הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
שלח לחבר
 


אתר זוהר החיים הוקם על ידי הרב יוחנן באנון ז"ל 
האתר משומר למען זכרו על ידי מפעל הזוהר העולמי (Ha-Zohar.info) ולימוד הזוהר היומי (DailyZohar.com)

   פרשת בראשית    פרשת נח    פרשת לך לך    פרשת וירא    פרשת חיי שרה    פרשת תולדות    פרשת ויצא
   פרשת וישלח    פרשת וישב    פרשת מקץ    פרשת ויגש    פרשת ויחי    פרשת שמות    פרשת וארא
   פרשת בא    פרשת בשלח    פרשת יתרו    פרשת משפטים    פרשת תרומה    פרשת תצוה    פרשת כי תשא
   פרשת ויקהל    פרשת פיקודי    פרשת ויקרא    פרשת צו    פרשת שמיני    פרשת תזריע    פרשת מצורע
   פרשת אחרי מות    פרשת קדושים    פרשת אמר    פרשת בהר    פרשת בחוקותי    פרשת במדבר    פרשת נשא
   פרשת בהעלותך    שלח לך    פרשת קרח    פרשת חוקת    פרשת בלק    פרשת פינחס    פרשת מטות
   פרשת מסעי    פרשת דברים    פרשת ואתחנן    פרשת עקב    פרשת ראה    פרשת שופטים    פרשת כי תבוא
   פרשת כי תצא    פרשת ניצבים וילך    פרשת האזינו    פרשת זאת הברכה
 
    עמוד הבית
    צור קשר
    תחילת הבריאה
    מבנה העולמות
    ראש השנה
    תם עוונך בת ציון
    הנהגות וסגולות
    אדם
    גאולה
    לאלפים
    חיים על פי הזוהר
    אלול
    24 אלף תלמידי רבי עקיבא
    פתיחת אליהו
    רבי שמעון בר יוחאי
    תיקוןני זוהר חדש
    כללי סודות ורזי התורה
    מעלת עיסוק בזוהר
    מהו צדיק ?
    הליכות אור - נוער וחינוך
    סוד הקפת התיבה
    מפעל הזוהר העולמי
    סוד קליפת נוגה
    נפש, רוח, נשמה..
    הצלת רבי יצחק
    ערב רב
    טעמי המצוות
    קריאת שמע בכוונה
    להידמות לאבות
    ט"ו בשבט
    שבת קודש
    שיויתי השם
    רבי שמעון מבטל מוות
    מעלת הלילה
    חיזוק באמונה
    נטילת ידיים
    רחל
    ויעבור
    יום הכיפורים
    ייחודים בתנועה
    מדרש האותיות
    פרשיות השבוע - וידאו
    סוכות
    צפיחית בדבש
    מעוט הירח
    תלמוד ארץ ישראל
    תפילה בציון רשב"י
    סדר עליית הנשמה
    תמונות
    לב נתיבות עשר מאמרות
    חנוכה
    שיעורי תורה בצ'ט
    ברכות השחר
    סגולות שבת
    מזמור יט - פרוש הזוהר
    מדרש רות - זוהר
    הקדמה 6 מצוות
    שיעורי וידאו - זוהר
    פסח
    שביעי פסח ועומר
    עמלק העייף, ישראל יעף
    מעלת משה רבינו
    משיח
    המלחמה האחרונה 1
    אלפיים שנות תפילה
    מדרשי זוהר
    בראשית תמן - תיקון 48
    שום תשים עליך מלך
    כבד את אביך...
    אידרא זוטא
    יסודות הזוהר
    להשיב את הבן לאב
    נסתם הפתוח ונפתח הסתום
    אנכי ה'
    קריאת זוהר כללית
    שיעורי זוהר בקול
    אלול ושיעורים תשרי
    למה אנחנו כאן?
    רפ"ח
    ממלכת כהנים
    פרשות השבוע
    חגי השנה
    סודת הזוהר
    דרשות הרב בטקסט
    תורה וישראל חד הם
    מפתח החכמה ביראה
    ראשי ישן
    הנהגות הימים
    מבצע ה - 70
    שיעורי עץ החיים
    מחיה המתים
    נבואת פרס אירן
    חיטה ומשיח
    נצח זמן ומקום
    נישואין גירושין
    פורים
    מוצאי שבת
    סוד הפרצופים - בפשט
    מלאכים המלווים
תרומות לברכות בעלון
ובאתר נא להשאיר את נוסח
הברכה.
התרומות מיועדות להחזקת האתר
הדפסת עלוני הזוהר
הכנת סרטי וידאוו ייחודים, שיעורי זוהר 
 

 
 
 
פרשת שלח לך
במדבר פרק יג (ל) וַיַּהַס כָּלֵב אֶת הָעָם אֶל משֶׁה וַיֹּאמֶר עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּ:
בני ישראל סבא קדישא, וכי יכול מישהו או משהו למנוע מכל אחד מבני הקב"ה להכניע את כוחות הטומאה? כוחה של נשמה אחת מישראל יכול לשרוף את העולם כולו! כוחה של נשמה אחת מישראל חזק מכוח השמש וכל גרמי השמים! כוחה של נשמה אחת מישראל...כאשר היא מאירה באדם, כאשר האדם הופך להיות סביל, עבד לנשמתו, כאשר הוא כלי לאור הנשמה, וככל שהכלי טהור יותר, חזק יותר, ממושמע מתוקן במידות הרי זו הנשמה של ימות המשיח כפי שאמר באידרא רבא - ק"ל עמוד ב' קָם רִבִּי יוֹסֵי וְאָמַר. בְּיוֹמוֹי דְּמַלְכָּא מְשִׁיחָא, לָא יֵימְרוּן חַד לְחַד, אֲלִיף לִי חָכְמְתָא, דִּכְתִּיב, (ירמיה לא) וְלֹא יְלַמְּדוּ עוֹד אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ וְגוֹ', כִּי כֻלָּם יֵדְעוּ אוֹתִי לְמִקְּטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם. וּבְהַהוּא זִמְנָא, יִתְּעַר עַתִּיק יוֹמִין, רוּחָא דְּנָפִיק מִמּוֹחָא סְתִימָאָה דְּכֹלָּא, וְכַד יִשְׁלוֹף דָּא, כָּל רוּחִין דִּלְתַּתָּא יִתְּעֲרוּן עִמֵּיהּ. וּמַאן אִינּוּן. אִינּוּן (תרין) כִּתְרִין קַדִּישִׁין דִּזְעֵיר אַפִּין. וְאִינּוּן שִׁיתָא רוּחִין אַחֲרָנִין, דְּיַהֲבֵי (ס''א דהכי) אִינּוּן (ס''א שיתא רוחין, ג' רוחין אינון דכללינן תלת אחרנין) דִּכְתִּיב רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יְיָ. תרגום: בימיו של מלך המשיח לא יאמרו אחד לשני למד אותי חכמה ככתוב (ירמיה לא) וְלֹא יְלַמְּדוּ עוֹד אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ וְגוֹ', כִּי כֻלָּם יֵדְעוּ אוֹתִי לְמִקְּטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם. וזמן ההוא יתעורר עתיק יומין הרוח היצואת המוח הסתום מהכל, וכאשר ישלף זה, כל הרוחות שלמטה יתעוררו איתה, ומהם הם הכתרים הקדושים של זעיר אנפין, והם שישה רוחות אחרות שנותנות ככתוב רוח חכמה ובינה, רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת ה' הסבר: עתיק יומין, הוא כנגד פנימיות הכתר, ממנו יורדים כל חידושי התורה, ממנו כל שפע הרחמים, דרכו משפיע הבורא יתברך את כל השפע לכל שאר הנבראים, ואלו הכתרים אשר ניתנו לעם ישראל בחורב, ולאחר החטא נלקחו מהם ולעתיד לבוא יינתנו לכולם, וזו התורה הראשונה שנשתברה ע"י משה, שאין בה מחלוקות, קושיות, סברות וכו' היא שלימה, כפי כל נשמה של ישראל שקיימת מאז בריאת האדם, היא יודעת את כל סודות ופשט התורה, רק התנגדות השכל הגשמי מונע ממנה לתת לאדם אורה. 
וכאשר הוא מוסר נפשו לארץ ישראל, לעולם הנצחי, אזי מתגלה הנשמה וכל סודות התורה נגלים לו.....
 

