנה המקדש ונעשה זאת בפועל. היום אין לנו שום קורבן בפועל – רק ונשלמה פרים שפתינו, על ידי שאנו קוראים ומתבוננים– אומר הרמב"ם על יד ההתבוננות נשפכים מים טהורים מהדעת העליון ואתה נטהר, חז"ל אומרים "תבוא האם ותקנח צואת בנה", אף על פי שפרה אדומה נאמר עליה "זאת חוקת התורה ויקחו אליך פרה אדומה , חוקה חקקתי גזירה גזרתי, אין לך רשות להרהר אחריה, פרה אדומה היא חוקה של כל החוקים, לא רק חוק של תורה, "חוקה חקקתי", ומצאו לה טעם!, אין לה טעם!, "תבוא האם ותקנח צואת בנה", האם היא הפרה, ובנה הוא העגל, חטא העגל – עגל הוא עבודה זרה, מה הקשר לטהרה של פרה אדומה?

חטא העגל הוא "אלה אלהייך ישראל" בני ישראל שיצאו ממצרים שראו שמשה מסתלק איש האלהים, שדרכו רואים את האלהים, אמרו אם הוא הסתלק סימן שסיים ללמד אותנו, משמע נתן לנו את כל התורה, בואו נסגור את התורה "אלה אלהייך ישראל" בתוך חטא העגל, חוץ מהעבודה הזרה והענינים הנוספים, עוד חשבו שלתורה שלימד משה יש גבול, יש סוף ורצו לסגור את התורה, "תבוא האם ותקנח את צואת בנה"את המחשבה הפסולה. שלמה המלך אומר אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממנה, לא היה חכם משלמה! הלך וחקר והביא כל הטעמים של המצוות, כאשר הגיע לפרה אדומה הרים ידיים, ניתן להבין כי הוא הבין את כל התורה חוץ מפרה אדומה, אותה הוא לא הבין, ניסה להבין למה היא מטמאת נשבר לו ההסבר למה היא מטהרת, נתקע! ההסבר הוא, שהוא לא נתקע, להפך, פרה אדומה הוא הבין הכי טוב, זה מה שהוא אמר: חשבתי שאני חכם חשבתי שבחכמה שלי אני יכול להגיע לסוף של התורה, ובאמת הגעתי לסוף של הרבה דברים, כשהגעתי לפרה אדומה היא גילתה לי שכל התורה כולה רחוקה ממני, כיון שהקב"ה נתן אותה בצורה בלי הבנה בצורה האמיתית שלו שהוא "אין סוף" " החקר אלוה תמצא" שהתורה ניתנה מאין סוף שאין לה סוף בלי גבול מה אתה יכול להבין? אתה יכול להבין חלק אבל לא את הכל, אמרתי אחכמה בפרה אדומה וגילתה לי שהתורה כולה רחוקה ממני, והענין הולך ומעמיק עד אין סוף. זה מגלה על התורה כולה שהיא אין סוף, "תבוא האם ותקנח צואת בנה", הם חשבו שאת התורה אפשר להבין בשכל, אז נעשה לה מסגרת "אלה אלהייך ישראל" חשבו שזהו זה כל התורה! אי אפשר למסגר את התורה, היא מתרחבת עד אין סוף אי אפשר לקבוע אותה, אי אשר להגיד "אני מבין" אומר רבי יהודה הלוי "תכלית הידיעה שנדע שלא נדע", תכלית ההבנה של האדם שהוא מבין שהוא לא יכול להבין, שהתורה מן השמים רק אז הוא מתחיל להבין, זו תורה מהשמים, אם אתה חושב שזה חכמה וידיעות כמו של האומות של שכל טבעי, שיש לה גבול ויש לה סוף זולא תורה אתה לא לומד תורה. חכמה בגויים תאמין, תורה בגויים אל תאמין, התורה היא אין סופית כאשר לומדים כך את התורה זה נקרא לימוד תורה משמים. "תבוא האם ותקנח צואת בנה", זו טהרת הפרה, כאשר הוא מבין שהוא לא מבין שהתורה היא אין סופית, שהתורה מאין סוף, אז הוא נטהר ממי הדעת העליונים, מההתבוננות שהתורה מן השמים ואין לה חקר ואין לה גבול, יהי רצון שיבנה בית המקדש במהרה בימינו אמן.

.............................................................................................

משנה ברורה סימן תרפה

(א) ר"ח אדר וכו" - אבאר בקיצור ענין ד" פרשיות. והוא. חז"ל (א) תקנו לקרות ד" פרשיות בשנה מר"ח אדר עד ר"ח ניסן לזכרון ד" דברים והם אלו. הראשונה היא פרשת שקלים לזכרון מצות מחצית השקל שיתבאר בסמוך שהיו מחוייבים ליתן ללשכה לקרבן התמיד בכל שנה. השניה היא פרשת זכור לזכור מעשה עמלק וקורין אותה בשבת שלפני פורים לסמכה למעשה שהיה מזרע עמלק וכדי להקדים זכירת מחיית עמלק לעשייתה וכדכתיב והימים האלה נזכרים ונעשים. השלישית היא פרשת פרה אדומה והיא בשבת שקודם פרשת החודש שכן היה שריפתה במדבר סמוך לניסן כדי להזות בה את ישראל באפר החטאת מיד אחר הקמת המשכן כדי שיהיו טהורים ויוכלו לעשות הפסח בזמנו לכך קורין פרשה זו להתפלל לפניו ית" שגם עלינו יזרוק מים טהורים במהרה. הרביעית פרשת החודש בשבת הסמוך לר"ח ניסן כדי לקדש חודש ניסן דכתיב בתורה החודש הזה לכם ראש חדשים אבל אין זה עיקר הקידוש כי עיקר הקידוש הוא בעת ראית הלבנה שמקדשין אותו הב"ד ואין הקריאה הזאת אלא מדרבנן