דרשת הרב המקובל והצדיק רבי ניסים פרץ שליט"א


במדבר פרק י"ג {א} וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: {ב} שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לְמַטֵּה אֲבֹתָיו תִּשְׁלָחוּ כֹּל נָשִׂיא בָהֶם: רש"י {ב} שלח לך אנשים. למה נסמכה פרשת מרגלים לפרשת מרים, לפי שלקתה על עסקי דיבה שדברה באחיה, ורשעים הללו ראו ולא לקחו מוסר: משמע חטא המרגלים הוא לשון הרע לכן נסמכו הפרשיות, והם בדעת ומזיד הלכו ודיברו על ארץ הקודש, ובעצם דיברו על השם ומשיחו, כפי שאמר בדברים פרק יא (יב) אֶרֶץ אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה: אמרו אנחנו לא נוכל לה, גם על עצים ואבנים אסור לדבר בגנות ארץ ישראל. בזוהר פרשת שלח לך דף קנ''ח ע''ב וַיִשְׁלַח אוֹתָם מֹשֶׁה וְגוֹ', כֻּלָּם אֲנָשִׁים. כֻּלְּהוּ זַכָּאִין הֲווֹ, וְרֵישֵׁי דְּיִשְׂרָאֵל הֲווֹ. אֲבָל אִינּוּן דִּבְּרוּ לְגַרְמַיְיהוּ עֵיטָא בִּישָׁא. אֲמַאי נַטְלֵי עֵיטָא דָּא. אֶלָּא אָמְרוּ, אִי יֵיעֲלוּן יִשְׂרָאֵל לְאַרְעָא, נִתְעֲבָר אֲנָן מִלְּמֶהֱוִי רֵישִׁין, וְיִמְנֵי מֹשֶׁה רֵישִׁין אַחֲרָנִין, דְּהָא אֲנָן זָכֵינָן בְּמַדְבְּרָא לְמֶהֱוִי רֵישִׁין, אֲבָל בְּאַרְעָא לָא נִזְכֵּי. וְעַל דְּנַטְלֵי עֵיטָא בִּישָׁא לְגַרְמַיְיהוּ, מִיתוּ אִינּוּן, וְכָל אִינּוּן דְּנַטְלָן מִלַּיְיהוּ. (דף קנ''ח ע''ב) תרגום: וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה וְגוֹ', כֻּלָּם אֲנָשִׁים. כֻּלָּם צַדִּיקִים הָיוּ וְרָאשֵׁי יִשְׂרָאֵל הָיוּ, אֲבָל הֵם לָקְחוּ לְעַצְמָם עֵצָה רָעָה. מַדּוּעַ נָטְלוּ עֵצָה זוֹ? אֶלָּא אָמְרוּ, אִם יִכָּנְסוּ יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ - יַעֲבִירוּ אוֹתָנוּ מִלִּהְיוֹת רָאשִׁים, וִימַנֶּה מֹשֶׁה רָאשִׁים אֲחֵרִים, שֶׁהֲרֵי אָנוּ זָכִינוּ בַמִּדְבָּר לִהְיוֹת רָאשִׁים, אֲבָל בָּאָרֶץ לֹא נִזְכֶּה. וְעַל שֶׁלָּקְחוּ עֵצָה רָעָה לְעַצְמָם, מֵתוּ הֵם וְכָל אוֹתָם שֶׁלָּקְחוּ דִבְרֵיהֶם.: אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, עֵיטָא נָסִיבוּ עַל כֹּלָּא, לְאַפָּקָא שׁוּם בִּישׁ. מַאי עַל כֹּלָּא. עַל אַרְעָא, וְעַל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. אָמַר רִבִּי יִצְחָק, עַל אַרְעָא תִּינַח. עַל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִנַיִן. אָמַר לֵיהּ מַשְׁמַע דִּכְתִּיב, אֶפֶס כִּי עַז הָעָם. מַאן יָכִיל בְּהוּ. כִּי עַז הָעָם דַּיְיקָא. וּכְתִיב עֲמָלֵק יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב, כְּדֵין גָּרְמוּ כָּל הַאי, כְּמָה דְּאִתְּמַר. וּבָעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְשֵׁיצָאָה לוֹן מִן עָלְמָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (תהלים קו) וַיֹּאמֶר לְהַשְׁמִידָם לוּלֵי מֹשֶׁה בְחִירוֹ עָמַד בַּפֶּרֶץ לְפָנָיו וְגוֹ'. (במדבר יד) וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ יְיָ. רִבִּי אֲחָא וְרִבִּי יוֹסֵי אַמְרֵי, זַכָּאי אִינּוּן יִשְׂרָאֵל מֵעַמִּין עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת דְּעָלְמָא. דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְרְעֵי בְּהוּ, וְאִתְכְּנֵי בְּהוּ, וְאִתְפָּאַר בְּהוּ, דְּהָא עָלְמָא לָא אִבְרֵי אֶלָּא בְּגִינֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, דְּיִשְׁתַּדְּלוּן בְּאוֹרַיְיתָא, בְּגִין דְּחַד בְּחַד אִתְקַשְׁרָן. וְיִשְׂרָאֵל לְתַתָּא בְּהַאי עָלְמָא, אִינּוּן קִיּוּמָא דִּילֵיהּ, וְקִיּוּמָא דְּכָל שְׁאַר עַמִּין, אֵימָתַי בִּזְמַן דְּעַבְדֵי רְעוּתָא דְּמָארֵיהוֹן. תרגום: אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, עֵצָה לָקְחוּ עַל הַכֹּל לְהוֹצִיא שֵׁם רַע. מַה זֶּה עַל הַכֹּל? עַל הָאָרֶץ וְעַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, עַל הָאָרֶץ בְּסֵדֶר, עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִנַּיִן? אָמַר לוֹ, מִמַּשְׁמָע שֶׁכָּתוּב אֶפֶס כִּי