סיבות מות נדב ואביהוא: ילקוט שמעוני ויקרא - פרק י - המשך רמז תקכד

רבי מני בשם ר" לוי בשביל ארבעה דברים מתו וכולהו כתיב בהו מיתה, על ידי שנכנסושתויי ייןבמקדש וכתיב בה מיתה יין ושכר אל תשת וגו". ועל ידי שנכנסובלא רחוץ ידים ורגליםוכתיב בה מיתה בבואם אל אהל מועד ירחצו וגו".שנכנסו מחוסרי בגדיםוכי מה היו חסרים א"ר לוי מעיל היו חסרים וכתיב בה מיתה והיה על מצח אהרן לשרת בקדש. ועל ידישלא היו להם בניםוכתיב בה מיתה וימת נדב ואביהו בהקריבם אש זרה ובנים לא היו להם. אבא חנן אומר על ידישלא היה להם נשיםדתנן תמן וכפר בעדו ובעד ביתו זה אשתו. א"ר לוי הרבה נשים היו יושבות עגונות ממתינות להם ומה היו אומרים אחי אבינו מלך אחי אמנו נשיא אבינו כהן גדול אנו סגני כהונה איזו אשה הגונה לנו. רב נחמן בשם רבי יהושע בר נחמן למה בחוריו אכלה אש בשביל בתולותיו לא הוללו, ועוד מן הדא ואל משה אמר עלה אל ה" אתה ואהרן נדב ואביהוא מלמד שהיה משה ואהרן מהלכין תחלה נדב ואביהוא מהלכין אחריהםוהיו אומרים מתי שני זקנים הללו מתיםואנו נוהגין שררה על הצבור תחתיהם. רבי יודן בשם ר" אייבו אמר בפניהם אמרו זה לזה. ר" פנחס אמר בלבם הרהרו.נפרש ונלמד בע"ה:מאמר זה כמו מאמרים רבים מכל חלקי התורה מלמדים אותנו כי האדם הינו כלי המכיל רוחניות שאינה שלו אלא שהיא נקנית על ידי האדם כפי מעשיו, יכול לומר כי אין אדם רע או רשע או טוב - אלו כולן תכונות המתגוררות אצל האדם כפי מעשיו, יכול להיות אדם שקנה רשעות והוא נקרא רשע על שם הרוחניות שגרה אצלו, אולם רואים בעין כי רשע שחזר בתשובה הופך לפתע להיות צדיק מדקדק בקלה כבחמורה, כי הוא גירש את הרשעות ממנו וקנה טוב וצדק, ומכאן נחמה גדולה כי האדם לא משתנה אלא מעשיו הם שמשתנים וכפי מעשיו כך האורחים שמתגוררים אצלו, נוהג בטוב, הטוב שוכן אצלו ואין טוב אלא הקב"ה, וח"ו הפוך הרי הס"א אורח שלו, כל שהאדם צריך לעשות להדבק במעשים טובים, להסביר פנים לרכוש כלים טובים בלימוד התורה הקדושה ואז הרשעה תברח ממנו ותכלה באש הטובה.

שתויי יין,בתלמוד בבלי מסכת עירובין דף סה/א אמר רבי חנין לא נברא יין אלא לנחם אבלים ולשלם שכר לרשעים שנאמר תנו שכר לאובד: בטור אורח חיים סימן צ"ט: שכור אל יתפלל עד שיעבור יינו ואם התפלל תפלתו תועבה וצריך לחזור ולהתפלל ואפילו אם עבר זמן התפלה דחשיב כשוגג: תשת =תפילתשכורתועבה

לא היו להם נשים: לא נקרא אדם, חצי אדם, אין הברכה שרויה אצלו, הזוהר מונה פגם זה כפגם העיקרי של בני אהרון הכהן בזוהר ג דף ה/ב

תרגום: בֹּא רְאֵה, אָדָם כִּי יַקְרִיב, לְהוֹצִיא אֶת מִי שֶׁלֹּא נִשָּׂא, שֶׁהֲרֵי קָרְבָּנוֹ אֵינוֹ קָרְבָּן, וּבְרָכוֹת לֹא נִמְצָאוֹת אֶצְלוֹ (על ידו), לֹא לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה. מִמַּשְׁמָע שֶׁכָּתוּב אָדָם כִּי יַקְרִיב, שׁוֹנֶה כָּאן, שֶׁאֵינוֹ אָדָם, וְאֵינוֹ בִּכְלָל שֶׁל אָדָם, וּשְׁכִינָה אֵינָהּ שׁוֹרָה עָלָיו מִשּׁוּם שֶׁהוּא פָּגוּם, וְנִקְרָא בַּעַל מוּם, וּבַעַל מוּם מְרֻחָק מִן הַכֹּל, כָּל שֶׁכֵּן לַמִּזְבֵּחַ לְהַקְרִיב קָרְבָּן.וְנָדָב וַאֲבִיהוּא מוֹכִיחִים, שֶׁכָּתוּב (ויקרא י) וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה". וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב, אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה". אָדָם שֶׁנִּמְצְאוּ זָכָר וּנְקֵבָה, זֶה רָאוּי לְהַקְרִיב אֶת הַקָּרְבָּן הַזֶּה וְלֹא אַחֵר.וְאָמַר רַבִּי אַבָּא, אַף עַל גַּב שֶׁבֵּאֲרוּהָ אֶת נָדָב וַאֲבִיהוּא בְּדָבָר אַחֵר, כָּךְ הוּא וַדַּאי. אֲבָל קְטֹרֶת הִיא עֶלְיוֹנָה מִכָּל הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁל הָעוֹלָם, שֶׁעָלֶיהָ מִתְבָּרְכִים עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, וְהַקָּרְבָּן הַזֶּה שֶׁהוּא מֵעַל לְכָל הַקָּרְבָּנוֹת לֹא רְאוּיִים הֵם לְקָרְבוֹ, שֶׁהֲרֵי לֹא נִשְׂאוּ, לַקָּרְבָּן לֹא הָיוּ רְאוּיִים, כָּל שֶׁכֵּן לִדְבָרִים עֶלְיוֹנִים שֶׁיִּתְבָּרְכוּ עַל יָדָם. וְאִם תֹּאמַר, וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה" וַתֹּאכַל אוֹתָם, לָמָּה? לְאָדָם שֶׁבָּא לִפְנֵי הַגְּבִירָה לְבַשֵּׂר לָהּ שֶׁהֲרֵי הַמֶּלֶךְ בָּא לְבֵיתָהּ, וְיִשְׁרֶה עִם הַגְּבִירָה לִשְׂמֹחַ עִמָּהּ. בָּא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, רָאָה הַמֶּלֶךְ שֶׁאוֹתוֹ אָדָם הוּא בַּעַל מוּמִים. אָמַר הַמֶּלֶךְ: אֵין זֶה כְּבוֹדִי שֶׁעַל יְדֵי הַפָּגוּם הַזֶּה אֶכָּנֵס אֶל הַגְּבִירָה. בֵּין כָּךְ הִתְקִינָה הַגְּבִירָה אֶת הַבַּיִת לַמֶּלֶךְ. כֵּיוָן שֶׁרָאֲתָה שֶׁהַמֶּלֶךְ הָיָה מְזֻמָּן לָבֹא אֵלֶיהָ, וְאוֹתוֹ אָדָם גָּרַם שֶׁהַמֶּלֶךְ יִסְתַּלֵּק מִמֶּנָּה, אָז צִוְּתָה הַגְּבִירָה לַהֲרֹג אֶת אוֹתוֹ אָדָם.כָּךְ בִּזְמַן שֶׁנִּכְנְסוּ נָדָב וַאֲבִיהוּא וּקְטֹרֶת בִּידֵיהֶם, שָׂמְחָה הַגְּבִירָה, וְהִתְתַּקְּנָה לְקַבֵּל אֶת הַמֶּלֶךְ. כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַמֶּלֶךְ אוֹתָם אֲנָשִׁים פְּגוּמִים, בַּעֲלֵי מוּמִים, לֹא רָצָה הַמֶּלֶךְ שֶׁעַל יָדָם יָבֹא לִשְׁרוֹת עִמָּהּ, וְהִסְתַּלֵּק מִמֶּנָּה הַמֶּלֶךְ. כְּשֶׁרָאֲתָה הַגְּבִירָה שֶׁבִּגְלָלָם הִסְתַּלֵּק הַמֶּלֶךְ מִמֶּנָּה, מִיָּד - וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה" וַתֹּאכַל אוֹתָם.וְכָל זֶה מִשּׁוּם שֶׁמִּי שֶׁלֹּא נִשָּׂא הוּא פָּגוּם. בַּעֲלֵי מוּמִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, קְדֻשַּׁת הַמֶּלֶךְ מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ וְלֹא שׁוֹרָה בִפְגָם. וְלָכֵן כָּתוּב אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן. מִי שֶׁנִּקְרָא אָדָם - יַקְרִיב. וּמִי שֶׁלֹּא נִקְרָא אָדָם - לֹא יַקְרִיב.