עַז הָעָם. מִי יָכוֹל לָהֶם? כִּי עַז הָעָם דַּוְקָא. וְכָתוּב עֲמָלֵק יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב, וְאָז גָּרְמוּ כָּל זֶה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר. וְרָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַשְׁמִידָם מֵהָעוֹלָם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (תהלים קו) וַיֹּאמֶר לְהַשְׁמִידָם לוּלֵי מֹשֶׁה בְחִירוֹ עָמַד בַּפֶּרֶץ לְפָנָיו וְגוֹ'. וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ ה'. רַבִּי אָחָא וְרַבִּי יוֹסֵי אָמְרוּ, אַשְׁרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל מֵעַמִּים עוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת שֶׁל הָעוֹלָם, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹצֶה בָהֶם וְהִתְכַּנָּה בָהֶם וְהִתְפָּאֵר בָּהֶם, שֶׁהֲרֵי הָעוֹלָם לֹא נִבְרָא אֶלָּא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּשְׁתַּדְּלוּ בַתּוֹרָה, מִשּׁוּם שֶׁאֶחָד בְּאֶחָד הִתְקַשְּׁרוּ, וְיִשְׂרָאֵל לְמַטָּה בָּעוֹלָם הַזֶּה הֵם קִיּוּמוֹ, וְקִיּוּם שֶׁל כָּל שְׁאָר הָעַמִּים. אֵימָתַי? בִּזְמַן שֶׁעוֹשִׂים רְצוֹן רִבּוֹנָם.: אנשים חשובים, צדיקים, ראשי שבטים בחר משה, מה קרה כאן? איך פתאום התעקם להם הדעת?, אומר רבינו האר"י בשער הפסוקים - פרשת שלח לך "ועתה נבאר שאר דקדוקי הכתובים, הנה בפסוק אלה שמות האנשים אשר שלח משה, לתור 'את 'הארץ, ראשי תיבות לאה, לרמוז, כי משה רצה לשלחם בבחינת לאה, עלמא עילאה רחמים, והם לא רצו אלא בבחינת הדין, שהיא רחל, עלמא תתאה, הנרמז בר"ת, ויעלו ויתורו את הארץ ממדבר צין עד 'רחוב 'לבא 'חמת, ר"ת רחל": יש שתי הנהגות במלכות שמים, הקב"ה מנהיג את העולם בשתי הנהגות: הנקראים לאה ורחל, לאה עלמא דאתכסייא (עולם המכוסה), רחל עלמא דאתגליא (עולם המגולה), לאה היא גבוהה, רחל נמוכה, הגר"א מסביר שתי הנהגות אלו, אומר ההנהגה המכוסה היא הנהגת ה"טבע" הקב"ה מנהיג את העולם בהעלם, ואילו בהנהגת עלמא כאתכסיא היא הנהגת הגילוי, מאז שיצאו ממצרים היא הנהגה שלהם היתה לאה, לא לאה שנמצאת למעלה אלא לאה שנמצאת במקומה של רחל, לאה של דור המדבר, היה להם גלוי עצום של הנהגת העולם הבא בעולם הזה, כמו מלאכים, קריעת ים סוף, נסעו בענני כבוד, לא דורכים על הקרקע, שרוחצים אותם מאווררים להם את החום את הקור, בארה של מרים, כוס אחת של מי באר מרים הביאה לרבי חיים ויטאל רוח הקודש שבעזרתה כתב את כל כתבי האר"י ודור המדבר שתה רק ממי באר מרים, מן, לחם השמים, לחם אבירים מאכל של מלאכים, מעל הכל היה להם את משה רבינו "איש האלהים", שדרכו ראו את האלהים, זו הנהגת לאה של דור המדבר, לנתק אותם מטומאת מצרים לעשות אותם עם סגולה, אבל, הקב"ה ברא את העולם עם בחירה, וכי בצורה כזו אפשר לחטוא?, בהנהגת "לאה" אין בחירה. כשנכנסו לארץ כל ההנהגה השתנתה, משה מת, העננים הסתלקו, המן הפסיק, הבאר נגנזה, עברו להנהגת רחל. בארץ ישראל יש בחירה צריך להרגיש את הקב"ה, לבחור. משה רבינו רצה לתקן ולעשות חיבור את לאה בתוך רחל בארץ ישראל, אמר לו הקב"ה אני לא אומר לך מה לעשות, שלח לך, אז הוא שלח דווקא מרגלים שיש בהם בחינת אורות לאה להכניסם לרחל, ועל ידי כך לחבר את לאה ורחל, מלכות שלימה לגמור את התיקון, על ידי בנייה זו היה נבנה בית המקדש שלא היה נחרב לעולם, אלו המרגלים מצד לאה ראו את הנהגת רחל בארץ ישראל מיד שאלו איך יכול עם ישראל לעבוד את הקב"ה בהנהגה זו?, לחרוש לזרוע לקצור, להיות בהנהגה של העלם, הם היו מנהיגים ובארץ ישראל אין להם מה להנהיג הם יתבטלו, בארץ ישראל צריך להרגיש את הקב"ה, הם לא הבינו לא העמיקו להבין מה שרצה משה רבינו לחבר את שתי הנהגות אלו, מבחינתם עדיף לעם ישראל להשאר במדבר תחת ענני הכבוד ובגילוי של הקב"ה. כל החטאים של האדם נובעים מדבר אחד, "חוסר אמונה", כל דבר קטן שאדם עושה במצוות השם, הקב"ה עושה גדולות ונצורות במעשה זה, אם האדם חושב שהוא עושה הוא גיבור הוא מניע, זה חוסר האמונה, הם אמרו חזק הוא ממני, כביכול חזק מהקב"ה, זו דיבת הארץ, זה לשון הרע שדיברו על הקב"ה ועל משיחו. 
אֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר שָׁלַח מֹשֶׁה וְגוֹ', אָמַר רִבִּי יִצְחָק, מֹשֶׁה אִסְתָּכַּל וְיָדַע דְּלָא יִצְלְחוּן בְּאָרְחַיְיהוּ, כְּדֵין צַלֵּי עָלֵיהּ דִּיהוֹשֻׁעַ. כְּדֵין כָּלֵב הֲוָה בְּדוֹחֲקָא, אָמַר, מַה אַעְבִּיד, הָא יְהוֹשֻׁעַ אָזִיל בְּסִיַיעְתָּא עִלָּאָה דְּמֹשֶׁה, דְּשָׁדַר בֵּיהּ נְהִירוּ דְּסִיהֲרָא, וְהוּא אַנְהִיר עָלֵיהּ בִּצְלוֹתֵיהּ, בְּגִין דְּאִיהוּ שִׁמְשָׁא. מָה עֲבַד כָּלֵב. אִשְׁתְּמִיט מִנַּיְיהוּ, וְאָתֵי לְגַבֵּי קִבְרַיָּיא דַּאֲבָהָן, וְצַלֵּי תַּמָּן צְלוֹתֵיהּ. תרגום: אֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר שָׁלַח מֹשֶׁה וְגוֹ'. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, מֹשֶׁה הִסְתַּכֵּל וְיָדַע שֶׁלֹּא יַצְלִיחוּ בְדַרְכֵיהֶם, וְאָז הִתְפַּלֵּל עַל יְהוֹשֻׁעַ. וְאָז כָּלֵב הָיָה בְדחַק, וְאָמַר מָה אֶעֱשֶׂה? הֲרֵי יְהוֹשֻׁעַ הוֹלֵךְ בְּסִיּוּעַ עֶלְיוֹן שֶׁל מֹשֶׁה, שֶׁשָּׁלַח בּוֹ אוֹר הַלְּבָנָה, וְהוּא הֵאִיר עָלָיו בִּתְפִלָּתוֹ מִשּׁוּם שֶׁהוּא שֶׁמֶשׁ. מֶה עָשָׂה כָּלֵב? נִשְׁמַט מֵהֶם וְהָלַךְ לְקִבְרֵי הָאָבוֹת, וְהִתְפַּלֵּל שָׁם תְּפִלָּתוֹ. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, אֹרַח אַחֲרָא נָטִיל, וְעָקִים שְׁבִילִין, וּמָטָא עַל קִבְרֵי דַּאֲבָהָן, וְאִסְתָּכַּן בְּגַרְמֵיהּ, דְּהָא כְּתִיב וְשָׁם אֲחִימָן שֵׁשַׁי וְתַלְמַי יְלִידֵי הָעֲנָק. אֲבָל מַאן דְּאִיהוּ בְּדוֹחֲקָא, לָא אִסְתָּכַּל מִדִי. כַּךְ כָּלֵב, בְּגִין דְּהֲוָה בְּדוֹחֲקָא, לָא אִסְתָּכַּל מִדִי, וְאָתָא לְצַלָּאָה עַל קִבְרֵי אֲבָהָן, לְאִשְׁתְּזָבָא מְעֵיטָא דָּא. (במדבר יג) וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן יְהוֹשֻׁעַ. רִבִּי יִצְחָק אָמַר, וְכִי הוֹשֵׁעַ קְרָאֵיהּ קְרָא, וְהָא כְּתִיב (שמות יז) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְהוֹשֻׁעַ. (שמות לג) וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן נַעַר. (שמות יז) וַיַּחֲלוֹשׁ יְהוֹשֻׁעַ. אֶלָּא אָמַר לֵיהּ מֹשֶׁה, יָהּ יוֹשִׁיעֲךָ מִנַּיְיהוּ. תרגום: אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, דֶּרֶךְ אַחֵר לָקַח, וְעִקֵּם שְׁבִילִים, וְהִגִּיעַ עַל קִבְרֵי הָאָבוֹת וְהִסְתַּכֵּן בְּעַצְמוֹ, שֶׁהֲרֵי כָּתוּב וְשָׁם אֲחִימָן וְשֵׁשַׁי וְתַלְמַי יְלִידֵי הָעֲנָק. אֲבָל מִי שֶׁהוּא בְדחַק, לֹא מִסְתַּכֵּל עַל דָּבָר. כָּךְ כָּלֵב, מִשּׁוּם שֶׁהָיָה בְדחַק, לֹא הִסְתַּכֵּל עַל דָּבָר, וּבָא לְהִתְפַּלֵּל עַל קִבְרֵי הָאָבוֹת לְהִנָּצֵל מֵעֵצָה זוֹ. וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן יְהוֹשֻׁעַ. רַבִּי יִצְחָק אָמַר, וְכִי הוֹשֵׁעַ קְרָאוֹ הַפָּסוּק? וַהֲרֵי כָּתוּב (שמות יז) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְהוֹשֻׁעַ. (שם לג) יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן נַעַר. (שם יז) וַיַּחֲלֹשׁ יְהוֹשֻׁעַ. אֶלָּא אָמַר לוֹ מֹשֶׁה, יָהּ יוֹשִׁיעֲךְ מֵהֶם. מפרשה זו יש לנו יסוד להוסיף אות או שם לאדם כאשר יש לו בעיה מסויימת, כמובן על ידי חכם רשום ומקובל, כפי שעשה משה רבינו שהוסיף אות י' ליהושע. גם השתטחות על קברי צדיקים, כפי שעשה כלב בן יפונה, הלך והשתטח על קברי האבות שלא יוסט אחר עצת הנביאים, הלך לאוהבי ארץ ישראל, לאבות העולם שלהם הבטיח הקב"ה את ארץ ישראל, מה ההבדל בין כלב ליהושע? יהושע אמר על אלדד ומידד כאשר התנבאו, "כלאם" הוא קנאי הוא מגיב, עם המרגלים הוא יענה להם, הוא לא יתן להם להסיטו, ואילו כלב אדם זקן, בעל מזג נוח, לא עונה, חשש שהם יסיטו אותו שיקררו אותו, לכן הלך לקבל רוח אחרת, פרק יד (כד) וְעַבְדִּי כָלֵב עֵקֶב הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ וַיְמַלֵּא אַחֲרָי וַהֲבִיאֹתִיו אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר בָּא שָׁמָּה וְזַרְעוֹ יוֹרִשֶׁנָּה: יהי רצון שהקב"ה יגאל אותנו ויבנה בית מקדש במהרה בימינו אמן.