מחוסרי בגדים:לבושים הרוחניים של האדם הינם מעשיו, בניו ואשתו, הם הלבושים לעולם הבא, ועל כך אנחנו מברכים בכל בוקר מלביש ערומים והנותן ליעף כח, כפי שמובאבשער הכוונות- דרושי ברכת השחר: והטעם שהשתי ברכות אלו שהם מלביש ערומים. וברכת הנותן ליעף כח נתקנו לסוד מה שנבאר עתה בע"ה והוא כי הנה אין אדם בארץ אשר לא יחטא וע"י כך מפשיטים מעליו לבוש הקדושה ומלבישים לנשמתו לבוש הקליפות בגדים צואים כדמיון ככתוב "ויתנצלו בני ישראל את עדים" ונמשך עליהם זוהמת הנחש וכדמיון אדם הראשון שנאמר בהם וידעו כי ערומים הם ואח"כ כתיב וילבישם כתנות עור משכא דחויא. (עור הנחש) והנה הכל הוא כפי ערך החטא כי אם החטא הוא קל מתחלש כח הלבוש ההוא בסוד צור ילדך תשי כו" אבל איננו מסתלק מעליו. ואם החטא הוא חמור מסתלק הלבוש לגמרי מעליו וכנגד ב" בחינות אלו נתקנו ב" ברכות אלו וענינם הוא כי הנה בכל לילה כאשר האדם מפקיד נשמתו ביד המלכות העליונה בסוד בידך אפקיד רוחי הנה היא מחדשת אותה בסוד חדשים לבקרים כו". ומי שנסתלק ממנו לבושו נותנת אליו בבקר בחינת לבוש ומי שיש לו לבוש אלא שנחלש היא נותנת כח בלבוש ההוא ושני בחינות אלו נעשות בעת הבקר בסוד חדשים לבקרים והבן זה. וחידוש זה נעשה ע"י השם אל המתעורר בבקר בסוד החסד כמ"ש "חסד אל כל היום" ובסוד "וישכם אברהם בבקר" ובסוד מה שביארנו על מה שתיקנו בברכת יוצר אור "המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית" עיין שם.

לא היו להם בנים:ברא מזכה אבא, ברא כרעי אבא, הבן הוא שמתקן ומלביש את האבא, הקב"ה ברא עולם לפרייה ורבייה וכאשר אדם נמנע מכך, מכחיש מעשה בראשית ונקרא רע, רשע, כפי בני יהודה ער ואונן, הזוהר הקדוש אומר עליו עץ סרק שאין בו כל תועלת מלבד לבעור באש, והם לא יקומו בתחיית המתים, שלא כמו עץ פרי עושה פרי שלהם יש תחיית המתים ועולם הבא.

בלא רחוץ ידיים ורגליים:נקיון הגשמי של הידיים - מים וסבון, אך הנקיון הרוחני הינו רק נטילת ידיים בכלי נטלה שלוש נטילות בכל יד לטהרה לסירוגין ולברכה על הלחם שלוש בכל יד, בכח אחד, משמע כמות המים הנמצאת בנטלה חייבת להספיק לשש הנטילות, ללא תוספת מים.ובשער הכוונות - דרושי ברכת השחרמבואר סיבת השלוש לכל יד, להלן דבריו הקדושים "ועתה נבאר סדר נטילת ידים של שחרית הנה בתחילה יטול הכלי של המים בידו הימנית ונותנו בידו השמאלית ואח"כ שופך מים מידו השמאלית על ידו הימנית ואח"כ ישפוך מים מידו הימנית על ידו השמאלית הרי פעם אחת. וחוזר כסדר הזה פעם ב" וג" באופן שתרחוץ כל יד ויד ג" פעמים ולא תרחצם יחד ג" פעמים כל יד אלא פעם אחת ביד זו ופעם אחרת ביד הב" בסרוגין כי ע"י כן רוח הטומאה הנקראת שיבת"א [חולין ק"ו ע"ב ושבת ק"ט ע"א] בת מלך היא ומקפדת ודולגת וקופצת עד שנעתקת לגמרי משם ואם לאו אינה נעתקת וכן נמצא בזוהר בכ"י: ומכאן ומקומות נוספים דע כי עיקר המחשבות הזרות וההפרעות שיש לאדם בקדושה הינה יניקתם של כוחות הטומאה השורות על אצבעות הידיים, ולכן הקפידו רז"ל בנטילת ידיים באומרם עסקניות הן.

 

 

 

לשון הרע על משה ואהרן:מלמד שהיה משה ואהרן מהלכין תחלה נדב ואביהוא מהלכין אחריהם והיו אומרים מתי שני זקנים הללו מתים ואנו נוהגין שררה על הצבור תחתיהם.ובזוהר חלק ג דף מא/א פרשת שמיני:

רִבִּי אַבָּא פָּתַח וְאָמַר, (תהלים לד) מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים וְגוֹ". נְצוֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע וְגוֹ". סוּר מֵרָע וְגוֹ". וּכְתִיב (משלי כא) שׁוֹמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ וְגוֹ". מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים. מַאן חַיִּים. אֶלָּא אִלֵּין חַיִּים דְּאִקְרוּן עָלְמָא דְּאָתֵי, וְחַיִּים תַּמָּן שַׁרְיָין. וְעַל דָּא תָּנֵינָן, עֵץ חַיִּים, הִיא אִילָנָא מֵאִינּוּן חַיִּים, אִילָנָא דְּאִתְנְטַע בְּאִינּוּן חַיִּין. וְעַל דָּא מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים כְּתִיב.אוֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב, מַאן יָמִים. אֶלָּא דָּא הוּא שְׁמָא דְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא, דַּאֲחִידָא בְּאִינּוּן יוֹמִין עִלָּאִין, דְּאִקְרוּן יְמֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ, יְמֵי הַשָּׁמַיִם וַדַּאי, עַל הָאָרֶץ וַדַּאי. מַאן דְּבָעֵי חַיִּים דִּלְעֵילָּא, לְמֶהֱוִי לֵיהּ חוּלָקָא בְּהוּ. וּמַאן דְּבָעֵי יוֹמִין עִלָּאִין לְאִתְדַּבְּקָא בְּהוּ וּלְרַחֲמָא לְהוּ. יִנְטַר פּוּמֵיהּ מִכֹּלָּא, יִנְטַר פּוּמֵיהּ וְלִישָׁנֵיהּ, יִנְטַר פּוּמֵיהּ מִמֵּיכְלָא וּמִמִּשְׁתְּיָא, דִּמְסָאֵב לְנַפְשָׁא, וּמְרַחָקָא לְבַּר נָשׁ מֵאִינּוּן חַיִּין וּמֵאִינּוּן יוֹמִין, וְיִנְטַר (ס""א פומיה ולישניה) לִישָׁנֵיהּ מִמִּלִּין בִּישִׁין, דְּלָא יִסְתְּאַב בְּהוּ, וְיִתְרְחַק מִנַּיְיהוּ, וְלָא יְהֵא לֵיהּ חוּלָקָא בְּהוּ.תָּא חֲזֵי, פּוּמָא וְלִישָׁן, אֲתַר (אחרא) עִלָּאָה הָכִי אִקְרֵי, וּבְגִין כָּךְ לָא יַפְגִּים אִינִישׁ פּוּמֵיהּ וְלִישָׁנֵיהּ, וְכָּל שֶׁכֵּן לְאִסְתַּאֲבָא נַפְשֵׁיהּ וְגַרְמֵיהּ, בְּגִין דְּאִסְתְּאַב הוּא בְּעָלְמָא אָחֳרָא, וְהָא אוֹקִימְנָא. (ויקרא יא) זֹאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תֹּאכְלוּ מִכָּל הַבְּהֵמָה וְגוֹ", הַאי קְרָא לָאו רֵישֵׁיהּ סֵיפֵיהּ, וְלָאו סֵיפֵיהּ רֵישֵׁיהּ. זֹאת הַחַיָּה בְּקַדְמִיתָא, וּלְבָתַר מִכָּל הַבְּהֵמָה. אֶלָּא אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בְּכָל זִמְנָא דְּיִשְׂרָאֵל מְנַטְרֵי נַפְשַׁיְיהוּ, וְגַרְמַיְיהוּ, דְּלָא לְסָאֲבָא לוֹן, וַדַּאי זֹאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תֹּאכְלוּ, יֵהוֹן שְׁכִיחִין בִּקְדוּשָּׁה עִלָּאָה, לְאִתְדַּבְּקָא בִּשְׁמִי, בִּבְרִירוּ דְּהַהִיא בְּהֵמָה דְּבָרִירְנָא לְכוּ לְמֵיכַל, לָא תִּסְתַּאֲבוּ בְּהוּ, וְתֶהווֹן דְּבֵקִין בִּשְׁמִי. וְכָל זִמְנָא דְּלָאו אִינּוּן נַטְרִין נַפְשַׁיְיהוּ וְגַרְמַיְיהוּ מִמֵּיכְלָא וּמִשְׁתְּיָּא, יִתְדַבְּקוּן בַּאֲתַר אָחֳרָא מִסְאֲבָא, לְאִסְתַּאֲבָא בְּהוּ. וּבְגִין כַּךְ כְּתִיב, זֹאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תֹּאכְלוּ מִכָּל, מִכָּל ודַּאי, דְּאִיהוּ רָזָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, לְאִתְדַּבְּקָא בֵּיהּ. מִכָּל הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר עַל הָאָרֶץ, בְּגִין דְּהַאי מֵיכְלָא דְּהַאי בְּהֵמָה אִשְׁתְּכַח דַּכְיָא, וְלָא יְסָאַב לְכוּ, יְהֵא לְכוּ חוּלָקָא בִּשְׁמִי, לְאִתְדַּבְּקָא בֵּיהּ.תרגום:רַבִּי אַבָּא פָּתַח וְאָמַר, (תהלים לד) מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים וְגוֹ", נְצֹר לְשׁוֹנְךְ מֵרָע וְגוֹ", סוּר מֵרָע וְגוֹ". וְכָתוּב, (משלי כא) שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ וְגוֹ". מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים, אֵיזֶה חַיִּים? אֶלָּא אֵלּוּ חַיִּים שֶׁנִּקְרָאִים הָעוֹלָם הַבָּא, וְהַחַיִּים שׁוֹרִים שָׁם. וְעַל כֵּן שָׁנִינוּ, עֵץ חַיִּים הוּא עֵץ מֵאוֹתָם הַחַיִּים, הָעֵץ שֶׁנָּטַע בְּאוֹתָם חַיִּים, וְעַל כֵּן כָּתוּב מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים. אוֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב, מִי הַיָּמִים? אֶלָּא זֶהוּ שְׁמוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, שֶׁאוֹחֵז בְּאוֹתָם יָמִים עֶלְיוֹנִים, שֶׁנִּקְרְאוּ יְמֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ. יְמֵי הַשָּׁמַיִם וַדַּאי, עַל הָאָרֶץ וַדַּאי. מִי שֶׁרוֹצֶה חַיִּים שֶׁלְּמַעְלָה, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ חֵלֶק בָּהֶם. וּמִי שֶׁרוֹצֶה יָמִים עֶלְיוֹנִים לְהִדָּבֵק בָּהֶם וְלֶאֱהֹב אוֹתָם - יִשְׁמֹר פִּיו מֵהַכֹּל, יִשְׁמֹר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ, וְיִשְׁמֹר פִּיו מִמַּאֲכָל וּמִשְׁתֶּה שֶׁמְּטַמְּאִים אֶת הַנֶּפֶשׁ וּמַרְחִיקִים אֶת הָאָדָם מֵאוֹתָם חַיִּים וּמֵאוֹתָם יָמִים, וְיִשְׁמֹר (פיו ולשונו) לְשׁוֹנוֹ מִדְּבָרִים רָעִים שֶׁלֹּא יִטָּמֵא בָהֶם, וְיִתְרַחֵק מֵהֶם, וְלֹא יִהְיֶה לוֹ חֵלֶק בָּהֶם. בֹּא רְאֵה, פֶּה וְלָשׁוֹן, כָּךְ נִקְרָא מָקוֹם (אחר) עֶלְיוֹן, וּמִשּׁוּם כָּךְ לֹא יִפְגֹּם אָדָם אֶת פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ, וְכָל שֶׁכֵּן לְטַמֵּא אֶת נַפְשׁוֹ וְעַצְמוֹ, מִשּׁוּם שֶׁנִּטְמָא הוּא בָּעוֹלָם הָאַחֵר, וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ. זֹאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תֹּאכְלוּ מִכָּל הַבְּהֵמָה וְגוֹ". הַפָּסוּק הַזֶּה אֵין רֹאשׁוֹ סוֹפוֹ וְאֵין סוֹפוֹ רֹאשׁוֹ. זֹּאת הַחַיָּה, בַּהַתְחָלָה, וְאַחַר כָּךְ מִכָּל הַבְּהֵמָה? אֶלָּא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בְּכָל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל שׁוֹמְרִים עַל נַפְשָׁם וְאֶת עַצְמָם שֶׁלֹּא לְטַמֵּא אוֹתָם, וַדַּאי זֹּאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תֹּאכְלוּ, יִהְיוּ מְצוּיִים בִּקְדֻשָּׁה עֶלְיוֹנָה, לְהִדָּבֵק בִּשְׁמִי, בַּבְּחִירָה שֶׁל אוֹתָהּ בְּהֵמָה שֶׁבָּחַרְתִּי לָכֶם לֶאֱכֹל, אַל תִּטָּמְאוּ בָהֶם, וְתִהְיוּ דְבֵקִים בִּשְׁמִי. וְכָל זְמַן שֶׁאֵינָם שׁוֹמְרִים אֶת נַפְשָׁם וְאֶת עַצְמָם מִמַּאֲכָל וּמִשְׁתֶּה, הֵם יִדָּבְקוּ בְּמָקוֹם אַחֵר טָמֵא לְהִטָּמֵא בָהֶם. וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב, זֹּאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תֹּאכְלוּ מִכָּל, מִכָּל וַדַּאי, שֶׁהוּא סוֹד הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ לְהִדָּבֵק בּוֹ. מִכָּל הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר עַל הָאָרֶץ, מִשּׁוּם שֶׁהָאֹכֶל שֶׁל הַבְּהֵמָה הַזּוֹ נִמְצָא טָהוֹר, וְלֹא יְטַמֵּא אֶתְכֶם, וְיִהְיֶה לָכֶם חֵלֶק בִּשְׁמִי לְהִדָּבֵק בּוֹ.