 
 
 
 

דרש על דרך עבודת השם מפרשת "שלח לך" מפי רבי שמעון בר – יוחאי זיע"א

הכתוב המנוקד הוא לשון הזוהר – הכתוב הלא מנוקד הוא – הסבר ועיון שלי בע"ה.

 

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, מִפָּרָשָׁה זוֹ לָמַדְנוּ סוֹד חָכְמָה, וְנִשְׁמָעִים מִמֶּנָּה סוֹדוֹת עֶלְיוֹנִים וְנִכְבָּדִים. בּא וּרְאֵה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְשַׁבֵּחַ בַּתּוֹרָה וְאוֹמֵר: לְכוּ בִדְרָכַי, הִשְׁתַּדְּלוּ בַעֲבוֹדָתִי, וַהֲרֵינִי מַכְנִיסְכֶם לְעוֹלָמוֹת טוֹבִים, לְעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים.

 יש בְּנֵי אָדָם שֶׁלֹּא יוֹדְעִים, לֹא מַאֲמִינִים וְלֹא מִסְתַּכְּלִים, - לא יודעים כיון שלא לימדו אותם, לא מאמינים, כיון שלא ירשו אמונה, או שאמונתם נפגמה כתוצאה מנסיונות, סבל, ספק וכו', ולא מסתכלים, זו הדרגה החמורה שלא חוקרים, לא מנסים לדעת תכלית הבריאה וסודותיה.

אוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: לְכוּ תְּרַגְּלוּ אוֹתוֹ עוֹלָם טוֹב, אוֹתוֹ עוֹלָם עֶלְיוֹן שֶׁל כִּסּוּפִים.

הֵם אוֹמְרִים: אֵיךְ נוּכַל לְרַגֵּל אוֹתוֹ וְלָדַעַת כָּל זֶה?  תחקרו, תשאלו, תקשו, עד שתמצאו את התשובות שיביאו אותכם לאמת הצרופה של תכלית הבריאה....

תורה - מַה כָּתוּב (בפרשת שלח לך) ?

"עֲלוּ זֶה בַּנֶּגֶב" (ב – תורה שבכתב, ב תורה שבעל פה – גנ – 53 פרשיות התורה – בנגב).

 הִשְׁתַּדְּלוּ בַתּוֹרָה וְתִרְאוּ שֶׁהֲרֵי הִיא עוֹמֶדֶת לִפְנֵיכֶם, וּמִמֶּנָּה תֵדְעוּ אוֹתוֹ. וּרְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ מַה הִיא וְגוֹ'. תִּרְאוּ מִמֶּנָּה אוֹתוֹ עוֹלָם, (עולם הנצחי, עולם השכר)  שֶׁהֲרֵי יְרֻשָּׁה שֶׁל חֵלֶק שֶׁאֲנִי מַכְנִיסְכֶם בָּהּ. וְאֶת הָעָם הַיֹּשֵׁב עָלֶיהָ - אוֹתָם צַדִּיקִים שֶׁבְּגַן עֵדֶן, (הממתינים לעולם הבא)  שֶׁעוֹמְדִים שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת בְּכָבוֹד עֵלְיוֹן בִּדְרָגוֹת עֶלְיוֹנוֹת.

יצר הרע – יצר הטוב

הֶחָזָקֹ הוּא הֲרָפֶה. בָּהּ תִּרְאוּ אִם זָכוּ לְכָל זֶה כְּשֶׁהִתְגַּבְּרוּ עַל יִצְרָם וּשְׁבָרוּהוּ, אִם לֹא. אוֹ כְּשֶׁהִתְחַזְּקוּ בַתּוֹרָה לַעֲסֹק בָּהּ יוֹמָם וָלַיְלָה. אוֹ אִם הֲרָפוּ יְדֵיהֶם מִמֶּנָּה, וְזָכוּ לְכָל זֶה. הַמְעַט הוּא אִם רָב, אִם רַבִּים אֵלּוּ שֶׁהִשְׁתַּדְּלוּ בַעֲבוֹדָתִי וְהִתְחַזְּקוּ בַתּוֹרָה מִשּׁוּם שֶׁזָּכוּ לְכָל זֶה, אִם לֹא.

כולנו מסתכלים בתדהמה על כוחם של הצדיקים, על קדושתם, על יכולתם לשנות סדרי בראשית..הם זכו בכך בזכות עמלם, מסירות נפשם, הם הוציאו מהכח אל הפועל את כל יכולתם הרוחנית אשר נתן להם הקב"ה, כך נתן לכל אחד ואחת מישראל כוח עצום...וזו הבחירה של האדם, האם להוציא מהכח אל הפועל את מה שחקוק בו, ואז גם הוא יכול להגיע לדרגתו שלו, לא להיות משה רבינו,

להיות ..אתה!!

 

ללמוד מהו העולם הבא, מהם ההבטחות לחיי נצח, מה משמעות קיום מצוה בעולם הזה וקבלת שכרה לעולם הבא..

וּמָה הָאָרֶץ הַשְּׁמֵנָה הִיא אִם רָזָה. מֵהַתּוֹרָה תֵּדְעוּ מָה הָאָרֶץ, מָה אוֹתוֹ עוֹלָם, אִם מַרְבֶּה טוֹבָה עֶלְיוֹנָה לְיוֹשְׁבֶיהָ, אוֹ אִם מַמְעִיט מִמֶּנּוּ כְּלוּם. הֲיֶשׁ בָּהּ עֵץ (עץ החיים, חיי נצח מופלאים) אִם אַיִן. הֲיֶשׁ בָּהּ עֵץ הַחַיִּים לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, אוֹ שֶׁצְּרוֹר הַחַיִּים נִמְצָא בְתוֹכָהּ,

 

חסרי האמונה – בני אדם המקימים "מצות אנשי מלומדה" כמו רובוטים, ללא כוונות ללא מסירות נפש, רק מתוך הרגל או השתייכות ל"מועדון חברים" חלק מקהילה,,וכו'

אִם לֹא. וַיַּעָלוּ בַנֶּגֶב וַיָּבֹא עַד חֶבְרוֹן. וַיַּעֲלוּ בַנֶּגֶב, בְּנֵי אָדָם נִכְנָסִים לְתוֹכָהּ בַּנֶּגֶב, בְּלֵב עָצֵל, כְּמִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בְּחִנָּם, בְּיֹבֶשׁ, שֶׁחוֹשֵׁב שֶׁאֵין בָּהּ שָׂכָר. רוֹאֶה שֶׁעֹשֶׁר הָעוֹלָם הַזֶּה אָבַד בִּגְלָלָהּ,(חיפש הקב"ה מידה טובה לישראל בעולם הזה, ולא מצא אלא עניות, עוני בחומר, קשיי  פרנסה...) חוֹשֵׁב שֶׁהוּא הַכֹּל. בַּנֶּגֶב, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (בראשיתח) חָרְבוּ הַמַּיִם, וּמְתַרְגְּמִים נְגִיבוּ., (אינו רואה שכר בגשמיות לעמלו,)