 

זוהר פרשת שמיני ל"ז

פָּתַח וְאָמַר, (איוב לד) וְהוּא יַשְׁקִיט וּמִי יַרְשִׁיעַ וְגוֹ". וְהוּא יַשְׁקִיט, בְּזִמְנָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יָהִיב שְׁקִיטוּ וְשַׁלְוָה לְבַּר נָשׁ, מַאן הוּא רַשַּׁאי לְאַבְאָשָׁא לֵיהּ, וּלְמֶעְבַּד לֵיהּ קַטֵיגוֹרְיָא
איוב שואל
והוא ישקיט
כאשר הקב"ה משקיט משתיק מכניע
את אוייבי האדם
מי ירשיע
מי יקטרג עליו
מי יפריע לו
הקב"ה נותן שלווה ושקט לאדם
מי יכול להפריע
ומי יכול לקטרג עליו
כאשר הוא יושב בחיקו של הקב"ה
והקב"ה משתעשע איתו
והוא משמח את הקב"ה
מי יכול באותו רגע לבוא
לפני הקב"ה ולומר משהו על הבן האהוב שבזרועותיו
של המלך
של מקור הכל
של הבורא
אין אחד כזה
שאוג ישאג
עליו
איך תהיה כזה...עטוף בזרועות המלך אביך
יוצרך, בוראך
איך תשעשע אותו, עד כדי שלא יהיה אף
מקטרג נגדך
שכל מה שתבקש באותו רגע
הוא יתן לך
איך תעשה שעינו תהיה עליך
ושלא יסתיר פניו ממך
על ידי שתהיה בן!!
בן המכבד את אביו
העושה רצון אביו
המשעשע אתאביו
בואו נשעשע את הקב"ה
נחדש לו חידושי תורה שלא נשמעו מעולם
נשיר לו ניגונים ושירים
נספר לו כמה אנחנו אוהבים אותו
וכאשר נבוא אליו
נהיה נקיים, מטוהרים
זכים, מלאי מצוות
שלא נבוא מטונפים, גוררים אחרינו שובל של שדים שנוצרו
על ידי עוונתינו
נבוא צחורים, יותר מהמלאכים
איך נעשה את זה?
על ידי מים ואש
מי התורה, מי חסדי התורה
ואש התורה, הלכות דיני התורה
על ידי שנכין את עצמינו להיות כלים
לקבל הגנת אבינו, מלכינו
לקבל אהבתו והגנתו וניגונו
ושעושעיו
על ידי שנמנע מעצימנו הנאות עולם זה
שינה מרובה
מאכלים מיותרים
טיולים ללא תכלית וטעם
הנאות גופניות שמזהמות את הנפש
אט אט הגוף הופך
להיות סביל לנשמה
כלי לנשמה
והנשמה מגלה לך את אבא
את המלך
הוא מגיע בכל יום בשעה מדוייקת
למקום פגישה
לשעשוע עם אלו הכתובים למעלה
הצחורים
הנקיים
המטהורים
בחצות לילה
יורד הקב"ה ומשעשע ומשתעשע
עם הצדיקים
הקמים ממיטה חמה
המנערים קורי שינה של שעה שעתיים
ומנגנים בקולם הזך
אל הקב"ה
בתחילה בעצב על הגלות
על חורבן המקדש
על השכינה הקדושה
על צער כל העולמות
ואז הקב"ה מנחם אותם
ומחבק אותם
ובוכה איתם
ומזכיר להם את התכלית הנצחית
ושר את ניגונו
עבורך רחל
וגם רחל עולה
והאבות
והמשיח
וכל הצדיקים והצדיקות
שהיו
שנמצאים
ושיהיו
כולם בשירה אדירה של אחוה
ואהבה
ואחדות


זו שעת חצות לילה

כל זה עתיד לבוא?

היום
בכל יום
בדיוק בחצות לילה
ואז כבר אתה לא יכול לחזור לישון
אז אתה לומד תורה
כיון שאין לך חברותא
אז אתה לומד עם החברותא
עם הקב"ה

הוא מלמד אותך סודות התורה
הוא מלמד אותך דברים שלא כתובים
והם כל החידושים
של כל הצדיקים
רק בלילה
אין חדש תחת השמש
כאשר יש שמש
יום
אין חידושים
בלילה, רק תחת הלבנה
יש חידושים
המציאות השניה שדיבר עליה איוב
היא
וְיַסְתֵּר פָּנִים וּמִי יְשׁוּרֶנּוּ. וּבְזִמְנָא דְּאִיהוּ אַסְתִּיר עֵינֵיהּ מִלְּאַשְׁגְּחָא עָלֵיהּ, מַאן הוּא דְּיִשְׁגַּח עָלֵיהּ, לְנַטְרָא לֵיהּ, וּלְמֶעְבַּד לֵיהּ נְטִירוּ
ויסתר פניו ומי ישורנו
כאשר ח"ו הקב"ה מסובב פניו מהאדם
מסתיר השגחתו ממנו
מי משגיח על האדם הזה
תחת איזה כוח הגנה הוא נמצא
ומי יכול לשמור עליו מפני כל המזיקים שבעולם

הוא לא מושגח על ידי השם
כאשר השם מסתיר פניו מהאדם
הוא לא יכול לקום בחצות לילה לכבוד השם
כי הוא שבוי בידי כוחות אחרים
כוחות הכופרים
המגייסים חיילים לצבאות הכפירה
הוא חייב להכנע להם
כי הוא לא עושה רצון אביו
הוא מגורש מבית המלך
והולך לגור בבית העבד
עבד כי ימלוך
והפוך....
עבד השם
עושה רצון השם
מקיים הלכות
לחומרא
לומד תורה לשמה
מגדל ומקדש שם השם בכל מקום
לא מערב בהבלי העולם הזה
את דעתו
הבלי הפוליטקיה
הם זוהמה לנשמה
הבלי התשקורת
והמברברים
ללא תכלית וטעם ממוחות קודחים
לכבוד
יש רק דרך אחת
דרך המלך הקדוש
דרך לימוד תורה
הלכות
מדרשים
חסדים
אהבת חינם
קירוב רחוקים
כל שאר הדרכים
לא שייך לעבד השם
הוא לא שופט
הוא לא מתערב
הוא יודע שיש מנהיג לעולם
שמנהיג את העולם לתכלית
שהיא
שכר לצדיקים עולם נצחי מפואר
ועונש לרשעים
עולם תהו מפורר
שאל אותי פעם אחד מגדולי המקובלים
שהלך לעולמו
יוחנן הוא אמר, מה דעתך צריך להחזיר
את הר הבית
לערבים
או להלחם ולא להגיע לשום הסכם שלום
אני אמרתי לו בשום אופן
אסור
צריך להלחם
אמר לי
2000 שנים למה לא נלחמת
אמר לי
ואם הקב"ה ירצה להחזיר
אתה תלחם
אמרתי לו, איך אדע
שהקב"ה רוצה
אמר כשזה יקרה
כשזה קורה
כל מה שקורה
זה אומר
שהקב"ה
רוצה
כי אין שום דבר שיקרה
ללא רצונו של הקב"ה
אמר לי
יש רק מציאות אחת שמשנה
את רצונו של הקב"ה

מציאות של עשיית רצונו
כאשר אתה/ את
עושים רצונו
אנחנו יכולים לשנות את רצונו
מדין
לרחמים
מגירוש לקיבוץ גלויות
ממאסר לחופש
רק על ידי עשיית רצונו
. וְאוֹרְחוֹי דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּדָא, עַל גּוֹי, וְעַל אָדָם יַחַד. בֵּין לְעָלְמָא כֹּלָּא, בֵּין לְעַמָּא חַד, בֵּין לְחָד בִּלְחוֹדוֹי.
ודרכו זו של הקב"ה
בזה
על גוי
על אדם יחיד
בין לעולם כולו
ובין לעם אחד
ובין אחד לאחד
הקב"ה מנהיג
את הצדיקים בגילוי פנים
בהגנה
בהשגחה פרטית
ובעת ובעונה אחת
מסתיר פניו מרשעים
נותן אותם להשגחה של רצועות המכות
הם הקליפות
אין להן מוחין
אין להן רגשות
אין להן תחושות
הם מכים
הם מכיאיבים
ללא רחמים

ממשיך
תָּא חֲזֵי, בְּזִמְנָא דִּבְנֵי נָשָׁא מִתְכַּשְּׁרָן עוֹבָדִין לְתַתָּא, אִתְּעַר לְגַבַּיְיהוּ לְעֵילָּא יְמִינָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. כְּדֵין מִתְעָרִין כַּמָה רְחִימִין, כַּמָה נְטוּרֵי עָלְמָא, כַּמָה נְטוּרֵי דְּבַר נָשׁ, מִימִינָא וּמִשְּׂמָאלָא. וּכְדֵין אִתְכַּפְיָא שְׂמָאלָא, וְלָא יַכְלָא לְשַׁלְּטָאָה.
ראה
בזמן שבני אדם
מעשיהם כשרים
למטה
מתעורר צד ימין למעלה
צד החסד והרחמים
ושומרי העולם מתעוררים
ואין מלחמות
ואין רדיפת צדיקים
וכל צד שמאל נכנע
כל הדינים נכנעים
כפי לשון מאזניים
אדם אחד יראה עצמו
שהוא על כף המאזניים
יהיה זכאי
יקיים מצוות ותורה
ידון את כל העולם לזכות
וח"ו הפוך

יוחנן באנון


ספר דברים פרק כה

 

(יז) זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם:(יח) אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים:(יט) וְהָיָה בְּהָנִיחַ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא תִּשְׁכָּח:אדם זוכר דברים שקרו לו,מה כוונת הכתוב"בזכור"?לכאורה הייתי אומר שאין לי זכרון מ"עמלק",אני קורא שהוא הציק לישראל בצאתם ממצרים,אז מה מבקש הכתוב?שאני אזכור שקראתי על כך,זה לא זכרון אישי שלי, לכאורה.אלא בא הכתוב לומר לך:העמלק הוא חי בתוך כל אחד מאיתנוובכל פעם כאשר אנחנו מנסים לצאת ממצריםהיא תאוות העולם הזה, היא המקום הצר של עולם גשמי נעלם ועכורהוא המקום של כפירה,של עבדות לחומר.כאשר יש התעוררות באדם לצאתממצרים זומיד קם מולו עמלק-בדרךבצאתכם ממצריםומה הוא אומר ליוצאים?לאן אתה הולך?, למדבר שם יש נחשיםאתה עוזב סירי בשר, מנעמי חייםג"ינסים קוקה קולה, מכשירים משוכללים, אמריקה!אתה עוזב עינוגים!לאן אתה הולך? הוא העמלק הפנימי שואל!(יח) אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים:אשר קרך בדרך,מקרר את אש אהבת השם יתברךמקרר את אש התורההרצון לתורהמקרר את הרצון לתקן את המידותמקרר את ידיעת התכליתמכניסספק = גימטירה = עמלק.שואל:מה לך ולזה?למה?וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִיםבגלל שאת/ה נחשל - מאט, מהסס, לא צועד בבטחהלעבודת השםאתה פוחד להפסיד משהומהעולםשל מצרייםאתה לא חוצה את הקואתה עדיין מסתיר את שאתה בדרך התשובה,אתה עדיין לבוש בגדי העולם הזה,אתה עדיין מאחור,שם הוא תופס אותךבגלל הלבוש של העברבגלל הסתרת האמונה, הסתרת מעשה התשובה שלך,בגלל שאתה לא בטוח!כי אתה עייף, מי זה עייף?יש הנותן ליעף כוח!ויש עשו הבא עייף מהשדה.יעף, מלשון תעופה זו קדושהאתה עף במסירות הנפש מהמיטהלתפילת הנץלתיקון חצות,אתה עף בלימוד התורהאתה רואה את התכליתאת העולם העליוןאתה מבקש כנפיים"מי יתן לי כנףאעופה"והקב"הנותן ליעף הזה כוח עצוםכוח של קדושהשל מסירות נפש.ואילו זה עשועולם הזה, עולם התאוות והקנאהרדיפת הממוןוהגאווההוא עייףוַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִיםהוא נחשך,נחשל מאחורוְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים:וכשיש עייפות כזושל העולם הזהשל התאוות של עשואזיאתה לא ירא אלהים,רק במקום שאין יראת אלהיםעמלק תוקף,עמלק מצליח כאשר אתה מהססכאשר הוא יכול לשכנע אותךלהתקרר בעבודת השם:לא חייב חומרות! הוא יאמר לך,לא חייב ללמוד כל היום!הוא יקרר לך את הנשמה,הנשמה היא אשהיא לא צריכה קרורהיא צריכה חומרי תבערההיא צריכה שמן זית זך,תורה,תפילה,מצוות,אלו הם חומרי התבערה שלמטוס הנשמה,ואז היא מטיסה אותךואתה עף,והקב"הנותןלייעף כוח.יראת השםהיא הכניסה לעבודה המלאה.אל תירא מבני אדםהם כולם, היום כאן,מחר תולעים אוכלים בבשרם..הקב"ה הוא הקבוע היחידי שלא משתנה,הוא אבינוש רוצה ליתן,הוא מלכנושיכול ליתן,אותו תיראאל תאכזב אותו!! יותרתאכזבאת עמלקתמחה את עמלקתראה לקב"השאתה בן נאמןשאתה ירא רק אותוגם אם כל העולם שלך יגידלך מה קרה לך?, מה השתגעת?:למה החלפת את הליבוש שלך?למה אתה כל הזמן מחמיר? למה אתה רץ מבית מדרש לבית מדרש?אתה כבר לא ישן מספיק! "למה לא תקפוץ לבקרנעשה קצת צחוקים – נעביר את הזמן!!אבל אתה כבר לא רואה אותם,כי חצית את הקושל בין להיות חוזר בתשובהלבעל תשובה:חוזר הוא ההולך בדרך ממצריםהוא רק כרגע יצאמעולם הבלבלה,מעולם התינוק השבוי,מתאוות עולם,ולפתע הקב"ה שלח לך את משה הפרטי שלךכי הנשמה שלך צעקה בלילה מתחת לשמיכהכי הכל היה תפלללא משמעות,והקב"השמע את זעקת הנשמהושלח אתנשמה של ישראלמשה - נ - משה רבינו משער הנוןשיוציא אותךממצריםהוא גם מראה לך ניסים בהתחלהואתה יוצא ממצרים,דרך זו נקראית"דרך החזרה בתשובה"אבל סיימת את הדרך!!קיבלת תורה!עכשיו אתה "בעל תשובה"לבוש כמו אברך,מתנהג כמו חסידמחניר כמו צדיק,זו הדרךאזי לעמלק אין סיכוי לקרר אותךכי אתה לא נחשלאתה לא הולך אחרי כולםאתה כבר מובילדוחףט) וְהָיָה בְּהָנִיחַ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ..וזה והיה - לשון שמחה"כל והיה הוא לשון שמחה"כי אתה בעל תשובהעכשיו הקב"המניח לך מכל אויבייךואתה לומד תורהפשטהלכהרמזדרשוסודות התורה,מלמדים אותךמלחמה,סודות התורההם כלי נשק נגד עמלקהם פצצות אטוםואתה אוחז בחרבות המלחמהאתה נמצא בנחלת השםויוצא למלחמת חורמהבעמלקתִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא תִּשְׁכָּח:תמחה אותו,תמחק אותו,אין לו מקום מתחת לשמים שלך יותר!אין לו קיום בתודעה שלך!כי אתה חצית את הקוויםאתה יהודי קדושצדיק..לא תשכח את התכלית,אתה עףכי הקב"ה נותן ליעף כוח..