רק כאשר מתחבר לתורה במסירות נפש, הוגה בה והופך בה, ומעיין בה, וחוקר בה, ומתאהב בה, ומתווכח איתה, ומצוא את כל עולמו עטוף באורה כמו אהוב ואהובה..זו חברון..חבור מוחלט קבוע לתורה. אַחַר כָּךְ - וַיָּבא עַד חֶבְרוֹן. עַד שֶׁבָּא לְהִתְחַבֵּר בָּהּ, קוֹרֵא וְשׁוֹנֶה בָּהּ. וְשָׁם אֲחִימָן שֵׁשַׁי וְתַלְמַי, שָׁם רוֹאֶה פִלּוּגִים רַבִּים, טָמֵא וְטָהוֹר, אָסוּר וּמֻתָּר, (כשר ופסול) עֳנָשִׁים וּשְׂכָרִים. אֵלֶּה אוֹתָם דַּרְכֵי הַתּוֹרָה, דִּקְדּוּקֵי הַתּוֹרָה. יְלִידֵי הָעֲנָק, שֶׁנּוֹלְדוּ מִצַּד הַגְּבוּרָה.

וְחֶבְרוֹן שֶׁבַע שָׁנִים נִבְנְתָה - אֵלֶּה אוֹתָם שִׁבְעִים פָּנִים שֶׁל הַתּוֹרָה. שִׁבְעִים פָּנִים יֵשׁ לָהּ, לְכָל צַד עֶשֶׂר. וְחֶבְרוֹן, זוֹ הַתּוֹרָה, מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בָּהּ נִקְרָא חָבֵר. לִפְנֵי צֹעַן מִצְרָיִם. שָׁנִינוּ, יֵשׁ תּוֹרָה מוּל תּוֹרָה, וְהַיְנוּ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. וְזֶה (מלכות) חֶבְרוֹן.

מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב יוֹצֵאת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (משליז) אֱמֹר לַחָכְמָה אֲחֹתִי אָתְּ. וְזוֹ נִבְנְתָה שֶׁבַע שָׁנִים, שֶׁבִּגְלַל זֶה נִקְרֵאת בַּת שֶׁבַע, לִפְנֵי צֹעַן מִצְרָיִם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א ה) וַתֵּרֶב חָכְמַת שְׁלֹמֹה מֵחָכְמַת כָּל בְּנֵי קֶדֶם וּמִכָּל חָכְמַת מִצְרָיִם. וַיָּבֹאוּ עַד נַחַל אֶשְׁכּוֹל - אֵלֶּה אוֹתָם דִּבְרֵי אַגָּדָה, דְּרָשָׁה, שֶׁתְּלוּיִים מִצַּד הָאֱמוּנָה. וַיִּכְרְתוּ מִשָּׁם זְמוֹרָה וְגוֹ', לוֹמְדִים מִשָּׁם רָאשֵׁי פְרָקִים, רָאשֵׁי דְבָרִים, אוֹתָם שֶׁבְּנֵי הָאֱמוּנָה שְׂמֵחִים בִּדְבָרִים, וּמִתְבָּרְכִים דְּבָרִים בְּתוֹכָם, וּמִסְתַּכְּלִים שֹׁרֶשׁ אֶחָד וְעִקָּר אֶחָד, וְלֹא נִמְצָא בָהֶם פֵּרוּד.

 

ויש ההפך, המפרידים, לומדי תורה שלא לשמה. יש להם תנאים, קודם בית מלא כל טוב, כבוד, בריאות וכו'.

אוֹתָם שֶׁלֹּא נִמְצָאִים בְּנֵי אֱמוּנָה וְלֹא לוֹמְדִים תּוֹרָה לִשְׁמָהּ, שָׂמִים אֶת הָאֱמוּנָה בְּפֵרוּד. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַיִּשָּׂאֻהוּ בַמּוֹט בִּשְׁנָיִם, בְּפֵרוּד. מַהוּ בַמּוֹט? כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קכא) אַל יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךְ. וּמִן הָרִמֹּנִים וּמִן הַתְּאֵנִים, הַכֹּל שָׁוִים לִדְבָרִים אֵלֶּה לְצַד אַחֵר, לְצַד הַמִּינִים, לְצַד הַפֵּרוּד.

זְהִוּ שֶׁכָּתוּב וַיָּשֻׁבוּ מִתּוּר הָאָרֶץ. וַיָּשֻׁבוּ, שָׁבִים לְצַד הָרָע וְשָׁבִים מִדֶּרֶךְ הָאֱמֶת. אוֹמְרִים, מָה אִכְפַּת לָנוּ? עַד הַיּוֹם לֹא רָאִינוּ טוֹב לָעוֹלָם. עָמַלְנוּ בָהּ, הַבַּיִת רֵיק, יָשַׁבְנוּ בְקָלוֹן בָּעָם, וּלְאוֹתוֹ עוֹלָם מִי יִזְכֶּה וּמִי יִכָּנֵס לְתוֹכוֹ? טוֹב לָנוּ שֶׁלֹּא טָרַחְנוּ כָּל זֶה. וַיְסַפְּרוּ לוֹ וַיֹּאמְרוּ וְגוֹ', הֲרֵי עָמַלְנוּ וְעָיַפְנוּ בִּשְׁבִיל לָדַעַת חֵלֶק אוֹתוֹ עוֹלָם. וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הִיא, טוֹב הוּא אוֹתוֹ עוֹלָם עֶלְיוֹן, כְּמוֹ שֶׁיָּדַעְנוּ בַתּוֹרָה, אֲבָל מִי יָכוֹל לִזְכּוֹת בּוֹ? אֶפֶס כִּי עַז הָעָם, תַּקִּיף הוּא, שֶׁלֹּא יַחֲשִׁיב כָּל הָעוֹלָם כְּלָל, מִשּׁוּם שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עֹשֶׁר רַב לְהִשְׁתַּדֵּל בּוֹ, מִי הוּא שֶׁיִּזְכֶּה בָּהּ? וַדַּאי אֶפֶס כִּי עַז הָעָם הַיֹּשֵׁב בָּאָרֶץ. מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת בָּהּ, צָרִיךְ לִהְיוֹת חָזָק בְּעֹשֶׁר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (משלי יח) וְעָשִׁיר יַעֲנֶה עַזּוֹת. וְהֶעָרִים גְּדֹלֹת בְּצֻרוֹת, בָּתִּים מְלֵאִים כָּל טוֹב שֶׁלֹּא יֶחֶסְרוּ מֵהַכֹּל. וְעִם כָּל זֶה, וְגַם יְלִדֵי הָעֲנָק רָאִינוּ שָׁם, צָרִיךְ גּוּף חָזָק, גִּבּוֹר כַּאֲרִי. (שימצא שם תמיד) מִשּׁוּם שֶׁהִיא מַתֶּשֶׁת כֹּחוֹ שֶׁל אָדָם לְהִשְׁתַּדֵּל בְּאוֹתוֹ אִסּוּר וְהֶתֵּר, טָמֵא וְטָהוֹר, כָּשֵׁר וּפָסוּל. מִי יָכוֹל לִזְכּוֹת בָּהּ?