 

מצליח
את צדיק
כתוב בהלכה
30 ימים לפני מועד
צריך לדרוש במועד
וכעת הוא הזמן
שלפני פסח
30 ימים
צריך להחיל ללמוד לפסח בע.ה

דרש על דרך הרמז
והסוד
כפי הרבה מאמרים
בהם דיברנו על כך
מעגל השנה
הוא בעצם
חיבור של זו"
זכר ונקבה
חתונתם בסוכות
שבע ימי ברכות שבע ימים שבהם
יושבים בסוכה
אחר כך מלווים את החתן והכלה
שהם תורה שבכתב ותורה שבעל פה
שמחת תורה
למעונם
בפסח
קירעת ים סוף מרמזת
על פתיחת הרחם
על יציאת העובר
ממעי אימו
היא יציאת מצרים
הוא יצא מהמצרים
על ידי צירי לידה
שבהם הוכו המצרים עשר מכות
כנגד עשר ספירות
שהם מבנה העובר
ואחר כך יצא אל היבשה התוך הים
הוא מי השפיר
שמותירים אותו הולך ביבשה בתוך הים
ואת המצרים מטביע
מי השפיר שנזרקים עם כל הזוהמה
והוא ליל הסדר
לידה
צריך לשמור מפני החמץ

יש קשר בין הספירות והמכות במןבן של מכה מסוימת קשורה לספירה מסוימת?
כן יהודית
נדבר על כך בימים הבאים
זה מורכב וארוך
את התינוק
צריך לשמור עד ברית המילה
מתן תורה
7 שבועות
כנגד שבעת הימים
בהם הוא ממתין לברית המילה
הכנת היולדת ללידה
היא הכנות החודש האחרון
לפני הלידה
נקיון
הכנת מקום לנולד

שעכשיו
נכון
יש מאמרים רבים
על כך
שגם חיות
וגם נשים
ולעיתים גברים
חודש לפני לידה
מתחילים להכים
קן
חדר
הכנת הקן
מאורה
לנולד
כיון שהנולד
רגיש
וחסר אונים
יש לנקות את המקום שלו
להוציא את כל הסכנות
את החמץ
מה שעלול להחמיץ אותו
לקלקל ח"ו
גם בטבע באביב מתחילות החיות לקונן ממש עכשיו!
כן
הגשמיות מתנהגת כפי הרוחניות
ליל הסדר
הוא זמן הלידה
נולדים
תורה שבכתב ותורה שבעל פה
של השנה הבאה
הם תורות
שמעולם לא היו
חידושים שעוד לא התגלו
הם הזו"ן החדשים
הזוג המלכותי
של השנה באה
וכפי הכנתם
כפי לידתם
כפי חינוכם
כך תהיה השנה הבאה
פסח
פה סח
פה - הוא המקום החשוב
שממנו יוצאים דברים
ואליו נכנסים דברים
שפע
אור ישר
מזון
אור חוזר
דיבור
לכן פה סח
שמירת קדושת הפה

שמירת הפה
אמת
מה אתה מכניס
ומה אתה מוציא
מצה
נקראית
נהמא דאסוותא
לחם רפואה
לחם שמנקה את הגוף
דומה הדבר
לילד שרופא
נותן לו תרופה
והתרופה הזו
היא מזון מיוחד
שאם יאכל אותו 7 ימים
יהיה בריא ויכול אחר כך לאכול הכל
אבל בשבעה ימים
אסור לו לאכול שום דבר אחר
חוץ מהאוכל המיוחד
זוהי המצה
זהו האוכל שאין בו חמץ
בל יראה
בעיניים
אסור לראות חמץ
לחומרא
גם חמץ שלא שייך אלייך
לחמים במקומות ציבור
אל תסתכל
חנך את העיניים
להסתכל רק על דברים
קדושים
נכונים
רואיים
ראויים
שמירת העניים
עד שתגיע למציאות
שאין רע
אין טומאה
אין חמץ
העיניים שלך יותר לא יראו
שמירת העיניים


זוהר חדש - תיקונים


אָמְרוּ נִשְׁמָתִין דִּמְתִיבְתָּא עִלָּאָה, וַדַּאי הַאי אִיהוּ דְּדַרְגֵּהּ עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא דְּעָתִיד לְאִתְגַּלְּיָא בְּדָרָא דְּמַלְכָּא מְשִׁיחָא אִתְגַּלְּיָא בֵּהּ.