וְעוֹד, עֲמָלֵק יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב. אִם יֹאמַר אָדָם שֶׁאֲפִלּוּ שֶׁיִּזְכֶּה לְכָל זֶה, עֲמָלֵק יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב, הֲרֵי יֵצֶר הָרָע, הַקָּטֵגוֹר, מְקַטְרֵג עַל הָאָדָם, שֶׁנִּמְצָא תָמִיד בַּגּוּף. וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְגוֹ', כַּמָּה מְקַטְרְגִים נִמְצָאִים שָׁם, (כדי) שֶׁלֹּא יָכוֹל הָאָדָם לְהִכָּנֵס לְאוֹתוֹ עוֹלָם כְּלָל, מִי יִזְכֶּה בּוֹ וּמִי יִכָּנֵס לְתוֹכוֹ? בַּדְּבָרִים הַלָּלוּ (במדבר לב) וַיָּנִיאוּ אֶת לֵב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מִשּׁוּם שֶׁהוֹצִיאוּ שֵׁם רַע עָלֶיהָ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וַיֹּצִיאוּ דִּבַּת הָאָרֶץ.

 

אוֹתָם בְּנֵי הָאֱמוּנָה מָה אוֹמְרִים? אִם חָפֵץ בָּנוּ ה' [וגו'] וּנְתָנָהּ לָנוּ. כֵּיוָן שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל אָדָם בִּרְצוֹן הַלֵּב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לֹא צָרִיךְ מִמֶּנּוּ אֶלָּא הַלֵּב, וְיִשְׁמְרוּ אוֹתוֹ רִשּׁוּם קָדוֹשׁ, שֶׁכָתוּב (ישעיה ס) וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ. ,(דף ק''ס ע''ב)  אֲבָל, אַךְ בַּה' אַל תִּמְרֹדוּ. צָרִיךְ שֶׁלֹּא תִמְרְדוּ בַתּוֹרָה, שֶׁהַתּוֹרָה לֹא צְרִיכָה עֹשֶׁר וְלֹא כְּלֵי כֶסֶף וְזָהָב. וְאַתֶּם אַל תִּירְאוּ אֶת עַם הָאָרֶץ, שֶׁהֲרֵי גּוּף שָׁבוּר, אִם יִשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה, יִמְצָא רְפוּאָה בַּכֹּל. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (משלי ג) רִפְאוּת תְּהִי לְשָׁרֶךְ וְשִׁקּוּי לְעַצְמוֹתֶיךְ. וְכָתוּב (שם ד) וּלְכָל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא. וְכָל אוֹתָם מְקַטְרְגִים מַכְרִיזִים וְאוֹמְרִים: פַּנּוּ מָקוֹם לִפְלוֹנִי עֶבֶד הַמֶּלֶךְ!

בִּגְלַל זֶה אַל תִּירְאוּ, כִּי לַחְמֵנוּ הֵם. הֵם בְּעַצְמָם מְזַמְּנִים מְזוֹנוֹת בְּכָל יוֹם לְכָל אוֹתָם שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים בַּתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א יז) וְאֶת הָעֹרְבִים צִוִּיתִי לְכַלְכֶּלְךְ, וְכָתוּב (שם) וְהָעוֹרְבִים מְבִיאִים לוֹ לֶחֶם וּבָשָׂר. סָר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם. מַהוּ צִלָּם? זֶה תֹקֶף הַדִּין הַקָּשֶׁה. מָה הַטַּעַם סָר? מִשּׁוּם שֶׁה' אִתָּנוּ אַל תִּירָאֻם. הַכֹּל זָז בִּגְלַל הַתּוֹרָה. אַשְׁרֵי חֵלֶק אוֹתָם שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ, שֶׁהֲרֵי מִתְקַשְּׁרִים בַּקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַמָּשׁ, וְנִקְרָאִים אַחִים וְרֵעִים. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (תהלים קכב) לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ. וַיָּבֹאוּ עַד נַחַל אֶשְׁכּוֹל וְגוֹ'. רַבִּי אַבָּא אָמַר, כָּרְתוּ אוֹתוֹ אֶשְׁכּוֹל, בָּאוּ לַהֲרִימוֹ, לֹא יָכְלוּ. בָּאוּ לְקַחְתּוֹ, לֹא יָכְלוּ. בָּאוּ כָלֵב וִיהוֹשֻׁעַ וּלְקָחוּהוּ וְהֶעֱלוּהוּ, וְעָלָה עַל יָדָם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַיִּשָּׂאֻהוּ בַמּוֹט בִּשְׁנָיִם. בִּשְׁנָיִם, בְּאוֹתָם שְׁנַיִם יְחִידִים. זְמוֹרָה מָה רָצוּ? אֶלָּא אֶשְׁכּוֹל הָיָה תָלוּי בָּהּ, וּבְעוֹד שֶׁהָיָה מְחֻבָּר בִּמְקוֹמוֹ, נִקְרָא זְמוֹרָה. אַחַר כָּךְ קְרָאוֹ מוֹט, שֶׁכָּתוּב וַיִּשָּׂאֻהוּ בַמּוֹט, אוֹתוֹ הַנּוֹדָע, אוֹתוֹ שֶׁכָּרְתוּ.

מִכָּאן יָדְעוּ יְהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב שֶׁהֵם רְאוּיִם לְהִכָּנֵס לָאָרֶץ וְלִהְיוֹת לָהֶם בָּהּ חֵלֶק וְנַחֲלָה. עַד שֶׁבָּאוּ, נִמְלְכוּ עֲלֵיהֶם כֻּלָּם. עָמַד כָּלֵב בִּפְרִי, אָמַר: פְּרִי פְּרִי, אִם בִּגְלָלְךְ אָנוּ נֶהֱרָגִים, מָה אָנוּ בְחֶלְקְךְ? מִיָּד עָשָׂה עַצְמוֹ קַל וְנִתַּן לָהֶם.

 

 
   
 
   
....


זוהר חדש - תיקונים


אָמְרוּ נִשְׁמָתִין דִּמְתִיבְתָּא עִלָּאָה, וַדַּאי הַאי אִיהוּ דְּדַרְגֵּהּ עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא דְּעָתִיד לְאִתְגַּלְּיָא בְּדָרָא דְּמַלְכָּא מְשִׁיחָא אִתְגַּלְּיָא בֵּהּ.

אמרו נשמות של הישיבה העליונה

זו דרגא של העמוד האמצעי

שעתיד להתגלות בדור של מלך המשיח

העמוד האמצעי

התינוק - פנים קטנות - זעיר אנפין

זה הילד ישראל שמו -

הוא הבן של מלך מלכי המלכים

והוא עבר תהליכי גדילה ולמידה

ונפילות וקימה

וגלויות

הכל כדי להיות ראוי להיקרא בן של הקב"ה

בנים אתם לה"

הוא נגלה בכל דור

וְרָזָא דְּמִלָּא קְרָא אוֹכַח, מַ"ה שֶּׁהָיָ"ה הוּא שֶׁיִּהְיֶ"ה. וּבָהּ מִמְּכוֹ""ן שִׁבְתּ""וֹ הִשְׁגִּי""חַ אֶל כָּל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ.

סוד שלו הוא מה שכתוב

מה -

שהיה

הוא

משה

משה - הוא כללות ישראל

ממכון

שבתו

השגיח

משה

ישראל לעתיד לבוא, נבנה

מפנימיות וחיצוניות

של כל נשמות ישראל

יש את השורשים - הם האבות

הנביאים

מלכות בית דוד

הצדיקים - משורש יוסף

וכל העם קשור לשורש מהם

אבל - הראש

הדעת

הוא משה רבינו

הוא הפנימיות

הוא המקשר אל הקב"ה

פסול לך את הלוחות

לך, עבורך, כל שאר העם יינקו ממך!

הרועה הנאמן - רעיא מהמינא

קוּם רָעֲיָא מְהֵימָנָא לְאִתְּעָרָא לְהַהוּא דְּאִתְּמַר בֵּהּ אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר. וּכְמָה אִנּוּן דְּמִיכִין וְשֵׁינָתָא בְּעֵינֵיהוֹן, דְּלָא פַּתְחִין לוֹן לְאִתְעַסְּקָא בְּרָזִין דְּאוֹרַיְתָא,

קום רעיא מהמנא - קום רועה נאמן

הגיע זמן לפקוד את העדר

עליהם נאמר

אני ישנה וליבי ער

כמה כולם ישנים - בדור האחרון הזה

פתוחים לעולם הזה, לתאוותיו

לעולם נעלם המשקר, המדמה..

וסותמים עינהם לראות את האמת

על ידי

סודות התורה

דְּכָל רָז אור אִתְקְרֵי, לְאַנְהָרָא בֵּהּ לְבַת עֵינָא וּלְאִתְּעָרָא לָהּ בֵּהּ לְגַבֵּי בַּעְלָהּ, דְּאִיהִי דְּמִיכָא בְּגָלוּתָא בֵּין אִנּוּן מָארֵי תּוֹרָה. דְּלֵית חַד מִנַּיְהוּ דְּיִתְּעַר לָהּ בְּבַעְלָהּ דְּאִיהוּ ר""ז אוֹר דְּנָהִיר בָּהּ בָּבַת עֵינָא. דְּרָז אוֹר אִיהוּ בְּחֻשְׁבָּן.

כל רז נקרא אור

רז = גימטירה 207

אור = 207

להאיר לאחת המיוחדת

בת עין

בת של ע - ...ע = 70

היא המלכות

השכינה הקדושה

שמעליה 7 רועים

שומרים

שבע הכלולים מעשר - 70 נפש בני יעקב

שכל תכליתם היא

בת עין

שכינה

שומרני כאישון בת עין

להיות שומרי השכינה, שומרי המלכה

למסור נפש עבור הבת, היחידה שהלכה לאיבוד

ביער העמים, מבוזה ומושפלת

צועקת ומייללת

לבניה ולבנותיה

שובו - שובו הביתה

לְאַנְהָרָא בֵּהּ לְבַת עֵינָא וּלְאִתְּעָרָא לָהּ בֵּהּ לְגַבֵּי בַּעְלָהּ, דְּאִיהִי דְּמִיכָא בְּגָלוּתָא בֵּין אִנּוּן מָארֵי תּוֹרָה. דְּלֵית חַד מִנַּיְהוּ דְּיִתְּעַר לָהּ בְּבַעְלָהּ דְּאִיהוּ ר""ז אוֹר דְּנָהִיר בָּהּ בָּבַת עֵינָא. דְּרָז אוֹר אִיהוּ בְּחֻשְׁבָּן.

להאיר בה בתוכה את אור התורה

היא דלה ועניה אין לה מעצמה כלום

רק שאריות שבניה נותנים לה

כאשר הם לא מבקשים עבור עצמם

כל היום

תן לי...תן לי

הב ..הב לי

אפילו בעלי התורה

לומדים עבור עצמם

ואין לה מנחם

ואין לה עזרה

חוץ

מאלו העוסקים בסוד

יודעים את סודה של המלכה

שהיא העולם הבא

היא התכלית

והם נדבקים רק בה

ואתה הרועה הנאמן

משה רבינו

עתיד להתגלות בדור האחרון

וללמד את ישראל את סודותיה

מעלותיה

של כלת משה

דְּהָא אַנְתְּ הוּא דְּאִתְּמַר בֵּהּ מֹשֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי. דְּהָא הֲווֹ כֻּלְּהוּ נְבִיאַיָּא וְחַכְמַיָּא וּמָארֵי קַבָּלָה לְגַבָּךְ, כְּסִיהֲרָא וְכוֹכְבַיָּא וּמַזָּלֵי דְּלֵית לוֹן נְהוֹרָא אֶלָּא מְשַׁמְּשָׁא.

כפי אז

משה קיבל תורה מסיני

כולם קיבלו ממשה

הנביאים

החוזים

הצדיקים

החכמים

הוא כמו אור החמה המאיר לכוכבים וללבנה

כי אין לכל הכוכבים והלבנה

אלא מה שמקבלים מהשמש

וּבְגִין דְּאִתְּמַר בָּךְ פְּנֵי מֹשֶׁה כִּפְנֵי חַמָּה. קוּם אַנְהִיר לוֹן דְּעַד דֶּאֱמֶת אַנְהִיר לוֹן, כֻּלְּהוּ הֲווֹ בַּחֲשׁוֹכָא וְלֵית לוֹן נְהוֹרָא.

בגלל זה נאמר פני משה כפני החמה

קום תאיר

קום תדליק את נשמות ישראל

קום תפתח לב כל אחד מישראל

כפי שעשית

כולם בחשיכה

אין איתנו מי יודע מה

קום עד שהאמת

תצעק

קום עד שכל ישראל יאמרו שוב

נעשה ונשמע

קום וקבור את קורח ועדתו

קום גיבור מחה את העמלק

קום משה רבינו

הגיע זמן הגאולה

 



חזרה לדף הבית
האתר נבנה במערכת 2all בניית אתרים