אמרו נשמות של הישיבה העליונה

זו דרגא של העמוד האמצעי

שעתיד להתגלות בדור של מלך המשיח

העמוד האמצעי

התינוק - פנים קטנות - זעיר אנפין

זה הילד ישראל שמו -

הוא הבן של מלך מלכי המלכים

והוא עבר תהליכי גדילה ולמידה

ונפילות וקימה

וגלויות

הכל כדי להיות ראוי להיקרא בן של הקב"ה

בנים אתם לה"

הוא נגלה בכל דור

וְרָזָא דְּמִלָּא קְרָא אוֹכַח, מַ"ה שֶּׁהָיָ"ה הוּא שֶׁיִּהְיֶ"ה. וּבָהּ מִמְּכוֹ""ן שִׁבְתּ""וֹ הִשְׁגִּי""חַ אֶל כָּל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ.

סוד שלו הוא מה שכתוב

מה -

שהיה

הוא

משה

משה - הוא כללות ישראל

ממכון

שבתו

השגיח

משה

ישראל לעתיד לבוא, נבנה

מפנימיות וחיצוניות

של כל נשמות ישראל

יש את השורשים - הם האבות

הנביאים

מלכות בית דוד

הצדיקים - משורש יוסף

וכל העם קשור לשורש מהם

אבל - הראש

הדעת

הוא משה רבינו

הוא הפנימיות

הוא המקשר אל הקב"ה

פסול לך את הלוחות

לך, עבורך, כל שאר העם יינקו ממך!

הרועה הנאמן - רעיא מהמינא

קוּם רָעֲיָא מְהֵימָנָא לְאִתְּעָרָא לְהַהוּא דְּאִתְּמַר בֵּהּ אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר. וּכְמָה אִנּוּן דְּמִיכִין וְשֵׁינָתָא בְּעֵינֵיהוֹן, דְּלָא פַּתְחִין לוֹן לְאִתְעַסְּקָא בְּרָזִין דְּאוֹרַיְתָא,

קום רעיא מהמנא - קום רועה נאמן

הגיע זמן לפקוד את העדר

עליהם נאמר

אני ישנה וליבי ער

כמה כולם ישנים - בדור האחרון הזה

פתוחים לעולם הזה, לתאוותיו

לעולם נעלם המשקר, המדמה..

וסותמים עינהם לראות את האמת

על ידי

סודות התורה

דְּכָל רָז אור אִתְקְרֵי, לְאַנְהָרָא בֵּהּ לְבַת עֵינָא וּלְאִתְּעָרָא לָהּ בֵּהּ לְגַבֵּי בַּעְלָהּ, דְּאִיהִי דְּמִיכָא בְּגָלוּתָא בֵּין אִנּוּן מָארֵי תּוֹרָה. דְּלֵית חַד מִנַּיְהוּ דְּיִתְּעַר לָהּ בְּבַעְלָהּ דְּאִיהוּ ר""ז אוֹר דְּנָהִיר בָּהּ בָּבַת עֵינָא. דְּרָז אוֹר אִיהוּ בְּחֻשְׁבָּן.

כל רז נקרא אור

רז = גימטירה 207

אור = 207

להאיר לאחת המיוחדת

בת עין

בת של ע - ...ע = 70

היא המלכות

השכינה הקדושה

שמעליה 7 רועים

שומרים

שבע הכלולים מעשר - 70 נפש בני יעקב

שכל תכליתם היא

בת עין

שכינה

שומרני כאישון בת עין

להיות שומרי השכינה, שומרי המלכה

למסור נפש עבור הבת, היחידה שהלכה לאיבוד

ביער העמים, מבוזה ומושפלת

צועקת ומייללת

לבניה ולבנותיה

שובו - שובו הביתה

לְאַנְהָרָא בֵּהּ לְבַת עֵינָא וּלְאִתְּעָרָא לָהּ בֵּהּ לְגַבֵּי בַּעְלָהּ, דְּאִיהִי דְּמִיכָא בְּגָלוּתָא בֵּין אִנּוּן מָארֵי תּוֹרָה. דְּלֵית חַד מִנַּיְהוּ דְּיִתְּעַר לָהּ בְּבַעְלָהּ דְּאִיהוּ ר""ז אוֹר דְּנָהִיר בָּהּ בָּבַת עֵינָא. דְּרָז אוֹר אִיהוּ בְּחֻשְׁבָּן.

להאיר בה בתוכה את אור התורה

היא דלה ועניה אין לה מעצמה כלום

רק שאריות שבניה נותנים לה

כאשר הם לא מבקשים עבור עצמם

כל היום

תן לי...תן לי

הב ..הב לי

אפילו בעלי התורה

לומדים עבור עצמם

ואין לה מנחם

ואין לה עזרה

חוץ

מאלו העוסקים בסוד

יודעים את סודה של המלכה

שהיא העולם הבא

היא התכלית

והם נדבקים רק בה

ואתה הרועה הנאמן

משה רבינו

עתיד להתגלות בדור האחרון

וללמד את ישראל את סודותיה

מעלותיה

של כלת משה

דְּהָא אַנְתְּ הוּא דְּאִתְּמַר בֵּהּ מֹשֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי. דְּהָא הֲווֹ כֻּלְּהוּ נְבִיאַיָּא וְחַכְמַיָּא וּמָארֵי קַבָּלָה לְגַבָּךְ, כְּסִיהֲרָא וְכוֹכְבַיָּא וּמַזָּלֵי דְּלֵית לוֹן נְהוֹרָא אֶלָּא מְשַׁמְּשָׁא.

כפי אז

משה קיבל תורה מסיני

כולם קיבלו ממשה

הנביאים

החוזים

הצדיקים

החכמים

הוא כמו אור החמה המאיר לכוכבים וללבנה

כי אין לכל הכוכבים והלבנה

אלא מה שמקבלים מהשמש

וּבְגִין דְּאִתְּמַר בָּךְ פְּנֵי מֹשֶׁה כִּפְנֵי חַמָּה. קוּם אַנְהִיר לוֹן דְּעַד דֶּאֱמֶת אַנְהִיר לוֹן, כֻּלְּהוּ הֲווֹ בַּחֲשׁוֹכָא וְלֵית לוֹן נְהוֹרָא.

בגלל זה נאמר פני משה כפני החמה

קום תאיר

קום תדליק את נשמות ישראל

קום תפתח לב כל אחד מישראל

כפי שעשית

כולם בחשיכה

אין איתנו מי יודע מה

קום עד שהאמת

תצעק

קום עד שכל ישראל יאמרו שוב

נעשה ונשמע

קום וקבור את קורח ועדתו

קום גיבור מחה את העמלק

קום משה רבינו

הגיע זמן הגאולה

 



חזרה לדף הבית
האתר נבנה במערכת 2all בניית אתרים